גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יוצא לדרך: חברות ענק שפועלות מישראל ישלמו מס חברות של לפחות 15%

משרד האוצר פרסם להערות הציבור תזכיר חקיקה להטמעת מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על תאגידים רב־לאומיים, בהתאם להסכמות בינלאומיות. מדובר בשיעור מס גבוה בדרך־כלל מזה המשולם היום ● בהמשך יפורסמו תמריצים שבאמצעותם תנסה לשמר ישראל את יתרונותיה התחרותיים

בניין משרד האוצר בירושלים / צילום: רפי קוץ
בניין משרד האוצר בירושלים / צילום: רפי קוץ

משרד האוצר פרסם להערות הציבור תזכיר חקיקה להטמעת מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על תאגידים רב־לאומיים, בהתאם להסכמות הבינלאומיות לגביית מס מינימום גלובלי. בהתאם למוצע בתזכיר, משטר המס האחיד יחול על הכנסתן של חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב־לאומית בעלת מחזור פעילות קבוצתי עולמי של 750 מיליון אירו או יותר, החל מתחילת שנת המס 2026.

מנהל ההשקעות שמשוכנע: בסקטור הזה יש את הפוטנציאל הכי גדול לעליות
השותפים הסתכסכו על 6 מיליון שקל, אבל אז ביהמ"ש גילה שהם גם העלימו מס

מדובר בשינוי משמעותי עבור חלק מהחברות הרב־לאומיות הפועלות בישראל ונהנות משיעורי מס נמוכים במיוחד, שיכולים להגיע ל־6%, במסגרת חוקי עידוד השקעות הון. עם השלמת החקיקה וכניסתה לתוקף, חברות כמו אינטל, שזוכות למיסוי בשיעורים נמוכים מ־10% בעבור הקמת מפעלים בפריפריה, ידרשו להשלים את המס לשיעור המינימלי (15%).

התוכנית להחיל מס חברות גלובלי אחיד, ולשמוט את הקרקע תחת מקלטי המס ברחבי העולם, הנה חלק מהפרויקט ה-BEPS (Base Erosion and Profit Shifting) למניעת שחיקת בסיס המס והסטה של רווחים על ידי תאגידים רב־לאומיים בין מדינות, בין היתר באמצעות הסטת פעילות למדינות בהן שיעור המס האפקטיבי החל על תאגידים נמוך. בפרויקט משתתפות כ-140 מדינות, לרבות מדינת ישראל.

ניסיון לעצור את "המירוץ לתחתית של שיעור המס"

הפרויקט כולל 15 דרכי פעולה. דרך הפעולה הראשונה שעוסקת ב"טיפול באתגרי המס של הכלכלה הדיגיטלית" הובילה למודל מדיניות הכולל שני רבדים (Two Pillars Solution) "פילאר 1" ו-"פילאר 2". פילאר 1 נועד לטפל בחלוקת זכויות המיסוי של החברות הרב-לאומיות הגדולות והרווחיות ביותר. מטרתו היא להבטיח שזכויות מיסוי על רווחים מסוימים יוקצו מחדש למדינות בהן מתקיים השוק או מתבצעת הפעילות העסקית, גם אם לחברה אין בהן נוכחות פיזית משמעותית, והצעת חוק זו אינה עוסקת בכך.

פילאר 2, המכונה גם כללי GloBE (Global Anti-Base Erosion), עומד במוקד הצעת החוק שפורסמה כעת ומטרתו העיקרית היא להבטיח כי תאגידים רב-לאומיים גדולים יחויבו בשיעור מס אפקטיבי מינימלי של 15% על רווחיהם המצרפיים בכל מדינה בה הם פועלים, ללא קשר למקום מושבם או מקום הפעילות.

המטרה של התוכניות היא לגבות "מס אמת" מחברות רב-לאומיות ולהפסיק את מה שכונה "המירוץ לתחתית של שיעור המס", שבו משתתפות חלק מהמדינות במטרה לעודד חברות לבצע אליהן רילוקיישן. ברגע שהמהלך ייכנס לתוקף בכלל המדינות שהצהירו על השתתפותן בפרויקט, ענקיות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, בהן אמזון, מיקרוסופט, גוגל ופייסבוק ידרשו לשלם מס חברות אחיד בכל המדינות שבהן הן פועלות, ולא רק במקום בו נמצא מרכז החברה.

המנגנון המוצע בהצעת החוק נועד להבטיח כי ההכנסות החייבות בישראל יעמדו בדרישות מינימום המס כפי שקבע ארגון ה-OECD.

כבר ביוני 2021 הצהירה מדינת ישראל באמצעות שר האוצר דאז אביגדור ליברמן, על הצטרפותה של ישראל למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית, ולתוכנית שני הפילארים שבמסגרתו. בהתאם לכללי ה-OECD מדינה רשאית לבחור את היקף ואופן אימוץ מנגנוני פילאר 2 לדין הפנימי שלה, לרבות באופן חלקי. מדינות רבות בעולם החלו לאמץ את מנגנון פילאר 2 באופן מלא או חלקי כבר בשנת 2024.

ביולי 2024 הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על יישום מנגנון מס החברות האחיד החל משנת 2026 בישראל.

החוק מאפשר לישראל לגבות מס משלים

כדי להבטיח את יישום שיעור המס האפקטיבי המינימאלי, פילאר 2 מציג שלושה מנגנונים מרכזיים להטלת מס משלים (Top-up Tax) במקרים בהם שיעור המס האפקטיבי במדינה מסוימת נמוך מ-15%. המנגנון המרכזי מטיל את האחריות להטלת המס המשלים על חברת האם האולטימטיבית (Ultimate Parent Entity) של הקבוצה הרב-לאומית. במקרה שחברת-בת הפועלת במדינה זרה משלמת מס אפקטיבי הנמוך מ-15%, חברת האם חייבת במס המשלים במדינת המושב שלה, בגין הרווחים הלא-ממוסים, או הממוסים בשיעור נמוך, של חברת-הבת.

במקרים בהם המס המשלים לא הוטל באמצעות חברת האם (למשל, כי מדינת המושב של חברת האם לא אימצה את הכללים), הכללים מאפשרים למדינות אחרות שאימצו את הכלל להטיל את המס המשלים. הוא עושה זאת באמצעות שלילת ניכויים או דרישת התאמות דומות בחברות-בנות אחרות של הקבוצה הפועלות באותן מדינות, עד לגביית המס המשלים הנדרש.

המנגנון השלישי - והרלוונטי להצעת החוק שפורסמה כעת - קובע כי מדינת המקור, מדינת הפעילות, היא בעלת הזכות הראשונית והמוחלטת לגבות את המס המשלים (עד לגובה 15% מס אפקטיבי), על ההכנסות הנובעות בה. במילים אחרות, במקום לאפשר למדינה זרה (מדינת האם) לגבות את המס המשלים על רווחים שנוצרו בישראל אך מוסו באופן נמוך, החוק מאפשר לישראל לגבות מס זה בעצמה.

פיתוח מנגנוני תמריצים מזכים נוספים

באוצר מציינים כי הפצת טיוטת התזכיר להערות נעשית תוך הכרה בכך שבחודשים הקרובים עשויות להתקבל החלטות בינלאומיות שישפיעו על ההחלטה לקדם את תזכיר החקיקה במתכונתו הנוכחית, לרבות הדיונים המתנהלים בכל הנוגע לגיבוש מנגנון ה-Side by Side, כפי שפורסם במסגרת הצהרת שרי האוצר של מדינות ה-G7 ושל ה- OECD. תוקפן של הוראות השעה לתחולת כללי הפילאר בדגש על כללי ה- Safe harbor.

בנוסף מתקיימים דיונים על פיתוח מנגנוני תמריצים מזכים נוספים שמבוססים על Substance שמהווים חלק מהשיח הגלובלי על עיצוב מדיניות מיסוי בינלאומית הוגנת ומאוזנת.

מלבד העבודה על התזכיר, מתבצעת במשרד האוצר עבודת מטה רחבה שמטרתה ליצור מערך תמריצים שמותאם לכללי ה"פילאר 2" המתבסס בעיקר על בחינת מנגנון ה- QRTC (Qualified Refundable Tax Credit), באופן שיאפשר למדינת ישראל לשמר יתרונות תחרותיים ולמשוך השקעות בינלאומיות, תוך שמירה על כללי המשחק החדשים שנקבעים בזירה הגלובלית ובשים לב לשינויים שעשויים להתקבל בחודשים הקרובים.

עבודת המטה נעשית בצוות ממשלתי בין משרדי הכולל את אגף הכלכלן הראשי, אגף התקציבים, רשות המסים ורשות החדשנות, תוך מטרה לשתף עם הציבור את עקרונות התמריצים המתגבשים בהקדם האפשרי על מנת לקדם חבילה זו במקביל לחקיקת הQDMTT.

בכוונת משרד האוצר לפרסם את מתווה התמריצים לכל המאוחר עד להגשת תזכיר החקיקה לאישור ועדת השרים לחקיקה.

עוד כתבות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

המשחק הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הוזלת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בבורסת ת"א; קמטק מזנקת ב-4%, טאואר יורדת ב-2%

האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● פייננשל טיימס: "מה שמזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית"● מהפכת ה-AI מטלטלת את מניות התוכנה, בגולדמן סאקס מסמנים את המנצחות והמפסידות ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"