גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תוכנית האוצר למס מינימלי של 15%: איך זה יעבוד, ומי על הכוונת?

אחרי שנתיים של עבודה, הפיץ משרד האוצר את תזכיר החוק שיחייב מס מינימלי של 15% מחברות ענק בינלאומיות החל מ־2026, בהתאם להסכם של ה־OECD ● אך התנגדות ממשל טראמפ להסכם מעמידה את הרפורמה בספק ● בינתיים בארץ מחפשים דרכים לתמרץ השקעות זרות ● גלובס עושה סדר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

רגע לפני חג הסוכות, פרסם משרד האוצר תזכיר חקיקה שיחייב מ־2026 חברות רב־לאומיות גדולות בישראל לשלם מס מינימלי של 15%. עבור חברות ענק שנהנות כיום בחלקן ממס נמוך בשיעורים חד־ספרתיים, מדובר על פניו בשינוי משמעותי. אבל התמונה הרבה יותר מורכבת. בפועל, במקום שיעורי מס נמוכים, חברות יוכלו לקבל זכאות להחזרי מס מהמדינה. וממילא, התנגדות ממשל טראמפ בארה"ב למהלך מעלה ספק על האפקטיביות שלו ואף על המשך קידום התוכנית בחקיקה. איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר.

המינוי של מועמד סמוטריץ' לאגף התקציבים באוצר נפסל בשנית
יוצא לדרך: חברות ענק שפועלות מישראל ישלמו מס חברות של לפחות 15%

מה עומד מאחורי השינוי?

כ־140 מדינות, בהן ישראל, הודיעו על הצטרפותן להסכם של ארגון OECD שנועד למנוע "מרוץ לתחתית המס" - תופעה שבה מדינות מסוימת הורידו מסים כדי למשוך חברות וכך נוצרו מקלטי מס שמעוותים את התפלגות המס על פני הגלובוס.

ישראל הצטרפה ביוני 2021, וביולי 2024 הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שהרפורמה תיושם מ־2026. מדינות רבות כבר החלו ביישום חלקי או מלא ב־2024 - האיחוד האירופי, בריטניה, יפן וקוריאה.

אבל יש בעיה: בינואר 2025 נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הוציא צו נשיאותי המצהיר שהסכם המס - "אין לו תוקף בארה"ב". יתר על כן, ביוני 2025 הושג בפגישת G7 בקנדה הסכם פשרה שפוטר חברות אמריקאיות מהמס המינימלי הגלובלי. זה משנה את כללי המשחק ויוצר חוסר ודאות על השפעות הסכם ה־OECD שישראל מיישמת כעת.

על מי החוק יחול?

החוק יחול על חברות ישראליות או מוסדות קבע בישראל, שהם חלק מקבוצה עם מחזור עולמי של 750 מיליון אירו ומעלה. בפשטות: על נציגויות ענקיות הטכנולוגיה העולמיות בארץ. החברות שיושפעו: אלה המשלמות כיום פחות מ־15%.

אך אם חברות אמריקאיות פטורות מהכללים האלה, אז ענקיות כמו אינטל, פייסבוק, מיקרוסופט וגוגל עשויות לא להיות מחויבות, בעוד שחברות אירופאיות ואסייתיות כן.

כמה משלמות היום ענקיות הטק הבינלאומיות בישראל?

שיעור מס החברות הסטנדרטי בישראל עומד על 23%, אולם חברות שפועלות במסגרת חוק עידוד השקעות הון זכאיות להטבות משמעותיות. מפעלים בפריפריה משלמים בין 5% ל־7.5%, מפעלים באזור עדיפות לאומית א' משלמים 7.5%, מרכזי מחקר ופיתוח בדרך כלל משלמים 16%-12%, ובאזורים מרכזיים ההטבה מגיעה עד 16%.

אינטל, למשל, משלמת על פי הערכות בין 5% ל־7.5% על פעילות המפעל בקריית גת, וכ־12% על מרכזי הפיתוח שלה בחיפה, ירושלים ופתח תקווה. אנבידיה, לפי הערכות, משלמת כיום כ־5% - הרף המינימלי במסגרת חוק עידוד השקעות הון. חברות טכנולוגיה אחרות כמו מיקרוסופט, גוגל ואמזון נהנות מהטבות דומות בהתאם למיקום הפעילות שלהן - ככל שהמיקום מרוחק יותר מהמרכז, כך ההטבה גדולה יותר.

מה תהיה ההשפעה על ההכנסות לקופת המדינה?

האוצר מעריך הכנסות של 3.5 מיליארד שקל בשנה מ־2028 ואילך כתוצאה מהעלאת המס. עם זאת, עדיין לא משוקלל בתוך הסכום קיזוז התמריצים המגובשים מנגד עבור החברות הבינלאומיות.

איך ישראל תוכל להמשיך למשוך חברות?

צוות בין־משרדי בהובלת האוצר מגבש חבילת תמריצים שתתאים לכללי ה־OECD. המנגנון המרכזי שנבחן נקרא QRTC - Qualified Refundable Tax Credit. זהו מנגנון שאישר במפורש ארגון המדינות המפותחות, ובו במקום פטור ממס, המדינה נותנת החזרי מס ישירים, מבלי להוריד את שיעור המס האפקטיבי.

למשל: חברה משלמת 15% מס על רווחים של 100 מיליון שקל (כלומר 15 מיליון שקל), ואז המדינה מחזירה לה 5 מיליון שקל כ־QRTC. בפועל החברה שילמה 10 מיליון שקל, אבל לצורכי חישוב המס האפקטיבי לפי כללי OECD - היא שילמה 15%.

עד כה, ההטבות הנדיבות ביותר ניתנו לחברות שהקימו מפעלים בפריפריה. אחרי החקיקה, ישראל תצטרך למצוא דרכים חלופיות. לכן, ייתכן שיוענקו זיכויי QRTC גבוהים יותר לחברות שיפעלו באזורים מרוחקים, בניסיון לשמר את האטרקטיביות המיסויית של הפריפריה למרות שלא ניתן עוד להציע רשמית מס נמוך מ־15%.

משרד האוצר התחייב לפרסם את מתווה התמריצים לא יאוחר מהגשת התזכיר לאישור ועדת השרים לחקיקה, כלומר בחודשים הקרובים.

איך יושפע המו"מ עם אנבידיה על המס שתשלם?

בתחילת השנה נחשף בגלובס שאנבידיה מנהלת משא ומתן עם ישראל על הסדר ייחודי. החברה הציעה להעלות מיוזמתה את שיעור המס שהיא משלמת בישראל ל־9%. כיום, כאמור, מוערך שיעור המס שלה בארץ במינימום האפשרי של כ־5%.

למה החברה עושה את זה? זה קשור למנגנון אחר בכללי המס של ארגון ה־OECD, שנקרא Subject to Tax Rule (כלל כפוף למס). מנגנון זה מאפשר למדינות באירופה לגבות "מס השלמה" של עד 9% כשחברה משלמת מס נמוך במדינה אחרת. אנבידיה מעדיפה לשלם את ה־9% הללו בישראל - שם יש לה פעילות משמעותית - במקום שהכסף יתפזר למדינות שונות באירופה.

החברה גם ביקשה הגנות מפני כפל מס עתידי, לאור אי הוודאות בשוק. לפי גורמים רשמיים במדינה, הסכם פרטני בין המדינה לחברה כזו או אחרת לא יכול לפטור אותה מהחבות החדשה של 15%, אם זו אכן תיכנס לתוקף בחקיקה ובכפוף להסכמות הגלובליות של OECD מול ארה"ב.

מתי ייכנס השינוי לתוקף?

התזכיר שפורסם להערות הציבור מתניע את תהליך החקיקה. הוא יעבור לאישור ועדת השרים ולאחר מכן לכנסת, והיעד לחקיקה הוא תחילת 2026. אבל ישנה כאמור אי־ודאות משמעותית. האוצר מציין בתזכיר שהוא עוקב אחר "החלטות בינלאומיות שעשויות להשפיע על ההחלטה לקדם את תזכיר החקיקה". בפרט - יציאת ארה"ב מההסכם והפטור לחברות אמריקאיות משנה את כל התמונה.

עוד כתבות

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

טראמפ ונתניהו בבית הלבן / צילום: ap, Evan Vucci

"תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם

טראמפ צייץ: "הייתה פגישה טובה מאוד - אך לא הושגה שום החלטה סופית. התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך" ● בדרג המדיני ובמערכת הביטחון בישראל מעריכים שהמו"מ בין ארה"ב לאיראן לא יבשיל לעסקה ● עדכונים שוטפים

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה חיובית בתל אביב; מדד הביטוח קופץ, מניית הבורסה עולה

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.3% ● וול סטריט ננעלה אתמול בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

השיא החדש של באפט, והעשירים שלא נמצאים ברשימה של פורבס

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג הפילנתרופים של פורבס היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, למשל אילון מאסק ולארי פייג'

המבצע של חברת שלום את נתן / צילום:  צילום מסך

"שלמו בעוד שנתיים": הפרויקט בקריית אונו שמציע דחיית תשלום למשך 24 חודשים

המבצע של חברת "שלום את נתן" מציע דירות אחרונות לקראת אכלוס במיקום טוב, אבל יש באזור מבצעים עם תנאי תשלום טובים יותר ● מאחורי המבצעים

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל״ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית החולים הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין ביה"ח שבירושלים למשרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה שהמאבק מול אגף תקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל", היו ברקע

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המיחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל

בעשור הקודם עצרה השקעה פרטית של טדי שגיא את הנפקת חברת המיחזור אולטרייד בבורסה בת"א ● כעת היא מבקשת לגייס 150 מיליון שקל לפי שווי הגבוה פי ארבעה: "הפכה להיות החברה המובילה בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

אחרי שרשות התחרות הודיעה כי תשקול לקנוס את החברה ב-121 מיליון שקל בגין הזינוק במחירים במלחמה, באל על ינסו לשכנע בשימוע כי המחירים עלו באופן מתון - לעתים מסיבות שלא בשליטתם ● אך הקנס כבר נותן רוח גבית לתביעות ענק מצד לקוחות

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה, ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום