גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שדרוג או קריסה: מה קורה לשכונה שמספר הדירות בה גדל פי 8

ערך הקרקע הנמוך יחסית מחייב תוספת אדירה של דירות חדשות כדי להבטיח שפרויקט התחדשות עירונית בפריפריה יהיה כלכלי ● בין הדוגמאות: 114 דירות קיימות ש"יהפכו" ליותר מ־1,000 חדשות, ומגדל בן 30 קומות במקום שיכוני רכבת נמוכים ● איפה הבעיות ואיפה הפתרונות

פרויקט של אאורה בטבריה. ''המכפילים שם גבוהים מאוד, סביב 9, אבל הצפיפות במצב החדש תהיה בגבול הסביר'' / צילום: מתוך אתר החברה
פרויקט של אאורה בטבריה. ''המכפילים שם גבוהים מאוד, סביב 9, אבל הצפיפות במצב החדש תהיה בגבול הסביר'' / צילום: מתוך אתר החברה

שמונה דירות חדשות במקום כל דירה שנהרסת, זה סביר או לא? ושש, או עשר? בשאלה זו מתחבטים ראשי ערים רבות בפריפריה, ככל שתוכניות התחדשות עירונית בתחומם מתחילות להתקדם.

המתחמים האחרונים ברובע הכניסה לירושלים יוצאים לשיווק - גם הם יתעכבו?

מדובר על פרויקטי ענק שמתוכננים בשכונות קטנות עם בנייני שיכון בגובה שתיים־שלוש קומות כיום, שמציעים תוספת מסיבית של יחידות דיור באזור שבו צפיפות המגורים נמוכה מאוד ועלייה לגובה, למגדלים עצומים, בסביבה של בנייה נמוכה מאוד. הכול, במטרה להבטיח את ההיתכנות הכלכלית של הפרויקט ולאפשר לו לצאת מן התכנון אל המימוש בפועל.

כמה דוגמאות שאספנו מצויות בשלבי תכנון מוקדמים, אך ממחישות היטב את האתגר: בשכונת גבעת ציון באשקלון מתוכננת תוכנית התחדשות עירונית שבמסגרתה יפונו בניינים ישנים עם 114 יחידות דיור (יח"ד), ובמקומן ייבנו 1,039 יח"ד חדשות. הבניינים הקיימים הם בנייני רכבת בני שתיים־ארבע קומות, והתכנון החדש מציע בנייה נמוכה עם עד שש קומות, בנייה גבוהה עד 10 קומות - ומגדלים בני 30 קומות. במגדל העמק מתוכנן מתחם במתווה דומה: במקום 80 יח"ד קיימות בחמישה בניינים ישנים ונמוכים, ייבנו 730 יח"ד בשישה מגדלים בני 16 עד 28 קומות.

בשכונת קריית שמואל בטבריה, במתחם המגינים, יפונו 101 יח"ד לטובת 834 יח"ד חדשות; במתחם אחר בעיר, בשכונת רמת כנרת, ייהרסו 84 דירות קיימות וייבנו 780 חדשות. בקריית מתוכננת תוכנית פינוי־בינוי במתחם בני ישראל, שבמסגרתה ייהרסו 32 דירות קיימות וייבנו 294 דירות חדשות; בקריית מלאכי מתוכנן פינוי־בינוי גדול שבו ייבנו 2,800 דירות במקום 503 קיימות - אלא שכעת מקודמת עבור המתחם תוכנית חדשה, שבמסגרתה ייבנה מספר גבוה הרבה יותר של דירות חדשות: 4,500.

כל אלו תוכניות שאם יצאו לפועל, הן ישנו לחלוטין את המתחם המיועד להתחדשות, את הסביבה הקרובה, ואולי אף את העיר כולה.

פרוייקט פינוי־בינוי של קבוצת בסט באשקלון. הממשלה כבר החליטה על סבסוד פרויקטים בעיר / הדמיה: סטודיו יגאל לוי

החישוב: ה"מכפיל" עולה כשערך הקרקע נמוך

בכל הקשור להתחדשות עירונית, המכפיל קובע בכמה יגדל מספר הדירות במתחם, בהשוואה בין המצב הקיים (טרם ההתחדשות) לבין המצב המתוכנן (לאחר השלמת תהליך ההתחדשות). ככל שהמכפיל גדול יותר, כך מספר הדירות החדשות המתוכננות להיבנות גדול יותר. אם, לדוגמה, במתחם קיים ישנן 100 דירות, והמכפיל הוא שלוש, במצב החדש יהיו במתחם 300 דירות (100 כפול שלוש). אם באותו מתחם המכפיל הוא 10, במצב החדש יהיו במתחם 1,000 דירות.

המכפילים מושפעים, בין היתר, מערך הקרקע ומערך הדירות במתחם. כאשר הערך גבוה, לא נדרשת תוספת משמעותית של דירות כדי שהמתחם יהיה כדאי מבחינה כלכלית עבור היזם: כל דירה חדשה שיבנה ויוכל לשווק, תכניס לו די כסף כדי להגיע לרווח יזמי ראוי. כאשר הערך הזה נמוך, אז נדרשות יותר דירות שיישארו ליזם "ביד" כדי שיגיע לרווח כלכלי סביר.


בדיקות כלכליות שביצעה חברת גיאוקרטוגרפיה ב־83 מתחמי פינוי־בינוי שקודמו בשלוש השנים האחרונות מעלות כי ממוצע המכפילים בהם עומד על כ־3.75 דירות (כלומר על כל דירה קיימת ייבנו 3.75 דירות חדשות). באזורי הביקוש במרכז הארץ המכפיל הוא כ־2. בתל אביב, שם ערכי הקרקע הם הגבוהים ביותר, המכפיל ב־2024 היה אפילו פחות מזה - 1.9. ברמת גן אפשר למצוא מכפילים הנעים סביב 2.5, ובראשון לציון ובירושלים - בין 3 ל־4.

בפריפריה, כמובן, המציאות שונה: בנשר הסמוכה לחיפה אפשר למצוא מכפילים גבוהים מ־6, ובכל הדוגמאות שהבאנו לעיל המכפיל הוא 8 ויותר. מדובר בתוספת עצומה של דירות לשכונות קיימות.

הבעיה: "מייצרים את הסלאמס הבא"

"אין במתחמים כאלה שום דבר שקשור בהתחדשות עירונית, חוץ מזה שהבניינים, פיזית, יהיו חדשים יותר", אומר אדריכל דרור גרשון, שותף במשרד עירית ודרור אדריכלים ומייסד "מרחב, התנועה לעירוניות".

"התחדשות עירונית זה מכלול של תעסוקה, מסחר, יצירת מרחב ציבורי ועוד - לא רק עניין של דירות".

הוא מציין ש"בערים רבות אין תשתיות מספיקות לכמות המכפלות האלה - שמביאה גם למכפלה במספר התושבים כמובן. צריך לדאוג להם לבתי ספר ולגנים, לדאוג שהכבישים יוכלו לעמוד בעומס, לדאוג להם למקומות עבודה. נוצר כאן מצב שבו באותו מתחם יש הרבה יותר דירות חדשות, והסביבה חדשה, אבל כל מה שמסביב יקרוס. זה מעין 'מעגל קסמים' שמנציח את הפרבור. בעצם מייצרים את ה'סלאמס' הבא. זה נזק להרבה מאוד שנים, שכרגע אנחנו לא מרגישים אותו - אבל נרגיש אותו היטב בעתיד".

אדריכל אבי ליזר, חבר התאחדות האדריכלים ובעלי משרד האדריכלים AL/Arch, מוסיף ואומר: "במקרים של מכפילים גבוהים כל כך, לרוב ההחלטות מבוססות כלכלה ולא מבוססות על איכות התכנון - איפה נכון לבנות גבוה, איפה מבחינה אקלימית נכון להרים מגדלים, מה הציפוף הרצוי, מה המרחק בין מגדל למגדל ועוד. כך צומחים אותם מגדלים של 30 קומות באזורים שהמרקם הפריפריאלי הקיים לא דומה לזה. בדרך כלל במקרים האלה אין ראייה כוללת שמתכללת שטחים הרבה יותר גדולים בעיר, שדורשת חשיבה של צוות גדול. תוכניות מתאר שמסתכלות על התכנון העירוני בצורה רחבה".

"בניית מתחמי התחדשות עירונית בפריפריה עם מכפילים של שמונה ומעלה, זה פשע לעיר", אומר גם עו"ד אייל בלכר כהן, מנכ"ל קבוצת יסודות המעניקה בין היתר מימון וליווי פיננסי לפרויקטי התחדשות עירונית. "איך לוקחים מרכזי ערים כמו דימונה, עפולה, ירוחם, בית שאן, ובונים שם מגדל בלב העיר? זה משבש לחלוטין את כל המרקם ולא מתאים לנוף העירוני. מגדל של 30 קומות בלב ירוחם זה נזק מהותי, שיהווה בכייה לדורות".

עו''ד איל בלכר כהן, יסודות / צילום: דורון לצטר

"אפשר לבנות מגדלים של 30 קומות גם בערים בפריפריה", מוסיף ליזר, "אבל למשל עם נסיגה מקו הרחוב (מעין "מדרגה" בחזית הבניין, אשר מרחיקה אותה מעט פנימה - י.נ) עד לקומה השישית, נניח. אפשר להחליט שמשמרים חלק מהבנייה הקיימת, אולי עושים בה שימוש חוזר והופכים את המבנה למסחרי או למבנה בשימוש ציבורי, כדי לשמור במשהו על האופי של השכונה לפני ההתחדשות.

"התחדשות עירונית שונה לגמרי מתכנון קונבנציונלי, יש פה גם עניין חברתי שלפעמים גובר על האלמנט התכנוני היבש, ואנחנו בתור אדריכלים לוקחים אותו בחשבון. אנחנו יכולים לעבוד עם המורכבות הזאת, ולפתח כלים שמאפשרים ציפוף ברמה המקסימלית, שלא פוגע באיכות החיים".

התחזוקה: הטיפוס לגובה עולה כסף

העיקרון שלפיו אתגר ערך הקרקע הנמוך בפריפריה ייפתר באמצעות תוספת דירות אינו נובע משיקול תכנוני, אבל גם מבחינה כלכלית הוא לא כל כך פשוט - ומשתי סיבות: ראשית, ככל שהבנייה גבוהה יותר, כך היא יקרה יותר. שנית, הקמת מגדלי ענק דורשת הוצאות תחזוקה גבוהות, שדיירי המתחם הקיימים לא בהכרח יוכלו לעמוד בהן.

"בנייה מגדלית יקרה יותר מבנייה נמוכה, שנהוג לקרוא לה היום בנייה מרקמית", אומרת שמאית המקרקעין תמר אברהם, מייסדת ושותפה בכירה בקבוצת תמר אברהם. "אין ספק שעלויות הבנייה עולות ככל שהבניין עולה לגובה.

"אם זה לא מספיק, הרי שבמגדלים נדרש לשלם דמי תחזוקה גבוהים יחסית, ובאזורים ותיקים עם אוכלוסייה ותיקה לא ברור אם התושבים יכולים לממן זאת. אם הם לא יכולים לעמוד בהן, נדרשת קרן תחזוקה (כסף שנשמר בצד לטובת 'תחזוקת שבר' במקרה של תקלה במערכות המגדל - י.נ), ואלו עוד עלויות שיושבות על היזם. באזורים שבהם השווי של הקרקע גבוה, יזמים לוקחים את כל העלויות הללו על עצמם, כי יש מספיק 'שומן' בפרויקט שיבטיח שהוא יצא לפועל. שכבת השומן הזאת לא קיימת בפריפריה".

תמר אברהם, שמאית מקרקעין / צילום: אסף דרורי

"עלויות התחזוקה של המגדלים האלה מטורפות", מוסיף אדריכל גרשון. "המגדל הוא מכונה עם מערכות מים, חימום, מיזוג אוויר ועוד, שעובדות כל הזמן ובכל עשר שנים צריך לחדש אותן. במקום לשלם כמה מאות שקלים בחודש לוועד הבית בבניין רגיל, במגדלים צריך לשלם 1,000 שקל.

"ואז, כשמגיעים לשבר, אין כסף לתקן את זה. שמעתי בזמנו על מגדל בבאר שבע שסגרו בו את מערכת הספרינקלרים, כי לא היה לדיירים כסף לשלם עליה.

"נוצר כאן קונפליקט: הבנייה הישנה באמת לא מתאימה ונדרש לחדש אותה, ויש רצון לעשות - אבל הכלים שבחרו בהם כדי לחדש, לא נכונים: הם לא מייצרים עירוניות, לא מייצרים התחדשות עירונית אמיתית, ומייצרים בעיה כלכלית לכולם. התוצאה היא שהרבה מהפרויקטים האלה בכלל לא מתממשים".

הממשלה: "מדברים במונחים של צפיפות"

גורי נדלר, מנהל אגף תכנון בכיר ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית, מספק את הזווית התכנונית־מקצועית של הרשות לעניין. "הבעיה היא לא המכפילים", הוא אומר, "אלא הצפיפות במצב הקיים. נכון שיש קשר בין הדברים, כי אם יש מתחם עם צפיפות של חמש יח"ד לדונם במצב הקיים, כדי להגיע לצפיפות סבירה במצב החדש נצטרך מכפילים גבוהים - אבל השאיפה המרכזית שלנו היא ליצור צפיפות גבוהה המתאימה לעיר. לפעמים הדרך לשם עוברת גם במכפילים גבוהים יותר.

"אנחנו לא מדברים היום במונחים של מכפילים, אלא במונחים של צפיפויות: זה מה שמעניין בתכנון, בעיקר במקומות האלה. צפיפות גבוהה וסבירה, סביב 35-40 יחידות דיור לדונם, המאפשרת בינוי עירוני נכון ומגוון שמתאים לעיר שבה מקודם התכנון.

"ניקח לדוגמה פרויקט של אאורה בטבריה, הפרויקט ברמת כנרת: המכפילים שם גבוהים מאוד, סביב 9, אבל הצפיפות במצב החדש תהיה בגבול הסביר. טבריה היא עיר צפופה יחסית היום, ולדעתנו יכולה לשאת גם צפיפות גבוהה יחסית, ולכן המכפילים הגבוהים בפרויקט הזה הם בגדר ההיגיון התכנוני, במיוחד לאור העובדה שהתוכנית כוללת הרבה שטחים ציבוריים".

גורי נדלר, מנהל אגף בכיר תכנון, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית / צילום: רוני כנעני

הפתרון: המדינה צריכה להכניס את היד לכיס

כיצד אפשר לצמצם למינימום את "תופעת" המכפילים הגבוהים בפריפריה? ראשית נציין כי על פי המחקר שביצעה גיאוקרטוגרפיה, כבר היום מדובר בתופעה לא שכיחה מאוד, ורק 3% מהמתחמים שנבדקו היו במכפיל של 7 ויותר.

הדעה הרווחת בקרב כל המומחים שאיתם שוחחנו היא שהדרך לה פחתת מספר התוכניות עם מכפילים גבוהים כל כך עוברת במעורבות עמוקה יותר של המדינה. אחד האמצעים הוא הסבסוד לתוכניות אלו. יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון המשמש בימים אלו גם כמ"מ הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אמר בפסגת ההתחדשות העירונית של מרכז הנדל"ן ולוח מדלן שנערך לאחרונה כי הממשלה מתעתדת להעביר בקרוב החלטה על סבסוד מתחמי התחדשות עירונית בשדרות ובקריית שמונה, בדומה להחלטה שכבר ניתנה וממומשת כיום באשקלון.

"המדינה מבינה היום שהיא צריכה להכניס יד לכיס", אומרת שמאית אברהם, "אבל כדי לסבסד את ההתחדשות בקנה מידה גדול ולהוציא לפועל כמות גדולה של יחידות דיור לשוק, צריך המון כסף וכולנו יודעים עד כמה אנחנו בתקופה בעייתית מהבחינה הזאת. לאור העובדה הזאת, יכול להיות שהפתרון הוא קרקע משלימה. הבעיה היא שהזרועות השונות של המדינה פועלות כאילו אין קשר בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי, והתוצאה היא שפתרונות כאלו לא מתממשים".

"קרקע משלימה זו אלטרנטיבה יותר זולה למדינה מסבסוד, כי היא בעצם לא צריכה להוציא כסף מהכיס", ממשיכה אברהם. "הקרקעות קיימות: בייחוד בפריפריה אנחנו רואים הרבה מאוד שיווקים של קרקעות באמצעות רשות מקרקעי ישראל - בשדרות, באופקים, בבאר שבע. חלק מהמגרשים האלה אפשר להקצות כקרקע משלימה לטובת חידוש המרכז הוותיק באותן ערים".

לדברי נדלר, "רוב התוכניות שאנחנו מכינים היום בפריפריה - כ־30 כאלו - הן תוכניות הצפויות לקבל סיוע מהמדינה, בדמות תקציבים, מענקים, הנחות במס ועוד. בכל התוכניות הללו נדרשת השלמה כדי להגיע לכדאיות כלכלית, אבל בכולן אנחנו לא מכוונים למכפילים בסביבות 8 או 9, אלא למכפילים נמוכים יותר. לא נתכנן בפריפריה את אותה צפיפות של מרכז הארץ ואת אותו אופי תכנוני, ונדאג שכל תכנון יהיה מתאים לאופי השכונה והעיר".

עוד כתבות

מטוס של SAS. החברה תשוב לישראל לאחר 9 שנים / צילום: Shutterstock

קונקשן של 6 שעות קטן עליכם? תוכלו לטוס לניו יורק בחצי המחיר

חברת התעופה הסקנדינבית SAS חזרה לנתב"ג אחרי שנים של הפוגה ● מלבד הטיסות הישירות לדנמרק, היא מציעה מסלול חדש לארה"ב בפחות מ־600 דולר ● לצד המחירים האטרקטיביים, יש גם חסרונות: קונקשן ארוך במיוחד וקשיים ביצירת קשר במצבי חירום

מירה מוראטי, 2023 / צילום: ap, Barbara Ortutey

במקביל להפיכתה של OpenAI לחברה הפרטית היקרה בעולם, המוצר הראשון של הבכירים שעזבו יוצא לשוק

הסטארט־אפ שהוקם בידי ה־CTO לשעבר של OpenAI, מירה מוראטי, ושגייס 2 מיליארד דולר לפי שווי 12 מיליארד דולר, הוא חלק מגל החברות של יוצאי OpenAI שמגייסות סכומי עתק ועתה נבחנות ביכולת לספק מוצרים אמיתיים

השבוע בעולם / צילום: רויטרס, Vadim Ghirda

רוסיה חשקה בה, וגם חתרה, אבל מולדובה החליטה להישאר באירופה

בחירות בארץ קטנה וענייה מטרידות את מנוחתו של פוטין ● ההמונים בהודו רצו מעט מאבק הכוכבים של "המפקד" ונרמסו למוות ● ה"קונסיליירי" של טראמפ מאיים על הארצות שאינן משחקות לפי כלליו ● ודנמרק משנה את פניה ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם  

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

אסף רפפורט בראיון לפורצ'ן: עסקת וויז-גוגל "משנה חיים"

לראשונה מאז שגוגל הכריזה על רכישת וויז, המייסד והמנכ"ל אסף רפפורט התיישב לראיון בעיתון האמריקאי פורצ'ן ● האיש שהצליח להקים חברה תוך חמש שנים בלבד ולהפוך אותה לשם הכי מדובר בתעשיית האבטחה העולמית, מתאר את הרגעים שבהם כמעט אמר לא, את הקסם הייחודי של הצוות שהוביל אותו, וגם את חייו האישיים, שנכנסו למסלול חדש

קיה EV3 / צילום: יח''צ

עם מחיר פתיחה אטרקטיבי: לרכב הקוראיני הזה יש סיכוי לתת פייט לסינים

לנוכח הפלישה הסינית לשוק הגלובלי, קיה EV3 היא התשובה הנכונה בעיתוי הנכון ● יש לה עיצוב עם נוכחות, מרחב פנימי שמתאים למשפחות, טווח נסיעה סביר ומחיר פתיחה אטרקטיבי יחסית ● מבחן דרכים

החרטות של מנהלי ההשקעות / צילום: Shutterstock

החמצת פייסבוק והמכירה רגע לפני הזינוק: הפספוסים של מנהלי ההשקעות

שבעה מנכ"לים ומנהלי השקעות בכירים שמנהלים מיליארדי שקלים, חושפים את הרגע שבו הזהירות גברה על ההזדמנות - או ההתלהבות על שיקול הדעת ● להיות אמיצים, לא להתעלם מנכסים רק כי קשה לנתח אותם, ובעיקר - לא להיתקע בעבר: הלקחים שלמדו מי שמכירים את השוק הכי טוב, ובכל זאת טעו

תשואות הגמל והפנסיה / אילוסטרציה: Shutterstock, Lady_Luck

נתון כזה לא ראינו כבר 16 שנה: מה עשו קופות הגמל וההשתלמות

בחודש ספטמבר נהנו החוסכים במסלולים הכלליים מתשואה של 2% ו-3.5% במסלולי המניות ● מתחילת השנה נהנו החוסכים מתשואה של 11% במסלולים הכלליים ו-18% במסלולי המניות ● על פי בדיקת גלובס, אלה הנתונים החזקים ביותר מאז שנת 2009

אילון מאסק / צילום: ap, Brandon Bell

מאסק הוא אדם הראשון בהיסטוריה ששוויו האישי הגיע ל־500 מיליארד דולר

לפי מעקב "המיליארדרים בזמן אמת" של פורבס, אילון מאסק נמצא באמצע הדרך להפוך לטריליונר הראשון בעולם  ● זאת לאחר שמניית טסלה כמעט הכפילה את עצמה מאז הודיע מאסק כי הוא מתכוון לסגת מתפקידו בממשל טראמפ ● גם SpaceX ו-xAI Holdings תרמו להונו של מאסק

הבורסה שוברת שיאים

השבוע המשוגע של הבורסה בת"א: תשואה של שנה בשלושה ימים

נדיר שרואים את מדדי הדגל של הבורסה מזנקים ב-5%-7% בשלושה ימים בלבד ● מדדי הביטוח והבנייה זינקו 13%, ועכשיו, הגיע תורם של מדדי הנדל"ן להשלים את הפער ● יניב פגוט מהבורסה: "למרות העליות החדות, ניכרת זהירות בקרב המשקיעים, שכן לא ידועה תגובת החמאס, ואזרחי ישראל רצופי אכזבות"

תרגול הורדת המתח שתוכלו ליישם בקלות / צילום: Shutterstock

רק 15 דקות: תרגול הורדת המתח שתוכלו ליישם בקלות

מיינדפולנס הוכח זה מכבר ככלי להפחתת סטרס, אבל קצב החיים המערבי לא ממש מאפשר לעצור לתרגול הנדרש לפי המסורת ● מחקר חדש זיהה כי שיטת מדיטציה מסוימת, שאורכת רבע שעה בלבד, עושה את העבודה, גם בלי מדריך בסטודיו ● "מי שרכש את המיומנות יכול ליישם אותה בזמן הכנת קפה או צחצוח שיניים" ● המחקרים שיסדרו לכם את החיים, פרויקט מיוחד

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט ביום האחרון של הרבעון; טבע זינקה, אנבידיה חצתה את רף ה-4.5 טריליון דולר בשווי שוק

וול סטריט סיימה חודש ספטמבר חזק במיוחד באופן חריג ● ברקשייר האת'וויי במגעים לרכישת עסקי הפטרוכימיה של אוקסידנטל פטרוליום ● טבע זינקה בעקבות עסקת פייזר־טראמפ: הפחתה דרמטית במחירי התרופות בארה"ב ● עסקת ענק לקורוויב עם מטא ● ספוטיפיי ירדה לאחר שמייסד החברה הודיע על עזיבה ● מדד אמון הצרכנים בארה"ב ירד לרמה הנמוכה ביותר מאז אפריל, עלייה במספר המשרות הפנויות

מטוס של ריינאייר / צילום: Shutterstock

ענקית התעופה מודיעה רשמית - לא נחזור לישראל בקרוב

אחרי האיומים, חברת הלואו קוסט האירית ריינאייר הודיעה באופן רשמי כי לא תשוב לטוס לישראל בעונת החורף הקרובה ● בחברה תולים זאת בכך ש"נתב"ג מסרב לאשר את הסלוטים ואת זמינות טרמינל 1"

צילום: Shutterstock

האזהרה של המשקיע הוותיק והסטארט-אפ היקר בעולם: חדשות כלכליות מיום כיפור

אילון מאסק קורא לבטל את המנוי לנטפליקס ● המשקיע שהולך בדרכו של באפט שמצידו חותם על עסקת ענק ● חדשות טובות לאינטל, קצת על הדרמה בארה"ב וגם מיהו סטארט אפ הבינה המלאכותית היקר בעולם ● מה שכדאי לדעת על האירועים שהתרחשו בכלכלה העולמית במהלך יום כיפור

אפל / צילום: Shutterstock

אפל נתבעת לאחר שפיטרה עובד שהתגייר וביקש לשמור שבת

לפי הודעה רשמית של הנציבות האמריקאית לשוויון הזדמנויות בעבודה (EEOC): "אפל נכשלה שלא כדין להתייחס לאמונתו היהודית של עובד" ● לפי התביעה, לאחר 16 שנה של עבודה באפל החליט העובד להתגייר, ומנהלו אילץ אותו לעבוד בשבת והזהיר אותו שלא לדון במתקפת חמאס על ישראל באוקטובר 2023 עם עמיתים לעבודה ● אפל: "דוחים בתוקף את הטענות"

דן בודנר, מנכ''ל ויו''ר ורינט / צילום: יח''צ

החברה שחושפת: מעל 900 מיליון דולר נשארו על השולחן באחד האקזיטים הגדולים של השנה

לפני כעשרה חודשים, הצעתה של קרן תומא בראבו לרכישת ורינט הייתה גבוהה בכ-50% מהמחיר בו רכשה אותה ● לפני כחודש ולאחר תהליך ארוך, הרכישה הבשילה ללא פרמיה על מחיר המניה

מטוס טורקי מדגם הורג'ט / צילום: Reuters, Anadolu

הקולונל שחשף: הלייזר שיירט טילים איראנים בדרך לישראל

מכון מחקר אמריקאי ממליץ להעתיק פסי ייצור ביטחוניים לישראל ולמדינות ידידותיות נוספות במזה"ת ● איראן הציגה חימוש משוטט חדש בתערוכה עם חברות ישראליות ● ארה"ב יירטה כטב"מים איראניים עם חימושים מונחי לייזר ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שמואל פרנקל / צילום: ענבל מרמרי

שמואל פרנקל מסכם ארבעה עשורים בשוק ההון וחושף את הסודות

יו"ר ומייסד אפסילון פעיל בשוק ההון כבר קרוב לארבעה עשורים - וחווה כמעט הכל ● בראיון מיוחד לגלובס הוא מספר איך סירב ל־400 מיליון שקל מארקדי גאידמק ("לאדם כזה אני לא מוכר") ● מדוע נפל מיזוג עם אלטשולר שחם רגע לפני הפריצה הגדולה שלהם ● ולמה בשנת 2006 רצה שיצחק תשובה יהפוך לבעל הבית ("האם התקופה עם נוחי דנקנר הייתה זהב? לא")

עזרא גרדנר / צילום: באדיבות ורנה קפיטל

מייסד הקרן הזרה הכי פעילה בארץ: "השוק הפרטי סגור לחברות ישראליות"

לעזרא גרדנר יש פרספקטיבה של יותר מ־20 שנה בשוק ההון, עם התחלה כאיש פיננסים בג'יי.פי מורגן ו־UBS, ובעשור האחרון כמוביל קרן ההון סיכון וראנה ● לגלובס הוא מספר איך התרוקנה ישראל ממשקיעים זרים, בעיקר בשוק הפרטי, ולמה הוא בכל זאת "מעולם לא היה אופטימי יותר"

ליקויי בנייה / אילוסטרציה: יח''צ

חברת בנייה תשלם פיצוי של כ־1.3 מיליון שקל על ליקויי בנייה בשטחים משותפים

בית המשפט קבע כי חוסר תום לב מצד חברת הבנייה גרם לנזק ראייתי לנציגות הדיירים ● הוא אף התיר לנציגות הדיירים לתבוע את חברת הבנייה לפיצוי בגין ליקויים נוספים

משגר Samp/T בתערוכת האוויר הבינלאומית בפריז. מכלים מכוונים אנכית שמאפשרים ירי לכל הכיוונים / צילום: Reuters, Benoit Tessier

הטיל שניצח את הפטריוט: האם אירופה נגמלת מנשק אמריקאי?

דנמרק העדיפה לאחרונה מערכת הגנה אווירית מתוצרת אירופה על פני הפטריוט הפופולרי של הדוד סם ● ספרד הודיעה כי תזמין מעתה מטוסי יורופייטר במקום F-35 ופורטוגל קישרה בין התסכול שלה מהבית הלבן להזמנות עתידיות אמריקאיות ● האם ברית הנשק בין מדינות האיחוד לארה"ב בדרך להיפרם? פרשנים כבר מסמנים שכן ● 5 סיפורים עוצרי נשימה מהעולם