גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"זו לא התחדשות עירונית. זו הריסה של מרקמים, בכפייה ועל סטרואידים"

עמותת במקום והאגודה לזכויות האזרח הגישו עמדתן בעניין תזכיר החוק לשיקום נזקי מלחמת "עם כלביא" ● לשיטתן, אין להפוך את השיקום לפרויקט של התחדשות עירונית, שכולל גם מבנים שלא ניזוקו ● מנכ"לית במקום: "התחושה שלי היא שמנצלים הזדמנות על חשבון האנשים שנפגעו"

בניין שנפגע מטיל איראני בחיפה / צילום: ap, Baz Ratner
בניין שנפגע מטיל איראני בחיפה / צילום: ap, Baz Ratner

עמותת "במקום" והאגודה לזכויות האזרח הגישו את עמדתן בעניין תזכיר החוק לשיקום נזקי מלחמה באמצעות התחדשות עירונית, שפורסם לאחרונה להערות הציבור. כזכור, החוק נחקק במהירות בעקבות מבצע "עם כלביא" שבו נפגעו מאות דירות בערים בארץ.

קריסת המרפסת בלב תל אביב: איך זה קרה, ומי אחראי?
הפיצויים מתחילים להגיע - השיפוץ עוד רחוק: מה קורה במגדלי דה וינצ'י אחרי פגיעת הטיל?

לטענת "במקום" והאגודה לזכויות האזרח, המתווה שהוצע - לבנות את השכונות מחדש באמצעות פינוי-בינוי - מוטעה מיסודו ויגרום פגיעה קשה בתושבים. "המסלול המוצע לשיקום אזורי אסון יחריף את הבעיות המאפיינות פרויקטים של פינוי-בינוי, כגון התלות ברווחיות גבוהה ליזמים, דחיקה של דיירים קיימים שלא יעמדו בעלויות תחזוקה גבוהות של הבניינים החדשים, עומס על תשתיות ומבני ציבור ופגיעה בחוסנן של הרשויות המקומיות שקורסות תחת ריבוי אזורי המגורים ללא תשתית כלכלית מספקת".

נזכיר כי בתחילת אוגוסט הצליח הצוות הבין-משרדי, שכלל נציגים ממשרדי האוצר, הפנים והבינוי והשיכון, להגיע להסכמות לקידום מסלול מהיר לשיקום אזורים שנפגעו קשות מהמתקפה האיראנית. החידוש המרכזי היה שגם מבנים שלא ניזוקו יוכלו להיכלל במתחם ההתחדשות, כדי לאפשר תכנון מהיר ויעיל יותר. עוד נזכיר כי הפשרה הושגה לאחר עימות ממושך עם משרד המשפטים סביב זכויות הקניין של הדיירים.

לצורך כך הוגדרו שלושה סוגי מבנים, לפי רמת הפגיעה בהם: מבנה אדום - נהרס או נפגע בצורה חמורה עד שאינו ראוי למגורים; מבנה כתום או צהוב - נפגע משמעותית וניתן לשקמו, אך יידרש לכך הליך ארוך וממושך; מבנה ירוק - מבנה שלא נפגע כלל. על פי החלטת הצוות, בקו התוכנית יוכלו להיכלל 25% מבנים ירוקים, כדי להגיע לתכנון מיטבי.

בעמותת במקום ובאגודה לזכויות האזרח מתנגדים נחרצות להורדת שיעור ההסכמה גם בבניינים שלא נפגעו כלל. "הצעדים הדרסטיים המוצעים בתזכיר החוק, הכוללים הפקעת אזור השיקום, מינוי יזם מטעם המדינה והחלת הסכמים אחידים על כלל הדיירים, סותרים את עקרונות התכנון המיטבי ואינם נותנים כל פתרון להיבטים החברתיים המורכבים המאפיינים אזורים אלה. החלת צעדים אלה גם על מבנים שלא נפגעו כלל, מעמיקה את הפגיעה בזכויות הדיירים והופכת את התהליך כולו לכוחני ובלתי מידתי".

"המדינה לא צריכה לכפות על אף אחד"

האדריכלית אפרת כהן בר, מנכ"לית במקום - תכנון וזכויות אדם, אומרת בשיחה עם גלובס כי "הפתרון התכנוני המהיר ביותר הוא בנייה מחדש של הבניינים שנהרסו, בהתאם לתוכניות הבינוי העיר הקיימות ובכפוף לתקנות הבנייה העדכניות, בהקדם האפשרי ובסטנדרטים מודרניים, ללא תלות במבנים אחרים בסביבה. מדובר באנשים שנפגעו באופן טראומטי, ותהליכי התחדשות עירונית הם ארוכים מאוד. אנחנו לא מקדשים את המצב שהיה לפני הפגיעה, אך ברור שהשימוש בתשתית התכנונית הקיימת הוא הפתרון המהיר והיעיל ביותר. כמעט תמיד ניתן להפיק עוד אחוזי בנייה בזכות תוכניות כמו תמ"א 38 - ויש לנצל זאת.

"בעינינו המסלול של התחדשות עירונית אינו מתאים לשיקום מהיר אחרי פגיעה טראומטית. גם אם בנייה מחדש באותו מתווה לא תמיד תוביל לתכנון מיטבי - הרי שגם תוכניות פינוי לא תמיד מביאות לתכנון אופטימלי. החשוב הוא המהירות והבטיחות של התושבים.

"בתהליכי השיקום בקיבוצים בעוטף יש דגש חזק על מעורבות הקהילה שנפגעה. כאן, לעומת זאת, מדובר בכפייה. התחושה שלי היא שמנצלים הזדמנות על חשבון האנשים שנפגעו".

בממשלה מדברים על לבנות מחדש טוב יותר.
"אם אפשר לבנות על פי תוכניות קיימות בלי הליך תכנוני ארוך, זה עדיף בעינינו. המדינה לא צריכה לכפות על אף אחד למכור את הדירה שלו. הגישה הזו, שמחייבת את התושב למכור, היא כוחנית. תוך שנתיים-שלוש אפשר לבנות מחדש, בלי להמתין שנים לתהליכי התחדשות עירונית.

"אנחנו גם לא חושבים שבחירום המדינה צריכה להפקיד הכול בידי המגזר הפרטי. זו לא התחדשות עירונית - זו הריסה של מרקמים קיימים, בכפייה ועל סטרואידים".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

בינואר 2026 העביר בית ההשקעות מיטב מהמתחרים כמעט 2.4 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים מבחינת החברה בגיוסים לחודש אחד ● מיטב מנהל כיום 136 מיליארד שקל, אחריו נמצא אלטשולר שחם עם כמעט 125 מיליארד שקל, אחר כך מור עם 108 מיליארד שקל והפניקס עם 102 ● ומי נמצא בתחתית הטבלה?

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע