גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סטודנטים כבר לא רוצים ללמוד מדעי המחשב. איזה תואר מבוקש במקום?

הנהירה למדעי המחשב ומינהל עסקים נבלמת, ותוכניות אלטרנטיביות של AI נפתחות בזו אחר זו ● בצל המלחמה הביקוש למקצועות הבריאות עולה, וכך גם מסלולי ההנדסה ואפילו לימודי מזרח תיכון ● לקראת תחילת השנה האקדמית יצאנו לבדוק עם האוניברסיטאות בישראל מהן המגמות החדשות ואיך הן נערכות לעולם המשתנה ● מה היינו לומדים היום, פרויקט מיוחד 

המגמות החדשות בלימודים / צילום: Shutterstock
המגמות החדשות בלימודים / צילום: Shutterstock

AI כובשת בסערה את העולם, המחשבים הקוונטיים מתקדמים בצעדי ענק, מקצועות משתנים, המצב הגיאו־פוליטי הפכפך, משבר האקלים משנה מדינות, ובתוך העולם הזה שטובע בביצת אי־הוודאות נדרשים הצעירים להרים את הראש ולהחליט: מה נכון ללמוד עכשיו?

"אנחנו בסערה מושלמת בכל הקשור לאקדמיה", מצהיר פרופ' אלישי עזרא־צור, דקאן הלימודים האקדמיים באוניברסיטה הפתוחה וראש התוכנית לתואר שני בלמידת מכונה וניתוח נתוני עתק, "מצד אחד המלחמה והמילואים, ומצד שני כניסת ה־AI ומה שהיא עושה למקצועות שנחשבים לקטר של המשק".

פרויקט מיוחד | העתידן שמציע שילוב מקצועות מיוחד והפרופסור שמפתיע
פרויקט מיוחד | חשבתם שלימודי משפטים זה פאסה? המנכ"לים שסבורים אחרת
פרויקט מיוחד | היזמים המשפיעים בעולם טוענים: אלה המקצועות שהיינו לומדים היום

אלא שגם ללא העולם המשתנה בקצב מסחרר, בחירה של מסלול לימודים בגיל צעיר מציבה אתגרים: לנסח את הערכים והמטרות שלי, עוד לפני שהתנסיתי בכלל בעולם העבודה, ואם כבר הצלחתי לנסח כאלה עליי להעמיד מולם בשורה ייצוג ריאלי של מקצועות רלוונטיים - מבלי באמת להכיר אותם. אחר כך צריך לטוות למארג הזה את הכישורים האישיים שלי וגם לעשות אומדן כלכלי של ההכנסות הצפויות לי, לצד השעות ומול ההוצאות ביוקר מחיה גובר - או במילים אחרות: לדמיין חיים של מבוגר.

יצאנו לבדוק עם האוניברסיטאות הגדולות בישראל מה השתנה, מהם המקצועות החמים ואלו מסלולים חדשים שווה להכיר.

"כבר לא מתחננים להתקבל"

אחת המגמות הבולטות כיום בעולם האקדמי היא הירידה בביקוש לתואר ראשון במדעי המחשב, תחום שבעבר שגשג בהעדפות המועמדים. "פעם כבר ביולי־אוגוסט היינו סוגרים את ההרשמה לתואר הזה, עם תורים של אנשים שמתחננים להתקבל", מעיד פרופ' גל דבוטון, משנה לרקטור אוניברסיטת בן גוריון. "היום רואים התמתנות. זה ככה בכל האוניברסיטאות.

"הבינה המלאכותית טורפת את הקלפים. בעוד בעבר השכלה בתחום מדעי המחשב נחשבה כהימור בטוח לפרנסה, היום לא ברור איזה נתח יתפוס ה־AI בחלוקת העבודה העתידית.

"סטודנטים מבריקים, שבעבר מדעי המחשב הייתה הבחירה הראשונה שלהם, זורמים להנדסות קלאסיות יותר. בהנדסת חשמל הביקוש תמיד היה גבוה, והשנה יש ממש נהירה, וכך גם בהנדסות אחרות: מכונות, ביו־רפואית, ביוטכנולוגיה. ההנחה שלהם היא כנראה שבעולם ה־AI בסיס הנדסי נותן יותר ביטחון תעסוקתי".

פרופ' אריה רייך, סגן רקטור אוניברסיטת בר־אילן, מסביר כי הסטודנטים מוטרדים ממה שנקרא משבר הג'וניורים. "הם חושבים שיהיה להם קשה לקבל את המשרה הראשונה בתחום הזה, כי ה־AI תתפוס את מקומם". לדבריו, הם גם לא כל כך טועים. "אנחנו מקבלים מסרים מהתעשייה שהם צריכים את תלמידי התארים המתקדמים".

זו גם אולי הסיבה לפריחתו של התואר השני בתחום. רייך מספר כי חל גידול ברישום לתואר שני במחשבים בקרב מי שבכל זאת עשו בו את התואר הראשון. "התפיסה היא שתואר שני ייתן את האדג', את הבידול האנושי".

פרופ' רודד שרן, ראש בית הספר למדעי המחשב ובינה מלאכותית באוניברסיטת תל אביב, אומר כי אצלו דווקא לא ניכרת ירידה בביקוש לתחום. "אבל כן רואים עלייה בביקוש לתואר הדו־חוגי בהנדסת מחשבים", הוא מוסיף. "רואים גם את העניין בביו־אינפורמטיקה משגשג, כי היכולת להגיע לתוצאות אמיתיות בתחום הזה - במקום שלא הייתה בו בעבר". גם בטכניון מדברים על מגמה יציבה. פרופ' עודד רבינוביץ', המשנה הבכיר לנשיא, מציין: "אני מאמין שלבוגרי מדעי המחשב בטכניון לא יהיה אתגר תעסוקתי". אבל מודה: "יש שיח לגבי זה".

"מלמדים ליישם את הבינה"

השפעותיה של הבינה המלאכותית על האקדמיה לא מצטמצמת לביקושים בתחום מדעי המחשב, ובמוסדות האקדמיים נערכים לעולם החדש. זה לא אתגר פשוט כל כך, בהתחשב בעובדה שרק בשלוש השנים האחרונות עבר התחום שינויים דרמטיים. אז איך נערכים כשהעתיד משתנה תוך כדי?

"בכל רגע שחולף כלים שנלמדו בעבר הופכים להיות לא רלוונטיים", מספר רייך על ההתמודדות. בבר־אילן החליטו לגשת לאתגר בעזרת מחלקה למדעי המידע, שבמקום לשבת בתוך מדעי המחשב יושבת דווקא במדעי הרוח. "זו מחלקה שבה מתמקדים בסוגיות הקשורות ליישומים של מידע. לכן לאחרונה גם החלפנו את שמה למחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית. אנחנו לא מלמדים בה תכנות, אלא איך ליישם את הבינה עבור חברות ועסקים. התואר שהמחלקה הזאת נותנת הוא לא במדעי הרוח, אלא תואר מדעי".

במקביל בפקולטה להנדסה נפתחו קורסים בנושאי הנדסת נתונים. "מהנדסים בתחום הזה מובילים פיתוח של מערכות מידע חדשות, אלגוריתמים, מערכות לאופטימיזציה של מסחר אלקטרוני ושרשראות אספקה".

בבן גוריון מוקמים שני מכונים שניתן יהיה ללמוד בהם ארבעה תארים שונים עם דגש על בינה מלאכותית, ברייכמן שולב המקצוע בכל הקורסים למחשבים, ובאוניברסיטת תל אביב שונה שם בית הספר למדעי המחשב ל"מדעי המחשב ובינה מלאכותית" ושולבו קורסי בחירה רבים בתחום. אולי זו גם אחת הסיבות ששם לא ניכרת הירידה בביקוש למדעי המחשב.

פרופ' עזרא־צור מהאוניברסיטה הפתוחה רואה את הבינה המלאכותית כתואר המתווסף למחשבים. "כמו שהביולוגיה יצאה מהכימיה, אנשי הבינה המלאכותית ילמדו מחשבים ככלי, כמו שאנשי המחשבים היום לומדים מתמטיקה". לדברי עזרא־צור, לא לחינם התוכנית ללמידת מכונה וניתוח נתוני עתק, שבראשה הוא עומד, היא המבוקשת ביותר באוניברסיטה כיום. "היא עקפה אפילו את התואר השני במינהל עסקים".

"אנשי הייטק חוזרים לרוח"

ומה עוד נמצא בעלייה, מלבד AI? פרופ' רבינוביץ' מהטכניון מספר על ביקוש גובר לתחום האווירונאוטיקה והחלל: "כנראה שבגלל המלחמה כולם מביטים לשמים, ומבינים שיש שם התרחשות. מעבר לכך, הנדסת חשמל ומחשבים תמיד מבוקשת והשנה ברישום שיא, ויש רישום יפה להנדסת מכונות והנדסה ביו־רפואית, וגידול בביקוש להנדסת חומרים, להנדסה אזרחית וסביבתית ולפיזיקה".

המצב בספרה המקומית, ואיתו המלחמה המתמשכת, בהחלט השפיעו על בחירות הסטודנטים באקדמיה. "בבן גוריון אנחנו רואים עלייה בביקוש למקצועות הבריאות ומדעי החיים - אולי בגלל המצב בדרום, ואולי בגלל המצב של ישראל בכלל", אומר פרופ' דבוטון. "רואים עלייה בביקוש לתחומי הביולוגיה, מדעי החיים והקוגניציה, סיעוד, עבודה סוציאלית - כל המחלקות הקשורות לאדם ולטיפול בו. כאן בדרום יהיה ביקוש למקצועות הללו".

מתוך התפיסה הזאת פתחו באוניברסיטה הדרומית תוכנית חדשה לסיעוד וגם להסבת אקדמאים לסיעוד. "זה אופק תעסוקתי. קולטים אנשים גם מחברות הייטק וביומד", מציין דבוטון. בתואר השני בפיזיותרפיה נחנכה מגמה מיוחדת לשיקום, תחום שישראל צפויה להיות בו מעצמה בשנים הקרובות, מכל הסיבות השמחות והעצובות. "אנחנו מציעים תת־התמחות בפיתוח והתאמת פרוטזות. בעבר היא הייתה קיימת ונסגרה, עכשיו יש ביקוש מחודש".

ההשפעה של המלחמה מתבטאת כנראה גם במשיכה מחודשת לתחומי הפוליטיקה והממשל, תולדות עם ישראל ומדעי המדינה. "רואים ביקוש ללימודי מזרח תיכון בכמויות שלא היו זה עשור", מציין דבוטון. גם בבר־אילן המחלקה למזרח תיכון בעלייה. "הצבא החליט לפני כמה שנים שהוא לא צריך דוברי ערבית. זו טעות כמובן. עכשיו יש ביקוש מחודש", מספר פרופ' רייך.

באוניברסיטה הפתוחה מדברים על עלייה בהתעניינות במדיניות ציבורית. "התואר השני בתחום הזה מאוד מבוקש", אומר עזרא־צור. "אנחנו מקיימים שיתוף פעולה עם השלטון המקומי ורשמנו בתחום הזה גידול של עשרות אחוזים".

רייך מספר על עלייה רציפה, שנמשכת זה כמה שנים, בהרשמה למדעי הרוח, "גם מצד צעירים וגם מצד מבוגרים יותר שכבר עושים קריירה, אפילו בהייטק. הם באים לעשות תואר שני או דוקטורט ביהדות או בפילוסופיה או בתוכניות בינתחומיות - בשביל הנשמה".

ברייכמן השינויים קשורים להקמת בית הספר לרפואה. "התוכנית שלנו היא ארבע־שנתית שניתנת לתלמידים בעלי תואר ראשון", מתאר פרופ' אמנון להבי, משנה לנשיא לעניינים אקדמיים באוניברסיטה. "כעת מגיעים אלינו יותר סטודנטים לתואר ראשון שרואים עתיד פוטנציאלי ברפואה ולומדים בפקולטות הקדם־רפואיות. בנוסף, אנחנו פותחים את קורסי הליבה בתחום הזה לכל הקמפוס, ויכול להיות שסטודנטים שמעולם לא חשבו ללמוד רפואה, כן יימשכו לכיוון הזה".

פיתוח משחקי מחשב

אז מה עוד חדש? "בבן גוריון קיבלנו את אישור המל"ג לפתיחת תואר בקיימות ושינוי אקלים", מספר דבוטון. "אנחנו מלמדים את התחום דרך הפנים המדעיות וההנדסיות שלו וגם הפוליטיות והחברתיות. התואר באקלים הוא על־פקולטי ומשלב 180 חברי סגל מכל הדיסציפלינות. זה ייחודי למדי בעולם".

בבר־אילן המחלקה לגיאוגרפיה שינתה את שמה למחלקה לסביבה, תכנון וקיימות, וגם ברייכמן נוסדה תוכנית קיימות חדשה, עם דגש על חיבור למינהל עסקים ועבודה קרובה עם חברות מסחריות וסטארט־אפים בתחום. "זה נתפס כתחום רך, אבל אנחנו רוצים לשים דגש על ביזנס וטכנולוגיה", מסביר להבי. "אנחנו רוצים לעשות לקיימות את מה שכבר קרה לניהול הבריאות והביומד. יש כאן פוטנציאל עסקי לא ממומש".

חיזוק תוכניות לימוד הקיימות בישראל מגיע בתקופה שבה בארה"ב הממשל הופך את התחום למוקצה. אבל יש מי שסבור שדווקא זה מה שמאפשר למדינות אחרות לפרוח. "אירופה עדיין מתעניינת בקיימות. אולי תהיה התרחבות של הסכמי אברהם, שתקדם את התחום הזה בלי תלות בארה"ב", אומר להבי.

רבינוביץ' מספר כי בטכניון נפתחו בשנתיים האחרונות תוכניות משולבות רבות, למשל רפואה עם מדעי הנתונים או שילוב של אווירונאוטיקה וחלל עם פיזיקה. "עבור סטודנטים מחו"ל פתחנו תואר בו הלימודים מתחילים באנגלית בשילוב של שמונה פקולטות, ואחר כך הם מתפזרים בין תארים שנלמדים בעברית". השנה יתחילו את התואר הזה 26 סטודנטים. "התוכנית נותנת מענה למועמדים שיש להם זיקה לעברית, ושגילו שפחות נוח להם ללמוד במקומות אחרים".

באוניברסיטת חיפה נפתח תואר ראשון במדעי המחשב עם חטיבה בפיתוח משחקי מחשב, כולל הכשרה מעשית בתחום. נוסף על כך נפתח תואר ראשון במדעי המחשב עם חטיבת Blue Tech - פיתוח טכנולוגיות לניצול משאבים ימיים.

לסיכום, שאלנו גם את ChatGPT אילו מסלולי לימוד בישראל יכינו את הסטודנטים בצורה הטובה ביותר לשוק התעסוקה העתידי. הוא מנה שורה של תחומים: למידת מכונה, מדע הנתונים, אבטחת מידע, ניהול סביבתי, מערכות רובוטיות ואוטומציה בשילוב גורמי אנוש, מדעי הבריאות וטכנולוגיות רפואיות, וגם מדיניות ציבורית עם זיקה טכנולוגית. אבל מעל הכול, הוא מזכיר שהכישור החשוב ביותר הוא לא לדעת הכול - אלא לדעת איך ללמוד.

עוד כתבות

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock

משרד התחבורה יתקפל? מוכן לסגת מהדרישה שוויזאייר תטוס גם בשעת חירום בשביל בייס בישראל

שרת התחבורה מירי רגב ביקשה מוויזאייר להקדים את חזרתה לישראל, גם אם בהדרגה ● למרות המשך ביטולי הטיסות, הקמת הבייס של וויזאייר בישראל עדיין על השולחן ● במשרד התחבורה לא שוללים שכדי להביא את החברה לשוק המקומי, הם ייאלצו לוותר על הדרישה ממנה להפעיל טיסות בשעת חירום

דניאל שרייבר (למונייד), מיכה קאופמן (פייבר), יקי פייטלסון (ורוניס) / צילום: דור מלכה, רמי זרנגר, תומר פולטין

הישראליות בוול סטריט מככבות: דוחות חזקים לורוניס ופייבר

חברת אבטחת הסייבר ורוניס דיווחה על צמיחה של 26.9% בהכנסות וסיפקה תחזית חיובית לרבעון השני ● חברת התוכנה פייבר עקפה את תחזיות האנליסטים גם בשורת ההכנסות וגם בשורת הרווח

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר, בסניף פארם פלוס בת''א / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר משיק רשת פארם חדשה ומבטיח: נהיה יותר זולים מהמתחרים

בעלי קבוצת ספיר, המונה עשרות סניפים, משיק את רשת הדיסקאונט "פארם פלוס", עם הבטחה ל־25 סניפים עד סוף השנה ● סגמנט הספורט סומן כמנוע צמיחה

מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית / צילום: חיים צח-לע''מ

עשרות אלפי עובדי מדינה ייפרדו מכרטיס הנוכחות ויעברו לאפליקציה מבוססת GPS

משרד האוצר ומערך הדיגיטל מקדמים מהלך להחלפת "הכרטיס החכם" באפליקציה מבוססת מיקום ● בעוד שבאוצר מבטיחים חיסכון בעלויות ואבטחת מידע משופרת, בוועדי העובדים חוששים ממעקב: "נוודא שפרטיות העובדים נשמרת באופן מלא" ● היעד להטמעה: ינואר 2027

ידין ענתבי, הפועלים; אבי לוי, דיסקונט; אלי כהן, הבינלאומי / צילום: ענבל מרמרי, רמי זרנגר, אייל טואג

הבונוסים שנחתכו והקיצוצים: כך נקלעו שלושה בנקים למלכוד מול העובדים

בדיסקונט הודיעו השבוע על הקפאת הבונוסים ורמזו על קיצוצי כוח אדם שבדרך ● בבנק הפועלים הוכרז סכסוך עבודה כבר לפני חודשים ● ובבינלאומי קיים משבר סביב התגמול למנהלים ● מה הוביל את ההנהלות להדק את החגורה, ואיזה בנק עבר בשלום את המשוכה?

נשיא המדינה יצחק הרצוג / צילום: מארק ניימן-לע''מ

הרצוג מזמן את הצדדים במשפט נתניהו למגעים - לפני הכרעה בבקשת החנינה

היועצת המשפטית לנשיא פנתה ליועמ"שית, לפרקליט המדינה ולסנגורו של נתניהו עו"ד עמית חדד וביקשה לבחון אפשרות לגיבוש הסכמות כשלב מקדים, לפני ש"תישקל הפעלת סמכותו" של הרצוג בנוגע לבקשת החנינה של רה"מ ● בבית הנשיא מדגישים: מיצוי המגעים עשוי לאפשר "שיח מאחה" ולהוביל להסדר

טהראן / צילום: ap, Vahid Salemi

באיראן נערכים לתרחיש של חידוש הלחימה, ומאיימים: "נחשוף יכולות חדשות"

מבוי סתום במשא ומתן עם ארה"ב, בטהראן נערכים לחידוש המלחמה ● דיווח: טראמפ הורה להמשיך במצור הימי על איראן: "המטרה - לחנוק את הכלכלה" ● גורמים רשמיים בארה"ב: טראמפ לא יוותר על הדרישה המרכזית שלו בסוגיית הגרעין ● עאמר חוג'יראת, בן 44 משפרעם, הוא האזרח הישראלי עובד משרד הביטחון שנהרג אתמול בלבנון ● עדכונים שוטפים

נקודת החלוקה של פרסל הום בדיזנגוף סנטר / צילום: דיזנגוף סנטר

משרד התקשורת בוחן האם זרוע הפצה של עלי אקספרס פועלת בישראל כחוק

בעקבות פנייה של פורום חברות הלוגיסטיקה, בדיקה ראשונית של משרד התקשורת מעלה כי Parcel Home - זרוע הפצה של עלי אקספרס בארץ - פועלת ללא היתר לחלוקת דברי דואר, וייתכן כי יינקטו נגדה צעדי אכיפה ● הטיעון: המצב הקיים מייצר "תחרות בלתי הוגנת"

יואל אסתרון / איור: גיל ג'יבלי

מו"ל כלכליסט יואל אסתרון פורש אחרי 18 שנים

אסתרון צפוי לפרוש ב-30 ביוני, 18 שנים אחרי שהקים את העיתון ● "זו הייתה זכות גדולה ומרגשת להוביל את כלכליסט שהגשים את החלום שלנו", כתב לעובדים

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

השקל מתחזק ושובר שיא חדש: "רואים שינוי טעמים ארוך טווח"

לפי הארועים היום - ירידות בוול סטריט, זינוק בנפט וחשש מהסלמה מול איראן, השקל אמור היה להיחלש ● התחזקותו התמוהה מוסברת ע"י תמיר הרשקוביץ, סמנכ״ל בכיר ומנהל אגף השקעות באיילון ביטוח בכך ש"מוסדיים וצרכני קצה מקטינים חשיפה ללא קשר לשווקי המניות העולמיים" ● אידית מוסקוביץ', מנהלת חדרי מסחר בבינלאומי: "השפעות אלו ניתן לנתח כמגמה ולא בהתייחסות ליום מסחר נקודתי"

מייסדי פאפאיה, אוריאל בכר, אלכס ליאחובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

פאפאיה גיימינג תשלם 420 מיליון דולר, בגלל בוט: ההחלטה שמטלטלת את ענף הגיימינג

חבר מושבעים בניו יורק קבע כי החברה הישראלית תשלם 420 מיליון דולר למתחרה האמריקאית סקילז ● השופטת תחליט על הסכום הסופי ● זאת, לאחר שקבע כי הפעילה בוטים שהתחזו לשחקנים אנושיים ● בעוד שבתעשייה טוענים כי מדובר ב"סוד גלוי", ההחלטה מחייבת את הענף לאמץ סטנדרט חדש של שקיפות ● פאפאיה גיימינג: "נמתין לבחינה של פסק הדין"

כנופיית שפירא - SSQ / צילום: שימוש לפי סעיף 27א'

רצח ימנו זלקה: מהו העונש בישראל לקטינים שביצעו עבירות פשיעה חמורות?

רצח הצעיר ימנו זלקה הציף מחדש את שאלת אלימות הנוער ● נתוני המשטרה בת"א חושפים הכפלה במספר מעצרי הקטינים בתוך שלוש שנים בלבד ● בעוד שחלק ממומחי המשפט מדגישים את חשיבות השיקום, עולות קריאות להעביר את האחריות אל מערכת החינוך והפיקוח ההורי ● שאלת השעה

אחת מבין רבות. רשת מזרנים גרמנית שפשטה רגל בסוף 2025 / צילום: Reuters, Marc Stinger

גרמניה בצרות: תחזית הצמיחה נחתכה וגל פשיטות רגל מטלטל את הכלכלה

משבר האנרגיה והמלחמה באיראן מחריפים את גל פשיטות הרגל בגרמניה, המגיע לשיא של שני עשורים ● מאות אלפי משרות בסכנה ותחזית הצמיחה כבר קוצצה בחצי ● בעוד שהממשלה נאבקת למצוא פתרונות, הימין הקיצוני מתחזק על רקע החשש מהתכווצות כלכלית

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

אחרי הפרידה מפליי קארד: האם כאל תקים את מועדון הלקוחות של וויזאייר?

חברת התעופה וויזאייר נערכת לא רק להקמת בסיס בישראל אלא גם לפתיחת מועדון לקוחות ● בין חברות הפיננסים שאליהן פנתה החברה נמנית גם כאל - שלאחרונה נאלצה להיפרד ממועדון הנוסע המתמיד ופליי קארד של אל על, שעבר למתחרה ישראכרט

תרופות הרזיה. עולם שלם של טיפולים משלימים / צילום: ap, Business Wire

החברות שרוצות נתח משוק התרופות נגד השמנה ומתמקדות בתופעות הלוואי שלהן

המנכ"ל של יצרנית אדוויל כבר הצהיר שהוא רואה פוטנציאל רווח בטיפול בתופעות הלוואי של התרופות הפופולריות נגד השמנה, והוא לא היחיד שמשנה אסטרטגיה כדי להשתתף בחגיגה ● בהדרגה, נוצרות גם הזדמנויות השקעה חדשות

מיכאל אורן, מייסד ומנכ''ל KEYZ / צילום: טל רביב

בכיר לשעבר ביד2 משיק את KEYZ: לוח לקנייה ומכירה של דירות ורכבים

מיכאל אורן, לשעבר המשנה למנכ"ל יד2, משיק פלטפורמה חדשה לניהול, קנייה ומכירה של רכבים ודירות בשם ● הפלטפורמה, שתיקרא KEYZ, מציעה מרקטפלייס דיגיטלי המלווה את המשתמש לאורך כל התהליך ומשלב מערכות AI שישמשו להשוואה ויסייעו בתהליך קבלת ההחלטות

שמואל רופא, מנכ''ל ריט 1; שמואל סלבין, יו''ר וממייסדי סלע קפיטל; שרון שוופי,  יו''ר מניבים / צילום: נטי לוי, איל יצהר, נועה זני

מיליארדים יזרמו לשוק: קרנות הריט רוצות להיכנס לתחום החם של חוות השרתים

חוק חדש יאפשר לקרנות הריט להגדיל משמעותית ייזום ובניית פרויקטים של נדל"ן מניב ● בריט 1 מציינים כי היתרון הוא רווחיות גבוהה יותר מברכישת נכסים קיימים והיכולת להיכנס לענפים חדשים, כמו חוות שרתים, "שלא עומדות למכירה או שידרשו עבורן מחיר גבוה מאוד"

מפעל של תאת לשיפוץ מטוסים / צילום: אתר החברה

החברה הביטחונית שאיבדה כחצי מהשווי, למרות שיפור בתוצאותיה

השוק ציפה לתוצאות חזקות יותר מחברת תיקוני המטוסים תאת, שבעבר נשלטה ע"י קרן פימי ● ביטחונית אחרת, מניית הכטב"מים אירודרום בה משקיע ראש המוסד לשעבר, איבדה כ–70% מהשיא

וול סטריט התאוששה מהר מהצפוי מהמלחמה עם איראן / צילום: Shutterstock, Christopher Penler

עצת הזהב שלא הכזיבה והזינוק במניות שהכה את הסטטיסטיקה

הירידות בתחילת המלחמה התחלפו בתוך זמן קצר באופטימיות ושיאים חדשים - בהתאם לסטטיסטיקה ההיסטורית ● ה־"V" המפורסם בשווקים התרחש דווקא לאחר שמדד הפחד זינק והכותרות בישרו על קטסטרופה ● וגם: עצת הזהב שכדאי לשנן ומה אומרת הסטטיסטיקה על ההמשך?

מטה סנדיסק בקליפורניה, ארה''ב / צילום: Shutterstock

המניה הכי לוהטת בוול סטריט שברה שיא נוסף, ומאות עובדים בישראל נהנים

מניית סנדיסק עקפה לראשונה את רף ה-1,000 דולר, כשנה וחודשיים לאחר שהתחילה להיסחר בנאסד"ק והשלימה קפיצה מטאורית של כמעט 3,000% ● ליצרנית רכיבי הזיכרון יש מרכזי פיתוח בישראל - לאחר שרכשה בעבר את M-Systems של דב מורן, שפיתחה את הדיסק און קי