גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוא כיהן 8 שנים כנשיא אוניברסיטה ובטוח: זה האיום הגדול ביותר

שיחה עם פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית היוצא ● על החרם הבינלאומי על האוניברסיטאות כאן, אתגרי ה־AI ומה אנחנו יכולים ללמוד מסטיב ג'ובס ומארק צוקרברג

הצוללת. הילה ויסברג ודרור מרמור בשיחה עם פרופ' אשר כהן / צילום: ברונו שרביט
הצוללת. הילה ויסברג ודרור מרמור בשיחה עם פרופ' אשר כהן / צילום: ברונו שרביט

נשיא האוניברסיטה העברית היוצא, פרופ' אשר כהן, אתה מתאר את מצב האקדמיה הישראלית מול העולם כקטסטרופה. תסביר.
"זו אכן קטסטרופה. עד לפני שלוש שנים היינו אוניברסיטה מחוזרת בעולם. לפני כשנה סיכמנו על שיתוף פעולה עם אחד המוסדות המובילים בתחום המדעים המדויקים, המכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech - ה"ו). המשמעות הייתה מחקר משותף במימון תורם שהסכים לתת מיליון דולר לחמש שנים. בלי Caltech התורם לא היה מגיע. זה מוסד שהיה בעדנו ונלהב מאוד, אבל לאחרונה אנחנו לא מצליחים להזיז את הפרויקט. קודם לכן הוא טס ועכשיו הוא תקוע. ברור לנו מה הסיבה לכך".

הרתיעה מגיעה מהחוקרים עצמם או מאיזושהי הוראה מלמעלה? יש חשש שתורמים אנטי־ישראלים ייסוגו?
"החשש הוא לא מבריחת תורמים. אני רוצה לתת דוגמה. לפני כמה חודשים ישבתי בשיחת זום עם נשיאת אוניברסיטה בהולנד, והיא כל הזמן ניסתה למצוא תירוצים שיאפשרו לה להחרים אותנו. בכל פעם הסברתי שהמידע שבידיה לא נכון. היא חשבה שאנחנו חלק מהצבא ואמרתי שלא. היא חשבה שהר הצופים הוא אדמה כבושה, והסברתי שלא. אבל היא המשיכה ובסוף הבנתי - זה לא מעניין אותה מה אגיד, היא לא רוצה מגע עם ישראל, נקודה".

האם כעת, עם הסיום המסתמן של המלחמה, דברים צפויים להשתנות? האם להערכתך הם ישתנו מהר?
"אני מאמין שהם ישתנו, אבל זה ייקח זמן. נעשה את כל המאמצים כדי לחדש את הקשרים שאבדו ואפילו להרחיב אותם".

כרגע החרם הגלוי והשקט עדיין מתקיים. תדייק את הבעיה.
"האקדמיה לעולם לא תוכל להיות 'משק אוטרקי'. היא מבוססת על שיתופי פעולה בינלאומיים, ובלעדיהם אבדנו. יש כמובן מדינות מערביות שלא החרימו אותנו כמו גרמניה וארה"ב. במזרח אסיה אפשר למצוא את סינגפור, שעמה אנחנו מקיימים שיתופי פעולה מוצלחים. מה שכן, כרגע הם שומרים במפורש על אש קטנה".

בקיץ היו דיונים על השעיית ישראל מתוכנית דגל של האיחוד האירופי למחקר וחדשנות בשם Horizon Europe. לבסוף זה לא קרה, לפחות רשמית.
"תוכנית הורייזון 2020 ובמיוחד קרנות המחקר שלה, שמכונות ERC) European Research Council), הן מאוד יוקרתיות וחשובות לחוקרים גם מבחינה כלכלית. היה דיון על השעיית ישראל בקיץ וזה לא קרה, אבל דה פקטו רואים שינוי, מה שנקרא חרם שקט. בשנה שעברה ישראל זכתה ב-30 קרנות של הורייזון. השנה זכינו בתשע. תעשו את החשבון".

העסקאות שחילצו את האוניברסיטה מהגירעון

לאורך שנים האוניברסיטה העברית הייתה בצרות כלכליות, והנה בשמונה השנים האחרונות - שנות הקדנציה שלך - כבר אין גירעון. איך זה קרה?
"לפני שמונה שנים חתמנו על הסכם עם משרד האוצר ועם הוועדה לתכנון ותקצוב, הגוף שמממן את האוניברסיטאות בישראל, כדי לקבל עזרה כלכלית ראשונית. היה שם תנאי והוא שבתוך כעשור האוניברסיטה תעמוד על רגליה מבחינה כלכלית. כדי להגיע לשם חתמנו על שלוש עסקאות ענק".

שלוש עסקאות נדל"ן שהתאפשרו בזכות הקרקעות שיש ברשות האוניברסיטה.
"העסקה הראשונה, שעליה חתמנו מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הייתה למכירת קרקעות בהר הצופים ובגבעת רם, והיא צפויה להניב כמיליארד שקל לאוניברסיטה בשנים הקרובות. קיבלנו מקדמה גדולה והשאר יגיע לאחר שיווק הקרקעות. רמ"י חולקת איתנו בהכנסות. אלה קרקעות שלא נעשה בהן כמעט שום שימוש במשך שנים וגם לא תכנון עתידי. אנחנו לא מוציאים את הכסף הזה במסגרת התקציב הנוכחי, אלא סוגרים אותו בתוך קרן וחיים מהפירות שלה. המטרה היא לתת ברכה לא רק כעת, אלא גם לדורות הבאים".

להבדיל, הקרן של אוניברסיטת הרווארד, שבה 52 מיליארד דולר, נועדה לשרת את אותו עיקרון.
"הלוואי עלינו 52 מיליארד דולר. הרווארד מושכת בכל שנה כ־4% מהקרן, סכום שמאפשר לה לא להיות תלויה בגורמים חיצוניים. אנחנו רחוקים משם, אבל שואפים לפתח את המודל הזה.

"העסקה השנייה נוגעת לחווה חקלאית שהייתה ברשותנו ברחובות. אנו פועלים למכור אותה ולהפוך את הקרקע לנדל"ן מסחרי ומגורים. בחלק קטן מהכסף שיתקבל נקים לפקולטה חווה חקלאית משודרגת.

"העסקה השלישית היא פארק החדשנות שאנו מקימים בגבעת רם - שטח שכולל יותר מ־250 אלף מ"ר ויאכלס חברות טכנולוגיה מובילות כמו לייטריקס, אפל ואחרות. שני בניינים כבר אוכלסו כמעט באופן מלא".

כשאתה מדבר על פארק ההייטק של גבעת רם, אתה מגלה אופטימיות שהיא תמונת מראה לכל מה שדיברנו עליו קודם.
"אסביר מדוע. חברות הטכנולוגיה מגיעות בזכות שתי אטרקציות מרכזיות: החוקרות והחוקרים שלנו וכן אלפי סטודנטים למדעי המחשב שמבוקשים מאוד בשוק. בטווח הארוך אני אופטימי. אני מקווה שהנורמליות תחזור. אני לא חושב שאנחנו יכולים להמשיך בכיוון הנוכחי. אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה בכלל, רק אומר זאת: אני חושב שנשנה כיוון".

"כבר אי אפשר לדעת מאיפה סטודנטים מביאים תשובות"

האם בעיניך צעירים שאינם שואפים להיות רופאים או עורכי דין בהכרח צריכים תואר, או שזהו בעיקר מסר למעסיקים? כידוע, סטיב ג'ובס, ביל גייטס ומארק צוקרברג לא סיימו בכלל את התארים שלהם.
"כשהייתי דוקטורנט אמרו לי את אותם דברים. כל דור והסטיב ג'ובס שלו. בפועל מנכ"לים של חברות הייטק רוצים שנמשיך לקיים את המחלקות שלנו במדעי המחשב ובתחומים אחרים, וגם נותנים מלגות לסטודנטים, כי הם רוצים לגייס אותם אחר כך. השאלה היא למה, הרי האוניברסיטה לא מלמדת דברים מעשיים.

"התשובה היא שאוניברסיטאות מספקות כלים לחשיבה, בדגש על חשיבה ביקורתית. הבן שלי, אגב, עוסק בסייבר מבלי שעבר באוניברסיטה כי היה ביחידה הרלוונטית בצה"ל. אבל אולי בעוד חמש שנים הוא ירצה לעבוד בתחום אחר, ואז מה? ברגע שאתה לומד, יש לך את הכלים לעבור גם לתחום שלא הכרת קודם".

איך מתמודדים באקדמיה עם עידן ה־AI?
"זה במפורש אתגר. כבר פחות אפשר לתת תרגילים לסטודנטים בדרך שבה היינו רגילים, כי לכו תדעו מאיפה הם מביאים את התשובות. אם תבקשו מ־ChatGPT תשובה למשהו, בכל פעם הוא ייתן תשובה מעט שונה. מנגד, יש המון היבטים חיוביים ל־AI שאפשר ליהנות מהם, ברפואה ובמקומות אחרים".

אילו טיפים תרצה לתת למחליפך בתפקיד, פרופ' תמיר שפר?
"אני לא צריך לתת לתמיר טיפים כי הוא מכיר את העבודה. הוא היה רקטור האוניברסיטה במשך שלוש שנים. אני מאמין גדול בחילופי משמרות. כשהייתי בתחילת הכהונה השנייה שלי, העברתי החלטה ולפיה נשיא לא יכול לכהן יותר משתי קדנציות רצופות, בניגוד למצב קודם שאפשר שלוש קדנציות. עשיתי זאת מתוך אמונה שכל מוסד צריך להתחדש מדי פעם. תמיר יביא פרספקטיבה שונה וטוב שכך".

מה היית רוצה לעשות בתפקיד הבא?
"אני רוצה להיחשף לעולם העסקי. אני מאמין שעם הניסיון הרחב שיש לי בכל התחומים שהזכרנו, אני יכול להועיל, נגיד להיות בדירקטוריון של חברה גדולה ברמה הלאומית ולתת ייעוצים אסטרטגיים, וגם ללמוד תוך כדי כך על הנעשה בעולם הזה".

עוד כתבות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית באירופה; איירבוס צונחת במעל 9%

הדאקס יורד בכ-1.4% ● המניות הביטחוניות באירופה יורדות, על רקע המגעים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● פעילות המפעלים בסין התכווצה בחודש השמיני ברציפות ● החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים ● מחירי הנפט רושמים עליות ● הביטקוין צונח ונסחר סביב 86 אלף דולר

רובי ריבלין / איור: גיל ג'יבלי

פונה לביטקוין: הסיבוב הכואב של רובי ריבלין באלקטריאון נגמר

כארבע שנים אחרי שמונה לנשיא אלקטריאון, דרכיהן של חברת הטכנולוגיה ונשיא המדינה לשעבר נפרדות ● לאחרונה דווח על מינויו של ריבלין לנשיא חברת המטבעות הדיגיטליים ביטקור, המקדמת מהלך לרישום מניותיה בבורסה המקומית

הקרקע באזור התעשייה קריית אריה / צילום: יח''צ

בית המשפט: לא יוטלו היטלי השבחה בגין תוכנית קריית אריה

בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את ערר עיריית פתח תקווה והיועצת המשפטית לממשלה, וקבע כי תוכנית המתאר של אזור התעשייה קריית אריה אינה מקנה זכויות בנייה קונקרטיות ולכן אינה יוצרת אירוע מס

יפית גריאני / צילום: כדיה לוי

דירקטוריון כאל בחר: יפית גריאני מונתה למנכ"לית

לגריאני צפויים לא מעט אתגרים בניהול חברת כרטיסי האשראי, ובראשם הליך המכירה של מניות החברה שצפוי להימשך עוד חודשים ארוכים ● גריאני שימשה בעבר הלא רחוק  כמשנה למנכ"לית ישראכרט

חימושים של אלביט בדרך למשימת הפצצה באיראן / צילום: ביטאון חיל האוויר

שלוש ישראליות ברשימת 100 החברות הביטחוניות הכי גדולות. ומי הראשונה?

אלביט, התעשייה האווירית ורפאל מדורגות ב-34 המקומות הבכירים בעולם ב-2024 ● בראייה כלל־אזורית, תשע חברות מהמזרח התיכון נכנסו לרשימה, כשההכנסות שלהם יחד עמדו על כ־31 מיליארד דולר ● ומי מובילה את הרשימה?

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

רשות ני"ע נגד שיווק הקרנות ברשתות: פרסומי מנהלי קרנות ומשפיענים יוגבלו

בעמדת סגל שפרסמה היום הרשות היא מסדירה את האופן שבו מנהלי קרנות נאמנות, ומי שמקבלים מהם כסף, יוכלו לפרסם את הקרנות שלהם ברשתות החברתיות ● הכללים חלים גם על תגובות לפרסומים הנוגעים לקרנות תחת ניהולם

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

הרפורמה הצרכנית בחשמל: מי ייהנה מהחשמל הזול?

רשות החשמל פרסמה שימוע למכרז למכירת הספק של חשמל זול לשוק הפרטי, אך ללא מגבלות ברורות, חלק ניכר מההקצאה עלול לזרום לעסקים ולספקולנטים - ולצמצם את ההנחות המוצעות לצרכנים ● במקביל, גם חשבון החשמל עליו מוצעת ההנחה צפוי לעלות

הכוח בשוק הרכב עבר לקונים: הצפת דגמים, ירידות מחירים והסערה הצפויה ב-2026

שוק הרכב צפוי להמשיך לעמוד ב-2026 בסימן המעבר מ"שוק של מוכרים" ל"שוק של קונים" ● על הפרק: ירידת המחירים צפויה להמשיך בשל המלחמות השיווקיות בין היצרנים הסינים והיבואנים שלהם, קטגוריות חדשות ידרסו קיימות, והסביבה התחרותית תהפוך קשה עוד יותר

עו''ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

היועצת המשפטית לכנסת מתנגדת להקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים

לעמדתה של עו"ד שגית אפיק, ועדת הכלכלה היא הוועדה המוסמכת והמתאימה לדון בהצעת חוק השידורים של השר שלמה קרעי, והעברת החוק לוועדה מיוחדת - שנועדה לעקוף את יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן - תהווה פגם מהותי בהליך החקיקה

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

חץ 3 תהפוך השבוע למבצעית בגרמניה, ובשוק מדברים על גל ההזמנות שבדרך

מערכת ההגנה האווירית חץ 3 של התעשייה האווירית תחל לפעול באופן חלקי כבר השבוע בברלין ותספק לגרמניה הגנה מול טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה ● "באירופה יש צורך אקוטי במערכות כאלו", אומרים בתעשיות המקומיות ● אילו עוד עסקאות בדרך?

שלט לא לעשן / צילום: Shutterstock

מעשנים רק שתי סיגריות ביום? זו ההשפעה על הבריאות שלכם

מחקר חדש מראה כי עישון 2־5 סיגריות ביום מעלה את הסיכון לתמותה מהתקף לב ב־57% ● נראה כי ההשפעה היא לא לינארית, וגם עישון חברתי כבר מכניס את המעשנים לטריטוריה מסוכנת ● ומה קורה כשמפסיקים? לפי הנתונים חלה ירידה ניכרת בסיכון, אך רק אחרי 30 שנה נעלמות ההשפעות לחלוטין

יו''ר קרן הריט מגוריט, ארז רוזנבוך / צילום: איל יצהר

רוצה להתחרות בשכ"ד: מגוריט תחלק דיבידנד כל חודש החל משנה הבאה

קרן הריט למגורים תחל לחלק מהשנה הבאה לבעלי המניות דיבידנד מדי חודש, במטרה להציע אלטרנטיבה להשקעה בדירה ● הקרן צופה כי תחלק בעוד כשלוש שנים סכום של כ-86 מיליון שקל בשנה

עופר ינאי / צילום: ליאב פישל

עופר ינאי לאחר ביצור השליטה בנופר: "לוקח צעד אחורה בהפועל ת"א"

בעל השליטה ומנכ"ל חברת האנרגיה הסולארית נופר השלים מהלך להגדלת החזקותיו באמצעות לאומי פרטנרס: "עסקה שמפגישה אותי עם נזילות" ● ינאי, שגם מחזיק בהפועל ת"א בכדורסל, מציין כעת כי ייקח צעד אחורה בניהול הקבוצה

"טיהור אתני בדלת האחורית": מי עוצר את הארגון שמפנה עזתים מהרצועה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הכוח הבינלאומי של טראמפ מתקשה למצוא מדינות שיסכימו לקחת חלק בשיקום עזה, רומניה תשלם 400 מיליון דולר לאלביט עבור "מל"טים שיזהו תנועות של הרוסים סמוך לגבולה", וזה הארגון המסתורי שמסייע לעזתים לברוח דרך ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

פנסיה (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

מסלול אחד הניב תשואה של מעל 20% השנה: מה עשה החיסכון שלכם?

החוסכים במסלולים הכלליים צפויים ליהנות מתוספת תשואה חיובית ממוצעת של 1% בנובמבר, בעוד החוסכים במסלולי המניות צפויים ליהנות מתשואה חזקה מעט יותר של 1.3% ● בהמשך למגמה בחודשים האחרונים, גופים ומסלולים שהיו חשופים יותר לישראל הרוויחו יותר, ואלו שהיו מוטים למדדי ארה"ב נהנו פחות

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: תמר מצפי

3.5 מיליארד דולר: ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק

ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק, של מכירת שלוש מערכות הגנה אווירית ישראליות, הצפויות להשתלב למערך מחודש לצד פטריוט ● "יש התעצמות ברכישת מערכות הגנה אווירית. ההתעניינות לא מסתכמת רק ביוון", מסר לגלובס בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית

אהרון סנקרי / צילום: פרטי

"הייתי בן 21 וחשבתי שאני מרוויח בענק": כך איבד משקיע צעיר את הכסף בפרויקט בחו"ל

אהרון סנקרי הוא רק אחד ממאות משקיעים שטוענים כי הולכו שולל בפרשת בראשית־סיגנצ'ר, שבה גויסו לכאורה כ־44 מיליון שקל במרמה ● מה אפשר ללמוד מסיפורו על זהירות בהשקעות בכלל ובחו"ל בפרט

בורסת KOSDAQ בסיאול / צילום: ap, Lee Jin-man

כמו משחקי הדיונון: הסוחרים מאחורי אחת התופעות הבולטות בוול סטריט

נוכח הזינוק החד בהשקעות מסוכנות של משקיעי הריטייל בדרום קוריאה במניות מם ותעודות סל ממונפות בארה"ב, רשות ניירות הערך בסיאול מחמירה את הפיקוח ● החל מדצמבר יידרשו משקיעי ריטייל לעבור קורסים וסימולציות בעקבות חשש להחרפת התנודתיות בוול סטריט והסיכונים לכלכלה המקומית

דירת 4 חדרים בקריית אונו / צילום: דיויד לוין

"נמוך מהממוצע בעיר": בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בקריית אונו?

מדובר בדירה שנוספה בפרויקט חיזוק ובינוי, ומחירה נמוך מזה של דירות 4 חדרים בעיר ● העסקה ממחישה את הפערים הגדולים בין דירות חדשות לבין דירות שהורחבו בתמ"א 38/1

בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי/ידיעות אחרונות

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג

סנגורו של נתניהו כתב להרצוג כי "על רקע הצורך להביא לאיחוד העם ואיחוי הקרעים, ראש הממשלה נכון לצעוד בדרך זאת של בקשת חנינה, למרות שבכך הוא יוותר על זכותו לנהל את ההליך המשפטי בעניינו עד תום - וזאת מתוך ראיית האינטרס הציבורי" ● בית הנשיא: "מדובר בבקשת חנינה יוצאת דופן, שתישקל באחריות ובכובד-ראש"