גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

1.2 מיליון דולר לזוכה וזו רק ההתחלה: מי יזכה מחר בפרס הכלכלי היוקרתי

כסף, פוליטיקה וטרנדים חולפים מניעים את התעשייה סביב פרס הנובל בכלכלה ● איך זה עובד, כמה מרוויחים הזוכים, ומי הישראלי שהוזכר כמועמד? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת ההכרזה על הנובל בכלכלה מחר

האישה השלישית בסה''כ שזכתה בפרס זה: המלך קרל גוסטב (מימין) מעניק פרס נובל לכלכלה לקלודיה גולדין, 2023 / צילום: Reuters, TT NEWS AGENCY
האישה השלישית בסה''כ שזכתה בפרס זה: המלך קרל גוסטב (מימין) מעניק פרס נובל לכלכלה לקלודיה גולדין, 2023 / צילום: Reuters, TT NEWS AGENCY

מחר (ב') יוכרז הזוכה בפרס נובל בכלכלה, ועד אז תעשיית ההימורים פורחת. אפילו יש שם ישראלי אחד ברשימה. הפרס הזה אמנם לא נכלל בצוואה המקורית של אלפרד נובל ונוסד רק ב־1968 על ידי הבנק המרכזי של שבדיה, אבל הוא עדיין נחשב היוקרתי ביותר בתחום הכלכלה. הוא גם שווה לא מעט כסף, ולא רק משום סכום הזכייה עצמו, אלא גם בעקבות ההרצאות והמינויים שמגיעים בעקבותיו. תעשייה שלמה, שספרים נכתבו עליה, משמנת את גלגלי הפרס. בדקנו איך היא עובדת.

הסכם יש, נובל לא: מריה קורינה מצ'אדו, מנהיגת האופוזיציה בונצואלה, היא הזוכה בפרס נובל לשלום
פרס הנובל בפיזיקה מוענק לשלושה חוקרים שגילו תופעות קוואנטיות במעגלים חשמליים

הכסף: הדרך למיליונים הבאים סלולה

הזוכה בפרס נובל לכלכלה יקבל 11 מיליון קרונות שבדיות, שהן כ־1.2 מיליון דולר. הסכום הזה יכול להתחלק בין שלושה זוכים לכל היותר. מתחילתו של הפרס ועד 1991 חלה שחיקה בערך הכסף, ואז נעשה צעד כדי להחזיר אותו לערך המקורי, והיום הוא נשמר פחות או יותר. ב־2024 הוא אף היה גבוה במעט מערכו המקורי.

ומה לגבי הפינוקים שמעבר לפרס הרשמי? כלכלנים מבית הספר לכלכלה של לונדון בדקו מה קרה לחיפושי גוגל של זוכה הפרס ב־2012, אלווין רות', וגילו שמספר תוצאות החיפוש של שמו צמחו בתוך ימים ספורים מהכרזת הזכייה מכמה מאות אלפים למיליונים. רות' הוא דוגמה מעניינת משום שעוד לפני הזכייה היה לו בלוג פופולרי לכלכלה, והוא גם נתן שירותי ייעוץ וראיונות רבים. בכל זאת, הפרס הזניק את רמת העניין התקשורתי בו פי 25.

כך קרה גם לזוכה השני באותה שנה, לויד שייפלי, אם כי מספר הערכים הכולל שלו נשאר נמוך יותר, כנראה משום שהיה קצת פחות פופולרי וחובב תקשורת מלכתחילה.

מחקר נוסף הראה שמספר הציטוטים של מאמרי הזוכים, שנכתבו לפני הזכייה, עלה באופן משמעותי. כלומר, אותו מאמר זוכה להערכה אחרת אחרי הזכייה בנובל. כמו כן, ניכרת זליגה של רעיונות הזוכים לדיסציפלינות אחרות, שאינן כלכלה.

קשה להעריך במדויק את תרומת הפרס להכנסות הזוכה. במקרים שבהם התפרסם תג מחיר להרצאות נובליסטים לכלכלה, הוא עמד בד"כ על 100-50 אלף דולר להרצאה. חברות בוועדה המייעצת לחברה מסוימת יכולה להניב הכנסה של 50-10 אלף דולר בשנה, או שברי אחוזים ממניותיהם של סטארט־אפים. כך, הנובל יכול לייצר מיליונרים, אבל הם יצטרכו לעבוד בזה. עבור נובליסטים בכלכלה, מינוי בקרן הון סיכון או בבנק השקעות מרכזי יכול להעלות את ההכנסות באופן משמעותי.

בן 67 ואמריקאי: למי יש סיכוי לזכות?

כשחושבים על נובל בכלכלה חושבים בדרך כלל על זוכים כמו דניאל כהנמן או ריצ'רד ת'אלר, שעסקו בנושאים רלוונטיים לחיי הפרט ותקשרו את רעיונותיהם לציבור, ולכן היו מוכרים עוד לפני הזכייה. אבל הם יוצאי הדופן שמעידים על הכלל. לרוב, הזוכים אינם מוכרים למי שאינו עוסק בתחום.

בדרך כלל יעברו 20 שנה ויותר מפרסום המאמרים שלבסוף יזכו אדם מסוים בפרס לבין קבלתו בפועל. הגיל הממוצע של הזוכים הוא 67, וזהו התחום הגברי ביותר בין פרסי הנובל. רק שלוש נשים זכו בו עד היום, מתוך 69 סך הכול. בשנים האחרונות ניכר מאמץ לתת תשומת לב רבה יותר למועמדות פוטנציאליות. כך, ב־2019 וב־2023 זכו אסתר דופלו וקלודיה גולדין בהתאמה. גולדין הייתה זוכה יחידה באותה השנה.

לא רק נשים חסרות, אלא גם ייצוג למדינות שאינן ארה"ב. 56% מהזוכים בפרס נובל לכלכלה נולדו בארה"ב, 26% נולדו במדינות אחרות אך העבודה שזיכתה אותם בפרס נעשתה בארה"ב. רק 18% מהזוכים לא קשורים בארה"ב כלל. זהו הפרס המוטה ביותר לטובת ארה"ב בין כל פרסי הנובל.

לפי מחקר של חוקרים מהאוניברסיטאות הרווארד ומישיגן בארה"ב ומאונ' צינגחוואה בסין, בעוד שהזוכים בקטגוריות אחרות נעשו מגוונים יותר עם השנים, בכלכלה התרחשה מגמה הפוכה - הריכוזיות לא רק גבוהה, היא מתגברת. ב־30 השנים האחרונות 50% מהזוכים הגיעו משמונה אוניברסיטאות בלבד: הרווארד, MIT ואוניברסיטת שיקגו היו הדומיננטיות ביותר, ואחריהן סטנפורד, פרינסטון, ייל, ברקלי וקולומביה.

הישראלים שזכו בפרס הזה לאורך השנים הם גם אמריקאים. רוברט ישראל אומן מהאוניברסיטה העברית הוא אמריקאי במקור. דניאל כהנמן היה ישראלי במקור, אך אמריקאי במשך רוב תקופת פעילותו ככלכלן. ג'ושוע אנגריסט הוא אמריקאי שבילה כמה שנים בישראל.

והיהודים? הסטטיסטיקה מדהימה למדי. יהודים זכו בכ־40% מפרסי הנובל בכלכלה (פי 16 משיעורם באוכלוסיית ארה"ב). זהו הפרס המוטה ביותר לטובת יהודים בין פרסי הנובל. בפיזיקה שיעורם כ־25%, ובכימיה 19%.

האג'נדה: קפיטליסט וטוב לו

הדומיננטיות האמריקאית בקרב הזוכים מרמזת, שלא לומר זועקת, שפרס נובל לכלכלה מכיר בשוק חופשי ובקפיטליזם כצורת הכלכלה הנכונה היחידה. בשנים האחרונות אמנם ניתנו פרסים על מחקרי נשים בשוק העבודה או על התמודדות עם עוני, כלומר, נעשה ניסיון לתת מקום לסוגיות סוציאליות יותר, אולם ב־2024 ניתן הפרס לחוקרים שבחנו אילו ממשלות יוצרות שגשוג רב יותר, ואחת העבודות שצוטטה בהרחבה בטיעונים לפרס עסקה בשאלה מדוע יישוב מסוים בארה"ב משגשג יותר מיישוב מקסיקני בצד השני של הגבול. קשה להיות יותר פרו־אמריקאי מזה.

הבחירה באותם חוקרים, שעבודתם העלתה על נס כלכלות חופשיות ודמוקרטיות, עורר ביקורת. נטען שוועדת הפרס ניסתה להעביר מסר לעולם שהולך ונעשה פחות דמוקרטי, וגם אם המסר חיובי או אפילו מוכח אמפירית (וגם על רמת ההוכחה יש ויכוח), זו לא אמורה להיות הסיבה להחלטה על הפרס.

שאלת האג'נדה נדונה עוד קודם לכן בספר שיצא לאור ב־2016, The Nobel Factor. הכותבים, ביניהם הישראלי פרופ' אבנר עופר מאונ' אוקספורד, טענו שהפרס נולד מלכתחילה כדי "ליידד" את השבדים הסוציאליסטים עם רעיון הכלכלה החופשית.

עופר אף הסביר בעבר כי "כל הדיסציפלינה הכלכלית האורתודוקסית הנלמדת בביה"ס לכלכלה באוניברסיטה היא גישה כלכלית־פוליטית הנוטה ימינה, לכיוון שמרני. הכלכלנים עצמם הם בעלי דעות פוליטיות־כלכליות שונות, אולם המודלים הכלכליים מניחים הנחות יסוד לגבי טבע האדם, שמובילות למסקנות שמרניות וימניות. הגישה הסוציאל־דמוקרטית נחקרת פחות באקדמיה ובעיני אקדמאים רבים אינה נחשבת לכלכלה. עם זאת, היא מיושמת בשטח ורוב מדינות העולם מנהלות על פיה לפחות חלק מהכלכלה שלהן".

בספר נטען גם שבעוד שבשנות ה־70 וה־80 של המאה הקודמת נשמר לפחות איזון מסוים בין בחירה בכלכלנים ליברלים לכלכלנים שמרנים, בסוף שנות ה־80 ובתחילת שנות ה־90, במקביל לנפילת הגוש הקומוניסטי, ניתן הפרס לרצף של כלכלנים שמרנים. אלה שנים שבהן הייתה גם ועדת הפרס שמרנית יותר. ב־1994, הפרס נעשה מגוון יותר.

זהות הזוכים מעידה גם על השינוי שחל בתחום הכלכלה. לפי כתבה שפורסמה ב"אקונומיסט" ב־2021, עד שנות ה־90 רוב הפרסים ניתנו על מחקרים תיאורטיים, ואילו היום הרוב המוחלט ניתן על עבודה אמפירית.

ההימורים: ישראלי לרגע בבורסת השמות

בבלוג "הומו אקונומיקוס" ממליץ הכותב ניקולס דקר על פרופ' אריאל פייקס מהרווארד, יליד קנדה שעשה את התואר הראשון והשני שלו באוניברסיטה העברית. פייקס כבר זכה בפרס של אוניברסיטת נורת'ווסטרן, הנחשב מנבא לנובל, על בניית מודלים שיעריכו דפוסי ביקוש וקיבולת ייצור. באמצעות מודלים כאלה, קובעי מדיניות יוכלו למשל להחליט אם לאשר מיזוג בין שתי חברות גדולות, או כיצד לתמרץ בתי חולים כדי לוודא נגישות גבוהה של רופאים לאוכלוסייה.

חברת Clarivate (תומסון רויטרס לשעבר) מפרסמת בכל שנה לקראת הנובל את "פרס הציטוטים" שלה למדענים המצוטטים ביותר בתחומם. זהו מדד שאמור להיות אובייקטיבי יותר, אך אינו בהכרח מנבא נובל. השנה, מדד זה הניב כמה חוקרים שעוסקים בממשק בין כלכלה לתרבות, עם הטיה סוציאליסטית יותר. ביניהם דיוויד אוטור ולורנס כץ, שחוקרים בין היתר אי־שוויון וייצוג אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה ואת האופן שבו טכנולוגיה משנה את השוק הזה; מריאן ברטרנד וסנדהיל מאוליינת'ן שניסוייהם הראו מנגנוני אפליה שונים בשוק העבודה; וניקולס בלום, החוקר השפעת אי ודאות כלכלית על השקעות וצמיחה.

עוד כתבות

פרויקט פינוי־בינוי. מינימום של 24 יח''ד / צילום: שי אשכנזי

מיזמי פינוי־בינוי: אין תוקף להבטחות בעל־פה

דיירים הגישו תביעה נגד יזם, לאחר שלטענתם לא עמד בהתחייבות שניתנה להם על־ידו בעל־פה ● תביעתם נדחתה, ופסק הדין מדגיש את הצורך בשקיפות בהסכמי התחדשות עירונית

דגל ארה''ב לצד ספינות סחורה בנמל בלוס אנג'לס / צילום: ap, Damian Dovarganes

סין מגיבה להאשמות האמריקאיות נגדה. האם בכל זאת תתקיים פגישה בין הנשיאים?

בתגובה להאשמות מצד ארה"ב בדבר כפייה כלכלית, סין טוענת כי החלטתה להטיל מגבלות יצוא חדשות על מתכות נדירות היא "צעד לגיטימי" בהתאם לחוק הבינלאומי ● דובר משרד המסחר הסיני: "מדובר במנגנון פיקוח, לא באיסור יצוא"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שיעיבו על פתיחת המסחר והאם האופטימיות של העסקה תצליח לאזן?

שבוע המסחר המקוצר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● מצד אחד עסקת החטופים שיוצאת לדרך תיתן רוח גבית, ומנגד המניות דואליות שחזרו עם פערי ארבטיראז' שליליים בעקבות איומי טראמפ על מכסים חדשים יעיבו על המסחר ● וגם: מה צפוי בנתוני האינפלציה בישראל שיתפרסמו ביום רביעי?

זוכי פרס נובל לכלכלה לשנת 2025: פטר הוביט, פליפ אגיו וג'ואל מוקיר / צילום: Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

בין הזוכים בנובל לכלכלה: ישראלי אמריקאי שמלמד באוניברסיטת ת״א

3 זוכים בפרס נובל לכלכלה ל-2025: ג'ואל מוקיר מאונבירסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב, פיליפ אגיו מ-INSEAD בצרפת ובית הספר לכלכלה של לונדון ופטר הוביט מאוניברסיטת בראון ● מוקיר הוא יהודי אמריקאי בעל שורשים ישראלים, והוא קיבל את הפרס עבור ההבנה כי לא החדשנות הטכנולוגית לבדה אחראית על הצמיחה.

עידן פיינגולד / צילום: נטי לוי

היזם שהקים כבר שתי חברות עם אח שלו אבל מגדיר את עצמו "כדורגלן בנשמה"

"אני פחות מתרכז כרגע בשאלות כמו אקזיט או הנפקה, אנחנו לא צריכים כסף, למרות שיש שתי רכישות על הפרק שיביאו אותנו ליותר מ־1,000 עובדים עד סוף השנה" ● שיחה קצרה עם עידן פיינגולד, מייסד־שותף ומנכ"ל חברת שירותי התוכנה Commit

מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און / צילום: Shutterstock, Alexander Khitrov

במצעד ענק: צפון קוריאה הציגה העתקה למל"ט מתאבד ישראלי

קוריאה הצפונית, אחת הידידות הקרובות של משטר האייתוללות, קיימה ביום שישי מצעד צבאי ענק שבו הוצג מל"ט מתאבד שנראה כהעתקה של "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● ההעתקה הצפון קוריאנית ברורה לא רק מעצם הכלי, צורתו והמבנה, כי אם גם בגלל המשגרים שהוצגו – וזהים להארופ

בודקים את המיתוס. ארבעת המינים / צילום: Shutterstock

האתרוג הגיע לארץ ישראל רק בימי בית שני, אז איך הוא נהפך לאחד מארבעת המינים?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: ארבעת המינים נראים לנו מובנים מאליהם, אך חלקם למעשה נקבעו כפרשנות מאוחרת

המתווך הטורקי איברהים קאלין / צילום: Reuters, Murat Gok / Anadolu

צלם טבע ואיסלמיסט: האיש ששלח ארדואן לרקום את עסקת החטופים

מאחורי שיחות הפסקת האש פועלים שניים מהאנשים המשפיעים ביותר במזרח התיכון - אחמד עבד אל־ח'אלק, מנהל "התיק הפלסטיני" המצרי, ואיברהים קאלין, ראש סוכנות הביון הטורקית ● הראשון מזוהה בקשריו ההדוקים עם חמאס, השני פועל בשליחות ישירה של ארדואן - ושניהם מנסים לעצב את היום שאחרי בעזה

עו''ד דן אבי-יצחק / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב

עו"ד דן אבי-יצחק, שייצג את נתניהו, דרעי ונמרודי, נפטר בגיל 89

דן אבי-יצחק ז"ל היה מבכירי עורכי הדין בתחומי המשפט הפלילי והצווארון הלבן בישראל ● בשנות ה-90 הוא ייצג את עופר נמרודי בפרשת האזנות הסתר והתפטר מייצוגו של שר הפנים דאז אריה דרעי בעקבות פרשת בר-און חברון

ליאור ועופר פיין במטולה. הקימו את עגלת הקפה גולדי / צילום: אלה לוי-וינריב

במטולה התיירים חוזרים לצימרים, בקריית שמונה הרחובות מתעוררים: החיים בצפון שבים בהדרגה למסלולם

הגליל העליון חוזר לשגרה לאחר 14 חודשי מלחמה מול חיזבאללה, שהובילה להרס רב באזור ● יותר ויותר עסקים נפתחים מחדש, רוב התושבים חוזרים לבתיהם, והמוני ישראלים מגיעים לחוות את הטבע היפה שבאזור ● אבל יש גם מי שמדבר על לא מעט אתגרים בדרך: "נאבקים על לקבל פיצוי ראוי, המדינה עדיין לא באירוע"

מגמות מנוגדות בבורסה / צילום: שוק ההון והשקעות

טראמפ פיצל את הבורסה בתל אביב לשניים, ויום מסחר כזה לא ראינו זמן רב

הבורסה בת"א הושפעה היום משתי מגמות מנוגדות שהתרחשו בגלל הנשיא טראמפ: מצד אחד - אופטימיות הנובעת מכניסתה לתוקף של סיום המלחמה; ומנגד - חזרתה של מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שהובילה לירידות בסוף השבוע בוול סטריט והשפיעה על הבורסה מכיוון המניות הדואליות ● וגם: איך מושפעות מניות הנדל"ן, אל על והמניות הביטחוניות?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 2%, המניות הדואליות נפלו

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.4%, מדד ת"א 90 עלה בכ-0.2% ● מדד הטכנולוגיה איבד כ-2.5%, בהובלת מניות השבבים הדואליות נובה, קמטק וטאואר ● וול סטריט סיכמה את היום הגרוע ביותר מאז אפריל, בעקבות איומו של טראמפ להטיל מכסים של 100% על סין ● השקל נחלש בסוף השבוע בכ-1.5% מול הדולר לרמה של 3.3 שקלים. גם מחירי הנפט והקריפטו צנחו בחדות

עסקת שיא בחריש / צילום: Locktyevarchviz

קומה 27 עם בריכה: בכמה נמכרה הדירה הנדירה בחריש?

פנטהאוז ביישוב חריש, בן 6 חדרים בשטח של 211 מ"ר, עם מרפסת בשטח 185 מ"ר ובריכה, נמכר ב־5 מיליון שקל ● מדובר בפנטהאוז בקומה ה־27 במגדל הגבוה ביותר שנבנה ביישוב

מייסדי נאבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: נאבן

החברה הישראלית שמכוונת לשווי של מעל 6 מיליארד דולר בהנפקה המתוכננת

חברת נאבן, לשעבר טריפאקשנס, מתכננת לגייס כ־960 מיליון דולר בהנפקה ראשונית בנאסד"ק לפי שווי של עד 6.45 מיליארד דולר - נמוך מהשווי שבו הוערכה ב־2022, אז הוא עמד על מעל ל-9 מיליארד דולר

בכמה נמכרה דירה בראשל''צ? / צילום: אייל ימיני

"יש אזורים בראשון לציון שבהם מתפשרים יותר": בכמה נמכרה דירת 3 חדרים?

דירת 3 חדרים בראשון לציון נמכרה ב-1.59 מיליון שקל אחרי שעמדה כשלושה שבועות בלבד על המדף ● "מרכז ומערב העיר עובדים עדיין חזק, ויש ביקוש לדירות באזורים האלו", אמר המתווך בעסקה ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

מפעל HP בקרית גת / צילום: יח''צ

גל פיטורים של "אחרי החגים" בפתח: HP אינדיגו תפטר עשרות עובדים

HP תחל אחרי החגים בגל פיטורים שיעמוד על עשרות עובדים, ככל הנראה בין 50 ל- 90, מתוך 2,500 עובדי החברה בישראל ● מצבת העובדים של החברה בישראל ובעולם לא השתנתה - והיא עומדת על 2,500-2,400 עובדים בישראל בשנתיים האחרונות ועל 58 אלף בעולם, נכון לתחילת השנה

ליסה קוק וג'רום פאוול. המינויים עשויים להטות את הכף / צילום: ap, Mark Schiefelbein

האתגר הבא של טראמפ מתקרב. בדרך לשם יש לו בעיה של 2.4 טריליון דולר

הגירעון האמריקאי לשנת התקציב 2026 צפוי להגיע לפחות ל-2.4 טריליון דולר ● הממשל בונה תוכנית הנשענת על ארבע רגליים - שליטה במועצת הנגידים, הורדת הריבית שבה מלווה הפד כסף לבנקים, ניסיון לפטר את פאוול ומערכה אגרסיבית כלפי חברי פד - כדי לפתוח דרך לאימוץ מדיניות מוניטרית מרחיבה ● אלא שמה שמעניין את טראמפ באמת הוא לצלוח את בחירות האמצע בנובמבר 2026 ● כתבה ראשונה בסדרה

"נשארה מחוץ לתמונה": המדינה שהפכה למפסידה הגדולה של ההסכם

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: מדינות ערביות שיתפו פעולה עם ישראל במהלך המלחמה, איראן נותרה מחוץ למשחק, האתגרים של היום שאחרי והפרשן העזתי שמסביר למה פרו-פלסטינים מתנגדים להפסקת האש ● כותרות העיתונים בעולם 

אבינתן אור מגיע לביה''ח בילינסון / צילום: ap, Francisco Seco

20 החטופים החיים נמצאים בישראל; הצלב האדום קיבל מחמאס שני חטופים חללים

בשתי פעימות שוחררו 20 החטופים החיים - ועתה הם מתאחדים עם משפחותיהם • תחילה שוחררו איתן מור, גלי וזיו, מתן אנגרסט, עמרי, גיא ואלון ולאחר מכן רום, אריאל, מקסים, דוד, איתן הורן, שגב, בר, מתן צנגאוקר, נמרוד, יוסף, אבינתן, אביתר ואלקנה • חמאס פרסם את שמות ארבעת החטופים החללים שיושבו היום: גיא אילוז, יוסי שרעבי, דניאל פרץ וביפין ג'ושי ● עדכונים שוטפים

פרופ' הלל בר גרא / צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

המדען הראשי של הרלב"ד: "צריך ללמוד מיוון ולהגביל את המהירות בערים ל-30 קמ"ש"

פרופ' הלל בר גרא כיהן עד לאחרונה כאחראי על המחקר ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ועזב את תפקידו עם מסר ברור: מספר ההרוגים בכבישים מזנק, ויש הרבה מה לעשות • בראיון לגלובס הוא אומר שיש הרבה מה לחזק ברמת התשתיות, ומסביר למה הוא מציע לאמץ את חוק המהירות של יוון: לא יותר מ־30 קמ"ש בתוך העיר