גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקר חדש: הישראלים צורכים מדיה 13 שעות ביום

מטלוויזיה ויוטיוב ועד רשתות חברתיות ופודקאסטים, הישראלים מבלים באמצעי המדיה 2.5 שעות יותר מאשר ב-2023 - כך עולה מסקר חדש של טאבולה ● החיפוש בכלי בינה מלאכותית כמעט משתווה לזה שבגוגל, אך האחרונה נתפסת אמינה יותר

הישראלים צורכים מדיה 13 שעות ביום / צילום: נוצר באמצעות Gemini
הישראלים צורכים מדיה 13 שעות ביום / צילום: נוצר באמצעות Gemini

אחד היתרונות הבולטים שמספקת הבינה המלאכותית למנהלי השיווק הוא הפרסונליזציה - יכולת לפנות לצרכנים בהתבסס על העדפותיהם, במטרה לתת להם את הצעת ערך הטובה ביותר. התאמת קמפיינים לצופה או לגולש הופכת פשוטה מתמיד, אלא שמתברר כי הישראלים עדיין לא ממש מתלהבים מכך.

ענפי המזון והאופנה רשמו זינוק של יותר מ-70% ביום שלפני ראש השנה
לקראת החגים: כל הדרכים לבינג' מוצלח בנטפליקס

דוח חדש של טאבולה, בשיתוף חברת המידע Kantar Insights Israel, מצביע על כך ש-70% מעוניינים לקבל תוכן מותאם אישית (ירידה לעומת 74% ב-2022), אך ל-83% חשוב לשמור על פרטיותם, כלומר שהנתונים עליהם לא יהיו גלויים. מגיל 50 חלה ירידה בביקוש לתוכן מותאם, אולם הצורך בפרטיות נותר גבוה בקרב כל קבוצות הגיל.

איך והיכן בכל זאת אפשר להגיע אל קהלי היעד של מותגים וחברות צריכה? מהדוח עולות כמה מגמות בולטות.

פייסבוק במגמת ירידה

הנתונים של טאבולה מבוססים על סקר אינטרנטי שנערך בתחילת 2025 וכלל כ-1,000 משיבים, כולל החברה הערבית והחברה החרדית. זהו הסקר הרביעי שעורכת טאבולה בארץ, כשהאחרון היה בנובמבר 2023, בסמוך לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל".

אחת המסקנות העיקריות העולות מהדוח היא שהישראלים התרגלו לשגרת המלחמה. אם בתחילתה נרשמה, באופן צפוי, עלייה משמעותית בהיקף הגלישה באתרי החדשות והתוכן, הצפייה בטלוויזיה וההאזנה לרדיו, ב-2025 נרשמה ירידה של 6%-8% וחזרה לרמות ה"רגילות". גם תחומי העניין של הישראלים חזרו לעצמם, ובראשם נמצאים אוכל, צרכנות וכלכלה, כאשר חדשות ואקטואליה רק במקום השלישי.

יחד עם זאת, הישראלים צמודים לאמצעי המדיה השונים הרבה יותר מבעבר. לפי נתוני 2025, הישראלים צורכים מדיה בממוצע כ-13 שעות ביום חול, למעלה ממחצית מהיממה, וכ-9.5 שעות ביום בסוף השבוע. לעומת זאת, ביוני 2023 היה מדובר ב-9.5 ו-7 שעות בממוצע בהתאמה, וב-2022 - ב-8.5 ובכ-6.5 שעות בממוצע, בהתאמה.

בכל הנוגע לרשתות חברתיות, אפליקציית וואטסאפ ממשיכה להוביל את השימוש החברתי בכל קבוצות הגיל, כאשר 84% מהישראלים מעידים כי הם משתמשים בה.

במקום השני נמצאת הרשת החברתית הוותיקה ביותר, פייסבוק, עם 63% - ירידה של 4% לעומת 2022. בפילוח גיל, מדובר ברשת החברתית הפופולרית ביותר בקרב בני 18-60. בקרב בני הנוער (גילאי 13-17), רק 20% פעילים בפייסבוק, בעוד אינסטגרם וטיקטוק פופולריות יותר. במקום השלישי בקרב כלל האוכלוסייה נמצאת אינסטגרם, ואחריה טיקטוק, טלגרם, X (טוויטר) ולינקדאין.

הגלישה ביוטיוב צמחה מ-71% בשנת 2022, ל-76% ב-2025, והוא פופולרי במיוחד בקרב בני 18-29. ההאזנה לפודקאסטים נמצאת בעלייה: מ-18% בשנת 2022 ל-28% בשנת 2025. את המגמה מובילים צעירים בני 18-29, ש-39% מהם מאזינים לפודקאסטים. שני הנושאים ה"חזקים" ביותר בפודקאסטים הם צרכנות וכלכלה ויחסים והורות. במקום השלישי נמצא הנדל"ן.

ChatGPT שולט

אתרי החדשות והתוכן ממשיכים להיתפס כמקור המידע האמין ביותר בקרב כל הגילאים, ואחריהם הרדיו, הטלוויזיה והעיתונות המודפסת. לעומת זאת, הרשתות החברתיות ממשיכות להיתפס כמקור המידע הכי פחות אמין, בקרב כל הגילאים.

ומה באשר לשימוש במשפיענים ברשתות החברתיות? 40% מהמשיבים ציינו כי הם עוקבים אחרי משפיעני רשת, כאשר שתי שכבות הגיל החזקות בתחום זה הן בני נוער (כשני שלישים מהם) ובני 18-39 (יותר ממחציתם).

כ-70% מהעוקבים גם רוכשים מוצרים שהמשפיענים מפרסמים, וכשליש עושים זאת בתדירות של לפחות פעם בחודש. עם זאת, שני שלישים מהעוקבים אחר משפיענים תופסים אותם כמקור מידע בלתי אמין להמלצות.

אחד הנתונים החדשניים בסקר, שלא היה יכול להיות רלוונטי בתחילת המלחמה פשוט משום שההתפתחות הטכנולוגית עוד לא הייתה כה מואצת, נוגע להיקף השימוש בבינה המלאכותית. 53% מהישראלים אימצו את השימוש בכלי AI, כאשר בקרב בני הנוער האימוץ הוא כמעט מוחלט, ועומד על 84%.

מקרב המשיבים בחיוב, 88% משתמשים ב-ChatGPT, שהפך לכלי הפופולרי ביותר בתחום, למרות שהגרסה החינמית שלו מוגבלת בכמות השימוש. במקום השני נמצא ג'מיני של גוגל עם 25% (בני נוער מעדיפים אותו פי שניים יותר מבני 18-29), ובמקום השלישי קלוד עם 14%. עיקר השימוש הוא פרטי, ואחריו לצרכי לימודים ועבודה.

כאשר לגולשים הישראלים יש שאלה, 45% מהם פונים קודם כול לגוגל, ורק 37% קודם לכלי AI - כלומר פער לא מאוד משמעותי, המעיד על היחלשות של גוגל. עם זאת, היא עדיין נתפסת ככלי חיפוש מהימן הרבה יותר מהבינה המלאכותית.

עוד כתבות

מעונות הסטודנטים המתוכננים בקריית היובל, ירושלים / צילום: הדמיות שוורץ בסנוסוף אדריכלים

ארבעה מגדלים עם 28 קומות: מתיחת הפנים למעונות הסטודנטים בירושלים

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת תוכנית פינוי־בינוי למעונות סטודנטים בקריית היובל עם 750 יח"ד ● מינהל התכנון אישר תיקון לתמ"א 35 שיאפשר לחקלאים להקים מגורים זמניים לעובדים זרים בשטחי העיבוד ● ובשבוע הבא תדון המועצה הארצית בהרחבת קיבוץ נחל עוז ל־500 יח"ד ובהקמת אזור תעשייה סמוך ● חדשות השבוע בנדל"ן

עמיר שאלתיאל, מייסד ויו”ר קבוצת אלדר / צילום: איל יצהר

אלדר וראדקו במגעים למיזוג ענק בתחום ההתחדשות העירונית

החברה הממוזגת תשקף שווי של כ־300 מיליון שקל ● מייסד ויו"ר קבוצת אלדר, עמיר שאלתיאל, צפוי להחזיק ב־60% ולהוביל את הפעילות, בעוד לאומי פטרנרס, משפחת רפאלי ובנק מזרחי יישארו כשותפים

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

תמונה מתוך הפרסומת של קמפיין ''ברית הריבוע הכחול נגד שנאה'' / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"מביכה" ו"הרסנית": פרסומת נגד אנטישמיות גרמה לסערה בארה"ב

בסופרבול הוקרנה השבוע פרסומת נגד אנטישמיות - והרוחות סערו ● וגם: מה עשוי לסמל את השתלטות הבינה המלאכותית על הפרסומות המוקרנות במשחקי הגמר של אליפות הפוטבול האמריקאית

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

מארק בניוף, מנכ''ל סיילספורס / צילום: ap, Markus Schreiber

מעל 1,400 עובדי סיילספורס במכתב נגד סוכנות ההגירה האמריקאית

עובדי סיילספורס דורשים מהמנכ"ל מארק בניוף לבטל את כל הקשרים העסקיים הפוטנציאליים עם ICE, לאחר שהתבדח על נוכחות סוכניה בכנס החברה בלאס וגאס ● מחאת העובדים מתפרצת בנקודת זמן רגישה עבור ענקית התוכנה, שמנייתה איבדה כ-27% מתחילת 2026

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין חברה שהיא בעלת הנכס לבין עיריית תל אביב, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז

העסקה צפויה להפוך את צוות וויז לזרוע הסייבר של גוגל קלאוד כיחידה עצמאית, ולחזק את מעמדה של הענקית בתחום אבטחת הענן בעידן ה-AI ● בניגוד לעסקאות שבהן החברה הנרכשת נטמעת ונעלמת בתוך הארגון, כאן נראה כי גוגל מבקשת לשמר את המייסדים כמקשה אחת - ומוצרי וויז ימשיכו להימכר גם בעננים מתחרים

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז על ידי גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה התחזק השקל דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

צוללים לשוק האג"ח: מתי הוא עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ אחרי הפגישה הארוכה עם נתניהו: "המו"מ יימשך"

סגנו של טראמפ: "העם האיראני רוצה לזרוק את המשטר? שיפעל" ● וושינגטון פוסט: גורמים במשטר מעריכים שאין דרך למנוע את ההסלמה ● בבסיס האמריקאי הגדול בקטאר הציבו טילי פטריוט על משגרים ניידים ● בתקיפה מהאוויר בעזה: חוסל המחבל שהרג לפחות 7 לוחמי צה"ל ● דיווח: טראמפ ידרוש מחמאס למסור נשק שעשוי לשמש לתקיפת ישראל, אך יאפשר שמירה של נשק קל ● תושבים בשלומית חוששים: טנדרים לבנים תועדו בגבול מצרים ● עדכונים שוטפים

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המיחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל

בעשור הקודם עצרה השקעה פרטית של טדי שגיא את הנפקת חברת המיחזור אולטרייד בבורסה בת"א ● כעת היא מבקשת לגייס 150 מיליון שקל לפי שווי הגבוה פי ארבעה: "הפכה להיות החברה המובילה בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית"

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם