גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האתגר הבא של טראמפ מתקרב. בדרך לשם יש לו בעיה של 2.4 טריליון דולר

הגירעון האמריקאי לשנת התקציב 2026 צפוי להגיע לפחות ל-2.4 טריליון דולר ● הממשל בונה תוכנית הנשענת על ארבע רגליים - שליטה במועצת הנגידים, הורדת הריבית שבה מלווה הפד כסף לבנקים, ניסיון לפטר את פאוול ומערכה אגרסיבית כלפי חברי פד - כדי לפתוח דרך לאימוץ מדיניות מוניטרית מרחיבה ● אלא שמה שמעניין את טראמפ באמת הוא לצלוח את בחירות האמצע בנובמבר 2026 ● כתבה ראשונה בסדרה

ליסה קוק וג'רום פאוול. המינויים עשויים להטות את הכף / צילום: ap, Mark Schiefelbein
ליסה קוק וג'רום פאוול. המינויים עשויים להטות את הכף / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

ב-30 בספטמבר הסתיימה בארה"ב שנת הכספים 2025, ועם כל הרעש והצילצולים של אילון מאסק ומחלקת היעילות והחיסכון, שבאה והלכה, הגירעון לשנת התקציב של 2025 כולה עמד על כ-2 טריליון - עלייה של כ-4% משנה שעברה. נכון לסוף ספטמבר, עמד החוב הלאומי של ארה"ב על 37.64 טריליון דולר, גידול של 2.17 טריליון מסוף שנת התקציב שעברה. חוב זה נושא נכון לעתה ריבית ממוצעת של 3.372%, ובשנת הכספים 2025 אכלו הוצאות ריבית אלו, בסך של 1.13 טריליון דולר, מעל 20% מהכנסות הממשלה ממיסים; הן היו גדולות יותר מכל סעיף אחר בתקציב - כולל תקציב הביטחון, שעמד על כ-940 מיליארד דולר.

הסכם יש, נובל לא: מריה קורינה מצ'אדו, מנהיגת האופוזיציה בוונצואלה היא הזוכה בפרס נובל לשלום
היום שאחרי: המיליארדרים יסתערו, הטבות המס בעזה יחגגו. ומה הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה?

מאז בספטמבר הפד הוריד את הריבית הבסיסית, היא הריבית הבין-בנקאית, ל-4.25%, ואף הבטיח להמשיך ולבצע עוד שתי הורדות בהמשך השנה. אך כפי שהוסבר פה בעבר, הורדת הריבית הזו אינה משפיעה בהכרח על הריבית לטווח ארוך, קרי על האג"ח הממשלתיות לטווח של 10, 20 או 30 שנה. ריבית על האג"ח הללו נקבעת על ידי השוק, קרי הריבית שהמלווים דורשים מהממשלה עבור כספם, כפונקציה של הערכתם את האינפלציה ואת הסיכונים האחרים במתן אשראי לממשלה. ואכן, בימים שלאחר הורדת הריבית, השוק לא התרשם. והריבית לטווח ארוך עלתה קלות.

הדרך היחידה שבה הפדרל רזרב יכול להשפיע על הריבית לטווח ארוך היא באמצעות רכישה מסיבית של האג"ח הממשלתיות לטווח ארוך, באמצעות כסף שהוא מדפיס מהאוויר. תהליך כזה מכונה גם "שליטה בתשואות" ( Yield control) - ביטוי מכובס למניפולציה בוטה במנגנון הריבית כולו, המלווה בייצור עצום של כסף. זאת באופן ישיר (הדפסות הפד) ובאופן עקיף - דרך עידוד לקיחת אשראי במשק בכלל, שכן ריביות רבות במשק מושפעות ישירות מהריבית על האג"ח הממשלתית לטווח ארוך, כמו המשכנתאות למשל.

הגירעון נסק לסכומים שלא נראו כמותם

שנת התקציב 2026 שאך החלה אינה מבשרת ירידה בגירעונות, להיפך. נכון לירידת מאמר זה לדפוס והתחלת שנת התקציב, ממשל טראמפ טרם הגיש לקונגרס לאישור תקציב אלא רק "שלד תקציב", נטול תמונה כללית של ההכנסות והגירעונות. גם שלד זה לא עבר בסנאט, כך שבתחילת אוקטובר הושבתו שירותי הממשלה הפדרלית.

על פי תחזיות משרד התקציבים של הקונגרס, הגירעון לשנת התקציב 26' שזה עתה החלה צפוי לגדול ל-2.6 טריליון, ועלות תחזוקת החוב, קרי הריבית, להגיע לטריליון דולר. גם המשרד לניהול ותקציב שבבממשל פרסם בספטמבר הערכה דומה. בהתחשב בעובדה שהערכות משרד התקציבים של הקונגרס לשנת 25' היו אופטימיות והריבית ששילמה הממשלה הייתה מעל 1.1 טריליון, לא יהיה מוגזם להעריך כי בפועל הגירעון ינוע בין 2.4-2.8 טריליון דולר, וההוצאות לריבית יהיו בטווח 1.2-1.4 טריליון דולר. סכומים שמעולם לא נראו כמותם.

הגירעון הולך ותופח בעוד תמונת המצב של כלכלת ארה"ב עגומה למדי. האינפלציה הרשמית עומדת על כ-3% ומסרבת לרדת, עוד לפני שמביאים בחשבון את השפעות המכסים על רכישות חג המולד. במקביל הכלכלה הריאלית מגלה סימני התכווצות ממשיים - אותה סטגפלציה שדנו בה רבות.

כך למשל מדד הפעילות בסקטור התעשייתי-יצרני שמפרסם הפדרל רזרב סניף ריצ'מונד נפל בהתמדה מאז מרץ והוא ניצב כיום באחד מנקודות השפל מאז 2016. ירידה דומה חלה בביקוש למשאיות ובמדד ההובלה העוקב אחר היקף השינועים של סחורות. גם נתוני התעסוקה מתקררים: בחודש ספטמבר התווספו לכלכלה רק 22 אלף משרות חדשות, לעומת ציפייה לגידול של 76 אלף, ומדד הבלתי מועסקים גדל למספרו הגבוה ביותר מאז 2021. משום אלו מעריכים אנליסטים ומודלים מרכזיים כי הסבירות למיתון במשק האמריקאי ב-12 החודשים הבאים היא 30%-50%.

כלוא בין החוב הממשלתי המעמיק, הוצאות הריבית על החוב שמטפסות, האינפלציה שמסרבת לדעוך, המשק המתקרר והדולר המידרדר - שער הדולר ירד בכ-10% מאז תחילת השנה. כך, מחסן תרופות הפלא הקלאסיות של הפד הולך ומתרוקן. והשאלה אפוא, היא מה הלאה?

החלופה הראשונה נוגעת לתוכניות הממשל. נוכח הנסיבות, נראה כי פני הממשל ובראשו שר האוצר סקוט בסנט לפתרון רדיקלי. זה אומר ליטול שליטה על תשואות האג"ח הממשלתיות לטווח ארוך, ולהורידן ליעד נמוך בהרבה ממה שהשוק דורש. שליטה כזו בריבית לטווח ארוך מכונה Yield Curve Control. בהפעלתה נקבע לאג"ח ל-10, 20 ו-30 שנה יעד ריבית נמוך משמעותית ממחיר השוק. למשל, קביעת ריבית של 2.5% על האג"ח ל-10 שנים, אף שהיום השוק דורש על השקעה כזו כ-4.2%.

השליטה הזו מושגת באמצעות רכישות מותאמות של הבנק המרכזי את החוב הממשלתי, כך שהריבית לא תעלה על יעד הריבית שנקבע. שליטה כזו בריבית לא רק עוזרת לממשלה לממן את החוב במחיר מוזל, וכך מקלה מאוד על הלחץ התקציבי השוטף - היא גם פותחת את שוק האשראי ומגבירה נזילות בסקטור הפרטי. זאת הואיל והרבה ממחיר האשראי במשק צמוד מאוד למחיר האשראי על החוב הממשלתי לטווח ארוך, כמו המשכנתאות.

אלא שהממשל יכול להביא ליישום מדינות כזו של שליטה בריבית לטווח ארוך רק אם יצליח לשכנע או לאלץ את הפד לאמץ אותה. היא תיושם באמצעות חזרה למדיניות ההרחבות ורכישת החוב הממשלתי - מדיניות שהפד יישם רק פעם אחת בהיסטוריה, בימי מלחמת העולם השנייה.

הנשיא כבר מפעיל לחצים על נציגי הפד

לפדרל רזרב יש שני גופים ניהוליים. הראשון הוא מועצת הנגידים, המונה שבעה חברים. המועצה קובעת בין השאר את הריבית שמשלמים או מקבלים הבנקים כאשר הם לווים או מלווים כסף מהפד. הגוף השני, ועדת השוק הפתוח, מונה 12 חברים, שבעת הנגידים הנ"ל ועוד חמישה. אחד מהם הוא נשיא סניף ניו יורק של הפד, ועוד ארבעה משתנים מתוך 12 נשיאי הסניפים של הפד. ועדת השוק הפתוח היא זו הקובעת את הריבית לטווח קצר, קרי הריבית הבין-בנקאית, ובסמכותה להחליט אם לרכוש אג"ח ממשלתיות.

כדי להביא להורדה ממשית וממושכת בריבית, שלאחריה יחודשו הרכישות של החוב הממשלתי, מפעיל הנשיא כבר היום לחצים גדולים על 12 חברי ועדת השוק הפתוח. הלחצים אינם מוגבלים להצהרות. הם הודגמו היטב באיומים ובפעולות נגד ליסה קוק, אחת משבעת חברי מועצת הנגידים, בעלת העמדות המוניטריות הניציות יחסית. הפעולות והאשמות הסתיימו בפיטורי קוק, שבינתיים הושעו על ידי בית המשפט, והעניין כולו הגיע לפתחו של בית המשפט העליון. אם האחרון יאשר את פיטוריה - תיפתח בפני דונלד טראמפ הדרך למינוי שני נגידים חדשים עד תחילת שנה הבאה (בינואר 2026 מתפנה אחד המקומות במועצת הנגידים). אלה יצטרפו לשני המינויים הקודמים של טראמפ, מישל באומן וסטפן מירן, אשר גם כך נוטים למדיניותו של הנשיא.

מינויים אלה עשויים להטות את הכף במועצת הנגידים ולבודד את יו"ר הפד ג'רום פאוול, שמסיים את כהונתו במאי 2026. האירוע עם קוק לא רק נועד לכבוש את המושב המכריע במועצת הנגידים, הוא גם נועד להדגים היטב לחברי הפד האחרים שבוועדת השוק הפתוח, אשר אינם פוליטיקאים המורגלים בהתקפות בוטות ואישיות, כי הממשל לא יהסס להפעיל כל לחץ ותרגיל, לא מקובל, בלתי כשר, או אישי ככל שיהיה, נגד העומדים בדרכו, כדי לייצר רוב המיישם את מדיניותו.

בינתיים הצית הנשיא אש בפוסטים ברשתות החברתיות שמהם עולה כוונתו לפטר את פאוול. ספק אם המהלך הוא בסמכותו, אך כפי שאנו מכירים את טראמפ, זה לא בהכרח ימנע ממנו לנסות להשלים אותו. השליטה במועצת הנגידים, שהיא כבר בטווח נגיעה, אומנם אינה יכולה כשלעצמה להכתיב לוועדת השוק הפתוח את מדיניות הריבית (או רכישת החוב הממשלתי), אך היא יכולה לשבש החלטות ניציות באמצעות קיצוץ במחיר שבו יתן הפד אשראי לבנקים, שמצוי בסמכות מועצת הנגידים. יתרה מזו: בחודש פברואר אמורה מועצת הנגידים לאשר את הארכת הקדנציות של נשיאי הסניפים המקומיים של הפד, ושליטה של מקורבי טראמפ במועצה יכולה להיות עוד מנוף לחץ.

ארבע רגליים חשובות בדרך למדיניות

החיבור של ארבעת האלמנטים - שליטה במועצת הנגידים, הורדת הריבית שבה מלווה הפד כסף לבנקים, ניסיון לפטר את פאוול ומערכה אישית אגרסיבית כלפי חברי וועדת השוק הפתוח - עשויה, כך מקווה הממשל, לפתוח את הדרך לאימוץ מדיניות מוניטרית מרחיבה. זו תכלול מניפולציה של הריבית לטווח ארוך באמצעות רכישת החוב הממשלתי עוד בשנת 2026, חודשים לפני מועד בחירות האמצע בנובמבר.

אם תצליח תוכנית הממשל, והפד לא רק יוריד את הריבית לטווח קצר אלא גם יאמץ בפועל מדיניות, גם אם לא מוצהרת, של ריסון הריבית לטווח ארוך, אזי הריבית על החוב הממשלתי תרד, בעיית מימון הגירעון הממשלתי תיפתר לפחות לטווח הקצר, הריבית למשכנתאות ובכלל במשק תנחת, והמשק יוצף בכסף חדש. זה שיביא, להבנת הממשל, לפריחה כלכלית גם בכלכלה הריאלית ובמחירי הנדל"ן. שחזור של מה שהתרחש בשנים 2020-2021 לאחר פרוץ הקורונה.

מדיניות המכסים החדשה של טראמפ, עם הדולר החלש, ימנעו נזילה, לפחות חלקית, של הכסף החדש הזה מחוץ לגבולות ארה"ב, קרי למדינות הייצור הזולות כמו סין. גירוש העובדים הזרים חסרי הרישיונות יבטיח מחסור בידיים עובדות גם בתחתית סולם התעסוקה, וממילא עלייה בשכר השכבות הנמוכות. הפריחה בעקבות הספקת הכסף החדש לכלכלה גם תתן למפלגה הרפובליקאית יתרון ממשי בבחירות האמצע של נובמבר 26', כך שהקונגרס לא ייפול בידי הדמוקרטים. שכן אם זה יקרה, יחווה ממשל טראמפ שיתוק כמעט מוחלט בשנתיים האחרונות של נשיאותו.

השלכות לא רצויות להיחלשות הדולר

למדיניות מרחיבה שכזו עשויות להיות השפעות מיידיות נוספות. הראשונה, פגיעה ממשית נוספת בדולר, החלשה שאינה מטרידה את הממשל, להפך - פירושה יבוא יקר ויצוא אמריקאי זול. תוספת כוח למדיניות המכסים שנועדה להשאיר את הכסף המודפס בתוך ארה"ב. אלא שלהיחלשות הדולר כן ייתכנו תוצאות לא רצויות, בראשן פגיעה קשה בשוקי ההון המקומיים ועלייה ממשית בריבית. זאת הואיל והמשקיעים הזרים, המחזיקים כשליש מהחוב האמריקאי וכחמישית מהמניות בוול סטריט, עשויים לבקש תשואות גבוהות יותר כפיצוי על הירידה בשער הדולר. מצב זה יאלץ את הפד להדפיס ולקנות עוד יותר מהחוב הממשלתי כדי לשמור על הריביות בשליטה. תהליך כזה יכול בקלות להתפתח לסחרור המזין את עצמו בהיקפים גדלים.

הדפסה מסיבית מהסוג שתאפשר לשלוט על הריביות לטווח ארוך, תגביר את האינפלציה. אך בכך רואה הממשל בעיה משנית, לפחות בטווח המיידי. כבר היום, כשהמחירים בארה"ב מטפסים ללא רחם, הנשיא לא מהסס לחזור על הבדותה כי הם בירידה. את אהדת ההמון הוא מנסה לקנות באמצעים כמו הסתה פרועה נגד המהגרים ונגד מדינות זרות כמו ונצואלה (שפלישה צבאית אליה נראת רק שאלה של זמן, גם לצורך הורדת מחירי האנרגיה).

לכך יש להוסיף ניסיון לרכוש שליטה במספרים ובעובדות. הדגמה לכך ניתנה בתחילת אוגוסט, שעה שהנשיא פיטר את מנהלת הלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה בגין דו"ח תעסוקה שהציג האטה גדולה בגידול בשוק התעסוקה, בנימוק שהתוצאות שהוצגו היו "מזויפות מטעמים ומטרות פוליטיות". כמובן שום הוכחה או סימן לכך לא ניתנו.

אבל הסיבה העיקרית לכך שהאינפלציה היא בתחתית סולם העדיפויות נמצאת דווקא בלוח השנה הפוליטי. הזרמת הכסף תאושש את המשק הרבה יותר מהר מאשר היא תשפיע על המחירים. ועד שיגיע מועד החשבון, בדמות אינפלציה, יסתיימו בחירות האמצע בשלום. יתרה מזו, ייתכן כי רוב האימפקט הכבד של הזרמת הכסף על המחירים יתרחש, כך לפחות מקווה הממשל, עמוק לתוך 2027-2028, שעה שבכל מקרה כהונת הנשיא תגיע לישורת האחרונה. מה גם שעד אז יתכנו אירועים דרמטיים אחרים וחדשים שימשכו את תשומת הלב, החל ממתיחות ענק עם סין סביב טייוואן, דרך עימות צבאי בוונצואלה, וכלה בתקווה שההתפתחות המהירה בבינה המלאכותית וברובוטיקה, יחד עם ההזדקנות המואצת של אוכלוסיית ארה"ב, שניהם תהליכים דפלציוניים לעילא ולעילא, ימתנו את השפעת הכסף המודפס על המחירים.

האם תוכנית אמביציונית שכזו תעבוד? האם ההשפעות החברתיות והפוליטיות של האינפלציה לא תגרום לתוכנית לקרוס? האם הירידה בדולר תהיה אגרסיבית ומהירה מדי, ומה זה יעשה לכלכלת ארה"ב והעולם? האם הפד יכנע ומה בכלל חושב הפד בראשות פאוול, והאם יש אלטרנטיבה להדפסה המסיבית? על כך בכתבה הבאה בסדרה העוסקת בחוב הממשלתי היוצא משליטה.

עוד כתבות

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-7% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים