גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סטודנטים כבר לא רוצים ללמוד מדעי המחשב. איזה תואר מבוקש במקום?

הנהירה למדעי המחשב ומינהל עסקים נבלמת, ותוכניות אלטרנטיביות של AI נפתחות בזו אחר זו ● בצל המלחמה הביקוש למקצועות הבריאות עולה, וכך גם מסלולי ההנדסה ואפילו לימודי מזרח תיכון ● לקראת תחילת השנה האקדמית יצאנו לבדוק עם האוניברסיטאות בישראל מהן המגמות החדשות ואיך הן נערכות לעולם המשתנה ● מה היינו לומדים היום, פרויקט מיוחד 

המגמות החדשות בלימודים / צילום: Shutterstock
המגמות החדשות בלימודים / צילום: Shutterstock

AI כובשת בסערה את העולם, המחשבים הקוונטיים מתקדמים בצעדי ענק, מקצועות משתנים, המצב הגיאו־פוליטי הפכפך, משבר האקלים משנה מדינות, ובתוך העולם הזה שטובע בביצת אי־הוודאות נדרשים הצעירים להרים את הראש ולהחליט: מה נכון ללמוד עכשיו?

"אנחנו בסערה מושלמת בכל הקשור לאקדמיה", מצהיר פרופ' אלישי עזרא־צור, דקאן הלימודים האקדמיים באוניברסיטה הפתוחה וראש התוכנית לתואר שני בלמידת מכונה וניתוח נתוני עתק, "מצד אחד המלחמה והמילואים, ומצד שני כניסת ה־AI ומה שהיא עושה למקצועות שנחשבים לקטר של המשק".

פרויקט מיוחד | העתידן שמציע שילוב מקצועות מיוחד והפרופסור שמפתיע
פרויקט מיוחד | חשבתם שלימודי משפטים זה פאסה? המנכ"לים שסבורים אחרת
פרויקט מיוחד | היזמים המשפיעים בעולם טוענים: אלה המקצועות שהיינו לומדים היום

אלא שגם ללא העולם המשתנה בקצב מסחרר, בחירה של מסלול לימודים בגיל צעיר מציבה אתגרים: לנסח את הערכים והמטרות שלי, עוד לפני שהתנסיתי בכלל בעולם העבודה, ואם כבר הצלחתי לנסח כאלה עליי להעמיד מולם בשורה ייצוג ריאלי של מקצועות רלוונטיים - מבלי באמת להכיר אותם. אחר כך צריך לטוות למארג הזה את הכישורים האישיים שלי וגם לעשות אומדן כלכלי של ההכנסות הצפויות לי, לצד השעות ומול ההוצאות ביוקר מחיה גובר - או במילים אחרות: לדמיין חיים של מבוגר.

יצאנו לבדוק עם האוניברסיטאות הגדולות בישראל מה השתנה, מהם המקצועות החמים ואלו מסלולים חדשים שווה להכיר.

"כבר לא מתחננים להתקבל"

אחת המגמות הבולטות כיום בעולם האקדמי היא הירידה בביקוש לתואר ראשון במדעי המחשב, תחום שבעבר שגשג בהעדפות המועמדים. "פעם כבר ביולי־אוגוסט היינו סוגרים את ההרשמה לתואר הזה, עם תורים של אנשים שמתחננים להתקבל", מעיד פרופ' גל דבוטון, משנה לרקטור אוניברסיטת בן גוריון. "היום רואים התמתנות. זה ככה בכל האוניברסיטאות.

"הבינה המלאכותית טורפת את הקלפים. בעוד בעבר השכלה בתחום מדעי המחשב נחשבה כהימור בטוח לפרנסה, היום לא ברור איזה נתח יתפוס ה־AI בחלוקת העבודה העתידית.

"סטודנטים מבריקים, שבעבר מדעי המחשב הייתה הבחירה הראשונה שלהם, זורמים להנדסות קלאסיות יותר. בהנדסת חשמל הביקוש תמיד היה גבוה, והשנה יש ממש נהירה, וכך גם בהנדסות אחרות: מכונות, ביו־רפואית, ביוטכנולוגיה. ההנחה שלהם היא כנראה שבעולם ה־AI בסיס הנדסי נותן יותר ביטחון תעסוקתי".

פרופ' אריה רייך, סגן רקטור אוניברסיטת בר־אילן, מסביר כי הסטודנטים מוטרדים ממה שנקרא משבר הג'וניורים. "הם חושבים שיהיה להם קשה לקבל את המשרה הראשונה בתחום הזה, כי ה־AI תתפוס את מקומם". לדבריו, הם גם לא כל כך טועים. "אנחנו מקבלים מסרים מהתעשייה שהם צריכים את תלמידי התארים המתקדמים".

זו גם אולי הסיבה לפריחתו של התואר השני בתחום. רייך מספר כי חל גידול ברישום לתואר שני במחשבים בקרב מי שבכל זאת עשו בו את התואר הראשון. "התפיסה היא שתואר שני ייתן את האדג', את הבידול האנושי".

פרופ' רודד שרן, ראש בית הספר למדעי המחשב ובינה מלאכותית באוניברסיטת תל אביב, אומר כי אצלו דווקא לא ניכרת ירידה בביקוש לתחום. "אבל כן רואים עלייה בביקוש לתואר הדו־חוגי בהנדסת מחשבים", הוא מוסיף. "רואים גם את העניין בביו־אינפורמטיקה משגשג, כי היכולת להגיע לתוצאות אמיתיות בתחום הזה - במקום שלא הייתה בו בעבר". גם בטכניון מדברים על מגמה יציבה. פרופ' עודד רבינוביץ', המשנה הבכיר לנשיא, מציין: "אני מאמין שלבוגרי מדעי המחשב בטכניון לא יהיה אתגר תעסוקתי". אבל מודה: "יש שיח לגבי זה".

"מלמדים ליישם את הבינה"

השפעותיה של הבינה המלאכותית על האקדמיה לא מצטמצמת לביקושים בתחום מדעי המחשב, ובמוסדות האקדמיים נערכים לעולם החדש. זה לא אתגר פשוט כל כך, בהתחשב בעובדה שרק בשלוש השנים האחרונות עבר התחום שינויים דרמטיים. אז איך נערכים כשהעתיד משתנה תוך כדי?

"בכל רגע שחולף כלים שנלמדו בעבר הופכים להיות לא רלוונטיים", מספר רייך על ההתמודדות. בבר־אילן החליטו לגשת לאתגר בעזרת מחלקה למדעי המידע, שבמקום לשבת בתוך מדעי המחשב יושבת דווקא במדעי הרוח. "זו מחלקה שבה מתמקדים בסוגיות הקשורות ליישומים של מידע. לכן לאחרונה גם החלפנו את שמה למחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית. אנחנו לא מלמדים בה תכנות, אלא איך ליישם את הבינה עבור חברות ועסקים. התואר שהמחלקה הזאת נותנת הוא לא במדעי הרוח, אלא תואר מדעי".

במקביל בפקולטה להנדסה נפתחו קורסים בנושאי הנדסת נתונים. "מהנדסים בתחום הזה מובילים פיתוח של מערכות מידע חדשות, אלגוריתמים, מערכות לאופטימיזציה של מסחר אלקטרוני ושרשראות אספקה".

בבן גוריון מוקמים שני מכונים שניתן יהיה ללמוד בהם ארבעה תארים שונים עם דגש על בינה מלאכותית, ברייכמן שולב המקצוע בכל הקורסים למחשבים, ובאוניברסיטת תל אביב שונה שם בית הספר למדעי המחשב ל"מדעי המחשב ובינה מלאכותית" ושולבו קורסי בחירה רבים בתחום. אולי זו גם אחת הסיבות ששם לא ניכרת הירידה בביקוש למדעי המחשב.

פרופ' עזרא־צור מהאוניברסיטה הפתוחה רואה את הבינה המלאכותית כתואר המתווסף למחשבים. "כמו שהביולוגיה יצאה מהכימיה, אנשי הבינה המלאכותית ילמדו מחשבים ככלי, כמו שאנשי המחשבים היום לומדים מתמטיקה". לדברי עזרא־צור, לא לחינם התוכנית ללמידת מכונה וניתוח נתוני עתק, שבראשה הוא עומד, היא המבוקשת ביותר באוניברסיטה כיום. "היא עקפה אפילו את התואר השני במינהל עסקים".

"אנשי הייטק חוזרים לרוח"

ומה עוד נמצא בעלייה, מלבד AI? פרופ' רבינוביץ' מהטכניון מספר על ביקוש גובר לתחום האווירונאוטיקה והחלל: "כנראה שבגלל המלחמה כולם מביטים לשמים, ומבינים שיש שם התרחשות. מעבר לכך, הנדסת חשמל ומחשבים תמיד מבוקשת והשנה ברישום שיא, ויש רישום יפה להנדסת מכונות והנדסה ביו־רפואית, וגידול בביקוש להנדסת חומרים, להנדסה אזרחית וסביבתית ולפיזיקה".

המצב בספרה המקומית, ואיתו המלחמה המתמשכת, בהחלט השפיעו על בחירות הסטודנטים באקדמיה. "בבן גוריון אנחנו רואים עלייה בביקוש למקצועות הבריאות ומדעי החיים - אולי בגלל המצב בדרום, ואולי בגלל המצב של ישראל בכלל", אומר פרופ' דבוטון. "רואים עלייה בביקוש לתחומי הביולוגיה, מדעי החיים והקוגניציה, סיעוד, עבודה סוציאלית - כל המחלקות הקשורות לאדם ולטיפול בו. כאן בדרום יהיה ביקוש למקצועות הללו".

מתוך התפיסה הזאת פתחו באוניברסיטה הדרומית תוכנית חדשה לסיעוד וגם להסבת אקדמאים לסיעוד. "זה אופק תעסוקתי. קולטים אנשים גם מחברות הייטק וביומד", מציין דבוטון. בתואר השני בפיזיותרפיה נחנכה מגמה מיוחדת לשיקום, תחום שישראל צפויה להיות בו מעצמה בשנים הקרובות, מכל הסיבות השמחות והעצובות. "אנחנו מציעים תת־התמחות בפיתוח והתאמת פרוטזות. בעבר היא הייתה קיימת ונסגרה, עכשיו יש ביקוש מחודש".

ההשפעה של המלחמה מתבטאת כנראה גם במשיכה מחודשת לתחומי הפוליטיקה והממשל, תולדות עם ישראל ומדעי המדינה. "רואים ביקוש ללימודי מזרח תיכון בכמויות שלא היו זה עשור", מציין דבוטון. גם בבר־אילן המחלקה למזרח תיכון בעלייה. "הצבא החליט לפני כמה שנים שהוא לא צריך דוברי ערבית. זו טעות כמובן. עכשיו יש ביקוש מחודש", מספר פרופ' רייך.

באוניברסיטה הפתוחה מדברים על עלייה בהתעניינות במדיניות ציבורית. "התואר השני בתחום הזה מאוד מבוקש", אומר עזרא־צור. "אנחנו מקיימים שיתוף פעולה עם השלטון המקומי ורשמנו בתחום הזה גידול של עשרות אחוזים".

רייך מספר על עלייה רציפה, שנמשכת זה כמה שנים, בהרשמה למדעי הרוח, "גם מצד צעירים וגם מצד מבוגרים יותר שכבר עושים קריירה, אפילו בהייטק. הם באים לעשות תואר שני או דוקטורט ביהדות או בפילוסופיה או בתוכניות בינתחומיות - בשביל הנשמה".

ברייכמן השינויים קשורים להקמת בית הספר לרפואה. "התוכנית שלנו היא ארבע־שנתית שניתנת לתלמידים בעלי תואר ראשון", מתאר פרופ' אמנון להבי, משנה לנשיא לעניינים אקדמיים באוניברסיטה. "כעת מגיעים אלינו יותר סטודנטים לתואר ראשון שרואים עתיד פוטנציאלי ברפואה ולומדים בפקולטות הקדם־רפואיות. בנוסף, אנחנו פותחים את קורסי הליבה בתחום הזה לכל הקמפוס, ויכול להיות שסטודנטים שמעולם לא חשבו ללמוד רפואה, כן יימשכו לכיוון הזה".

פיתוח משחקי מחשב

אז מה עוד חדש? "בבן גוריון קיבלנו את אישור המל"ג לפתיחת תואר בקיימות ושינוי אקלים", מספר דבוטון. "אנחנו מלמדים את התחום דרך הפנים המדעיות וההנדסיות שלו וגם הפוליטיות והחברתיות. התואר באקלים הוא על־פקולטי ומשלב 180 חברי סגל מכל הדיסציפלינות. זה ייחודי למדי בעולם".

בבר־אילן המחלקה לגיאוגרפיה שינתה את שמה למחלקה לסביבה, תכנון וקיימות, וגם ברייכמן נוסדה תוכנית קיימות חדשה, עם דגש על חיבור למינהל עסקים ועבודה קרובה עם חברות מסחריות וסטארט־אפים בתחום. "זה נתפס כתחום רך, אבל אנחנו רוצים לשים דגש על ביזנס וטכנולוגיה", מסביר להבי. "אנחנו רוצים לעשות לקיימות את מה שכבר קרה לניהול הבריאות והביומד. יש כאן פוטנציאל עסקי לא ממומש".

חיזוק תוכניות לימוד הקיימות בישראל מגיע בתקופה שבה בארה"ב הממשל הופך את התחום למוקצה. אבל יש מי שסבור שדווקא זה מה שמאפשר למדינות אחרות לפרוח. "אירופה עדיין מתעניינת בקיימות. אולי תהיה התרחבות של הסכמי אברהם, שתקדם את התחום הזה בלי תלות בארה"ב", אומר להבי.

רבינוביץ' מספר כי בטכניון נפתחו בשנתיים האחרונות תוכניות משולבות רבות, למשל רפואה עם מדעי הנתונים או שילוב של אווירונאוטיקה וחלל עם פיזיקה. "עבור סטודנטים מחו"ל פתחנו תואר בו הלימודים מתחילים באנגלית בשילוב של שמונה פקולטות, ואחר כך הם מתפזרים בין תארים שנלמדים בעברית". השנה יתחילו את התואר הזה 26 סטודנטים. "התוכנית נותנת מענה למועמדים שיש להם זיקה לעברית, ושגילו שפחות נוח להם ללמוד במקומות אחרים".

באוניברסיטת חיפה נפתח תואר ראשון במדעי המחשב עם חטיבה בפיתוח משחקי מחשב, כולל הכשרה מעשית בתחום. נוסף על כך נפתח תואר ראשון במדעי המחשב עם חטיבת Blue Tech - פיתוח טכנולוגיות לניצול משאבים ימיים.

לסיכום, שאלנו גם את ChatGPT אילו מסלולי לימוד בישראל יכינו את הסטודנטים בצורה הטובה ביותר לשוק התעסוקה העתידי. הוא מנה שורה של תחומים: למידת מכונה, מדע הנתונים, אבטחת מידע, ניהול סביבתי, מערכות רובוטיות ואוטומציה בשילוב גורמי אנוש, מדעי הבריאות וטכנולוגיות רפואיות, וגם מדיניות ציבורית עם זיקה טכנולוגית. אבל מעל הכול, הוא מזכיר שהכישור החשוב ביותר הוא לא לדעת הכול - אלא לדעת איך ללמוד.

עוד כתבות

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של Ynet נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות - וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה שזיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

פטריית עשן כתצואה מהפצצות בטהרן, אתמול / צילום: Reuters, רויטרס

היום ה-2 למלחמה עם איראן: אזעקות בגוש דן, בדרום ובאזור ירושלים

איראן מודיעה רשמית - חמינאי חוסל: "המנהיג העליון מת" ● דיווחים על פיצוצים עזים גם בדובאי ● נקבע מותה של הפצועה אנוש בפגיעה הישירה בתל אביב ● ארגון זכויות אדם: כוחות ביטחון באיראן ירו על אזרחים שחגגו ● באיראן הודיעו על 40 ימי אבל בשל מותו, שדרן טלוויזיה פרץ בבכי ● משמרות המהפכה איימו: "בעוד רגעים תחל הפעולה ההרסנית בהיסטוריה" ● עדכונים שוטפים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם