גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההחלטה הדרמטית, הפספוס וההשלכות: כך שינה גל ההגירה את אירופה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● בקיץ 2015 קיבלה גרמניה, ובעקבותיה האיחוד האירופי כולו, את ההחלטה להכניס למדינות הגוש מיליוני מבקשי מקלט ● גל ההגירה, שהוגדר אז "הגדול מאז מלחמת העולם השנייה", הביא איתו ידיים עובדות נחוצות, אבל הציב אתגר חברתי אדיר ● בתוך עשר שנים איבדה היבשת יציבות פוליטית ארוכת־שנים

מבצע חילוץ מהגרים ליד לוב, 2015 / צילום: Reuters, Darrin Zammit Lupi
מבצע חילוץ מהגרים ליד לוב, 2015 / צילום: Reuters, Darrin Zammit Lupi

את אחד השורשים העיקריים של המשבר הפוליטי והחברתי שאופף כעת את מערב אירופה אפשר לאתר, בלי מאמץ רב, בסתיו שלפני עשור בדיוק. "הקיץ של הפליטים", "הקיץ שישנה את אירופה", "תנועת המהגרים הגדולה מאז מלחמת העולם השנייה" ו"רגע האמת של גרמניה" - אלה היו כמה מהכותרות בזמן אמת סביב ההחלטה של גרמניה ושל האיחוד האירופי לאפשר למיליוני מבקשי מקלט להיכנס למדינות האיחוד, ולנסות לטפל בהם ככאלה. בדיעבד, ייתכן שהן אפילו העריכו בחסר עד כמה שינה גל ההגירה - שכלל מוסלמים רבים - את המצב הפוליטי בה.

כותרות העיתונים בעולם | בדנמרק מוטרדים מפעילות הרחפנים הזרים ורוצים את הפתרון הישראלי
האם הפסקת אש בעזה תסדר לטראמפ פרס נובל לשלום? ההכרעה בקרוב

החלטה גורלית שמינפה מפלגות

הנה תמונת מצב עכשווית: בבריטניה, מפלגת "הרפורמה" מאיימת על מאה שנים של דמוקרטיה הנשלטת על ידי שתי מפלגות בלבד, כשהיא ניזונה מדעת קהל שמאסה באלפי מהגרים לא־חוקיים הנכנסים בסירות גומי מעבר לתעלה; בצרפת, ההחלטה ההרסנית של הנשיא עמנואל מקרון בשנה שעברה ללכת לבחירות והכאוס הפוליטי שנוצר בעקבותיה הם תוצאה ישירה של הצלחת "האיחוד הלאומי" לנצל את האיום שהציבור רואה בהגירה לא־חוקית כדי להשיג תוצאה חסרת תקדים בבחירות לפרלמנט האירופי. בגרמניה, "אלטרנטיבה לגרמניה" הקיצונית ניזונה מהזעם בשכבות הולכות וגדלות באוכלוסייה בנוגע למדיניות הפליטים עד כה. מפלגה עם קשרים ניאו־נאציים, החשודה כולה בחתירה תחת הדמוקרטיה, מובילה כיום בראש סקרי דעת הקהל בגרמניה.

נייג'ל פאראג', מרין לה־פן ואליס ויידל - מנהיגי שלוש המפלגות הללו - ועוד פוליטיקאים רבים אחרים, חייבים חלק גדול מההצלחה הפוליטית שלהם להחלטה מרכזית אחת, בסתיו שלפני עשור בדיוק, לפתוח את השערים של אירופה בפני מבקשי מקלט ומהגרים לא־חוקיים. כבר בזמן אמת היה ברור שההחלטה שקיבלה הקנצלרית אנגלה מרקל, ובהשפעתה האיחוד האירופי כולו, תהיה בעלת השלכות משמעותיות.

כעת, היבשת נחלקת בין מדינות שכבר שינו את מדיניות ההגירה שלהן (פינלנד, שבדיה) לבין כאלו שבהן עדיין הדבר לא נעשה (רוב המדינות האחרות). כמעט בכל רחבי היבשת, מפלגות שהציבו את המאבק בהגירה בראש סדר היום שלהן - בין שהן ימין פופוליסטי, שמאל פופוליסטי, ימין קיצוני או אפילו סוציאל־דמוקרטים (דנמרק) - משגשגות.

סוגיית ההגירה הלא־חוקית הפכה לקו שבר פוליטי. התמיכה בימין המתנגד להגירה זינקה פי שניים בתוך עשר שנים, לקרוב ל־28% ברחבי היבשת. כעת, הימין הקשה משתווה לשמרנים ולסוציאל־דמוקרטים, בניתוח כלל אירופי.

גרמניה: ידיים עובדות, עם מחיר חברתי

בשבועות האחרונים ציינו במיוחד בגרמניה את העשור שחלף מאז הכרזתה של מרקל "אנחנו יכולים לעשות זאת". הכלכלה הגדולה ביותר באירופה נשאה את מרבית הנטל של ההתמודדות עם מי שהורשו להיכנס לאיחוד האירופי כדי להגיש בקשות מקלט, וכלי התקשורת תהו אם המדיניות הזו השתלמה. ההחלטה של ברלין ביום האחרון של אוגוסט להשעות זמנית את אמנת שנגן, שמחייבת את המדינה הראשונה שאליה נכנסו פליטים באיחוד האירופי לטפל בהם, לצד סלי הקליטה הנדיבים שהוצעו להם ובמיוחד אווירת ה־Refugees Welcome השתנו מאז לחלוטין.

גם במבט לאחור הדעות חלוקות לגבי המהלך. מצד אחד, הכלכלה הגרמנית זקוקה לידיים עובדות בגלל העובדה שהגרמנים לא מביאים ילדים לעולם, ומשבר דמוגרפי מאיים על המדינה. חלק ממבקשי המקלט מצאו עבודות "מאחורי הקלעים" בתחום הניקיון, המלונאות, המשלוחים, הדואר והצרכנות. במציאות של משבר ממשי בתחום כוח־האדם, מאות אלפי העובדים שנוספו למאגר העובדים הגרמני הם יתרון לעסקים המקומיים.

אבל ההגירה גם הביאה איתה מתח חברתי, התחזקות של הימין הקיצוני לראשונה מאז תום מלחמת העולם השנייה, הקצאה אדירה של תקציבי ממשלה לטובת אינטגרציה וחינוך, ועלייה ברמת הפשיעה. הגרמנים רואים את המקרים הללו בצורה הרבה יותר מוחשית מאשר את הדינמיקה הכלכלית שאמורה להציל להם את הפנסיות.

אליס ויידל, מנהיגת ''אלטרנטיבה לגרמניה''. מפלגה עם קשרים ניאו־נאציים מובילה בסקרי דעת קהל / צילום: ap

גם המספרים הנזכרים בתקשורת משקפים את חילוקי הדעות. מימין, טוענים כי עלות ההשקעה בקבלת הפליטים והמהגרים עומדת עד כה על 5,800 מיליארד אירו. משמאל, טוענים שבגלל התוספת לכוח־האדם, קבלת הפליטים "תחסוך" לגרמניה לפחות 95 מיליארד אירו. שני המספרים נראים מופרכים. תקציב האינטגרציה הנוכחי עומד על כ־30 מיליארד אירו בשנה, לפי הערכות.

בסך־הכול, קרוב ל־2.8 מיליון בקשות מקלט הוגשו בגרמניה בעשור האחרון. 1.5 מיליון מהן אושרו. מאות אלפים חיים בגרמניה במעמד לא־חוקי. מאות אלפים בין מי שקיבלו מעמד הגישו בקשה לאיחוד משפחות וקיבלו אישור להטיס באופן חוקי את קרובי המשפחה שלהם לגרמניה. כ־414 אלף מבקשי מקלט ממדינות המקור הנפוצות ביותר (סוריה, איראן, עיראק, פקיסטאן, אפגינסטאן, סומליה, אריתריאה וניגריה) כבר הפכו לאזרחים גרמנים. מחציתם מסוריה. שיעור ההכרה במבקשי מקלט בגרמניה גבוה יותר מבמדינות אחרות. קרוב ל-70% ממבקשי המקלט מהם גברים. שיעור האבטלה בקרבם הוא 28%, לעומת 6% באוכלוסייה הכללית.

לפי הנתונים, קרוב למיליון מבקשי מקלט משמונה המדינות המובילות מקבלים "הבטחת הכנסה", שבגרמניה מתבטאת לא רק בתשלום חודשי אלא גם בסיוע ובתשלום שכר דירה, בהתאם לגודל המשפחה. לשם השוואה, כ־2 מיליון גרמנים שאינם מהגרים מקבלים הבטחת הכנסה זו. כלומר, שיעור מקבלי הבטחת ההכנסה גדול פי 20, באופן יחסי. אחד מכל שישה מקבלי הבטחת ההכנסה בגרמניה הם משמונה מדינות המקור הגדולות ביותר.

הנתונים הנפיצים ביותר הם אלה הקשורים לפשיעה. מספר הפשעים החמורים בגרמניה בשנה שעברה עלה ל־217 אלף, הרמה הגבוהה ביותר זה קרוב לשני עשורים, עלייה של 1.5% לעומת השנה הקודמת. מספר פשעי המין ביניהם (אונס או תקיפה מינית) עלה ב־10% בקירוב בשנה האחרונה, ל־13 אלף. בין 11,329 החשודים שזוהו או נתפסו, 6,892 היו אזרחים גרמנים ו־4,437 היו זרים. מספר הזרים החשודים בפשעים חמורים היה גבוה פי ארבעה ממספר הגרמנים. מקרים שבהם מבקשי מקלט רצחו גרמנים מופיעים תדיר בתקשורת במדינה.

הנתונים הללו משתקפים יותר ויותר בדעת הקהל הציבורית. הקנצלר פרידריך מרץ נבחר על רקע הבטחה חד־משמעית לצמצם את ההגירה. אבל האתגרים גדולים. במידה רבה, התחרות הפוליטית נהייתה מי יהיה קשוח יותר כלפי ההגירה.

בריטניה: חשש מ"אנשי הסירות הקטנות"

בעבור הממלכה המאוחדת הדברים היו אמורים להיות קלים יותר. משבר הפליטים האירופי בקיץ 2015 הפחיד ועודד את הבריטים "להרים את הגשר" ולהצביע בקיץ 2016 בעד פרישה מהאיחוד האירופי. לתושבי האיים הבריטים יש היסטוריה ארוכה של חשש מ"השרברב הפולני" ומ"מהגרים שיגזלו את העבודות", והתמונות מסתיו 2015 היו ברקע כאשר רוב קטן הצביע לפרוש מהאיחוד האירופי. מאז, אחרי תהליך ארוך וסבוך, הצעד אכן נעשה.

המספרים של המהגרים הלא־חוקיים לבריטניה נמוכים יותר מאלה שהגיעו ליבשת, אך האפקט משמעותי באותה מידה. למעשה, מספיק ב־50 אלף מהגרים לא־חוקיים, ביניהם מבקשי מקלט, שנכנסו לבריטניה בשנה החולפת כדי ליצור מומנטום פוליטי שמאיים על מפלגת הלייבור שבשלטון, וגם על המפלגה השמרנית שבאופוזיציה.

מפלגת "הרפורמה" של נייג'ל פאראג' מובילה בימים אלה בסקרים עם יותר מ־10% הפרש. אומנם מודל הבחירה הבריטי האזורי־לאומי יקשה עליה "להשתלט" על המדינה במהירות, אבל עצם העובדה שהמדיניות שלה היא פופולרית מטילה בספק את הלגיטימיות של הממשלה הנוכחית. מי שמפחידים את הבריטים הם בעיקר "אנשי הסירות הקטנות", מהגרים שמגיעים בצרפת בחצייה על סירות מתנפחות ומבקשים מקלט ברגע הגיעם. כ־200 אלף כאלה הגיעו בשבע השנים האחרונות, והתגברות הזרם בחודשים האחרונים הופכת בבריטניה לבעיה לאומית.

נייג'ל פאראג', מנהיג מפלגת ''הרפורמה''.  מאיים לשנות את המבנה  הדו־מפלגתי בבריטניה / צילום: ap

יותר מ־110 אלף בריטים השתתפו, למשל, באמצע ספטמבר, בהפגנה המונית בלונדון שבה ניסו להפוך את דגלי בריטניה ואנגליה לסמל חדש־ישן של הימין הקיצוני. פעיל בשם טוני רובינסון, הנתמך על ידי המיליארדר אילון מאסק - שמלבה מרחוק היכן שהוא יכול את נושא המאבק בהגירה הלא־חוקית - הוא זה שארגן את ההפגנה. רובינסון קיצוני מדי בשביל פאראג' ("אנחנו לא צריכים אותו", אמר למאסק באופן פומבי), אבל התחושות שהוא מלבה מסייעות למפלגתו.

הפגנה בבריטניה נגד מהגרים, 2025 / צילום: Reuters, Ewan Bootman

פאראג' מבטיח לבריטים גדולות ונצורות בתחום ההגירה. הוא קורא לגרש חזרה לאפגניסטן ולסוריה את מבקשי המקלט שהגיעו משם ולגרש למדינות באפריקה מהגרים לא־ חוקיים ממדינות שלבריטניה אין יחסים איתן. מאז מאי האחרון הוא מוביל בעקביות בסקרים, עם 30% מהקולות. נושא ההגירה מחדש שהוא מקדם - Re-migration - הפך בחודשים האחרונים לחלום הרטוב של הימין הקשה באירופה.

צרפת: מבחן הבחירות מעבר לפינה

אחרי גרמניה וספרד, צרפת היא היעד הפופולרי ביותר בקרב מבקשי מקלט שנכנסו לאירופה בעשור האחרון. לפחות 15% מהם הגיעו אליה, לפי הערכות הנציבות האירופית. היא גם המקום שבו הימין הפופוליסטי - "האיחוד הלאומי" בהובלת מרין לה־פן - נראה כקרוב ביותר להיבחר לשלטון. הבחירות בבריטניה יתקיימו בעוד שלוש שנים, גם אלו בגרמניה. בצרפת, לעומת זאת, הכאוס הפוליטי יכול להוביל לבחירות לפרלמנט כל יום, ואפילו הבחירות לנשיאות - מועד המבחן החשוב ביותר - הוא בעוד שנה וחצי בלבד.

מרין לה־פן,  מנהיגת ''האיחוד הלאומי''.  קירבה את הימין הפופוליסטי לשלטון בצרפת / צילום: ap

לה־פן זכתה ללגיטימיות הולכת וגוברת על רקע משבר ההגירה האירופי. היא מציעה להציב שוטרים בגבולות ולמנוע כניסה של מהגרים לא־חוקיים או מבקשי מקלט באופן זמני, בשל מצב החירום. היא מציעה להקפיא את האפשרות לאיחוד משפחות, לחסום את הדרך בפני מבקשי מקלט לקבל אזרחות צרפתית וצעדים נוספים שהביאו את התמיכה במפלגה לשיא של 30%. היא אומנם נאבקת בהחלטת בית משפט לאסור עליה לרוץ לנשיאות בחמש השנים הקרובות, אך יש לה מחליף במידת הצורך.

הממשלה הצרפתית מנסה לעשות מה שרוב ממשלות היבשת כעת מנסות לעשות - להחמיר באופן חריף את החוקים נגד מהגרים לא־חוקיים, בניסיון "לייבש" את התמיכה בימין המתנגד להגירה. "אין לכם מה לבוא לכאן", הצהיר שר הפנים הצרפתי, בקריאה למי ששוקל להיכנס לצרפת.

האיחוד האירופי: יציבות של שנים התערערה

למעשה, האיחוד האירופי עומד בפני בעיה מבנית. המבנה החוקי של האיחוד ואמנות הפליטים השונות, ביחד עם עקרונות החוק ההומניטרי הבינלאומי, יוצרים מצב שבו יותר קל להיכנס מאשר להיות מגורש. הגבולות כבר סגורים עם גדרות, המצב אינו כמו שהיה ב־2015, אבל העובדה הזאת יוצרת לחץ בלתי פוסק להגירה. אם הונגריה בנתה גדר, מבקשי המקלט יגיעו בסירות לאיים האזוריים מחופי מערב אפריקה. סירות ממרוקו מגיעות כעת לפלמה דה מיורקה. הנתיב מטורקיה ליוון תלוי בנשיא ארדואן.

"האיחוד האירופי לא יצליח לשגשג בלי הגירה", הזהירה נשיאת האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין החודש, בנאום "מצב האיחוד שלה". השתנות המפה הפוליטית מראה כי האזרחים שלה לא מאמינים שמבקשי מקלט הם הדבר שהאיחוד זקוק לו. כ־6.5 מיליון מבקשי מקלט נכנסו לאירופה מאז 2015, לפי הערכות, 1.3% מהאוכלוסייה בלבד. זה הספיק כדי לעצב מחדש את המפה הפוליטית ביבשת ולערער יציבות של שנים. עשר שנים אחרי, המאבק כעת הוא מי יצליח לסגור את הגבולות, ולשמור על השלטון.

עוד כתבות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

מועדים חדשים בארקיע, והיעדים של אל על: איך אפשר לחזור לישראל?

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בבורסה: מדד נפט וגז מזנק בכ-8%, הדולר נחלש בכ-1.5% מול השקל

מדד ת"א 35 מזנק בכ-4% ● מדד הביטוח מוביל את העליות ומתחזק במעל 8% ● בעולם: ירידות חדות באירופה ובחוזים בוול סטריט ● המשקיעים בורחים לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר מתחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● 9 הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בכפר סבא, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

"קונים על עיוור": המומחים שמעריכים - האם העליות בבורסה מוגזמות

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה