גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתמטיקה, פיזיקה או אולי בכלל היסטוריה? הבכירים שממליצים - מה כדאי ללמוד

מור אסיא חושבת שלימודי תוכנה הם הבסיס הכי טוב לעולם החדש, שמואל חרלפ ממליץ על פיזיקת קוונטים לצד היסטוריה, מנכ"לית בלקסטון הייתה בוחרת לימודים כלליים, ומייסד ארמיס מציע לדלג ישירות להקמת סטארט־אפ ● שאלנו את בעלי התפקידים הגדולים במשק מה כדאי לצעירים לבחור בדרכם האקדמית ● מה היינו לומדים היום, פרויקט מיוחד

שמואל חרל''פ, מור אסיא, יפעת אורון, פרופ' יואב שוהם / צילום: כפיר זיו, עוז שכטר, יורם רשף, רועי שור
שמואל חרל''פ, מור אסיא, יפעת אורון, פרופ' יואב שוהם / צילום: כפיר זיו, עוז שכטר, יורם רשף, רועי שור

פרופ' יואב שהם

מייסד ומנכ"ל AI21 Labs

מה הייתי לומד היום? מדעי המחשב, מתמטיקה שימושית או סטטיסטיקה חישובית

פרופ' יואב שוהם / צילום: רועי שור

למדתי לתואר ראשון במדעי המחשב בטכניון והמשכתי לתואר שני ודוקטורט באוניברסיטת ייל. את הפוסט־דוקטורט עשיתי במכון ויצמן למדע וכיהנתי בסגל של אוניברסיטת סטנפורד. הלימודים האקדמיים מאלצים אותך להתמודד עם תכנים מורכבים לאורך זמן, להעמיק מעבר לשימוש הטכני המיידי ולפתח מתודולוגיה של פתרון בעיות. בעיניי, זה יתרון גדול, במיוחד למי שמכוון למחקר, לפיתוח טכנולוגי מתקדם או לקריירה אקדמית.

פרויקט מיוחד | חשבתם שלימודי משפטים זה פאסה? המנכ"לים שסבורים אחרת
פרויקט מיוחד | היזמים המשפיעים בעולם טוענים: אלה המקצועות שהיינו לומדים היום
פרויקט מיוחד | המסלולים הכי מבוקשים ואלה שלא חשבתם עליהם

עם זאת, לאורך השנים ראיתי סביבי אנשים מוכשרים שהגיעו ממסלולים אחרים - הכשרה צבאית ביחידות טכנולוגיות או למידה עצמאית. רבים מהם הביאו איתם ניסיון מעשי ורקע עמוק שאפשרו להם להצליח לא פחות מבוגרי האקדמיה.

כשאני מסתכל אחורה, אני מבין שאין מסלול אחד נכון. האקדמיה מספקת יסודות חזקים ומבנה חשיבתי שיטתי, ואילו למידה לא פורמלית יכולה להעניק יתרון של גמישות ויכולת פעולה מהירה. בעולם שבו גבולות הידע משתנים כל הזמן המפתח הוא שילוב, לקחת את העומק והמשמעת האקדמית, אבל גם את ההבנה העסקית והנכונות להתנסות מחוץ למסגרת.

אם הייתי מתחיל לימודים היום, הייתי שואל את עצמי שאלה בסיסית: האם אני רוצה להיות יצרן בינה מלאכותית או צרכן שלה? מי שרוצה לעמוד בחזית הפיתוח חייב תשתית חזקה של מדעי המחשב, מתמטיקה שימושית או סטטיסטיקה חישובית - אלה הכלים שמאפשרים לא רק להבין אלא גם לדחוף את גבולות התחום. מי שמבקש להשתלב כמעט בכל מקצוע אחר, אם זה רפואה, הנדסה, משפטים או פילוסופיה, חייב להפנים שבינה מלאכותית תהיה חלק בלתי נפרד מעבודתו, ושם האתגר הוא אוריינות: לדעת להשתמש, לשאול שאלות נכונות ולהבין את המגבלות.

העצה שלי: המיומנות החשובה ביותר היא ללמוד איך ללמוד. העולם נע בקצב דינמי והידע המקצועי מתעדכן כל הזמן. זה כבר לא מסלול חד־פעמי של תואר ואחריו קריירה רציפה, אלא מסע מתמשך של התאמות והעמקה.

מור אסיא

שותפה־מייסדת, iAngels

מה הייתי לומדת היום? מסלול תוכנה שמשלב אלגוריתמים ואסטרטגיה

מור אסיא / צילום: עוז שכטר

תמיד הייתי ילדת הייטק. בתיכון הרחבתי פיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב. הוכשרתי ביחידה 8200. למדתי לתואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב בטכניון ואני בוגרת MBA מאוניברסיטת קולומביה עם דגש על טכנולוגיה ואסטרטגיה. קורס תיאורטי שאהבתי היה משא ומתן.

אם התבקשתי להתחיל כיום לימודים, הייתי בוחרת במסלול תוכנה שמשלב אלגוריתמים ואסטרטגיה. זה בסיס חיוני לעולם שבו AI יוביל את מרוץ החדשנות. אנשים יצירתיים, בעלי יושרה וחשיבה מבוססת נתונים יהיו הכוח המניע בצונאמי ה־AI העצום שממתין לנו.

אני מאמינה שחייבת להיות התמקדות מחודשת במדעים - פיזיקה, כימיה, ביולוגיה - כי משם עשויות להגיע פריצות הדרך לקידום איכות ואריכות האנושות. מדעי המחשב יפתח תתי־מומחיות שונות שיאפשרו לקדם את עתיד הרובוטים האנושיים. סייבר כמקצוע ימשיך להתפתח, כי ארגונים ופרטיים ידרשו הגנות מתוחכמות. טכנולוגיה פיננסית תמשיך את הדמוקרטיזציה והקומודטיזציה של שירותי בנקאות בעידן האונליין והמטבעות הדיגיטליים.

העצה שלי: לא להישאר רק בתיאוריה. שילוב בין למידה לפרקטיקה יאפשר למועמדים להיות רלוונטיים בעידן שבו בריכת הטאלנטים נעשית צעירה ותחרותית יותר.

ד"ר שמואל חרל"פ

בעלים ויו"ר קבוצת כלמוביל

מה הייתי לומד היום? פיזיקת קוונטים לצד ספרות והיסטוריה

שמואל חרל''פ / צילום: כפיר זיו

העתיד צופן שתי מגמות. במזרח עליית עוצמת סין, ובמערב התחזקות האימפריות הטכנולוגיות: פייסבוק, גוגל וכדומה. לכן אני ממליץ ללמוד מדעים וטכנולוגיה ובראשם פיזיקת קוונטים. לצדם ספרות כללית והיסטוריה של אימפריות.

אנו לומדים להתמודד ולהשתלב בעולם פחות דמוקרטי. סין והאימפריות הטכנולוגיות מובילות להסתייגות מהדמוקרטיה הליברלית המוכרת, ויש אף כאלה שהיו רוצים להחליפה בשלטון טכנוקרטי. אחת הדרכים להתמודד עם זה היא ללמוד את תחום המדעים המדויקים ופיזיקת קוונטים. לימודי היסטוריה של אימפריות חשובים כדי להיערך למגמות אלה שמעצבות את העתיד. כנדבך חשוב להשכלה הכללית לימודי פילוסופיה יוצרים תשתית להבנה עמוקה של תהליכים.

העצה שלי: השכלה וידע הם נכסים לשיתוף והקשבה.

נדיר יזרעאל

מייסד-שותף ו-CTO, ארמיס

נדיר יזרעאל / צילום: Armis

מה הייתי לומד היום? מקצועות דיפ־טק או פשוט מתחיל לעבוד בסטארט־אפ ומדלג על התואר

למדתי לתואר ראשון במדעי המחשב ופיזיקה בטכניון. באותם ימים, ובמשך שני עשורים, מדעי המחשב היה מסלול שנחשב לטוב מאוד. כיום, בלשון המעטה, שואלים עליו שאלות, ולא רק בישראל. בארה"ב יש בעיה ממשית לאנשים שלמדו את התחום ולא מוצאים עבודה, בגלל הביקוש למתכנתים עם ניסיון. זה לא שונה מהקושי שחווים ג'וניורים בתחום בישראל, שנאבקים למצוא תעסוקה.

במקביל מתרחש גל ה־AI, שבשנים הקרובות עלול לעשות מהפכה בעולם התכנות. אנחנו צפויים לראות יותר חברות שמעסיקות לאורך זמן פחות מ־20 עובדים. כשאני חושב על עולם כזה - אני שואל את עצמי מה הטכנולוגיה הזאת לא תחליף כל כך מהר. התשובה היא דיפ־טק.

לפני 15 שנה צחקתי כשאמרתי שלמדתי פיזיקה בשביל הנשמה. אבל היום אנחנו ממש בתקופה של תור זהב לעולם הפיזיקה וההנדסה הפיזית הגבוהה. עם תחומי ההנדסה והביולוגיה אלה מקצועות שתומכים גם בתשתיות AI, גם בעולמות המחשוב הקוונטי וגם בעולמות האסטרו־פיזיקה והביו־רפואה, ולכן אני ממליץ ללמוד אותם.

האופציה השנייה היא לא למהר ללמוד תואר, אלא ללכת כמה שיותר מהר לעבוד בסטארט־אפ ולצבור ניסיון תעסוקתי אמיתי. תואר אקדמי הוא חשוב, אבל היום הוא נעשה קריטי פחות ופחות. במקרים מסוימים הוא הפך לתעודה שמעניקה סטטוס, או סימן שהשקעת ועשית, אבל כשאתה שואל הרבה אנשים מה היה החלק הכי משמעותי בתואר שלהם, הם אומרים: עבודת הקיץ כמתמחה.

העצה שלי: להשקיע כל דקה פנויה בהתנסות עם כלי AI ובעיקר vibe coding. המציאות הזאת מאפשרת לאנשים להיות יזמים היום יותר מאי פעם.

קרן כהן חזון

מנכ"לית ויו"ר תורפז תעשיות

מה הייתי לומדת היום? מדעים ומנהל עסקים

קרן כהן-חזון / צילום: באדיבות תורפז

את התואר הראשון שלי עשיתי בכימיה תרופתית באוניברסיטת בר אילן. עבור התואר השני כבר נסעתי ללונדון, שם למדתי בבית הספר למנהל עסקים תכנון אסטרטגי ופיתוח עסקי. עשיתי תואר שני נוסף במימון באוניברסיטת תל אביב, וגם סיימתי את תוכנית המנהלים PON של בית הספר למנהל עסקים בהרווארד.

כיום, כמי שמובילה תעשייה גלובלית, אני יודעת עד כמה העולמות שלמדתי שלובים זה בזה. הכימיה היא הבסיס של הטבע ושל החיים - מתהליכים בגוף האדם, דרך תרופות, מזון וחקלאות ועד לעולמות הקוסמטיקה, הריח ותוספי התזונה. הניהול מאפשר להפוך את הידע והמדע למוצר ולאחר מכן לבנות ממנו תעשייה. החיבור המנצח בין מדעים ומנהל עסקים מאפשר לי להיות מעורבת גם בשלב הרעיון והפיתוח וגם בשלבי המכירה והשימוש במוצרים. אני מאמינה שהשילוב הזה יוצר עוצמה ויכולות ייחודיות לבנות תעשייה ושרשרת ערך משמעותיות.

לצד כל אלה, חשוב לי לומר כי תמיד הייתה בי סקרנות גדולה לרפואה. בעיניי זה לא עוד מקצוע, אלא ייעוד ודרך חיים. רפואה נוגעת ישירות בחיים עצמם, בדיני נפשות, ויכולה לשנות גורל של אדם ברגעים מכריעים. אין שליחות נעלה מזו.

העצה שלי: השילוב המנצח בין מדעים ומנהל עסקים יוצר עוצמה ויכולות ייחודיות לבנות תעשייה ושרשרת ערך משמעותיות.

רועי צזנה

חוקר עתידים

מה הייתי לומד היום? הנדסה מכל סוג בשילוב מסלול הומניסטי

רועי צזנה / צילום: איל יצהר

למדתי ביולוגיה בטכניון מהסיבה הפשוטה שזה כמעט התואר היחיד שהציונים שלי אפשרו לי להתקבל אליו. אבל בזמן הלימודים עקבתי אחרי הפוסטרים הפזורים בקמפוס, שמפרסמים הרצאות של פרופסורים אורחים מחו"ל, של דוקטורנטים שמציג את התזה שלהם ועוד. אמרתי לעצמי - למה אני כאן אם לא כדי ללמוד? הלכתי לסמינרים מכל הסוגים, ואת שיעורי הבית שלי עשיתי מאוחר יותר, עד חצות.

על האסטרטגיה הזאת אני ממליץ לכולם. העולם זז קדימה כל כך מהר, אז אתה חייב להיות רחב אופקים. אם נכנסת לאוניברסיטה ללמוד נושא מסוים, אין סיבה לעצום את העיניים לכל שאר הדברים שקורים בעולם, בדיוק להפך. טוב להתרחב, להסתכל על מה עוד שיש מסביב ולנסות כל הזמן להבין איך הדברים מתחברים ביחד. המיינדסט הזה הוא שהביא אותי למקום שבו אני היום.

ובאופן רשמי - הייתי ממליץ ללמוד מצד אחד הנדסה, כל הנדסה שהיא, כי גם אם הטכנולוגיה מתקדמת ויכולה לעשות כמעט כל מה שבני אדם יכולים, הרי שהנדסה מלמדת לחשוב בצורה מדויקת, להשתמש בכלים ביקורתיים וכך להתמודד גם עם עתיד לא צפוי. את זה כדאי לשלב במסלול הומניסטי של פילוסופיה, מוזיקה, ספרות או פסיכולוגיה. הסיבה לשילוב עם ההומני היא שהעולם עומד להיות מבוסס על רעיונות חדשים. לעיתים קרובות אפשר לזהות בעיות או הזדמנויות לשינוי רק כשמשלבים תחומים שונים.

העצה שלי: העולם זז מהר. כשאתם נכנסים לאקדמיה, הסתכלו סביב. נסו להתרחב מעבר לתוכנית שבחרתם, ללמוד עוד דברים ולהבין איך הם מתחברים ביחד.

אבנר סטפק

מבעלי מיטב בית השקעות

מה הייתי לומד היום? ניהול ותקשורת

אבנר סטפק / צילום: שלומי יוסף

את מסלול הלימודים שלי באוניברסיטת תל אביב בחרתי כבר בגיל 15. זה היה רגע לפני שהייתי צריך לבחור מגמה בתיכון אהל שם, ורציתי להבין אילו ציוני בגרות ופסיכומטרי אני צריך כדי להתקבל לחוגים ניהול ותקשורת. אני ילד שנולד לתוך שוק ההון. אבא שלי, צבי סטפק, הקים את בית ההשקעות מיטב ואני עבדתי בו עוד כשלמדתי בבית הספר היסודי. ידעתי שאת החלק הפרקטי יותר לעבודה אקבל מהחוג לניהול, ואת החלק שיותר עניין אותי אקבל בתקשורת. לא הייתה לי שום כוונה להיות עיתונאי, מגיש או פרסומאי, אבל זה עניין אותי אז וגם היום.

בדיעבד אני מרגיש שפגעתי בול. כן, יכולתי גם ללמוד עבודה סוציאלית (אני כזה גם ללא רישיון) או אופנה (התחום האהוב עליי) וכנראה שגם אז היה לי טוב בחיים. עם זאת, אם אני צריך לסייע לצעירים שמתלבטים לגבי לימודים כיום, יש לי כמה טיפים.

יש מעט מאוד מקצועות יישומיים באקדמיה, בגדול אלה רפואה, מדעי המחשב וחלק ממקצועות ההנדסה. יותר מ־90% מהחוגים האחרים לא מתיימרים לייצר לכם קריירה: רוב מי שלומד משפטים או חשבונאות לא יהיה עורך או רואה חשבון וכך גם לגבי אלה שלומדים פסיכולוגיה. אני מניח שבאשר למדעי המדינה, סוציולוגיה ופילוסופיה המסר אפילו יותר אינטואיטיבי. התואר הראשון הוא נייר הכרחי בדרך לרוב התפקידים במשק, ולכן, אם אתם לא מקרב אותם 10% שרוצים להיות רופאים או מהנדסי בניין, תבחרו ללמוד פשוט את מה שאתם אוהבים.

אל תשקיעו בציונים, תשקיעו בעבודה. אין פרמיה על הצטיינות בלימודים, כמעט להפך. כשאני רואה מצטיין דיקן בקורות החיים אני מניח שמדובר בפריבילג שיכול להרשות לעצמו פחות לעבוד ויותר להשקיע בלימודים. תמיד אעריך יותר את מי שמלצר, עבר כמאבטח, שירת לקוחות במוקד או בכל תפקיד אחר, במקביל ללימודים. ככל שתקדימו להיכנס לשוק העבודה, ככה תגיעו רחוק יותר בהמשך.

העצה שלי: תלמדו מה שאתם אוהבים, איפה שאתם רוצים. מה שיותר חשוב - תעבדו בזמן התואר.

יפעת אורון

שותפה ומנכ"לית בלקסטון ישראל

מה הייתי לומדת היום? לימודים כלליים, מדעים מדויקים, מדעי הרוח ו־AI

יפעת אורון / צילום: יורם רשף

למדתי לתואר ראשון בפקולטה לתעשייה וניהול בטכניון כחלק מעתודה אקדמית, וזה אפשר לי לפתח קריירה במפא"ת שבמשרד הביטחון. הלימודים סיפקו לי כלים יישומיים להבנת תהליכים מורכבים, ניתוח נתונים, אופטימיזציה של מערכות ועבודה עם טכנולוגיה ואנשים. הם הקנו לי גם חשיבה מערכתית שמאפשרת לראות את התמונה הגדולה ולתרגם רעיונות למציאות.

התואר השני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב העביר אותי מהקריירה הצבאית לאזרחות, ופתח בפניי את הדלת לוול סטריט. הוא סיפק לי הבנה מעמיקה במימון, אסטרטגיה וניהול גלובלי, ויצר עבורי את הבסיס להתחיל את דרכי בבנק ההשקעות הגדול בעולם ג'יי.פי מורגן.

אבל אם הייתי מתחילה את הקריירה שלי היום, הייתי בוחרת מסלול רחב יותר. העולם השתנה, וכך גם היכולות הדרושות בו להצלחה. הייתי מתחילה בלימודים כלליים, כי רוחב הדעת הוא שמאפשר לחבר בין תחומים שונים ולחשוב בצורה יצירתית. לצד זאת הייתי משלבת מדעים מדויקים עם מדעי הרוח. המדעים מטפחים חשיבה אנליטית ובחינה ביקורתית של רעיונות, ואילו מדעי הרוח מעמיקים את ההבנה של אנשים, חברות ותרבויות.

הייתי מקפידה גם להרחיב את הידע על העולם: כלכלה, גיאופוליטיקה, היסטוריה ופילוסופיה. בעידן הגלובלי שלנו הבנת הכוחות שמעצבים שווקים וחברות היא לא מותרות, אלא תנאי בסיסי.

ומעל לכול הייתי שמה דגש מיוחד על טכנולוגיה, בעיקר על בינה מלאכותית. היום, בכל תחום - עסקים, מדע, רפואה או אמנות - AI משנה את כללי המשחק.

העצה שלי: מי שילמד לרתום את הבינה המלאכתותית לא רק ככלי טכני, אלא גם באופן אסטרטגי ויצירתי, יחזיק ביתרון מכריע כאדם תורם, משפיע ויצרני.

פרופ' דוד הראל

נשיא האקדמיה הלאומית למדעים

מה הייתי לומד היום? מתמטיקה ומדעי המחשב

פרופ' דוד הראל / צילום: מיכל פתאך

במקור בכלל תכננתי ללמוד מתמטיקה ולשון, אבל אז, ב־1971, הושק לראשונה המסלול למדעי המחשב בתואר ראשון באוניברסיטת בר אילן, ובחרתי בו לצד המתמטיקה, ואני לא מצטער על כך לרגע. זו קומבינציה מנצחת שפותחת דלתות גם לאקדמיה וגם להייטק. אפשר להגיע ממנה לעיסוק בביולוגיה מערכתית ובביו־אינפורמטיקה.

המשכתי לתואר השני באוניברסיטת תל אביב, תחילה במתמטיקה ואז בתיאוריה של מדעי המחשב, וזה התחום שבו עשיתי את הדוקטורט ב-MIT. עם השנים יצא לי גם ליישם את הידע הזה בעבודה בתחום הביולוגיה החישובית, הכימיה החישובית (דרך פרויקטים על חוש הריח) ולאחרונה גם בשפה ובבלשנות. הכול בזכות המתמטיקה, שנמצאת בבסיסם של הדברים.

אם הייתי מתחיל ללמוד עכשיו הייתי עושה שוב את אותה הבחירה בדיוק, וזה גם המלצתי לסטודנטים שמתחילים ללמוד בימים אלה. אמנם הבינה המלאכותית עולה ופורצת ומתעצמת, ואפשר לעשות איתה המון דברים, אך זו שגיאה לתלות הכול בה. הבסיס של מדעי המחשב הקלאסיים חשוב מאוד להבנה ועיסוק בתחומי טכנולוגיה רבים, ובהם גם הבינה המלאכותית.

העצה שלי: אל תתפתו לתוכניות שעוסקות בבינה מלאכותית בלבד. למדו את הבסיס - עליו הכול בנוי.

אורית בנבנישתי

מנכ"לית קבוצת תיגבור

מה הייתי לומדת היום? מסלול רב־גוני כמו מחשבים ומנהל עסקים

אורית בנבנישתי / צילום: מורג ביתן

אנחנו כל הזמן מוקפים במספרים ובתפיסות עולם שונות, ולכן בחרתי ללמוד תואר ראשון בסטטיסטיקה ותואר שני בחקר ביצועים, שניהם באוניברסיטת תל אביב. הלימודים נתנו לי כלים חזקים מאוד מול המציאות הזאת. למשל, אני נוטה להסתכל על דברים כיום דרך תרשימי זרימה, והיום החומר שמלמדים בחקר ביצועים הרבה יותר פרקטי ממה שהיה בתקופתי.

בשלב מסוים החלטתי ללמוד גם תואר ראשון במשפטים. אני זוכרת שאמרתי לכל מי שהיה סביבי: אם אתם רוצים להתקדם לניהול, זה תואר חשוב. הרי בסוף כמעט כל דבר בעולם התעסוקה קשור לחוזים: חוזי עבודה, חוזים מול לקוחות, מערכות יחסים עסקיות.

אם הייתי מתחילה ללמוד היום לא חושבת שהייתי בוחרת שוב בסטטיסטיקה. יש כיום מגוון עצום של תחומי לימוד שמאפשרים לשלב, למשל מחשבים עם מנהל עסקים. הייתי בוחרת במסלולים יותר רב־גוניים, שמציעים מניפה רחבה יותר של אפשרויות לעתיד ופותחים יותר דלתות בקריירה.

העצה שלי: יש היום אג'נדה שלפיה לפעמים אפשר להצליח גם בלי דרך אקדמית, אבל אני מאמינה שלימודים עדיין חשובים מאוד. תארים נותנים לא רק ידע מקצועי, אלא גם כלים בסיסיים ללמידה: איך להתבטא, איך לפתור בעיות ואיך לעבוד בצוות.

הנאדי סעיד

מייסדת ומנכ"לית Sensai

מה הייתי לומדת היום? מתמטיקה ופיזיקה

הנאדי סעיד / צילום: כדיה לוי

למדתי חשבונאות, מימון ויזמות, עם התמחות מעשית בתעשיית התרופות, ההייטק והפיננסים.

אם הייתי מתחילה ללמוד באוניברסיטה היום, הייתי שוקלת כדי להרחיב את האופק התעסוקתי שלי. שני התחומים הראשונים הם מתמטיקה ופיזיקה, מכיוון שהם עומדים בבסיס ה־AI ולמידת המכונה. הביקוש לאנשים בעלי ידע מתקדם במתמטיקה ופיזיקה גבוה בשוק הזה.

עם זאת, אם את הבחירה שלי בלימודים היו מנחים התשוקה והעניין, הייתי לומדת קיימות. לפי דוח עבודות העתיד ל־2025, שפרסם פורום כלכלת העולם (world economic forum), הסתגלות לשינויי האקלים הוא הטרנד השלישי ברמות ההשפעה בתחום. זה גם נושא שתואם את האמונות האישיות שלי בנוגע לחשיבות הקיימות.

כולנו עסוקים במעקב אחרי הטרנדים ב־AI, אך חשוב לזכור שהכוח הדוחף מאחורי הכלים הוא אנשים, ומקצועות כמו חינוך, סיעוד, טיפול ועבודה סוציאלית הם בין החשובים ביותר, וגם אלה שצפויה בהם גדילה משמעותית.

העצה שלי: כל תחום שתבחרו חייב לכלול רמה בסיסית של טכנולוגיה ואוריינות עסקית.

איציק קרומבי

מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים

מה הייתי לומד היום? מדעי המחשב

איציק קרומבי / צילום: שלומי יוסף

את מסלול הלימודים שלי התחלתי בישיבה - שש שנים שבהן עסקתי רק בלימודי קודש מהבוקר עד הלילה. זה היה מאתגר מאוד, אבל גם נתן לי הרבה סיפוק והקנה לי יכולת למידה והתמדה. אבל אז החלטתי לאתגר את עצמי, נסעתי לכולל קטן בערד ועשיתי הסמכה לרבנות, עם מסלול מוגדר מראש ומבחני ידע חיצוניים. זה הכין אותי לקראת הלימודים באקדמיה.

כשהחלטתי ללמוד תכנות לא באמת היה לי רקע והבנה לקראת מה אני הולך וגם לא הייתה לי תעודת בגרות. חיפשתי את המסלול המהיר ביותר בשבילי והגעתי ללימודי המשך של הטכניון. השקעתי גם בלמידה עצמית עם ספרים והרבה תרגול, והצלחתי להשתלב בחברות הייטק, עד שיצאתי לדרך עצמאית, הקמתי סטארט־אפ עם שותפים, גייסנו כסף, הגענו לשוק מהר, ואחרי שלוש שנים מכרנו את החברה.

אלא שאז לראשונה שאלתי את עצמי אם זה בכלל המקצוע שאני רוצה, אם נועדתי לשבת לכתוב קוד כל החיים, ואם לימודי התכנות היו נכונים עבורי, ואז, במקום לעשות תואר נוסף בתחום ההנדסה והטכנולוגיה, עשיתי את הצעד הכי לא צפוי שיש והתחלתי תואר בחינוך ומחשבת ישראל.

מאז שעזבתי את ההייטק, אני עוסק בשילוב חרדים בתעסוקה ובהשכלה. בתפקידי כחבר בוועדת היגוי של המועצה להשכלה גבוהה אני משקיע הרבה מאמצים לא רק בשלב הלימודים האקדמיים, אלא גם בתוכניות ייעוץ והכוונה, שיאפשרו לצעירים החרדים לבחור את המקצוע הנכון עבורם.

אם הייתי צריך להחליט מה ללמוד היום, הייתי כנראה בוחר שוב במדעי המחשב. אבל אני חושב שצעירים צריכים לשאול אם המקצוע הנלמד יאפשר להם קריירה מקצועית טובה יותר או פחות. לבני אדם יש ערכים, שאיפות, מחשבות ורצונות, הם לא מכונות שצריכות לייצר ערך טכני כל הזמן.

העצה שלי: אדם צריך לשאול את עצמו אילו דפוסי מחשבה הוא יפתח ואיזה ערך מוסף הוא יביא לעצמו ולאחרים, וכך לבחור את המסלול האקדמי.

סייעו בהכנת הפרויקט: סתיו ליבנה, גלי וינרב ומיטל וייזברג

עוד כתבות

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות מחר

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"