גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההחלטה הדרמטית, הפספוס וההשלכות: כך שינה גל ההגירה את אירופה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● בקיץ 2015 קיבלה גרמניה, ובעקבותיה האיחוד האירופי כולו, את ההחלטה להכניס למדינות הגוש מיליוני מבקשי מקלט ● גל ההגירה, שהוגדר אז "הגדול מאז מלחמת העולם השנייה", הביא איתו ידיים עובדות נחוצות, אבל הציב אתגר חברתי אדיר ● בתוך עשר שנים איבדה היבשת יציבות פוליטית ארוכת־שנים

מבצע חילוץ מהגרים ליד לוב, 2015 / צילום: Reuters, Darrin Zammit Lupi
מבצע חילוץ מהגרים ליד לוב, 2015 / צילום: Reuters, Darrin Zammit Lupi

את אחד השורשים העיקריים של המשבר הפוליטי והחברתי שאופף כעת את מערב אירופה אפשר לאתר, בלי מאמץ רב, בסתיו שלפני עשור בדיוק. "הקיץ של הפליטים", "הקיץ שישנה את אירופה", "תנועת המהגרים הגדולה מאז מלחמת העולם השנייה" ו"רגע האמת של גרמניה" - אלה היו כמה מהכותרות בזמן אמת סביב ההחלטה של גרמניה ושל האיחוד האירופי לאפשר למיליוני מבקשי מקלט להיכנס למדינות האיחוד, ולנסות לטפל בהם ככאלה. בדיעבד, ייתכן שהן אפילו העריכו בחסר עד כמה שינה גל ההגירה - שכלל מוסלמים רבים - את המצב הפוליטי בה.

כותרות העיתונים בעולם | בדנמרק מוטרדים מפעילות הרחפנים הזרים ורוצים את הפתרון הישראלי
האם הפסקת אש בעזה תסדר לטראמפ פרס נובל לשלום? ההכרעה בקרוב

החלטה גורלית שמינפה מפלגות

הנה תמונת מצב עכשווית: בבריטניה, מפלגת "הרפורמה" מאיימת על מאה שנים של דמוקרטיה הנשלטת על ידי שתי מפלגות בלבד, כשהיא ניזונה מדעת קהל שמאסה באלפי מהגרים לא־חוקיים הנכנסים בסירות גומי מעבר לתעלה; בצרפת, ההחלטה ההרסנית של הנשיא עמנואל מקרון בשנה שעברה ללכת לבחירות והכאוס הפוליטי שנוצר בעקבותיה הם תוצאה ישירה של הצלחת "האיחוד הלאומי" לנצל את האיום שהציבור רואה בהגירה לא־חוקית כדי להשיג תוצאה חסרת תקדים בבחירות לפרלמנט האירופי. בגרמניה, "אלטרנטיבה לגרמניה" הקיצונית ניזונה מהזעם בשכבות הולכות וגדלות באוכלוסייה בנוגע למדיניות הפליטים עד כה. מפלגה עם קשרים ניאו־נאציים, החשודה כולה בחתירה תחת הדמוקרטיה, מובילה כיום בראש סקרי דעת הקהל בגרמניה.

נייג'ל פאראג', מרין לה־פן ואליס ויידל - מנהיגי שלוש המפלגות הללו - ועוד פוליטיקאים רבים אחרים, חייבים חלק גדול מההצלחה הפוליטית שלהם להחלטה מרכזית אחת, בסתיו שלפני עשור בדיוק, לפתוח את השערים של אירופה בפני מבקשי מקלט ומהגרים לא־חוקיים. כבר בזמן אמת היה ברור שההחלטה שקיבלה הקנצלרית אנגלה מרקל, ובהשפעתה האיחוד האירופי כולו, תהיה בעלת השלכות משמעותיות.

כעת, היבשת נחלקת בין מדינות שכבר שינו את מדיניות ההגירה שלהן (פינלנד, שבדיה) לבין כאלו שבהן עדיין הדבר לא נעשה (רוב המדינות האחרות). כמעט בכל רחבי היבשת, מפלגות שהציבו את המאבק בהגירה בראש סדר היום שלהן - בין שהן ימין פופוליסטי, שמאל פופוליסטי, ימין קיצוני או אפילו סוציאל־דמוקרטים (דנמרק) - משגשגות.

סוגיית ההגירה הלא־חוקית הפכה לקו שבר פוליטי. התמיכה בימין המתנגד להגירה זינקה פי שניים בתוך עשר שנים, לקרוב ל־28% ברחבי היבשת. כעת, הימין הקשה משתווה לשמרנים ולסוציאל־דמוקרטים, בניתוח כלל אירופי.

גרמניה: ידיים עובדות, עם מחיר חברתי

בשבועות האחרונים ציינו במיוחד בגרמניה את העשור שחלף מאז הכרזתה של מרקל "אנחנו יכולים לעשות זאת". הכלכלה הגדולה ביותר באירופה נשאה את מרבית הנטל של ההתמודדות עם מי שהורשו להיכנס לאיחוד האירופי כדי להגיש בקשות מקלט, וכלי התקשורת תהו אם המדיניות הזו השתלמה. ההחלטה של ברלין ביום האחרון של אוגוסט להשעות זמנית את אמנת שנגן, שמחייבת את המדינה הראשונה שאליה נכנסו פליטים באיחוד האירופי לטפל בהם, לצד סלי הקליטה הנדיבים שהוצעו להם ובמיוחד אווירת ה־Refugees Welcome השתנו מאז לחלוטין.

גם במבט לאחור הדעות חלוקות לגבי המהלך. מצד אחד, הכלכלה הגרמנית זקוקה לידיים עובדות בגלל העובדה שהגרמנים לא מביאים ילדים לעולם, ומשבר דמוגרפי מאיים על המדינה. חלק ממבקשי המקלט מצאו עבודות "מאחורי הקלעים" בתחום הניקיון, המלונאות, המשלוחים, הדואר והצרכנות. במציאות של משבר ממשי בתחום כוח־האדם, מאות אלפי העובדים שנוספו למאגר העובדים הגרמני הם יתרון לעסקים המקומיים.

אבל ההגירה גם הביאה איתה מתח חברתי, התחזקות של הימין הקיצוני לראשונה מאז תום מלחמת העולם השנייה, הקצאה אדירה של תקציבי ממשלה לטובת אינטגרציה וחינוך, ועלייה ברמת הפשיעה. הגרמנים רואים את המקרים הללו בצורה הרבה יותר מוחשית מאשר את הדינמיקה הכלכלית שאמורה להציל להם את הפנסיות.

אליס ויידל, מנהיגת ''אלטרנטיבה לגרמניה''. מפלגה עם קשרים ניאו־נאציים מובילה בסקרי דעת קהל / צילום: ap

גם המספרים הנזכרים בתקשורת משקפים את חילוקי הדעות. מימין, טוענים כי עלות ההשקעה בקבלת הפליטים והמהגרים עומדת עד כה על 5,800 מיליארד אירו. משמאל, טוענים שבגלל התוספת לכוח־האדם, קבלת הפליטים "תחסוך" לגרמניה לפחות 95 מיליארד אירו. שני המספרים נראים מופרכים. תקציב האינטגרציה הנוכחי עומד על כ־30 מיליארד אירו בשנה, לפי הערכות.

בסך־הכול, קרוב ל־2.8 מיליון בקשות מקלט הוגשו בגרמניה בעשור האחרון. 1.5 מיליון מהן אושרו. מאות אלפים חיים בגרמניה במעמד לא־חוקי. מאות אלפים בין מי שקיבלו מעמד הגישו בקשה לאיחוד משפחות וקיבלו אישור להטיס באופן חוקי את קרובי המשפחה שלהם לגרמניה. כ־414 אלף מבקשי מקלט ממדינות המקור הנפוצות ביותר (סוריה, איראן, עיראק, פקיסטאן, אפגינסטאן, סומליה, אריתריאה וניגריה) כבר הפכו לאזרחים גרמנים. מחציתם מסוריה. שיעור ההכרה במבקשי מקלט בגרמניה גבוה יותר מבמדינות אחרות. קרוב ל-70% ממבקשי המקלט מהם גברים. שיעור האבטלה בקרבם הוא 28%, לעומת 6% באוכלוסייה הכללית.

לפי הנתונים, קרוב למיליון מבקשי מקלט משמונה המדינות המובילות מקבלים "הבטחת הכנסה", שבגרמניה מתבטאת לא רק בתשלום חודשי אלא גם בסיוע ובתשלום שכר דירה, בהתאם לגודל המשפחה. לשם השוואה, כ־2 מיליון גרמנים שאינם מהגרים מקבלים הבטחת הכנסה זו. כלומר, שיעור מקבלי הבטחת ההכנסה גדול פי 20, באופן יחסי. אחד מכל שישה מקבלי הבטחת ההכנסה בגרמניה הם משמונה מדינות המקור הגדולות ביותר.

הנתונים הנפיצים ביותר הם אלה הקשורים לפשיעה. מספר הפשעים החמורים בגרמניה בשנה שעברה עלה ל־217 אלף, הרמה הגבוהה ביותר זה קרוב לשני עשורים, עלייה של 1.5% לעומת השנה הקודמת. מספר פשעי המין ביניהם (אונס או תקיפה מינית) עלה ב־10% בקירוב בשנה האחרונה, ל־13 אלף. בין 11,329 החשודים שזוהו או נתפסו, 6,892 היו אזרחים גרמנים ו־4,437 היו זרים. מספר הזרים החשודים בפשעים חמורים היה גבוה פי ארבעה ממספר הגרמנים. מקרים שבהם מבקשי מקלט רצחו גרמנים מופיעים תדיר בתקשורת במדינה.

הנתונים הללו משתקפים יותר ויותר בדעת הקהל הציבורית. הקנצלר פרידריך מרץ נבחר על רקע הבטחה חד־משמעית לצמצם את ההגירה. אבל האתגרים גדולים. במידה רבה, התחרות הפוליטית נהייתה מי יהיה קשוח יותר כלפי ההגירה.

בריטניה: חשש מ"אנשי הסירות הקטנות"

בעבור הממלכה המאוחדת הדברים היו אמורים להיות קלים יותר. משבר הפליטים האירופי בקיץ 2015 הפחיד ועודד את הבריטים "להרים את הגשר" ולהצביע בקיץ 2016 בעד פרישה מהאיחוד האירופי. לתושבי האיים הבריטים יש היסטוריה ארוכה של חשש מ"השרברב הפולני" ומ"מהגרים שיגזלו את העבודות", והתמונות מסתיו 2015 היו ברקע כאשר רוב קטן הצביע לפרוש מהאיחוד האירופי. מאז, אחרי תהליך ארוך וסבוך, הצעד אכן נעשה.

המספרים של המהגרים הלא־חוקיים לבריטניה נמוכים יותר מאלה שהגיעו ליבשת, אך האפקט משמעותי באותה מידה. למעשה, מספיק ב־50 אלף מהגרים לא־חוקיים, ביניהם מבקשי מקלט, שנכנסו לבריטניה בשנה החולפת כדי ליצור מומנטום פוליטי שמאיים על מפלגת הלייבור שבשלטון, וגם על המפלגה השמרנית שבאופוזיציה.

מפלגת "הרפורמה" של נייג'ל פאראג' מובילה בימים אלה בסקרים עם יותר מ־10% הפרש. אומנם מודל הבחירה הבריטי האזורי־לאומי יקשה עליה "להשתלט" על המדינה במהירות, אבל עצם העובדה שהמדיניות שלה היא פופולרית מטילה בספק את הלגיטימיות של הממשלה הנוכחית. מי שמפחידים את הבריטים הם בעיקר "אנשי הסירות הקטנות", מהגרים שמגיעים בצרפת בחצייה על סירות מתנפחות ומבקשים מקלט ברגע הגיעם. כ־200 אלף כאלה הגיעו בשבע השנים האחרונות, והתגברות הזרם בחודשים האחרונים הופכת בבריטניה לבעיה לאומית.

נייג'ל פאראג', מנהיג מפלגת ''הרפורמה''.  מאיים לשנות את המבנה  הדו־מפלגתי בבריטניה / צילום: ap

יותר מ־110 אלף בריטים השתתפו, למשל, באמצע ספטמבר, בהפגנה המונית בלונדון שבה ניסו להפוך את דגלי בריטניה ואנגליה לסמל חדש־ישן של הימין הקיצוני. פעיל בשם טוני רובינסון, הנתמך על ידי המיליארדר אילון מאסק - שמלבה מרחוק היכן שהוא יכול את נושא המאבק בהגירה הלא־חוקית - הוא זה שארגן את ההפגנה. רובינסון קיצוני מדי בשביל פאראג' ("אנחנו לא צריכים אותו", אמר למאסק באופן פומבי), אבל התחושות שהוא מלבה מסייעות למפלגתו.

הפגנה בבריטניה נגד מהגרים, 2025 / צילום: Reuters, Ewan Bootman

פאראג' מבטיח לבריטים גדולות ונצורות בתחום ההגירה. הוא קורא לגרש חזרה לאפגניסטן ולסוריה את מבקשי המקלט שהגיעו משם ולגרש למדינות באפריקה מהגרים לא־ חוקיים ממדינות שלבריטניה אין יחסים איתן. מאז מאי האחרון הוא מוביל בעקביות בסקרים, עם 30% מהקולות. נושא ההגירה מחדש שהוא מקדם - Re-migration - הפך בחודשים האחרונים לחלום הרטוב של הימין הקשה באירופה.

צרפת: מבחן הבחירות מעבר לפינה

אחרי גרמניה וספרד, צרפת היא היעד הפופולרי ביותר בקרב מבקשי מקלט שנכנסו לאירופה בעשור האחרון. לפחות 15% מהם הגיעו אליה, לפי הערכות הנציבות האירופית. היא גם המקום שבו הימין הפופוליסטי - "האיחוד הלאומי" בהובלת מרין לה־פן - נראה כקרוב ביותר להיבחר לשלטון. הבחירות בבריטניה יתקיימו בעוד שלוש שנים, גם אלו בגרמניה. בצרפת, לעומת זאת, הכאוס הפוליטי יכול להוביל לבחירות לפרלמנט כל יום, ואפילו הבחירות לנשיאות - מועד המבחן החשוב ביותר - הוא בעוד שנה וחצי בלבד.

מרין לה־פן,  מנהיגת ''האיחוד הלאומי''.  קירבה את הימין הפופוליסטי לשלטון בצרפת / צילום: ap

לה־פן זכתה ללגיטימיות הולכת וגוברת על רקע משבר ההגירה האירופי. היא מציעה להציב שוטרים בגבולות ולמנוע כניסה של מהגרים לא־חוקיים או מבקשי מקלט באופן זמני, בשל מצב החירום. היא מציעה להקפיא את האפשרות לאיחוד משפחות, לחסום את הדרך בפני מבקשי מקלט לקבל אזרחות צרפתית וצעדים נוספים שהביאו את התמיכה במפלגה לשיא של 30%. היא אומנם נאבקת בהחלטת בית משפט לאסור עליה לרוץ לנשיאות בחמש השנים הקרובות, אך יש לה מחליף במידת הצורך.

הממשלה הצרפתית מנסה לעשות מה שרוב ממשלות היבשת כעת מנסות לעשות - להחמיר באופן חריף את החוקים נגד מהגרים לא־חוקיים, בניסיון "לייבש" את התמיכה בימין המתנגד להגירה. "אין לכם מה לבוא לכאן", הצהיר שר הפנים הצרפתי, בקריאה למי ששוקל להיכנס לצרפת.

האיחוד האירופי: יציבות של שנים התערערה

למעשה, האיחוד האירופי עומד בפני בעיה מבנית. המבנה החוקי של האיחוד ואמנות הפליטים השונות, ביחד עם עקרונות החוק ההומניטרי הבינלאומי, יוצרים מצב שבו יותר קל להיכנס מאשר להיות מגורש. הגבולות כבר סגורים עם גדרות, המצב אינו כמו שהיה ב־2015, אבל העובדה הזאת יוצרת לחץ בלתי פוסק להגירה. אם הונגריה בנתה גדר, מבקשי המקלט יגיעו בסירות לאיים האזוריים מחופי מערב אפריקה. סירות ממרוקו מגיעות כעת לפלמה דה מיורקה. הנתיב מטורקיה ליוון תלוי בנשיא ארדואן.

"האיחוד האירופי לא יצליח לשגשג בלי הגירה", הזהירה נשיאת האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין החודש, בנאום "מצב האיחוד שלה". השתנות המפה הפוליטית מראה כי האזרחים שלה לא מאמינים שמבקשי מקלט הם הדבר שהאיחוד זקוק לו. כ־6.5 מיליון מבקשי מקלט נכנסו לאירופה מאז 2015, לפי הערכות, 1.3% מהאוכלוסייה בלבד. זה הספיק כדי לעצב מחדש את המפה הפוליטית ביבשת ולערער יציבות של שנים. עשר שנים אחרי, המאבק כעת הוא מי יצליח לסגור את הגבולות, ולשמור על השלטון.

עוד כתבות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת, וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אמנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות בבורסה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

ניר ברקת שר הכלכלה / צילום: יריב כץ - ידיעות אחרונות

שר הכלכלה ניר ברקת לא מאמין בבורסת תל אביב: "רק חברות נכות מנפיקות בישראל"

שר הכלכלה טען כי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף, הוא קרא להנפיק את רפאל והתעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● רק בשבוע שעבר הודיעה פאלו אלטו כי תבצע רישום כפול בבורסה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי מאיים על טראמפ: נושאת מטוסים? נוכל להטביע

וויטקוף וקושנר ייפגשו היום בזנ'ווה עם נציגים איראניים, בניסיון אחרון להגיע להסכם שיימנע מלחמה ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?