גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

1.2 מיליון דולר לזוכה וזו רק ההתחלה: מי יזכה מחר בפרס הכלכלי היוקרתי

כסף, פוליטיקה וטרנדים חולפים מניעים את התעשייה סביב פרס הנובל בכלכלה ● איך זה עובד, כמה מרוויחים הזוכים, ומי הישראלי שהוזכר כמועמד? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת ההכרזה על הנובל בכלכלה מחר

האישה השלישית בסה''כ שזכתה בפרס זה: המלך קרל גוסטב (מימין) מעניק פרס נובל לכלכלה לקלודיה גולדין, 2023 / צילום: Reuters, TT NEWS AGENCY
האישה השלישית בסה''כ שזכתה בפרס זה: המלך קרל גוסטב (מימין) מעניק פרס נובל לכלכלה לקלודיה גולדין, 2023 / צילום: Reuters, TT NEWS AGENCY

מחר (ב') יוכרז הזוכה בפרס נובל בכלכלה, ועד אז תעשיית ההימורים פורחת. אפילו יש שם ישראלי אחד ברשימה. הפרס הזה אמנם לא נכלל בצוואה המקורית של אלפרד נובל ונוסד רק ב־1968 על ידי הבנק המרכזי של שבדיה, אבל הוא עדיין נחשב היוקרתי ביותר בתחום הכלכלה. הוא גם שווה לא מעט כסף, ולא רק משום סכום הזכייה עצמו, אלא גם בעקבות ההרצאות והמינויים שמגיעים בעקבותיו. תעשייה שלמה, שספרים נכתבו עליה, משמנת את גלגלי הפרס. בדקנו איך היא עובדת.

הסכם יש, נובל לא: מריה קורינה מצ'אדו, מנהיגת האופוזיציה בונצואלה, היא הזוכה בפרס נובל לשלום
פרס הנובל בפיזיקה מוענק לשלושה חוקרים שגילו תופעות קוואנטיות במעגלים חשמליים

הכסף: הדרך למיליונים הבאים סלולה

הזוכה בפרס נובל לכלכלה יקבל 11 מיליון קרונות שבדיות, שהן כ־1.2 מיליון דולר. הסכום הזה יכול להתחלק בין שלושה זוכים לכל היותר. מתחילתו של הפרס ועד 1991 חלה שחיקה בערך הכסף, ואז נעשה צעד כדי להחזיר אותו לערך המקורי, והיום הוא נשמר פחות או יותר. ב־2024 הוא אף היה גבוה במעט מערכו המקורי.

ומה לגבי הפינוקים שמעבר לפרס הרשמי? כלכלנים מבית הספר לכלכלה של לונדון בדקו מה קרה לחיפושי גוגל של זוכה הפרס ב־2012, אלווין רות', וגילו שמספר תוצאות החיפוש של שמו צמחו בתוך ימים ספורים מהכרזת הזכייה מכמה מאות אלפים למיליונים. רות' הוא דוגמה מעניינת משום שעוד לפני הזכייה היה לו בלוג פופולרי לכלכלה, והוא גם נתן שירותי ייעוץ וראיונות רבים. בכל זאת, הפרס הזניק את רמת העניין התקשורתי בו פי 25.

כך קרה גם לזוכה השני באותה שנה, לויד שייפלי, אם כי מספר הערכים הכולל שלו נשאר נמוך יותר, כנראה משום שהיה קצת פחות פופולרי וחובב תקשורת מלכתחילה.

מחקר נוסף הראה שמספר הציטוטים של מאמרי הזוכים, שנכתבו לפני הזכייה, עלה באופן משמעותי. כלומר, אותו מאמר זוכה להערכה אחרת אחרי הזכייה בנובל. כמו כן, ניכרת זליגה של רעיונות הזוכים לדיסציפלינות אחרות, שאינן כלכלה.

קשה להעריך במדויק את תרומת הפרס להכנסות הזוכה. במקרים שבהם התפרסם תג מחיר להרצאות נובליסטים לכלכלה, הוא עמד בד"כ על 100-50 אלף דולר להרצאה. חברות בוועדה המייעצת לחברה מסוימת יכולה להניב הכנסה של 50-10 אלף דולר בשנה, או שברי אחוזים ממניותיהם של סטארט־אפים. כך, הנובל יכול לייצר מיליונרים, אבל הם יצטרכו לעבוד בזה. עבור נובליסטים בכלכלה, מינוי בקרן הון סיכון או בבנק השקעות מרכזי יכול להעלות את ההכנסות באופן משמעותי.

בן 67 ואמריקאי: למי יש סיכוי לזכות?

כשחושבים על נובל בכלכלה חושבים בדרך כלל על זוכים כמו דניאל כהנמן או ריצ'רד ת'אלר, שעסקו בנושאים רלוונטיים לחיי הפרט ותקשרו את רעיונותיהם לציבור, ולכן היו מוכרים עוד לפני הזכייה. אבל הם יוצאי הדופן שמעידים על הכלל. לרוב, הזוכים אינם מוכרים למי שאינו עוסק בתחום.

בדרך כלל יעברו 20 שנה ויותר מפרסום המאמרים שלבסוף יזכו אדם מסוים בפרס לבין קבלתו בפועל. הגיל הממוצע של הזוכים הוא 67, וזהו התחום הגברי ביותר בין פרסי הנובל. רק שלוש נשים זכו בו עד היום, מתוך 69 סך הכול. בשנים האחרונות ניכר מאמץ לתת תשומת לב רבה יותר למועמדות פוטנציאליות. כך, ב־2019 וב־2023 זכו אסתר דופלו וקלודיה גולדין בהתאמה. גולדין הייתה זוכה יחידה באותה השנה.

לא רק נשים חסרות, אלא גם ייצוג למדינות שאינן ארה"ב. 56% מהזוכים בפרס נובל לכלכלה נולדו בארה"ב, 26% נולדו במדינות אחרות אך העבודה שזיכתה אותם בפרס נעשתה בארה"ב. רק 18% מהזוכים לא קשורים בארה"ב כלל. זהו הפרס המוטה ביותר לטובת ארה"ב בין כל פרסי הנובל.

לפי מחקר של חוקרים מהאוניברסיטאות הרווארד ומישיגן בארה"ב ומאונ' צינגחוואה בסין, בעוד שהזוכים בקטגוריות אחרות נעשו מגוונים יותר עם השנים, בכלכלה התרחשה מגמה הפוכה - הריכוזיות לא רק גבוהה, היא מתגברת. ב־30 השנים האחרונות 50% מהזוכים הגיעו משמונה אוניברסיטאות בלבד: הרווארד, MIT ואוניברסיטת שיקגו היו הדומיננטיות ביותר, ואחריהן סטנפורד, פרינסטון, ייל, ברקלי וקולומביה.

הישראלים שזכו בפרס הזה לאורך השנים הם גם אמריקאים. רוברט ישראל אומן מהאוניברסיטה העברית הוא אמריקאי במקור. דניאל כהנמן היה ישראלי במקור, אך אמריקאי במשך רוב תקופת פעילותו ככלכלן. ג'ושוע אנגריסט הוא אמריקאי שבילה כמה שנים בישראל.

והיהודים? הסטטיסטיקה מדהימה למדי. יהודים זכו בכ־40% מפרסי הנובל בכלכלה (פי 16 משיעורם באוכלוסיית ארה"ב). זהו הפרס המוטה ביותר לטובת יהודים בין פרסי הנובל. בפיזיקה שיעורם כ־25%, ובכימיה 19%.

האג'נדה: קפיטליסט וטוב לו

הדומיננטיות האמריקאית בקרב הזוכים מרמזת, שלא לומר זועקת, שפרס נובל לכלכלה מכיר בשוק חופשי ובקפיטליזם כצורת הכלכלה הנכונה היחידה. בשנים האחרונות אמנם ניתנו פרסים על מחקרי נשים בשוק העבודה או על התמודדות עם עוני, כלומר, נעשה ניסיון לתת מקום לסוגיות סוציאליות יותר, אולם ב־2024 ניתן הפרס לחוקרים שבחנו אילו ממשלות יוצרות שגשוג רב יותר, ואחת העבודות שצוטטה בהרחבה בטיעונים לפרס עסקה בשאלה מדוע יישוב מסוים בארה"ב משגשג יותר מיישוב מקסיקני בצד השני של הגבול. קשה להיות יותר פרו־אמריקאי מזה.

הבחירה באותם חוקרים, שעבודתם העלתה על נס כלכלות חופשיות ודמוקרטיות, עורר ביקורת. נטען שוועדת הפרס ניסתה להעביר מסר לעולם שהולך ונעשה פחות דמוקרטי, וגם אם המסר חיובי או אפילו מוכח אמפירית (וגם על רמת ההוכחה יש ויכוח), זו לא אמורה להיות הסיבה להחלטה על הפרס.

שאלת האג'נדה נדונה עוד קודם לכן בספר שיצא לאור ב־2016, The Nobel Factor. הכותבים, ביניהם הישראלי פרופ' אבנר עופר מאונ' אוקספורד, טענו שהפרס נולד מלכתחילה כדי "ליידד" את השבדים הסוציאליסטים עם רעיון הכלכלה החופשית.

עופר אף הסביר בעבר כי "כל הדיסציפלינה הכלכלית האורתודוקסית הנלמדת בביה"ס לכלכלה באוניברסיטה היא גישה כלכלית־פוליטית הנוטה ימינה, לכיוון שמרני. הכלכלנים עצמם הם בעלי דעות פוליטיות־כלכליות שונות, אולם המודלים הכלכליים מניחים הנחות יסוד לגבי טבע האדם, שמובילות למסקנות שמרניות וימניות. הגישה הסוציאל־דמוקרטית נחקרת פחות באקדמיה ובעיני אקדמאים רבים אינה נחשבת לכלכלה. עם זאת, היא מיושמת בשטח ורוב מדינות העולם מנהלות על פיה לפחות חלק מהכלכלה שלהן".

בספר נטען גם שבעוד שבשנות ה־70 וה־80 של המאה הקודמת נשמר לפחות איזון מסוים בין בחירה בכלכלנים ליברלים לכלכלנים שמרנים, בסוף שנות ה־80 ובתחילת שנות ה־90, במקביל לנפילת הגוש הקומוניסטי, ניתן הפרס לרצף של כלכלנים שמרנים. אלה שנים שבהן הייתה גם ועדת הפרס שמרנית יותר. ב־1994, הפרס נעשה מגוון יותר.

זהות הזוכים מעידה גם על השינוי שחל בתחום הכלכלה. לפי כתבה שפורסמה ב"אקונומיסט" ב־2021, עד שנות ה־90 רוב הפרסים ניתנו על מחקרים תיאורטיים, ואילו היום הרוב המוחלט ניתן על עבודה אמפירית.

ההימורים: ישראלי לרגע בבורסת השמות

בבלוג "הומו אקונומיקוס" ממליץ הכותב ניקולס דקר על פרופ' אריאל פייקס מהרווארד, יליד קנדה שעשה את התואר הראשון והשני שלו באוניברסיטה העברית. פייקס כבר זכה בפרס של אוניברסיטת נורת'ווסטרן, הנחשב מנבא לנובל, על בניית מודלים שיעריכו דפוסי ביקוש וקיבולת ייצור. באמצעות מודלים כאלה, קובעי מדיניות יוכלו למשל להחליט אם לאשר מיזוג בין שתי חברות גדולות, או כיצד לתמרץ בתי חולים כדי לוודא נגישות גבוהה של רופאים לאוכלוסייה.

חברת Clarivate (תומסון רויטרס לשעבר) מפרסמת בכל שנה לקראת הנובל את "פרס הציטוטים" שלה למדענים המצוטטים ביותר בתחומם. זהו מדד שאמור להיות אובייקטיבי יותר, אך אינו בהכרח מנבא נובל. השנה, מדד זה הניב כמה חוקרים שעוסקים בממשק בין כלכלה לתרבות, עם הטיה סוציאליסטית יותר. ביניהם דיוויד אוטור ולורנס כץ, שחוקרים בין היתר אי־שוויון וייצוג אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה ואת האופן שבו טכנולוגיה משנה את השוק הזה; מריאן ברטרנד וסנדהיל מאוליינת'ן שניסוייהם הראו מנגנוני אפליה שונים בשוק העבודה; וניקולס בלום, החוקר השפעת אי ודאות כלכלית על השקעות וצמיחה.

עוד כתבות

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בבורסה: המדדים מזנקים ביותר מ-4%; מניות הביטוח מובילות את העליות

מדד ת"א 35 מזנק במעל ל-4% ● בעולם: ירידות חדות באירופה ובחוזים בוול סטריט ● המשקיעים בורחים לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר מתחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי היום במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קופצת? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

שדרות / צילום: Shutterstock

האזור שבו כמעט ולא נשמעות אזעקות במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתונים שנאספו מאז פתיחת המערכה, בעוטף עזה נשמר שקט יחסי עם מספר בודד של אזעקות, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה