גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הולך על כל הקופה": המהלך של סם אלטמן לבניית תשתית ה־AI הגדולה בעולם, והסיכונים

OpenAI הזרימה בחודשים האחרונים כטריליון דולר לחברות ענן ויצרניות שבבים, האחרונה בהן היא AMD ● השחקניות בשוק הבינה המלאכותית משמשות בעת ובעונה אחת כמשקיעות, לקוחות וספקיות זו של זו ● בינתיים הגישה של OpenAI לכוח מחשוב חסרת תקדים, אך אנליסטים מזהירים: המימון ההדדי בין החברות עלול לקרוס

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI וליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: ap, Kevin Wolf
סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI וליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: ap, Kevin Wolf

עסקת המיליארדים שחתמה OpenAI עם יצרנית השבבים AMD השבוע מצטרפת לשורה של מהלכים חסרי תקדים שיזם המנכ"ל סם אלטמן בחודשים האחרונים עם אורקל , אנבידיה ו־CoreWeave, בהיקף מצטבר של יותר מטריליון דולר.

"כנופיית פלנטיר" שעומדת מאחורי מאות סטארט-אפים חדשים
אקזיט למשקיעי ויזמי הסטארט-אפ של עידו סוסן: מכרו 15% ב-750 מ' ד'

לפי חישוב של עיתון הפיננשל טיימס, ההתחייבויות שנצברו נותנות ל־OpenAI גישה ליותר מ־20 ג'יגה־וואט של כוח מחשוב להפעלת מודלי הבינה המלאכותית, כ־6 ג'יגה־וואט מתוכם במסגרת ההסכם עם AMD. היקף זה שקול לכ־20 כורים גרעיניים, כשכל ג'יגה־וואט דורש השקעה תשתיתית של כ־50 מיליארד דולר.

ואולם, רשת העסקאות בשוק הבינה המלאכותית יוצרת תלות שמדאיגה את האנליסטים. במבנה החדש, החברות משמשות בעת ובעונה אחת כספקיות, משקיעות ולקוחות זו של זו.

מודל המימון העצום, הנשען על חוב, הון סיכון והשקעות הדדיות, מצית וויכוח: האם מדובר בתשתית לעידן חדש - או במערכת שמנפחת את עצמה עד שתתנפץ?

כל שרשרת האספקה

הדפוס החדש משתרע על פני כל שרשרת האספקה של הבינה המלאכותית. כך, אנבידיה התחייבה להשקיע עד 100 מיליארד דולר ב־OpenAI, כסף שהחברה צפויה להשתמש בו לרכישת שבבים מתוצרת אנבידיה עצמה.

למעשה, אנבידיה נהנית מעליית הערך שנובעת מההון שהיא עצמה מזרימה. התוצאה היא לא רק מעגל סגור של כסף, אלא שרשרת ממונפת, שבמסגרתה עלייה בשווי של שחקן אחד מנפחת באופן מלאכותי את שווי האחרים.

חברת ה"ניו-קלאוד" CoreWeave, לדוגמה, שהיא ספקית מרכזית של כוח עיבוד ל־OpenAI, ממומנת בעצמה באמצעות חוב של למעלה מ־12 מיליארד דולר שמגובה באותם שבבים שהיא רוכשת מאנבידיה.

וזה לא הסוף. OpenAI חתמה עם אורקל על חוזה שמוערך בכ־300 מיליארד דולר, והשתיים מובילות יחד עם סופטבנק את פרויקט סטארגייט - מהלך שבמסגרתו יושקעו עד 500 מיליארד דולר בהקמת תשתיות מחשוב חדשות בארה"ב.

מבנה כזה מעצים את הצמיחה כל עוד המחירים עולים, אך עלול להחריף את הנפילה כשאחד המרכיבים במעגל ייחלש.

ובכלל, אחת השאלות המרכזיות שמרחפות מעל לראשה של החברה היא האם ל־OpenAI עצמה יש באמת את האשראי לממן את המהפכה שהיא מובילה?

החברה, ששווייה מוערך בכ־500 מיליארד דולר ונחשבת כיום לחברה הפרטית היקרה בהיסטוריה, מדווחת על הכנסות שנתיות של כ־12 מיליארד דולר בלבד, ועלולה לסיים את השנה עם הפסד של כ־10 מיליארד דולר, כך בין היתר לפי הפייננשל טיימס.

יתרה מכך, האנליסט גיל לוריה מבית ההשקעות D.A. Davidson מזהיר כי "OpenAI אינה במצב שמאפשר לה לעמוד בהתחייבויות כאלה".

פותח פער על המתחרים

לדברי שחר כהן, מנכ"ל ומייסד לוסיד קפיטל, סם אלטמן נמצא בעיצומו של מהלך אסטרטגי רחב־היקף שמטרתו להפוך את OpenAI מתאגיד תוכנה לחברת תשתית עולמית - ה־AWS (חטיבת הענן של אמזון) של עידן הבינה המלאכותית.

"המטרה של אלטמן היא לבנות עסק של עשרות מיליארדי דולרים בהכנסות, שיתבסס לא רק על משתמשים פרטיים של ChatGPT, אלא בעיקר על לקוחות אנטרפרייז", הוא אומר.

כהן מסביר כי שני עקרונות יסוד מנחים את מהלכיו של אלטמן: הראשון, שבתחום הצרכני החברה תצטרך עוד זמן רב לסבסד את עצמה.

"כל תמונה שנוצרת במודלים הגרפיים של OpenAI עולה בערך דולר, וכל סרטון ב־sora עולה בין חמישה לעשרה דולר. זה מודל שדורש גב כלכלי מסיבי".

העיקרון השני הוא שבינה מלאכותית לא יכולה לפעול בנפרד מהדאטה. "העננים הגדולים - אמזון, מיקרוסופט, גוגל, תמיד יציעו פתרונות זולים יותר, פשוט כי הם שולטים בנתונים. לכן אלטמן חייב לבנות תשתית עצמאית. הוא בונה סקייל משלו, ענן שמתוכנן ל־AI מהיסוד".

לדברי כהן, אלטמן הולך "על כל הקופה": הוא משתמש בהון שמוזרם ממשקיעים כמו אנבידיה כדי להקים רשת של חוות מחשוב ענקיות, "בתי מקדש של AI", שכל אחת מהן מוערכת בכ־50 מיליארד דולר.

"הוא בונה קלאסטרים של אנבידיה בקנה מידה שלא נראה כמותו, כדי להבטיח גישה לכוח עיבוד שיאפשר לו לפתוח פער עצום על פני כל מתחרה", הוא אומר.

במקביל, OpenAI משריינת לעצמה את משאבי הייצור הקריטיים ביותר. "החברה כבר הבטיחה לעצמה כ־40% מקיבולת הזיכרון העולמית, וחתמה על חוזה עם יצרניות הזיכרון הגדולות בעולם", מסביר כהן.

"היא גם חתומה על עסקאות רכישת שבבים בהיקף של כ־150 מיליארד דולר, אפילו אמזון לא קונה במספרים כאלה. אמזון רוכשת שבבים בהיקף של 50־60 מיליארד דולר בשנה, ואלטמן כבר עבר את זה. מי שמשלם על 40% מקיבולת הזיכרון בעולם ובמקביל קונה שבבים במאות מיליארדים, בעצם בונה את האמזון של עידן הבינה המלאכותית".

כהן רואה בכך מהלך שנועד לרתום את התעשייה כולה: "אלטמן הופך את עצמו לגדול מדי מכדי להיכשל, לא כלפי בנקים, אלא כלפי החברות עם הכיסים הכי עמוקים בעולם. אנבידיה, אורקל, ברודקום - כולן כבר בפנים. השוק כבר מתמחר את החברות האלה דרך עומק הקשר שלהן עם OpenAI".

מאמץ תעשייתי כולל?

בנק ההשקעות האמריקאי גולדמן זאקס פרסם לאחרונה ניתוח שמזהה תופעה מתפשטת של "הכנסות מעגליות". לפי הניתוח, אנבידיה צפויה להכיר בהכנסות של כ־13 מיליארד דולר מ־OpenAI בשנת 2026, אך כ־10 מיליארד דולר מאותם כספים עתידים לחזור אל OpenAI כהשקעה ישירה מצד אנבידיה.

אנבידה עצמה מהווה כוח מרכזי שמניע את אותה רשת קשרים סבוכה. עסקת הענק של אנבידיה עם OpenAI מדגימה כיצד המימון ההדדי בתעשייה מתחיל להיראות "כמו לולאה סגורה", כלומר, לפי בלומברג מצב שבו ספקית החומרה החשובה בעולם הופכת גם לגורם שמזין את הניפוח הפיננסי של הלקוחות שלה.

הטענה היא כי אנבידיה, שמרוויחה מכל השקעה ב־AI דרך מכירת שבבים, גם מממנת באופן ישיר את אותן חברות שמריצות את המודלים על החומרה שלה, ובכך בעצם היא מייצרת לעצמה ביקוש "מלאכותי". או במילים אחרות - אנבידיה בעצם בונה את השוק שבו היא עצמה מוכרת, ואז מוכרת לשוק שהיא בונה.

המשמעות הפשוטה היא שאם הערכות השווי בתעשייה יתנפחו מעבר לגבולות הרציונליים, לא רק OpenAI תעמוד במוקד הביקורת, אלא גם אנבידיה, שמספקת לה כאמור את הדלק לצמיחה.

"כאשר ספק הוא גם המשקיע, דרושה בדיקה קפדנית של האיזון בין תמריץ עסקי לסיכון מערכתי", כתב האנליסט ג’יימס שניידר. במקביל, חברת המחקר MacroStrategy Partnership הרחיבה עוד יותר את האזהרה, כשהעריכה כי שווי השוק של תחום הבינה המלאכותית כיום גדול פי 17 מבועת הדוט.קום ופי ארבעה מהיקף השוק ערב המשבר הכלכלי ב־2008. "אנחנו בעיצומה של הרחבה פיננסית חסרת תקדים, שנשענת לא על ביקוש צרכני אמיתי אלא על השקעות הון חוזרות", נכתב בדוח.

עם זאת, לא כולם פסימיים. "זהו מאמץ תעשייתי כולל", אמר לאחרונה גרג ברוקמן, נשיא OpenAI, בהתייחסו לשורת ההסכמים עם ספקיות השבבים והענן. לדבריו, "כל שרשרת האספקה של הבינה המלאכותית פועלת בהרמוניה - מהמוליכים למחצה ועד התוכנה".

עוד כתבות

השקל הפך למטבע החזק בעולם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

היכונו לשער דולר של 3 שקלים: עד לאן יתחזק המטבע הישראלי

השקל זכה בתואר "המטבע החזק ביותר" בשבוע האחרון, לאחר ששבר שיא בן שלוש שנים מול הדולר ● זה קרה עוד לפני החתימה הרשמית על הסכם, וכעת המגמה צפויה להתחזק ● בשוק יש מי שמעריך: שער הדולר יירד מתחת ל-3 שקלים

האינטרסים של המתווכות / צילום: AP

מנהיג העולם המוסלמי: למה זינק ארדואן לתווך בעסקה ומה האינטרס של מצרים וקטאר?

האם התקיפה השפיעה על קטאר, מה האינטרס הכלכלי של מצרים ולמה בכלל טורקיה מעורבת? ● מאחורי המתווכות שטראמפ גייס עומדים כוחות סמויים עם השפעה אדירה - שיכולים גם לפגוע בישראל וגם לעזור ● ומי נשארו מחוץ לחדר המשא ומתן?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

איומי המכסים של טראמפ חוזרים: S&P 500 ביום הגרוע מאז אפריל

נאסד"ק נפל ב-3% ● טראמפ: "סין מחזיקה את העולם בשבי בתחום המתכות", מאיים בצעדים נגדיים נגדה ● אמזון ירדה ב-4% ● מחיר אונקיית כסף בשיא של 45 שנה ● ישראליות בוול סטריט: מניות השבבים נובה, קמטק וטאואר נפלו ● עקב רכישת אוטוטוקס הישראלית: חקירת הגבלים עסקיים נגד קוואלקום בסין ● המושג החדש בוול סטריט: "טרייד הדה-בייסמנט"

אמיתי רצון, מנכ''ל חברת הסייבר פנטרה / צילום: איל יצהר

פנטרה רוכשת סטארט-אפ ישראלי ב-30 מיליון דולר

חברת הסייבר הישראלית פנטרה רוכשת את החברה הישראלית דב-אושן בסכום המוערך בכ-30 מיליון דולר ● מחצית מהסכום יהיה במזומן והשאר במניות החברה הרוכשת, שהיא חברה פרטית בעלת שווי שוק של מיליארד דולר ● החברה הנרכשת, דב-אושן, פיתחה מערכת המאתרת פרצות סייבר בארגונים בהתבסס על בינה מלאכותית

הזהב, שוק המניות וגם הביטקוין נסחרים בשיא / צילום: Shutterstock

הזהב, המניות והביטקוין שוברים שיאים שלא נראו מעולם. מי ייסוג ראשון?

בתקופה האחרונה ההיסטוריה נכתבת מחדש כמעט בכל פינה בשוק ● מדד S&P 500, הביטקוין, והזהב שוברים את שיאי כל הזמנים, שבוע אחרי שבוע ● אבל עם האופטימיות, מגיע גם חשש הולך וגובר מפני שוק בועתי שעלול להתפוצץ ברגע ● מה חושבים הגופים הגדולים בעולם?

מבצע חילוץ מהגרים ליד לוב, 2015 / צילום: Reuters, Darrin Zammit Lupi

ההחלטה הדרמטית, הפספוס וההשלכות: כך שינה גל ההגירה את אירופה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● בקיץ 2015 קיבלה גרמניה, ובעקבותיה האיחוד האירופי כולו, את ההחלטה להכניס למדינות הגוש מיליוני מבקשי מקלט ● גל ההגירה, שהוגדר אז "הגדול מאז מלחמת העולם השנייה", הביא איתו ידיים עובדות נחוצות, אבל הציב אתגר חברתי אדיר ● בתוך עשר שנים איבדה היבשת יציבות פוליטית ארוכת־שנים

הנפקת WIX בנאסד''ק. מהמקום הראשון אל מחוץ לרשימה / צילום: יח''צ

בנקים במקום הייטק: החברות הישראליות הגדולות עברו לת"א. למי מגיע הקרדיט?

עד לפני 5 שנים, רוב החברות הישראליות הגדולות בעולם נסחרו בוול סטריט ונמנעו מהשוק המקומי ● כיום, לאור העליות בתל אביב, 7 מתוך 10 הגדולות נסחרות בארץ ובבורסה טוענים שחברות מוול סטריט בדרך לשוק המקומי ● "השינוי מגיע בעיקר מהכסף של הישראלים"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הראלי בוול סטריט נעצר; אנבידיה טיפסה לשיא, סולאראדג' זינקה ב-8%

תיקון משמעותי בדרך? מנכ"ל הבנק הגדול בארה"ב מזהיר את המשקיעים ● מניות המתכות הנדירות זינקו לאחר שסין הרחיבה את המגבלות על היצוא ● דלתא איירליינס עקפה את הציפיות ברבעון השלישי, מעלה תחזית ● פרארי הקטינה ציפיות בקשר לייצור רכב חשמלי ● סולאראדג' זינקה בעקבות המלצה

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית / צילום: ap, Michael Perez

17 שנה לא היה דבר כזה: טראמפ עומד לעשות היסטוריה גם בכנסת

דונלד טראמפ יהיה הנשיא האמריקאי הרביעי שזוכה לנאום בכנסת ● הסכמי שלום, מו"מ עם הפלסטינים ותקיפה באיראן - זה מה שהעלה בעבר את נשיאי ארה"ב לדוכן המליאה ● המשרוקית של גלובס

מריה קורינה מצ'אדו / צילום: Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

הסכם יש, נובל לא: מריה קורינה מצ'אדו, מנהיגת האופוזיציה בוונצואלה היא הזוכה בפרס נובל לשלום

אחרי ציפייה דרוכה בשבועות האחרונים, פרס נובל לשלום מוענק היום (ו') לפוליטיקאית מריה קורינה מצ'אדו, מנהיגת אופוזיציה בוונצואלה, חברת האסיפה הלאומית של וונצואלה לשעבר ולוחמת דמוקרטיה ● בשנה האחרונה, מצ'אדו סבלה מאיומים ונאלצה לחיות במחבוא - עדיין בוונצואלה, ובכך העניקה השראה למיליוני אנשים

זוהר צבע, סגן נשיא בחטיבת המחשבים האישיים של אינטל ומנהל פרויקט פנתר לייק / צילום: אביב שחם

אינטל מפתיעה את השוק: הצליחה לייצר שבבים שמעניקים לה יתרון מול המתחרות

האם אינטל הוכיחה יכולת להשתוות ביכולות הייצור של המתחרה הטייוואנית TSMC? ● ענקית השבבים אינטל מכריזה היום, חמישי, כי השיקה את מעבד ה-1.8 ננומטר שלה, שליבתו מיוצרת בארה"ב במספרים גבוהים הכוללים מאות אלפי יחידות ● מדובר בשבב ורסטילי עליו ניתן להתקין שבבים מסוגים שונים ● "פנתר לייק" ייכנס לייצור המוני כבר בסוף השנה ויוטמע במחשבים אישיים ולפטופים החל מהרבעון הראשון של 2026

טראמפ ונתניהו בבית הלבן / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ מודיע רשמית: ישראל וחמאס הגיעו להסכם

הלוחמים ברצועה כבר עודכנו על נסיגה – צה"ל נערך לקבלת החטופים ● נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז רשמית: הצדדים חתמו על השלב הראשון, משמעות הדבר - כל החטופים ישוחררו בקרוב מאוד ● ראש הממשלה נתניהו הודיע באותו זמן: בעזרת השם - מחזירים את כולם ● ההערכה: ביום שבת או ראשון - 20 חטופים חיים יחזרו בפעימה אחת ● חמאס מאשר בהודעה רשמית: ההסכם מסיים את המלחמה ● 48 חטופים, 733 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים

שמנת מתוקה של תנובה / צילום: צילום מסך

לאן נעלמה השמנת המתוקה? אחרי החלב, מחסור חדש בסופרמרקטים

השמנת המתוקה נעלמה מהמדפים ● הסיבה: מדובר במוצר בפיקוח ופחות משתלם ליצרניות לייצר אותו בתקופה הזו, שזוכה לביקוש גבוה לקראת ארוחות החג ● המחסור הצפוי בחלב הוביל להיערכות מוקדמת של יבואנים ורשתות לייבוא מחו"ל, אך לא ידוע מתי החלב המיובא יגיע לסופרמרקטים ● תנובה: "החברה מייצרת מסביב לשעון בהתאם למופע החגים והשבתות תוך תעדוף המוצר המפוקח וייצור רק של שמנת להקצפה 38%"

חגי זיס, מנכ''ל אוטוטוקס / צילום: דניאל דנילוב

סין חוקרת עוד רכישה של חברה ישראלית, וזו החברה האמריקאית שנפגעת

סין פותחת בחקירת הגבלים עסקיים נוספת, הפעם סביב עסקת הרכישה של אוטוטוקס הישראלית על ידי חברת השבבים האמריקאית קוואלקום

דגם הבסיס של מודל Y, טסלה / צילום: יח''צ

בלי ריפוד עור וגג זכוכית. כמה תעלה בישראל הטסלה המוזלת?

חברת טסלה  פתחה את ההזמנות בישראל לגרסאות המשודרגות של טסלה מודל 3 החדשה ● בכוונתה של חברת מוביליאיי להתחרות ישירות בטסלה וב־WAYMO עם שירות מסחרי של מוניות אוטונומיות בארה"ב ● חברת דלק רכב צפויה להרחיב בתחילת 2026 את נוכחותה בשוק הרכב החשמלי "העממי" ● השבוע בענף הרכב

קן גריפין, מנכ''ל קרן הגידור סיטאדל / צילום: Reuters, Lucy Nicholson

מחיר הזהב שובר שיאים - והמיליארדר קן גריפין מאוד מודאג

לפי מייסד קרן הגידול סיטאדל, המשקיעים נוטשים את הדולר ובורחים לזהב, "אנחנו על 'היי מסוכר' כלכלי" ● גולדמן זאקס: העלייה בהשקעות בקרנות סל זהב משקפת ציפיות להפחתות ריבית מצד הפד

המניות שיעלו בעקבות ההסכם ואלו שירדו / צילום: שוק ההון והשקעות

עם עלייה של מעל 100%, בשוק מסמנים הזדמנות דווקא בסקטור מפתיע

החתימה על ההסכם לסיום המלחמה בעזה והחזרת החטופים שלחה את הבורסה בת"א לשיאים חדשים ● מנהלי ההשקעות מעריכים שחברות הנדל"ן והתקשורת ירוויחו בגדול מהיום שאחרי המלחמה, בעוד שלהיטי הבורסה - אל על והמניות הביטחוניות - עלולים לאבד גובה ● וגם: איפה כדאי לשים את הכסף?

פרמדיק פלסטיני צופה בטראמפ לאחר ההודעה כי ישראל וחמאס הסכימו לשלב הראשון בעסקה. בבית החולים אל-אקצא שבדיר אל-בלח, במרכז רצועת עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

כותרות ראשיות מסעודיה ועד וושינגטון: איך מסקרים בעולם את ההסכם ההיסטורי?

התקשורת הישראלית סיקרה לכל אורך הלילה בגל פתוח את המגעים ● במקביל, הדיווחים נמשכו בכלל גופי החדשות הגדולים ברחבי העולם, במתכונת עדכונים חיים - בכותרות הראשיות ובזמן אמת ● כך מסקרים בעולם את חתימת הסכם הפסקת האש והחזרת החטופים

הזהב ממשיך לזנק / אילוסטרציה: Shutterstock

45 שנה לא ראינו ראלי כזה בזהב. הנה שלוש דרכים להשקיע במתכת היקרה

מחיר הזהב זינק לראשונה מעל 4,000 דולר, ובדרכו לשנה הטובה ביותר מאז 1979 ● ריי דליו, מייסד קרן הגידור הגדולה בעולם, ממליץ למשקיעים להגדיל ל-15% את ההקצאה למתכת היקרה בתיק ההשקעות ● אנליסטים של בנק גולדמן זאקס העלו את תחזיתם למחיר הזהב ל-4,900 דולר לאונקיה בסוף 2026 ● וגם: שלוש דרכים להשקעה בזהב

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

תוכנית האוצר למס מינימלי של 15%: איך זה יעבוד ומי על הכוונת?

אחרי שנתיים של עבודה, הפיץ משרד האוצר את תזכיר החוק שיחייב מס מינימלי של 15% מחברות ענק בינלאומיות החל מ־2026, בהתאם להסכם של ה־OECD ● אך התנגדות ממשל טראמפ להסכם מעמידה את הרפורמה בספק ● בינתיים בארץ מחפשים דרכים לתמרץ השקעות זרות ● גלובס עושה סדר