עזרא גרדנר / צילום: באדיבות ורנה קפיטל
בתקופה שבה משקיעים מארה"ב כמעט לא מגיעים לישראל, עזרא גרדנר (48) מקפיד להגיע לארץ בערך מדי חודש מאז תחילת המלחמה. גרדנר הוא שותף־מייסד של קרן ההון סיכון Varana Capital, שהפכה ב־2024 לקרן הזרה הפעילה ביותר בישראל, לפי נתוני IVC. הוא מכהן כיום בדירקטוריונים של 10 חברות מישראל, פרטיות וציבוריות. במקביל, הוא הקים את חברת ה־SPAC גשר (Gesher Acquisition Corp) שמיזגה את פרייטוס מישראל, וחברת SPAC נוספת (Gesher Acquisition Corp II) שגייסה כ־150 מיליון דולר ומחפשת בימים אלו בישראל חברה למיזוג.
● המשקיעים הישראלים מוכרים מניות בתל אביב ומעדיפים לקנות בחו"ל
● מנהל ההשקעות שמשוכנע: "למניות הנדל"ן יש את הפוטנציאל הכי גבוה כעת"
"ניסו למכור לנו מניות ישראליות בהפסד"
הקריירה של גרדנר נסקה בבנק UBS, שם הפך למנהל הדסק הצעיר ביותר בהיסטוריה של הבנק: בגיל 28 הוא כבר ניהל דסק לונג־שורט בהיקף של 30 מיליארד דולר. עוד נקודות בקריירה שלו כללו את הפמילי אופיס של מייקל דל ואת ג'יי.פי מורגן, שם שימש כאנליסט. בגיל 30 הוא עלה לישראל וניהל קרן השקעות מקומית, ומאז 2012 הוא ב־Varana שפועלת מדנבר ומתל אביב.
הקשר ההדוק של גרדנר עם התעשייה המקומית, לצד ההיכרות עם שוק ההשקעות האמריקאי, הובילו אותו להתריע בתחילת 2024 על התרסקות בהיקפי ההשקעות הזרות בישראל. הוא אף הגיע לוועדת הכספים בכנסת להזהיר בנושא. בראיון לגלובס הוא מספר למה למרות הקושי הנוכחי, לעולם לא יפסיק להשקיע בישראל.
מה הסנטימנט של משקיעים מחו"ל כלפי חברות ישראליות, פרטיות וציבוריות?
"יש הבדל משמעותי. בשוק הפרטי המצב לא טוב, בעיקר מצד המשקיעים האירופים, שלא רק שלא משקיעים אלא אף יוצאים מהשקעות. יש גוף אירופי שמשקיע לצידנו בקרן וביקש שאקנה את החלק שלהם בדיסקאונט. זה לא טוב להם כי הם יפסידו, אבל גם לא טוב לי - שכן לקנות את חלקם לא יעזור לחברות הפורטפוליו.
"לעומת זאת הישראליות בוול סטריט 'מוגנות' כי הן לא נתפסות כישראליות בהכרח. אמרתי לבכירי הייטק בישראל: זה 'כוח העל' שלנו, אנחנו צריכים להיות בשוק הציבורי. כשהחברה ציבורית, הדיווחים שלה יוצאים כמו של כל החברות, זה לא שיש התרעה עם אורות מהבהבים 'ישראל, ישראל'".
"לא צריך לתת לשאקיל אוניל להקים SPAC"
ב־2020־2021 אחת הדרכים הפופולריות להגיע לשוק ההון הייתה מיזוג ל־SPAC - חברה ללא פעילות שמגייסת כסף בבורסה כדי למצוא חברה פרטית למיזוג. גרדנר הוביל את Gesher Acquisition Corp שמיזגה את חברת הטכנולוגיה פרייטוס מישראל, והשנה גייס ל־Gesher Acquisition Corp II כ־150 מיליון דולר ומחפש עוד חברה ישראלית למיזוג. "אנחנו מחפשים צוות נהדר של גאונים שבנו משהו ייחודי, וצריכים יותר גישה להון ממה שיש בשוק הפרטי, בעיקר המקומי", הוא אומר. בגשר שמים דגש על תעשיות המחשוב הקוונטי, HPC (מחשבים בעלי ביצועים גבוהים) ו־AI.
הייפ ה־SPAC הקודם הוביל לאכזבות. מה השוק למד מאז?
"שלא צריך לתת לשאקיל אוניל להקים SPAC", מתלוצץ גרדנר על הכדורסלן שהיה אחד מהמפורסמים שנכנסו לשוק (ה־SPAC השני שלו ביטל מיזוג שנחתם, שח"ו). גרדנר, שעוסק בתחום כבר שני עשורים, אומר שביצועי חברות שמוזגו ל־SPAC ואלה שהונפקו ב־IPO בשנות השיא היו דומים.
היום יש לדבריו כ־60 חברות SPAC פעילות, 10% מתקופת השיא. במקביל, שוק ה־IPO חזר אחרי שנתיים קשות, שבהן נוצר צבר הנפקות פוטנציאלי של כ־400 חברות עליו מתמודדים כל הבנקים. "אם חברה שווה פחות מ־5 מיליארד דולר, הבנקים שמחפשים את הענקיות פחות יסתכלו עליה, ולכן אפשרות טובה עבורה זה SPAC", לדבריו.
ועדיין. גם גרדנר עצמו נחל לא רק הצלחות. פרייטוס למשל מוזגה בשווי של חצי מיליארד דולר, ונסחרת כיום ב־166 מיליון דולר בלבד - מחיקה של שני שלישים מהשווי במיזוג. "אף אחד לא אוהב שמניות יורדות", הוא אומר, ועדיין מדגיש: "אנחנו מאוד גאים בעסקה הזאת ואין לנו ספק שפרייטוס תשגשג. היא צומחת בעסקאות מדי רבעון וצופה מעבר לרווחיות בשנה הבאה".
"השוק סגור לחברות ישראליות"
נתונים שפורסמו לאחרונה (על־ידי רשות החדשנות, IVC, גורניצקי ו־KPMG) מראים שקרנות ההון סיכון הישראליות לא מצליחות לגייס הון: אחרי נפילה של 80% בהיקף הגיוסים בין 2022 ל־2024, ב־2025 הגיע שפל. מכיוון שקרנות הון סיכון הן אלה שמממנות את חברות ההייטק בשלבים הראשונים, המשמעות היא מחסור בהון ופגיעה בענף. "יש הרבה כותרות על עסקאות סייבר ו־AI גדולות שזה נהדר, אבל אלה חברות גדולות", אומר גרדנר. "הזהרנו שמי שיתקשה אלה חברות שמחפשות לראשונה הון זר, והשוק סגור לישראליות". לדבריו, אין צורך להמציא פתרונות חדשים, אלא לנקוט צעדים שעבדו בעבר במשברים כמו בקורונה. למשל, שהממשלה תעודד מתן הלוואות (venture debt) מבנקים.
נפגשת עם ח"כים ושרים. הקשיבו לך?
"אני חושב שכן. צריך להבין שממשלות מגיבות מהר למשברים כמו המשבר הגלובלי של 2008 והקורונה, אך כשזה משבר בהילוך איטי - ככה הגדרתי את זה - יותר קשה להגיב, אבל צריך לנסות".
גרדנר מוסיף שהפגיעה בקרנות ההון סיכון ב־2024 לא הייתה כה חדה, משום שהיה להן עדיין "dry powder" - הון שגויס והיה זמין להן. ההון הזה הולך ונגמר. "למשקיעים בעולם יש חלופות השקעה, זה לא שאם לא ישקיעו בקרן ישראלית הם יפסידו", הוא אומר.
איך נראה האקוסיסטם של ההייטק הישראלי אחרי שנתיים של מלחמה?
"חסין (resilient) באופן מפתיע, שזה מדהים. אבל הוא לא מה שהיה בעבר. יכולת ספיגת הסיכונים בישראל היא הטובה ביותר בעולם. ועדיין, אפשר לראות שמסעדות בת"א שהיו בהן פגישות עסקים של משקיעים זרים, נסגרות; ובכניסה בנתב"ג - כמה הולכים לתור של הדרכונים הזרים? כמעט אף אחד. וזה כבר שנתיים".
רה"מ דיבר על משק אוטרקי.
"זה מזכיר לי שבשנות ה־70 היה אמברגו נפט על ארה"ב בגלל תמיכתה בישראל, והנשיא עלה לשידור ואמר 'תלבשו סוודר ותכבו את החימום'. לשם אנחנו רוצים להגיע?".
לאחר פרוץ המלחמה וראנה הקימה קרן חירום בשם "חי 10X" בהיקף עשרות מיליוני דולרים, במטרה להשקיע בחברות הייטק ישראליות בעמלות מופחתות. היא השקיעה עד כה בכ־13 חברות וצפויה להגיע ל־15־20 חברות. "אנחנו אולי היחידים בישראל עם הון זמין, ומקבלים הרבה שיחות", הוא אומר וטוען כי הקרן צפויה להציג תשואה גבוהה.
לסיכום מדגיש גרדנר שלמרות המצב, "מעולם לא הייתי יותר אופטימי" בנוגע לישראל. "לראות את החוסן של אנשים, של חברות שפועלות כשעובדים במילואים כל־כך הרבה זמן", הוא אומר. "נכון שהזמנים הקשים עוד לא עברו, אבל אנחנו לעולם לא נעזוב את ישראל".