גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדרך להסכם שלום היסטורי? הבריתות, האינטרסים וההזדמנות הכלכלית

מדד ת"א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה ומספק הצצה לפוטנציאל הגלום בהתגשמות תוכנית השלום האזורית של נשיא ארה"ב ● בינתיים, טראמפ לוטש עיניים לעבר פרס נובל לשלום, וקטאר עובדת במינוף התקיפה הישראלית בשטחה כדי להוציא מנשיא ארה"ב התחייבויות מרחיקות לכת

טראמפ ונתניהו / צילום: Reuters, EyePress News
טראמפ ונתניהו / צילום: Reuters, EyePress News

בסוף השבוע האחרון נראו סיום המלחמה וחזרתם של החטופים שנותרו בעזה קרובים מתמיד, אחרי שחמאס אמר "כן" חלקי לתוכנית 20 הסעיפים של דונלד טראמפ. נשיא ארה"ב הזדרז גם לפרסם את מפת הנסיגה של צה"ל ולהודיע שהיא מוסכמת על ישראל. המתווה של הנשיא האמריקאי לסיום המלחמה עורר אופטימיות רבה בשווקים, עם זינוק חד במדדים המובילים והתחזקות השקל.

התשובה של חמאס, התגובה של טראמפ וההשפעה על השקל
לאיפה הולכים השווקים? שלושה תרחישים וההערכה - ישראל עשויה להרוויח בכל מקרה

1המשקיעים חוגגים - וזו רק ההתחלה

מי שמאותתים על הפוטנציאל האדיר הטמון בהגשמת תוכנית טראמפ, שכוללת גם את הרחבת מעגל השלום במזרח התיכון, הם המשקיעים בבורסה. הצגת תוכנית 20 הנקודות של טראמפ נתנה את האות לראלי חריג בבורסה של ת"א, עם זינוק של 6%־7% בשלושת המדדים המובילים בבורסה בת"א, בתוך שלושה ימים בלבד. באחד מהם אף נרשמו שיאים יומיים שלא נראו מאז 2020. לולא ימים אלו, הבורסה המקומית הייתה סוגרת את ספטמבר באדום.

גם בשוק המט"ח התגובה הייתה דומה. כך למשל, לאחר הודעת חמאס ביום שישי בערב על כך שהוא מקבל את התוכנית עם סייגים ותנאים רבים, הגיע השקל לרף החזק ביותר שלו זה שלוש שנים, כששער הדולר התייצב על מתחת ל־3.3 שקלים.

בשוק מתארים תופעות שלו נראו מעולם בבורסה המקומית, כמו למשל מכפילי הון גבוהים (היחס בין שווי השוק של החברה להון העצמי שלה) שגבוהים משמעותית מ-1 אצל הבנקים הגדולים. בתחזיות האופטימיות, סיום המלחמה ילווה בהסדר אזורי שיביא עמו פוטנציאל אדיר לכניסת כסף זר לשווקים המקומיים, וביניהם הבורסה.

"הבורסה המקומית הגיעה מתמחור נמוך ביחס לבורסות האמריקאיות אחרי השנים 2021־2022, לכן למרות המהלך המרשים והעליות החדות שהציגה בשנה האחרונה ששלחו את המדדים המובילים להיסחר סביב רמות שיא, עוד יש לה לאן להתקדם", מעריכים במגדל שוקי הון.

מעבר לכך, סיום המלחמה צפוי להביא להקלה גם על קופת המדינה. הוא ילווה ככל הנראה בשחרור מסיבי של חיילי מילואים, בירידה של פרמיית הסיכון של ישראל, בצמצום הגירעון וככל הנראה גם במהלך של הפחתות ריבית. בשורה התחתונה, המגמה החיובית שראינו בשווקים המקומיים בימים האחרונה עשויה להיות רק הפרומו. ועדיין, הסיכונים ואי־הוודאות גדולים בדרך להסכם שיתפתח למציאות אזורית אחרת.

2"רוצה את הפרס": טראמפ חותר לנובל

הנחישות של טראמפ לסגור עסקה במהירות, כפי שנטען בכלי תקשורת רבים, נובעת מלוח הזמנים הדוחק לקראת ההכרזה על פרס נובל לשלום, ביום שישי הקרוב. עד כמה רחוק מוכן נשיא ארה"ב ללכת כדי לקבל את הנובל? כנראה הרבה. באחרונה פורסם בתקשורת הנורבגית שהוא התקשר לשר האוצר של נורבגיה בחודש שעבר כדי לברר לגבי המועמדות שלו לפרס נובל לשלום, וזו לא פעם ראשונה שזה קורה. לפי הדיווח, טראמפ התקשר לשר ואמר לו כי הוא "רוצה את הפרס, וגם לדון במכסים".

עוד צוין באותו דיווח כי בכירים בבית הלבן, בהם שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט, השתתפו בשיחה. נזכיר שטראמפ כבר התלונן בעבר על כך שלא קיבל פרס נובל לשלום בניגוד לנשיאים אחרים בעבר, וזאת למרות שלדבריו הוא הביא לסיומן של "שבע מלחמות", והשמינית - בין ישראל לחמאס - נידונה כעת. הוא גם כתב ברשת החברתית Truth שהוא לא יקבל את הפרס "לא משנה מה אעשה", אבל מנהיגי עולם ומנכ"לים מציעים אותו זכייה. בימים האחרונים הוא אמר ל־CBS ש"כל מה שאני יכול לעשות זה לכבות מלחמות, ואני לא מחפש תשומת לב, אני רק רוצה להציל חיים".

עד כה שורה של ראשי מדינות ומנכ"לים הציעו אותו כמועמד. ביניהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, על הסכמי אברהם; מנכ"ל פייזר אלברט בורלא, על הטיפול במגפת הקורונה; ממשלת פקיסטן על היחסים עם הודו; ראש ממשלת קמבודיה, הון מאנה, על סיום סכסוך הגבול מול תאילנד; מדינות ארמניה ואזרבייג'ן על הסכם לשלום בין המדינות; ועוד מספר מנהיגים מאפריקה בעקבות הסכם השלום בין רואנדה לקונגו.

יש מי שפחות תומך במועמדתו של טראמפ לנובל. באקדמיה המלכותית השוודית למדעים, אחד הגופים המעורבים בהחלטות לגבי הזוכים בפרס, תקפו גאת הממשל האמריקאי בעקבות בטענה כי הוא מקדם מהלכים שפוגעים בחופש האקדמי ועל התערבות פוליטית מסוכנת.

כך או כך, לפי הערכות, טראמפ לא יזכה השנה בפרס. מומחים שהתראיינו לסוכנות הידיעות AP טענו שהזלזול שהפגין לכאורה הנשיא האמריקאי כלפי מוסדות שונים ובנוגע לסוגיות הקשרות במשבר האקלים עשוי לפעול לרעתו. לדברי אותם מומחים, הוועדה נותנת עדיפות למאמצים מתמשכים על פני ניצחונות דיפלומטיים מהירים.

עם זאת, טום לופטוס, שגריר ארה"ב לשעבר בנורבגיה, אמר בראיון ל־Australian Financial Review, ש"יש לו סיכוי בעתיד" לזכות בפרס, וזה יצטרך להיות סביב "השליטה בנשק גרעיני או הסכם שלום ממשי, לדוגמה בין אוקראינה לרוסיה, שהוא היה הגורם המרכזי במשא־ומתן".

ויטקוף וקושנר / צילום: ap, Alex Brandon

3מחנות מסורתיים נשברו

לא רק פרס הנובל עומד במוקד. נראה שגם לתקיפת הישראלית בקטאר לפני כחודש היה תפקיד מרכזי באירועים האחרונים.

ב־9 בספטמבר תקפה ישראל בדוחא בניסיון לחסל את הנהגת חמאס שיושבת שם ומנהלת את המשא־ומתן. לפי דיווחים בתקשורת העולמית, טראמפ קיבל מישראל התרעה קצרת־מועד בלבד לפני התקיפה ומארחת המשא־ומתן קטאר לא קיבלה אזהרה כלל. התקיפה גררה זעם בממשל האמריקאי כלפי ישראל, כך על פי דיווחים ברשתות הזרות. בוול סטריט ג'ורנל צוין כי השליח האמריקאי למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, נזף בשר רון דרמר ואמר לו ש"זו לא צורת פעולה של חבר". טראמפ, שפחות ידוע בנימוסיו, אמר שנתניהו "דופק אותי". לבסוף, המתקפה עצמה כשלה: ראש צוות המשא־ומתן של חמאס, חליל אל־חיה, שהיה אחת המטרות הראשיות של המתקפה, צפוי להשתתף בסבב המשא־ומתן בקהיר.

התקיפה בדוחא / צילום: Reuters, Ibraheem Abu Mustafaבטווח הקצר, המתקפה השעתה את המשא־ומתן וקטאר ניתקה את התקשורת מול ישראל, אך היא בהחלט הכניסה את מדינות האזור ללחץ, כפי שאומר פרופ' אלי פודה, חוקר באוניברסיטה העברית וחבר במכון המחקר מתווים. "התקיפה בקטאר אמנם נכשלה, אבל תרמה לתהליך שמטרתו למצוא מוצא ובהקדם. קרה פה משהו מעניין - לא רק ארה"ב, מצרים וקטאר מעורבות בתהליך, אלא גם טורקיה ואינדונזיה. שברנו את 'המחנות המסורתיים', המחנה המתון והרדיקלי. שחקניות שהיו בצד השני או על התפר פועלות יחד כעת. מהבחינה הזאת, התקיפה בקטאר תרמה כי כל הצדדים הבינו שהיא עלולה להביא להידרדרות, לפגוע באזור כולו ולהוביל".

ואכן, המתקפה גיבשה קבוצה של מדינות ערביות ומוסלמיות שלא תמיד מסתדרות ביניהן ירדן, איחוד האמירויות, ערב סעודית, קטאר, מצרים, אינדונזיה, פקיסטן וטורקיה, שנפגשו עם טראמפ ב־24 בספטמבר כדי ללחוץ עליו להפעיל את כובד משקלו לסיום הלחימה והוציאו ממנו הבטחה שימנע את סיפוח של שטחים ביהודה ושומרון. במקביל, אותה קבוצה גיבשה עמדה משותפת בנוגע למשא־ומתן.

בניגוד לאירועי עבר, כמו חיסול מחמוד מבחוח באיחוד האמירויות ב־2010 שהוביל לזעם ולניתוק קשרים מצד המדינה שריבונותה הופרה, קטאר ניצלה את ההזדמנות כדי לחזק את מעמדה. "קטאר ניצלה את האירוע דווקא כדי לחזק את המעמד המרכזי שלה כמתווכת ולא נטשה את מקור העוצמה הזה. היא מינפה אותו כדי להשיג מארה"ב ברית הגנה משמעותית. זה דרמטי, זה הישג בלתי רגיל שהיא הביאה דווקא מנקודה נמוכה מבחינתה", אומר פרופ' פודה.

גם הלחץ על נתניהו גבר. לפי דיווחים בניו יורק טיימס, טראמפ הציג למנהיגים המוסלמים את הטיוטה של תוכנית 20 הנקודות והבטיח שהוא יכול לגרום לנתניהו להסכים לעסקה. בתמורה לדילול החלק שמדבר על מדינה פלסטינית, נתניהו נדרש להתנצל בפני קטאר על המתקפה בשטחה והריגת איש ביטחון שלה.

אחרי הברכות על התוכנית, נותרו עדיין שאלות פתוחות; בראשן - מועד שחרור החטופים והנסיגה הישראלית וסוגיית פירוק חמאס מנשקו - נושא שחמאס עד כה סירב לדון בו.
"יש לחץ על חמאס מכל הכיוונים, כולל מטורקיה וקטאר, אבל יש כאן הרבה אלמנטים שעוד לא מדוברים", מסכם פרופ' פודה. "מעבר להסכמה העקרונית של שחרור החטופים, כל נושא הפירוז והוויתור על נשק לא קיבלו התייחסות בהודעת חמאס, ואם מסתכלים על הודעות של המדינות המוסלמיות, מדברים גם על חיבור בין הגדה לעזה. כנראה ברגע שיתחילו לדבר על הנושאים הללו ברצינות, יתחילו הבעיות. יכול להיות שזה ייקח יותר זמן ממה שאנחנו חושבים.

"לבסוף, יש תעלומה גדולה: איך חמאס יחזירו את החטופים ויתפרקו מהכלי היחיד שיש להם? מה הם מקבלים בתמורה? יש כאלה שאומרים שהובטחו דברים מאחורי הקלעים, וקשה לי להאמין שהם באמת ישוחררו ללא תמורה. יש דברים שאנחנו פשוט לא יודעים".

עוד כתבות

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"יש התקדמות עם איראן, בשבועיים הקרובים יחזרו עם הצעות"

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה