גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הזינוק החד במספר הסובלים מפוסט־טראומה מאלץ את עולם הטיפול לעבור מהפכה

במשרד הביטחון עורכים מחקר חדשני שבודק איך חיידקי המעי יכולים לזהות נטייה ללקות בפוסט־טראומה ● בצה"ל כבר הטמיעו משחק מחשב להתמודדות עם מצבי דחק ● ובעמותת סה"ר מפתחים טכנולוגיות שיעזרו לה לעמוד בקצב הפניות לעזרה ● אחרי מהפכת התרופות, מערכת בריאות הנפש עוברת מהפכה חדשה ● שנתיים ל־7 באוקטובר, פרויקט מיוחד

פוסט טראומה / צילום: Shutterstock
פוסט טראומה / צילום: Shutterstock

עוד לפני אירועי 7.10 היה ברור לעוסקים בבריאות הנפש שנדרשים פתרונות טכנולוגיים כדי להתגבר על הפער ההולך ומעמיק בין הביקוש לטיפול להיצע המטפלים. הטראומה הלאומית חידדה עוד יותר את הצורך בטיפולים חדשים, ואלה לא איחרו להגיע. שטף של יוזמות טכנולוגיות התדפק על דלתות קופות החולים וצה"ל, מעין שידור חוזר של הגאות הטכנולוגית שהתרחשה בתקופת הקורונה.

לשמר או להרוס: דילמת ההנצחה שקורעת את חברי הקיבוצים בעוטף
בחזרה לדרום: בין ניצנים של שיקום למרדף אחרי תרומות
ההייטק זכה לעדיפות, צבא היבשה נותר מאחור: תא"ל במיל' גיא חזות מנתח את הכישלון

לא כל הטכנולוגיות הללו נמצאו יעילות או בשלות, אבל כמה מהן כבר הוטמעו במערכת הבריאות, בצה"ל ובאגף השיקום. אחרות נמצאות בניסויים. הצורך הגדול, והגמישות המקומית המפורסמת נתנו לישראל את היתרון הטכנולוגי העצוב ביותר שהיה לנו: הכירו את הטראומה־טק ניישן.

600 הצעות לטיפול

"מאז 7.10 הגיעו אלינו יותר מ־600 הצעות לטכנולוגיות טיפול בטראומה, ממחקר מעבדתי ועד אפליקציות", אומרת ד"ר א', ראש מחלק נוירוטכנולוגיה במפא"ת, משרד הביטחון. צוות מומחים בתחום הפסיכיאטריה קם כדי לבחון אותן, וזה עזר להכניס במהירות יחסית טכנולוגיות חדשות לשימוש. אחרות נכנסו לתוכניות פיילוט או למחקר. כמה מהן הופנו לאקסלרטורים, כמו אקסלרטור החוסן שהוקם בשדרות בתמיכת רשות החדשנות, במטרה ברורה להפוך את הטראומה ליתרון טכנולוגי אזורי.

בין הטכנולוגיות שכבר שולבו בטיפול: גירוי מוחי לחיווט מחדש של קשרים עצביים, זריקת סטלה גנגליון לווריד הצוואר שנועדה לדכא את עוררות היתר המזוהה עם פוסט־טראומה, ביופידבק מסוגים שונים, אפליקציות שמציעות טיפול פסיכולוגי בגרסה מקוונת, וגם כלי AI לרופאים ולמרפאות, שנועדו לייעל את הבירוקרטיה סביב טיפול.

ד"ר מיכל ליפשיץ, ראש מדור תעצומות במערך בריאות הנפש בצה"ל (המדור האחראי על מניעה והתמודדות עם טראומה), מספרת גם היא על הצפה של פניות. "היו רבים עם כוונות טובות, אבל המוצרים שלהם עוד לא נבדקו, ואנחנו לא נתנסה על חיילי צה"ל. לפני כשנה פתחנו קול קורא במסגרת מיזם Innotal, שמאפשר לצה"ל לשתף פעולה עם סטארט־אפים באופן גמיש ומהיר. בחנו 30 טכנולוגיות שעברו את הסינון של ועדת המומחים של מפא"ת. מתוכם הגיעו 10 לחצי הגמר, ועשינו אירוע של פיצ'ים בהשתתפות הקב"נים מהשטח שאמרו לנו במה הם יכולים להיעזר".

שלוש טכנולוגיות נבחרו, אבל רק אחת התגלתה לבסוף כבשלה מספיק: מערכת הנוירופידבק של חברת גריי מאטרס, שבה מטופלים מתחברים לקסדת EEG ומשחקים במשחק שבו הם נתקלים בסיטואציה מלחיצה (תור לקופת חולים, שבו מגוון גורמים עצבנים נלחמים על מקומם בתור). אם המשתמש מצליח להרגיע, בעזרת כל טכניקת רגיעה שהוא מכיר, את הפעילות באמיגדלה במוח, אזור הקשור לעוררות רגשית ומזוהה עם פוסט־טראומה, הוא יראה גם את הדמויות במשחק נרגעות ומתיישבות.

כך ילמדו המשתמשים איזו שיטת הרגעה עובדת בשבילם, ואיך להשתמש בה. "לטכנולוגיה הזו יתרון, שהיא אינה מחייבת הצפה מחדש של הטראומה או שיתוף בה", אומרת ליפשיץ.

לאחרונה הוציא המדור קול קורא נוסף, המתמקד בחיפוש טכנולוגיות שיעזרו להכשיר חיילים לזהות מצוקה אצל אחרים ולנהל איתם שיח שיעודד אותם לפנות לעזרה. "אנחנו עורכים קורסים בנושא, אבל התחושה היא שאפליקציית הכשרה ומעט סימולציה ב־AI יכולה לעשות עבודה טובה יותר", אומרת ליפשיץ.

תובנות המיקרוביום

במפא"ת עומלים כעת על תוכנית מחקר חדשנית, לבחינת הבסיס הביולוגי־נוירולוגי של פוסט־טראומה, בעזרת כלי ניתוח של ביג דאטה. "אנחנו אוספים המון סמנים פיזיולוגיים כדי לאפשר אבחון, ניסוי והתאמה אישית של טיפול, ומביאים בחשבון גם גורמים כמו סוג החשיפה שגרמה את הטראומה, מגדר, רמת התמיכה, דמוגרפיה, אפילו גנטיקה, אפיגנטיקה או מיקרוביום.

"כבר גילינו שכאשר מטופל רואה שיש לו בעיה פיזיולוגית וביולוגית הוא נרגע, כי הוא אומר - זה לא בראש שלי, לא נכשלתי בלהתגבר על זה בעצמי, אלא אני באמת צריך עזרה. לעומת זאת, במקרים אחרים הסמן הפיזיולוגי יאמר למטופל 'יש לך סיכוי טוב להתאושש בעצמך".

נוכל אולי להימנע מלשלוח למלחמה אנשים פגיעים יותר.
"או אצל אדם פגיע יותר שרוצה להיות לוחם, אפשר יהיה לדעת מראש שהוא יהיה חייב טיפול אינטנסיבי יותר אחרי החשיפה.

"היום אנחנו אפילו לא מבדילים בין טראומה שקרתה מקרוב או מרחוק, טראומה שסיכנה את חייך שלך לעומת פציעה מוסרית, או בין טראומה של לוחם לבין טראומה של אזרח. האם זה משנה את הפגיעה ברמה הפיזיולוגית? אנחנו רוצים לגלות", אומרת א'.

פתרונות מהשטח

הטראומה אינה רק בעיה של צה"ל כמובן. אפרת שפרוט, מנכ"לית עמותת נט"ל לטיפול בנפגעי טראומה על רקע לאומי, אומרת כי "2 מיליון אנשים בישראל מתמודדים עם תסמין אחד בין החמישה שמגדירים את התסמונת הפוסט־טראומטית: עוררות יתר, הימנעות, התקפי אלימות, מחשבות חודרניות, שינויים קוגניטיביים כמו דכדוך או ירידה בערך העצמי".

דוח של תוכנית "מטפלים בנפש" של חברת טבע מצא כי 47% מהציבור מדווחים על הרעה במצבם הנפשי מאז 7.10 אך רק 50% מהמעוניינים בטיפול נפשי קיבלו אותו. 41% מהמטפלים מעידים שהמטופלים שלהם אינם מקבלים מספיק טיפולים. חברת הקנאביס הרפואי סאיקי מצאה בסקר שערכה שכמחצית מהישראלים מכירים אדם שסובל מפגיעה נפשית בעקבות טראומה.

הפתרונות עולים לפעמים מהשטח. לדוגמה, עמותת סה"ר לתמיכה נפשית מקוונת פיתחה בעצמה טכנולוגיות להתמודדות עם הגידול העצום בפניות. אחת מהן היא כלי שנועד לאתר סימנים לסיכון אובדני בשיחה, כדי לתעדף שיחות.

כלי נוסף ממלא אולי את החסר הכי משמעותי בתחום בריאות הנפש היום - הכשרה והדרכה. לדוגמה, המתנדבים מתייעצים עם הצ'ט תוך כדי שיחה כדי להחליט מה לומר. בנוסף, מפתחת העמותה סימולטור בינה מלאכותית שיעזור למתנדבים לדמות סוגים שונים של פונים ומצוקות. "הכלי הזה מכפיל את קצב ההכשרה", אומרת שרון צור, רכזת תחום חירום ומחקר בעמותה.

אך צור לא רואה את הבינה המלאכותית מחליפה את המתנדבים שלה בקרוב. "השם הנפוץ שנותנים המטופלים למצוקה שלהם, גם אם היא נובעת מפוסט טראומה, היא בדידות", היא אומרת. "חשוב מאוד שיהיה אדם בצד השני".

מנקודת מבט של חברה מסחרית זה נראה כך: "כבר ב־8.10 החלטנו למקד את המשאבים שלנו בישראל", אומר דקל טליאז, מנכ"ל החברה הקרויה על שמו. "משרד הבריאות חיבר אותנו במהירות למרכזי החוסן בדרום. דובר אז על תורים של חצי שנה לטיפול נפשי בקופה, וזה לא רלוונטי לטראומה. הצלחנו לטפל בהם בתוך שבוע. עשינו 22 אלף מפגשים מקוונים ל־7,000 מטופלים. אנחנו מייעלים את הזמן של המטפלים על ידי כך שמערכת אוטומטית או גורם אנושי שהוא לא פסיכיאטר מוסמך מכין את המטופל לפגישה, ומסכמים אחריה. כך הזמן של המטפל מתייעל. זה לא אומר שהפגישה הטיפולית בהכרח קצרה יותר". כיום עובדת החברה עם קופת חולים מכבי.

ד"ר אסף כספי, מנהל מחלקה פסיכיאטרית ואת אשפוז הבית הפסיכיאטרי, בבית החולים שיבא, אומר כי "גל החדשנות היה חייב לקרות. מלבד מצוקת כוח האדם, הפסיכולוגיה מתיישנת. עברנו את מהפכת השיחות, מהפכת התרופות, והגיע הזמן למשהו חדש. ובפוסט־טראומה ממילא אין תרופה שברור שעובדת".

ד''ר אסף כספי, מנהל מחלקה פסיכיאטרית, בי''ח שיבא / צילום: כדיה לוי

בלי קיצורי דרך

פרופ' יאיר בר חיים, פסיכולוג קליני וראש המרכז הלאומי לטראומה וחוסן באוניברסיטת תל אביב, אומר שאף שהגל חיובי, הוא קצת יצא משליטה. "יש דרך ברורה לבדוק אם טיפול הוא יעיל, והיא מתחילה במחקר מנגנוני עמוק ומסתיימת בניסוי קליני מבוקר וכפול סמיות שאינו בניהולו של מי שצפוי להרוויח מהמוצר. ברגע שיש אינטרסים כלכליים, כל קיצורי הדרך האפשריים קורים".

כספי מסכים ומציין את הקסדה של חברת בריינסוויי ואת סטלה גנגליון, זריקה לצוואר שאגף השיקום החל לאחרונה לממן אותה לסובלים מפוסט־טראומה, כשיטות שעדיין לא עברו את הניסוי הגדול שמראה יעילות ברורה בפוסט טראומה. ניסויים כאלה מתוכננים להמשך. כך גם לגבי תרופות פסיכדליות וקנאביס. "לגבי קנאביס אין הוכחות ליעילות בכלל, והתוצאות בפסיכדליה קיימות אך לא מרשימות.

"העובדה שמערכת הבריאות משתמשת במשהו לא אומרת שהוא עובד. לפעמים זה משקף יותר את הייאוש ואת הקושי של המערכת לעמוד בפני הכעס שמפנים כלפיה הפוסט־טראומטיים, בעיקר הלומי הקרב".

בר חיים מתייחס לטכנולוגיות שהוא עצמו פיתח באותן אמות מידה. "אני מפתח טיפול קשבי לחרדה ולפוסט־טראומה. לאנשים עם חרדה גבוהה יש נטייה להפנות קשב רב לאיומים, ואפשר באמצעות מטלה בסיסית במחשב, לרשת מחדש את דפוסי הקשב שלהם. ערכנו יותר מעשרה מחקרים ברחבי העולם כדי שניתן יהיה לעשות מטה־אנליזה ולראות את השפעות הטיפול. גילינו שההתערבות הזאת עובדת, אבל גם שהיא פחות יעילה מקו הטיפול הראשון", כלומר, הטיפול המבוסס על שיחות.

פרופ' יאיר בר חיים, ראש המרכז הלאומי לטראומה וחוסן באוניברסיטת תל אביב / צילום: שחר שחר, דוברות אוניברסיטת תל אביב

מתי נוכל למחוק זיכרונות?

כאשר שיטות טיפול עוברות ניסויים אמפיריים בהצלחה, גם מבקרים קשוחים כמו כספי ובר חיים יקבלו אותן, תמוהות ככל שייראו תחילה. למשל שיטת ה-EMDR, שזכתה לפופולריות ציבורית לאחר המלחמה. בטיפול הזה מעלים את הזיכרונות הטראומטיים תוך כדי גירוי דו צדדי של הגוף, לדוגמה על ידי הנעת העיניים מצד לצד. המטרה היא להפחית את האינטנסיביות של הזיכרונות, וניסויים מראים שזה אכן קורה. "זו בעצם שיטת היפנוזה", מסביר כספי. "היפנוזה היא לא כמו בסרטים, רגרסיה לגיל שלוש על במה. היא בעצם שיטה להגיע להרגעה עצמית".

גולת הכותרת של התחום, אומר בר חיים, תהיה תרופה שיכולה למחוק זיכרון. פוסט־טראומה מאובחנת כהפרעה במנגנוני הזיכרון. אפשר לומר בפשטנות כי במקום שכחה הדרגתית או התרגלות לזיכרון, שהן התופעות הנורמליות, הזיכרון השלילי לא נחלש, והוא פורץ לתודעה ומשתלט עליה ללא הזמנה. ישנה כבר הבנה חלקית לגבי הבדלים ביולוגיים באופן שבו נשמר הזיכרון הטראומטי בין אנשים עם פוסט טראומה לבין אנשים שעברו טראומה אבל לא פיתחו את התסמונת. "זה התסמין המרכזי ותסמין קשה של ההפרעה. לטפל בזה ישירות זה מאוד חשוב", אומר בר חיים. אך המחקרים עדיין מוקדמים.

עוד כתבות

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות