גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנקים במקום הייטק: החברות הישראליות הגדולות עברו לת"א. למי מגיע הקרדיט?

עד לפני 5 שנים, רוב החברות הישראליות הגדולות בעולם נסחרו בוול סטריט ונמנעו מהשוק המקומי ● כיום, לאור העליות בתל אביב, 7 מתוך 10 הגדולות נסחרות בארץ, ובבורסה טוענים כי חברות מוול סטריט בדרך לשוק המקומי ● "השינוי מגיע בעיקר מהכסף של הישראלים"

הנפקת WIX בנאסד''ק. מהמקום הראשון אל מחוץ לרשימה / צילום: יח''צ
הנפקת WIX בנאסד''ק. מהמקום הראשון אל מחוץ לרשימה / צילום: יח''צ

"מרכז הכובד של המניות הישראליות עבר מניו יורק לתל אביב" - זוהי המסקנה שאליה הגיעו בבורסה לניירות ערך בתל אביב, בעקבות ניתוח שערך הכלכלן יובל צוק מיחידת המחקר בבורסה. צוק השווה את עשר החברות הישראליות הציבוריות הגדולות בעולם (במונחי שווי שוק) בשני מועדים, פברואר 2021 וכיום. הוא מצא שבעשירייה הפותחת השנה, 7 מ־10 החברות נסחרות בתל אביב (כולל 2 דואליות), בעוד שבעשירייה של 2021, המצב היה הפוך - רק 3 נסחרו אז בבורסה המקומית, ו־2 מהן דואליות.

ההסכם ההיסטורי חיובי לכלכלה בכל היבט. איך יגיבו השווקים?
היכונו לשער דולר של 3 שקלים: עד לאן יתחזק המטבע הישראלי

בעוד שב־2021, שנת השיא של חברות ההייטק בוול סטריט, רוב הישראליות הגדולות היו מתחומי הטכנולוגיה השונים - כיום נכללים ברשימה ארבעה בנקים, לצד שלוש חברות טכנולוגיה. בראש הרשימה ניצב בנק לאומי עם שווי שמתקרב ל־100 מיליארד שקל (כ־29 מיליארד דולר).

לאורך השנים גלובס בדק מספר פעמים מיהן החברות הישראליות הגדולות ביותר, רשימות שכללו בתקופת ההייפ של הטכנולוגיה חברות כמו וויקס, פייבר, למונייד, פלייטיקה, נובוקיור ואיירון סורס - שכיום רובן רחוקות מהשווי שבו נסחרו אז (איירון סורס נמכרה). נציין שלפי בדיקת גלובס בעבר, גם כשמדד נאסד"ק הגיע לשיא באותה עת, מחצית מהחברות בעשירייה הראשונה נסחרו בתל אביב, כשהגדולה ביניהן אז הייתה נייס הדואלית.

"בשנת 2020־2021 הרבה חברות רצו לוול סטריט, גם אם לא היו רווחיות. זה היה כמו מסיבה גדולה שנגמרה בהנג אובר", מגדיר זאת רון קליין, סמנכ"ל המחלקה הכלכלית של הבורסה לניירות ערך. "היום רואים את ההתפכחות - חברות חלום כמו פייבר וסולאראדג' איבדו עשרות אחוזים, ומשקיעים מסתכלים על חברות עם פעילות יציבה ורווחית כמו הבנקים ועזריאלי. לא מדובר בסיפור ישראלי - בכל העולם משקיעים עברו ממניות חלום לחברות עם מאזנים חזקים ויציבות. זה הוביל לכך שהיום רוב החברות הישראליות הן מהבורסה בתל אביב".

קליין מרוצה כמובן מהמגמה, שלדבריו הופכת את הבורסה לבית של החברות הישראליות. אבל מעבר לכך, כמובן שהבורסה גם מרוויחה בעצמה מהשינוי. חברות גדולות יותר משמעותן היקפי מסחר גדולים יותר, ותנועות גדולות יותר בשוק - מה שמתגלגל ישירות לכיסה של הבורסה בתל אביב.

בעצם, העובדה שבתקופת השיא חברות דילגו על הבורסה המקומית ופנו ישר להנפקה בוול סטריט הצילה את הבורסה. אם הן היו מנפיקות בתל אביב, גם כאן היו סובלים מההנג אובר.

"אולי זה 'הציל' את המשקיעים במדדים. חשוב להבין שהיה גל שלא קשור לישראל, שכלל כסף מאוד זול, ריביות נמוכות וסביבת מאקרו תומכת, והוא הוביל לכך שהשווקים הגיעו למקום מסוים שלא שיקף את הערך ארוך הטווח. הרבה חברות ירדו בעשרות אחוזים, ורבות מהן התאוששו מאז, אבל מתוך דגש על רווחיות ויצירת ערך".

ישראליות בוול סטריט ייסחרו גם בארץ?

לדבריו, במהלך השנים האחרונות הבורסה עברה תהליך משמעותי של גלובליזציה שמוביל לגידול בעניין מצד משקיעים זרים, עלייה משמעותית במחזור היומי הממוצע - מ־1.8 מיליארד שקל באוגוסט 2021 ל־4.1 מיליארד שקל באוגוסט השנה - ולזה יש להוסיף עוד שני שינויים שייכנסו לתוקף בקרוב: שינוי ימי המסחר ותרגום כל הדיווחים של חברות ת"א 125 לאנגלית, מה שינגיש אותם למשקיעים זרים. "זה שיש 7 מתוך 10 הגדולות שנסחרות בתל אביב זה לא מקרי", אומר קליין, שמעריך שבעתיד גם חברות ישראליות שנסחרות רק בוול סטריט יחליטו להצטרף למסחר בבורסה המקומית.

"בלי לנקוב בשמות של חברות, שחקנים בשוק, זרים ומקומיים, שומעים מהחברות שהן יותר פתוחות לרעיון", הוא אומר. במשך שנים רבות הבורסה מנסה למשוך אליה ענקיות ישראליות כמו צ'ק פוינט ו־Wix למשל, עד כה ללא הצלחה מרובה, אך קליין סבור כי "בעבר, הזירה המקומית נחשבה למשנית, אבל היום הערך המוסף ברור. השוק יותר נגיש ונזיל והיקפי המסחר גדלו. כמו שחברות פרטיות רואות את זה ומנפיקות בבורסה, גם ישראליות שנסחרות בוול סטריט רואות את זה". חברות כאלו יזכו להיכלל במדדים המובילים, שקליין מציין שהשוויים בהם עלו (אם בעבר חברה בשווי מיליארד שקל נכנסה לת"א 125, היום מדברים על קרוב ל־3 מיליארד שקל).

"השינוי מגיע בעיקר מהישראלים"

יוטב קוסטיקה, מנכ"ל ומנהל השקעות ראשי במור קרנות נאמנות, סבור שהקרדיט מגיע בעיקר לחברות עצמן ולכלכלה הישראלית. "אני חושב שהשינוי מסמל את הצמיחה של הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות והפריחה המואצת בעיקר של חברות הסקטור הפיננסי - בנקים וביטוח", הוא אומר. "ישראל היא אומנם עדיין שוק קטן ברמה העולמית, אבל הייתה בה קפיצת מדרגה משמעותית בשנים האחרונות, ובחברות היו הרבה מהלכים פנימיים של התייעלות ויציבות, הבנקים יודעים לייצר תשואות על ההון וזה בא לידי ביטוי בשווי שוק גבוה יותר. נוסף על כך, הרבה שנים מניות הבנקים והביטוח נסחרו בדיסקאונט עמוק מאוד, ובשנה־שנה וחצי האחרונות המשקיעים בארץ יישרו קו עם התמחור בעולם".

לדברי קוסטיקה, יש הרבה מאוד כסף בשוק המקומי; "משקיעים זרים באים ויוצאים, השינוי מגיע בעיקר מהישראלים", הוא מציין. "יש כמות כסף אדירה, בשל ההפרשות הגבוהות לחיסכון לטווח ארוך וצמיחה כלכלית. לאנשים יש יותר כסף, רואים את זה בנכסים הפיננסיים של הציבור שגדלו מאוד, ובסוף, הרבה פעמים הם מחפשים השקעות ישראליות".

מה אפשר ללמוד מהנתונים לגבי העתיד? קליין אומר: "חברות רואות בנוכחות שלהן בשוק הבית ערך גדול. ברור גם שהבורסה משקפת את הכלכלה הישראלית וכל תהליך גיאופוליטי חיובי ישתקף בשווקים באופן בלתי נמנע. אני מעריך שיהיו עוד חברות שיבינו את הערך המוסף בשוק הבית, כי שוק ההון הישראלי הוא לא מה שהיה לפני 5־10 שנים, בכל הפרמטרים. החלטה שהתקבלה לפני כמה שנים בנושא - כדאי לבחון אותה מחדש".

עוד כתבות

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תנועת הספינות במיצרי הורמוז צונחת - ומחיר המעבר מזנק

בעקבות המבצע נגד איראן, תנועת הספינות באזור הקריטי נחתכה בכ-70%, ובפייננשל טיימס מדווחים כי מחירי הביטוח לכלי השיט העוברים בו צפויים לזנק בחדות ● על אף שאיראן קראה לספינות שלא לעבור במיצרים, בבריטניה המליצו לימאים להתעלם מהקריאות ולנהוג בזהירות

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%