צילום: Shutterstock, NicoElNino
הרבעון השלישי של 2025 סימן נקודת ציון נדירה באקוסיסטם ההייטק הישראלי: מחד, שיא חסר תקדים בגל המיזוגים והרכישות, עם עסקאות שממצבות את ישראל בלב המפה הגלובלית, ומאידך, ירידה עקבית בהיקף גיוסי ההון הפרטי ובמספר הסבבים, שממחישה את הבררנות הגוברת של המשקיעים. כך עולה משני דוחות שמתפרסמים היום (ג') - של Startup Nation Central ושל לאומיטק ו־IVC.
● עוד לפני טראמפ, נתניהו נפגש עם בכירים בהייטק האמריקאי. מה היה שם?
● דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב־80% בשנת 2024
הדוחות מצביעים על שוק שנמצא בתקופת מעבר, שבו הכסף הגדול זורם בעיקר לחברות בשלות וממומשות, בעוד החברות הצעירות נדרשות להיאבק על תשומת הלב של המשקיעים. על פי נתוני SNC, בחודשים יולי-ספטמבר נחתמו עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף כולל של 31.8 מיליארד דולר. העסקה הבולטת ביותר ברבעון הנוכחי הייתה רכישת סייברארק על ידי פאלו אלטו נטוורקס בסכום של 25 מיליארד דולר, השנייה בגודלה בהיסטוריה של ההייטק הישראלי. לצידה נרשמה רכישת Verint Systems בכ־2 מיליארד דולר.
מתחילת השנה הגיע היקף עסקאות ה־M&A ל־71 מיליארד דולר, כמעט פי חמישה מהתקופה המקבילה ב־2024, זאת הודות לעסקאות ענק נוספות דוגמת רכישת וויז על ידי גוגל תמורת 32 מיליארד דולר - עסקה שהיוותה את האקזיט הגדול בתולדות ישראל.
פחות עסקאות, יותר כסף לכל סבב
מתוך הסכום הכולל של המיזוגים והרכישות, האקזיטים הסתכמו ב־41 מיליארד דולר, פי שלושה מהרמות שנרשמו אשתקד. גם כאן בלטה תעשיית הסייבר, שתרמה 58% מהשווי הכולל של העסקאות, כמו לדוגמה; איים סקיורטי שנרכשה ב350 מיליון דולר, פינדינגס שנרכשה ב305 מיליון דולר ופרומפט סקיורטי שנרכשה ב275 מיליון דולר.
במקביל לגל האקזיטים, הנתונים של שני הדוחות מלמדים על האטה מתמשכת בגיוסי ההון הפרטי. בנתוני SNC, ברבעון השלישי גויסו כ־2.4 מיליארד דולר, מה שמהווה ירידה של 38% לעומת הרבעון הקודם (בנטרול סבב חריג של Safe Superintelligence בהיקף 2 מיליארד דולר) ו־18% לעומת השנה שעברה. מספר הסבבים הידועים ירד ל־141 - הנמוך ביותר מאז 2020.
עם זאת, במקביל לירידה במספר העסקאות, גודל הסבב החציוני הגיע לשיא של 10.5-12.3 מיליון דולר. כלומר, חצי מהחברות שגייסו בעצם גייסו יותר מהסכום הזה, והחצי השני פחות ממנו. מדובר בעלייה חדה של 50%-76% לעומת השנה שעברה, שמעידה על מגמה ברורה: פחות סבבים, אבל כל סבב מצליח מושך אליו יותר כסף.
נתוני לאומיטק וIVC קרובים: 2.23 מיליארד דולר ב־116 סבבים ידועים, עם הערכה ל־204 סבבים בסך הכול, מה שמהווה ירידה של 24% מהתקופה המקבילה אשתקד. ואולם, בנטרול סבבים חריגים בהיקף של מעל 200 מיליון דולר, מתקבלת דווקא תמונה חיובית יותר: עלייה של כ־20% מול הרבעון השני של השנה הנוכחית ושל כ־50% לעומת הרבעון המקביל ב־2024, והיקף הגיוסים הגבוה ביותר מאז תחילת 2023.
מספר המשקיעים הפעילים הנמוך ביותר מאז תחילת 2024
כאמור, הסקטורים המובילים נותרו זהים אצל שני הגופים: סייבר ו־AI, שיחד גרפו קרוב ל־60% מההון ברבעון, עם סבבי גיוס בולטים. למשל, חברת Aidoc שגייסה 110 מיליון דולר וחברת דקארט שגייסה מאה מיליון דולר.
המשקיעים, מצדם, הופכים לבררנים יותר: לפי נתוני SNC מספר המשקיעים הפעילים ירד ל־230 בלבד, הנמוך ביותר מאז תחילת 2024, עם זאת חשוב לציין כי למעלה ממחציתם משקיעים גלובליים. מנכ"ל SNC, אבי חסון, סיכם זאת כ"שוק בתקופת מעבר", שבו המימון מאט אך ה־M&A שוברים שיאים. מנגד, מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן־צפריר, הדגישה את היציבות לאורך השנתיים האחרונות ואת החדירה העוצמתית של חברות ה־AI הישראליות ל"מגרש העולמי".
בשורה התחתונה: ההייטק הישראלי של הרבעון השלישי מציג כאמור ניגוד חריף - גל אקזיטים היסטורי בעסקאות ענק, מול האטה בגיוסי ההון הפרטי. השאלה המרכזית לקראת 2026 היא האם הכסף הגדול שזורם החוצה באקזיטים יחזור פנימה אל החברות הצעירות, או שהשוק ימשיך להתרכז במיעוט עסקאות גדולות ובחברות בוגרות בלבד, שפועלות כאמור בעיקר בענפי הסייבר והבינה המלאכותית.