גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדוח שמסביר מה הבעיות בתכנון הדירות של ישראל

בדוח חדש של ארגון ה-OECD נקבע כי אינטרסים ושיקולים סותרים בין משרדי הממשלה פוגמים במערכת התכנון, וכי תוכניות שמקודמות באזורים מרוחקים ממרכזי ערים תורמות לבזבוזי קרקעות ולחיזוק מעמדה של מדינת תל אביב על חשבון הפריפריה

בנייה בחולון / צילום: Shutterstock
בנייה בחולון / צילום: Shutterstock

מערך התכנון בישראל בלתי יעיל, מפוצל בין אינטרסים שונים, מתמקד בתכנון מקומות שבהם קל לבנות, במקום מקומות שבהם צריך לבנות ותורם להגדלת הפערים הסוציו־אקונומיים במדינה, כך מעלה מחקר חדש שנערך מטעם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ה־OECD.

לשלם עוד 700 שקל בחודש כדי לגור במגדל, למי זה משתלם?
פערים גדולים בין הערים: כמה עולה לגור על קו החוף בארץ?

הדוח, בן כ־120 עמודים, שהוצא לאור באחרונה, נועד לבחון את מסגרת התכנון והפיתוח המרחבי של ישראל באמצעות ניתוח המציאות הקיימת, לצד ניתוח המוסדות האחראים על תכנון ופיתוח. הוא נכתב בידי צוות של מספר חוקרים, רובם מחו"ל. לאחרונה הוצג בכנס איגוד המתכננים.

את הדוח הם מסכמים במספר המלצות, בהן קביעת יעדים ועקרונות לאומיים לפיתוח מרחבי מחייבים מבחינה משפטית, הענקת סמכויות תכנוניות משמעותיות יותר לרשויות המקומיות, פיתוח שיתוף פעולה בין עירוני ולשלב בתכנון עקרונות פיתוח בר קיימא.

אלה ארבע הנקודות העיקריות העולות ממנו.

1כל גוף מקדם מדיניות משלו

ראינו לאחרונה מחלוקות עזות בין רמ"י למשרד האוצר על הקצת קרקעות לאנשי מילואים, בין משרד השיכון לאוצר על עתיד התוכנית להגרלת דירות מסובסדות "דירה בהנחה" ובין אנשי מינהל התכנון לבין משרדי הממשלה באשר לנחיצות הקמת יישובים חדשים בנגב ובגליל.

כל אלה אינם אלא חלק ממה שהדוח של OECD מכנה "משילות מקוטעת", שכוללת קידום מדיניות עצמאית על ידי כל גורם ממשלתי, דבר שמביא לא פעם לסתירות ולחיכוכים בין המשרדים.

לדעתם, הדברים נובעים מריבוי הגורמים המעורבים בתכנון. לכאורה, מינהל התכנון הוא האחראי על התכנון, אך מולו מצוי משרד השיכון והבינוי, המתמקד בפיתוח דיור, ומשרד האוצר, הקובע מדיניות כלכלית ומימון; ורשות מקרקעי ישראל שהיא האחראית להקצאת הקרקעות ולתכנון ופיתוח שלהן.

על כך כותבים חוקרי ה־OECD כי "מבנה זה, בעודו מאפשר אישור מהיר של פרויקטים של פיתוח לנוכח צרכים דחופים כמו גידול אוכלוסין, חסר חזון מרחבי לאומי מגובש, מה שמביא למאמצי פיתוח מרחבי מקוטעים ולעתים קרובות סותרים בין גופים מרובים". וכך, גם כשמינהל התכנון ערך תוכנית אסטרטגית לפני כשנתיים, התברר כי אין לה שום תוקף חוקי, והתכנון ממשיך להתנהל כבעבר, כתכנון מגיב ולא יוזם ובעל חזון.

2חיזוק המרכז על חשבון הפריפריה

על פי הדוח, מאז תחילת המאה הנוכחית גדלה אוכלוסיית המדינה ב־52%, נתון העולה בהרבה על ממוצע ה־OECD. אולם הגידול לא נעשה באופן פרופורציונלי, ובעוד ערים באזור תל אביב צמחו במהירות, אזורים רחוקים יותר מהמרכז, כמו חיפה ונצרת, התפתחו בעצלתיים.

דפוס זה מצביע, לפי עורכי הדוח, על התרחבותה של "מדינת תל אביב", שמחזקת עוד יותר את הערים הגדולות והחזקות ממילא, על חשבון ערי הפריפריה, דבר שתורם להגדלת הפערים הסוציו־אקונומיים בין תושבי המרכז לתושבי הפריפריה.

וכך, לפי הדוח, רמות ההכנסה ברשויות המקומיות העשירות ביותר, שרובן ממוקמות במרכז, עולות על אלו של הרשויות העניות ביותר מפי שלושה, והן מתרחבות בקצב המהיר ביותר. הנגישות לבתי ספר ובתי חולים במקומות הללו גבוהה ביותר מפי שניים מאשר באזורים אחרים.

3הוותמ"ל עוקפת תהליכי תכנון אחרים

גורם נוסף שכותבי הדוח מצביעים עליו כמחליש את מערך התכנון בישראל הוא הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הוותמ"ל), שיכולה לעקוף תהליכי תכנון אחרים. ועדה זו מאשרת תוכניות סטטוטוריות בלי שהיא חייבת להסתמך על אישורים מגופי תכנון בדרגה נמוכה יותר, וכתוצאה מכך היא גורמת לפיתוח קרקעות בצורה גרועה שאינה תואמת את הצרכים בקרקע המקומית.

"בעוד שמנגנונים כאלה מאפשרים אישור מהיר של פרויקטים של פיתוח מרחבי כגון תשתיות ודיור, הם עושים זאת על חשבון תכנון ואחריות משולבים, ולעתים קרובות דוחקים הצידה שיקולים סביבתיים וחברתיים. התוצאה היא פיתוח לא מתואם, המעלה את עלויות התשתית והסביבה לטווח ארוך, תוך אי־התאמה ליעדים חברתיים רחבים יותר", נכתב בדוח.

4מתכננים איפה שקל ולא איפה שצריך

ככלל, מערכת התכנון בישראל מעדיפה לתכנן מקומות שקלים לתכנון ולפיתוח, אך לא כאלה שצריך לתכנן אותם.

כך למשל, עיקר התכנון והפיתוח בישראל מבוצע במרחקים של 10־30 ק"מ ממרכזים עירוניים, מה שגורם להקמת שכונות מנותקות, ולבנייה בצפיפות דלילה בהשוואה לאזורים דומים ב־OECD, במיוחד באירופה.

בהמשך לזה, נמצא בדוח, כי היתרי בנייה חדשים למגורים מונפקים באופן לא פרופורציונלי באזורים מרוחקים ממרכזים עירוניים, שבהם הביקוש לדיור נמוך יותר, בעוד שבאזורי ביקוש גבוה שסמוכים יותר למרכזי הערים, באמצעות התחדשות עירונית למשל, מונפקים מעט יחסית היתרים, עקב הבנייה הישנה והשימושים הקיימים בקרקע.

מחברי הדוח קובעים כי מדובר בהקצאה שגויה, שמחריפה את התפשטות השטחים הבנויים, תוך שהיא מעכבת את הצפיפות העירונית ואינה מצליחה לטפל בצורכי הדיור היכן שהם החריפים ביותר. מדובר בדפוסי פיתוח שגורמים לשימוש לא יעיל בקרקע תוך חיזוק אי־השוויון החברתי־כלכלי במרחב.

"מערכת התכנון הוקמה לפני עשרות שנים, כשהאתגרים שעמדו בפני מערכת התכנון היו יישוב השממה, הקמת ישובים ובנייה מהירה לעולים חדשים. אבל מה שהיה טוב אז - כבר לא טוב היום. היום לפני שבונים ישובים ושכונות חדשים - צריך לטפל בישובים ובשכונות הישנים", אומרת פרופ' נורית אלפסי, העומדת בראש המגמה לתכנון ערים במחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן־גוריון, שאף כתבה פרק אחד מתוך הדוח.

"אולי משתמשים במונחים העכשוויים של 'קיימות' ו'עדיפות לתחבורה ציבורית', אבל בפועל לא מקיימים דבר. אנחנו רואים פערים חברתיים שעולים גם בגלל התכנון הזה, והכל ללא משילות אמיתית".

תגובה: "התוכנית האסטרטגית המרחבית משנה את פרדיגמת התכנון"

ממינהל התכנון נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות עובר מערך התכנון בישראל שינוי עמוק ומשמעותי, שמוביל מינהל התכנון באמצעות מהלכים רחבי היקף לשיפור איכות התכנון והצבת האדם במרכז.

"בין המהלכים הבולטים ניתן למנות את תוכנית המתאר הארצית למרחב תחנות המטרו והתוכנית לפיתוח מפרץ חיפה, המדגימות תכנון אינטגרטיבי המשלב בין תשתיות, מגורים, תעסוקה ומרחבים ציבוריים איכותיים - תוך יצירת איזון בין אינטרסים שונים.

"שיאו של השינוי הוא בקידום התוכנית האסטרטגית המרחבית, המשנה מן היסוד את פרדיגמת התכנון שהייתה נהוגה עד היום ומבוססת על תכנון אזורי־תפקודי. גישה זו מעודדת שיתופי פעולה בין רשויות שכנות, ממנפת את היתרונות היחסיים של כל אזור ומאפשרת קידום יוזמות משותפות. התוצאה היא שיפור ממשי באיכות חיי התושבים - מתשתיות ונגישות לשירותים ועד חיזוק הכלכלה המקומית - לצד צמצום פערים, חיזוק הצפון והדרום והפיכתם לאזורים אטרקטיביים למגורים, תעסוקה והשקעות".

עוד כתבות

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל מהשבוע הבא ● "KLM תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ותבחן מחדש את ההחלטה בהתאם לנסיבות" ● בשלב זה אייר פראנס, השייכת לאותה קבוצת תעופה, ממשיכה לפעול כרגיל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, חברת התעופה אל על הרוויחה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ־2024 ● הבונוס לכל טייס בחברה: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה?

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה יורדת ב-5%, מניית הקוונטים שמזנקת ב-20%

נאסד"ק יורד ב-1.8% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר