חוף נחשולים / צילום: Shutterstock
ים של סתיו הוא הזדמנות לגלות את החופים שלנו מחדש. מאילת ועד ראש הנקרה, שעד לא מזמן היה אזור מלחמה, יש לנו כאן אוצר בלום של חופים. חלקם נסתרים, אחרים מוכרים ועדיין כה יפים. עם התקווה לשנה טובה יצאתי למסע בין ארבעה חופים, וכמסורת המדור שילבתי המלצה למשהו טעים ליד. בשורות טובות וחג שמח!
● המסעדה הנדירה, החוף המושקע והסופר הכי גדול: מדורי הטיול שהכי אהבתם
● לנשום מחדש: שישה מלונות ישראליים שמגשימים את טרנד הוולנס
החוף של מוש ותושה בייקרי / אכזיב
החוף: לאחר שנה שבה חופי הים הצפוניים והיפהפיים היו סגורים בשל המלחמה, הם נפתחו ובגדול. החוף של מוש הוא מותג ששלח זרוע מאילת הדרומית, דרך הכנרת ועד אכזיב הצפונית, שם נפתח לאחרונה בקונספט מהודק שמבין את נפש הנופש. החוף הוא למעשה one stop shop, למי שרוצה לבלות יום שלם ואפילו ללון באוהלי גלמפינג. הכניסה חינם.
משהו טעים לפני: כמה דקות נסיעה צפונית לחוף נמצא תושה בייקרי, הקפה־מאפייה התוסס של שחף אברהם ותומר סוויסה, שנפתח לאחר שנה קשוחה במיוחד. "מולנו היו סוללות, טנקים, אבל אנחנו לא ויתרנו והמשכנו לבוא בכל בוקר למפעל, באישור הצבא, ולהמשיך לייצר את עוגיות הריבה של מלאכי, את הגרנולה של אוולין ועוד מלאי שלם שלא ידענו מי יקנה", הם מספרים.
המאפים נהדרים, ניוקי העגבניות הוא מנה שמלאכים נישקו אותה, ושבלול הפטסייר־אגוזי־לוז הוא מאפה שכל קונדיטוריה בצרפת הייתה מתגאה בו.
תל גדור ושיפודי אולגה / בין מכמורת לגבעת אולגה
החוף: בשמורת טבע, שבה רכס הכורכר והמפרצים השתמרו כפי שנבראו, יש חוף פראי, דרמטי ומסתורי. הנסיעה היא בין דיונות חוליות בצבע חמרה, ולעת שקיעה היא מזכירה דהירה בסהרה. לאחר חניה על החול הרך והליכה של שני מטר מתגלה ציור מרהיב של הרצועה הבוהקת ומעליה 70 גוונים של כחול. החוף עצמו ללא מציל והרחצה בו באחריות המתרחצים.
משהו טעים אחרי: שמורת החוף נטועה בפאתי שכונת מגורים בגבעת אולגה, ואם מתרכזים אפשר לדמיין את רוחות הים מתערבלות עם ריחות הגריל האימתני שבמסעדת שיפודי אולגה הוותיקה שבמרכז מרכז מסחרי ישן. מדובר במוסד שחי ובועט כבר שנים. התפאורה כאן כוללת שולחנות בסיסיים וקיר שהוא בבחינת היכל התהילה של המקום ובו מצולם בעל הבית עם נבחרת האוכל המובילה של ישראל.
לשולחן מגיעות בסדר כאוטי, אם כי מופתי, קערות כרוב לבן, טחינה, סלט ירקות, ירקות על הגריל ולמי שמבקש יפה גם צ'יפס. כל אלה פשוטים ונפלאים מסוגם, והטריות ניכרת בכל ביס. לאחר מכן מגיעים השיפודים, לוהטים על מוט ברזל, כמו פעם. למי שרוצה להביא אוכל לים, אפשר גם לקחת בפיתה.
חוף נחשולים וביו סטודיו / קיבוץ נחשולים
החוף: מפרצונים תכולים ושרידים קדומים מגדירים מקטע מחוף נחשולים, אחד היפים בארץ, וחלק מבתי הקיבוץ אף התברכו בקו ראשון למים. בימים אלה של סוף הקיץ בואנו הסתיו הים בירך את פנינו בצלילות של טורקיז ובגלים קטנים ומקציפים.
משהו טעים לפני: מה שהיה פעם המוסך של הקיבוץ הפך תחת ידיהן של שתי נשים מוכשרות למרחב משגע של יצירה, בית קפה וחנות לממכר פריטים יפים. ענתי זלמנוביץ ולנה שנטל, האחראיות על יופיו של החלל, יצרו ברוח התקופה את ביו סטודיו, מקום שהוא חמקמק מהגדרה ברורה, וטוב שכך.
מלבד סדנאות שמתקיימות במקום אפשר לשבת לקפה ולנגוס דבר מה טעים או לשוטט בחנות שמציעה אמנות, צמחים, קרמיקה שמייצרת ענת, מוצרי טיפוח של יצרנים קטנים ועוד פי'צפקס משמחים.
חוף פלמחים ואוקי'ס / קיבוץ פלמחים
החוף: כדי ליהנות מהרצועה שלמרגלות הקיבוץ תזדקקו לעשות אחד משלושה דברים: לחזור להיות חברים של מישהו שהכרתם פעם בצבא וכרגע גר שם; לחנות את רכבכם מחוץ לשער הקיבוץ וללכת ברגל לחוף; לבקש אישור כניסה מוגבל לשלוש שעות מבית הקפה אוקי'ס, הממוקם על החוף. למי שיצר ה-FOMO מפעם בעורקיו, מוזמן לעבור את המשוכות הנ"ל כדי לזכות במנת אושר ויופי מזוקק שהמקום התברך בו.
משהו טעים תוך כדי: אוקי'ס הוא משהו בין קיוסק לבית קפה. עת יורדים לחוף רואים את המבנה הלבן של המקום, שחלונותיו פעורים אל הים, ונדמה כאילו לקחו אותו מתוך סצנה של חתונה יוונית.
בגזרת האוכל - סלטים, כריכים, בחורף מרקים ויש גם מאפים. בצהריים מגיעים לשם ילדי הקיבוץ, שנהנים מארטיק או טרופית בקיוסק עם הנוף הכי יפה בעולם.