האינטרסים של המתווכות / צילום: AP
למה המשא ומתן הנוכחי לעסקת שחרור חטופים הצליח במקום שבו קודמיו נכשלו פעם אחר פעם? לשאלה הזאת יש כמובן תשובות מגוונות, אבל נדמה שהלילה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ סיפק אחת מהן: "אני מודה למתווכות קטאר, מצרים וטורקיה שעבדו איתנו כדי לגרום לאירוע ההיסטורי וחסר התקדים הזה לקרות", כתב בהודעה שבישרה על ההסכם.
● היום שאחרי: המיליארדרים יסתערו, הטבות המס בעזה יחגגו. ומה הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה?
● ביי ביי חות'ים? האם נגמר עידן ההשכמות הליליות
● טורקיה תחזיר את הטיסות לישראל ולא תוותר על חמאס
אבל התשובה הזאת מעלה שאלות נוספות: איך בכלל עובד התיווך המשולש הזה? לאיזה כיוון כל אחת מושכת? איך זה משפיע עלינו?
בעזרת מומחים, ניסינו למפות את האינטרסים השונים, לעמוד על חלוקת התפקידים - ולהבין איך זה מסתכם במאזן היתרונות והחסרונות עבור ישראל. הצצה לאופן ההתנהלות של נציגי המתווכות בחדרי חדרים סיפק לנו תא"ל (במיל') ד"ר אורן סתר, לשעבר חבר בכיר בצוות המשא ומתן לשחרור החטופים.
קטאר
מה האינטרסים שלה? "קטאר מחזיקה בתדמית מול העולם המוסלמי והערבי, שבזמן שכולם נטשו את עזה והפלסטינים היא ממשיכה לעמוד לצדם", אומר אילן זלאיט, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובמרכז דיין באוניברסיטת תל אביב. "זה משדר גם לאנשים בעולם המערבי שמאוכזבים מהממשלות שלהם בסוגייה הזו. היא זו שאכפת לה מהסוגייה הפלסטינית, זו שיכולה להפעיל מנופי לחץ על חמאס כי היא מממנת אותו, וגם על ישראל כי אין אף אחת אחרת שמוכנה לממן את עזה בלי הסדר מקיף יותר".
איזה תפקיד היא ממלאת? לדברי זלאיט, "קטאר נהנית ממעמד של מי שפותרת בעיות לכולם, ועם כל הכבוד לדיבורים בישראל על התקיפה שם - המעמד הזה לא הלך לשום מקום. ככה כולם צריכים אותה ושני הממשלים האחרונים של ארה"ב עלו אליה לרגל, שזה בדיוק מה שהיא רוצה - ליהנות מכל העולמות. אבל אנחנו גם רואים מהפערים שנשארו בין ישראל לחמאס שהיכולת של קטאר מוגבלת".
"קטאר, כמו גם מדינות מפרציות אחרות, משפיעה מאוד על מצרים בגלל השקעות ענק בה, שעוזרות למשטר א־סיסי להשאיר את הראש מעל המים", אומר זלאיט. ואכן, רק בקיץ האחרון קטאר החליטה להשקיע 4 מיליארד דולר באתר תיירות בחוף הצפוני של מצרים והשתיים פתחו בשיחות על "חבילת שיתוף פעולה" בגובה 7.5 מיליארד. זאת בנוסף, כך זלאיט, להשקעות קבועות בנכסים ובשורה של בלוקים לחיפוש גז טבעי בשטח מצרים. "לכן, למרות שמצרים אולי תהיה המוציאה לפועל של הסכם, קשה לראות אותה נוקטת בעמדה מנוגדת לזו של קטאר והמפרציות".
יתרונות לישראל: "כבר ראינו את טראמפ מדבר ישירות עם חמאס, דרך איש העסקים האמריקני־פלסטיני בישארה בחבח", אומר זלאיט. "אז אם פעם חשבנו שקטאר היא הדרך היחידה להשיב את החטופים, היום אני לא רואה יתרון שהמעורבות הקטארית מעניקה לישראל". סתר סבור שאותם מנופי השפעה שיש לקטאר על חמאס, הם הנכס העיקרי שיש לה עבור ישראל: "העובדה שקטאר משמשת משענת עבור חמאס מאפשרת לה ללחוץ את הארגון להתפשר בנקודות מסוימות".
חסרונות לישראל: "קטאר מממנת את חמאס, וגם אם תוסכם קונסטלציה בה חמאס זז הצדה לטובת גוף מקצועי אז היא אולי לא תתנגד אבל תמשיך לממן את המאמץ שלו. זה נוגד את האינטרסים של ישראל".
איך זה נראה מבפנים? "לקטארים חשוב לתחזק מוניטין של מתווכים מקצועיים", מעיד סתר. "הם נוקטים בגישה 'רכה' - הם מנסים לשדר שהתפקיד שלהם הוא לפתור בעיות לטובת כל הצדדים. הנציגים הקטארים משתדלים לסגל לעצמם חזות של מתווכים נטולי פניות, ולכן הם דואגים להתעקש מול חמאס בנקודות שבהן הם חושבים שהדרישות שמעלה ישראל הן הגיוניות. מנגד, הם כמובן עושים את אותו דבר בצד השני - ומייצגים את עמדת חמאס כשהם מוצאים לנכון".
האם התקיפה הישראלית בדוחא משפיעה על ההתנהלות הקטארית בחדרי חדרים? סתר מאמין שלא: "קטאר סחטה מהתקרית הזאת מה שהיא הצליחה, ולנוכח הרצון שלה לשמר על מעמדה כפותרת בעיות, סביר שזה לא יפגע במאמצי התיווך שלה".
מצרים
מה האינטרסים שלה? "מאז שנכנס לתפקידו ב־2014, נשיא מצרים א־סיסי נלחם נגד האחים המוסלמים וחמאס", מסביר ד"ר חיים קורן, לשעבר שגריר ישראל במצרים ומרצה באוניבסיטת רייכמן. "א־סיסי הבין את הכוח שבהחזקת השליטה במעבר רפיח ופעל כמתווך היחיד בינינו לבין החמאס וכך שדרג את תדמיתו בעולם. הוא בנה את המנהיגות שלו על בסיס התיווך". לפי פרופ' אלי פודה מהאוניברסיטה העברית ומכון מיתווים, "מצרים עושה את זה כי היא רואה את עצמה מובילה את העולם הערבי וככזאת תפקידה לקדם את פתרון הבעיה הפלסטינית - שהיא אחת הסוגיות החשובות ביותר בעולם הערבי. כך, א-סיסי מחזק גם את הלגיטמציה שלו בחברה המצרית".
המישור הביטחוני מדאיג מאוד את מצרים. "המצרים חוששים שפלסטינים - ואולי חלקם טרוריסטים - יגיעו למצרים, לא משנה אם יגורשו או יברחו. הם גם לא רוצים להיתפס בתור אלה שתרמו להעלמתה של הבעיה הפלסטינית", מציין פודה. בנוסף, למצרים יש אינטרס כלכלי חזק מאוד לסיים את המלחמה, משום שהחות'ים גרמו לפגיעה מאוד משמעותית למעבר של אוניות בתעלת סואץ, שהיא מקור קריטי לתקציב המדינה ולהגדלת יתרות מטבע החוץ שלה.
איזה תפקיד היא ממלאת? "האחראי על התיווך מצד המצרי הוא שר המודיעין שלהם, חסן מחמוד ראשד. הוא השר הכי חשוב בממשלת מצרים. בעוד קטאר מתמקדת בשיקום הרצועה ובחמאס, התפקיד של מצרים הוא גם למגר את האיום מצד חמאס", קורן טוען. יתרה מזאת, "מצרים תידרש גם להיות שותפה ליום שאחרי המלחמה - יהא אשר יהא", הוא מדגיש.
מצד שני, קורן מזכיר שמצרים נוקטת בעקביות עמדה שתומכת במדינה פלסטינית, וזה, לדבריו, "מאפשר לה לנכס לעצמה את קידום המדינה הפלסטינית - ולהציג את חמאס כמי שמאתגר את מימוש הרעיון הזה במקרה שהארגון סוטה מהקו שמובילה מצרים".
יתרונות לישראל: לשיטתו של קורן, "מבחינת ישראל התיווך המצרי הוא יתרון. מצרים היא המתווכת הטובה ביותר עבורנו מבין שלוש המתווכות. היא מדינה מסודרת שמכבדות אמנות בינלאומיות ומקפידה שלא לחצות קווים אדומים. תמיד אפשר להגיע איתה להבנות כלשהן - והן ידעו לקדם אותן. חוזה השלום שיש לנו עם מצרים עומד בתוקפו כמעט 50 שנה - והיא רואה עצמה מחויבת לו, אף על פי שבשנתיים האחרונות היא ניצבת בפני מצבים לא פשוטים. למצרים יש קרדיט בקרב ישראל ולכן היא המתווכת החשובה ביותר עבורנו".
חסרונות לישראל: "הממשל המצרי והישראלי לא רואים עין בעין בכל הנושאים", אומר פודה. "המצרים גיבשו פתרון שלא מקובל על ממשלת ישראל. כך, מצרים רואה את הרשות הפלסטינית כגורם הלגיטימי להנהגה בעזה - ועם זה ממשלת ישראל לא מסכימה. בנוסף, מצרים חוששת מדומיננטיות יתר של ישראל באזור".
איך זה נראה מבפנים? "למצרים יש אינטרס ישיר וברור ברצועה", סתר טוען. "לכן, בשונה מקטאר, המצרים נכנסים לרזולוציות יותר עמוקות בכל מה שנוגע לשטח, והם יודעים לרדת לפרטי הפרטים של הסדרי הביטחון בעזה". אז איך זה משתלב עם המעורבות הקטארית? "היחסים בין שתי המדינות הם מורכבים, ולא תמיד יש אחדות אינטרסים ביניהן", הוא אומר, "אבל נציגי המדינות כן משתדלים להיות מתואמים בחדרי המשא ומתן".
טורקיה
מה האינטרסים שלה? כדי להבין את האינטרס הטורקי, ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מציע לחזור למה שהתרחש בשולי עצרת האו"ם לפני כשבועיים: "ארדואן יזם פסגה בין המדינות הסוניות והערביות, אליה הצטרף גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. עברו כמה ימים, והנה טראמפ הציג את התוכנית שלו לסיום המלחמה. בתקשורת הטורקית החלו לשווק את תוכנית טראמפ כרעיון שנולד מאותה יוזמה מוסלמית, שנשיא טורקיה ארדואן הוא זה שהוביל אותה. זה מגלם את האינטרס של ארדואן: להיתפס כמי שמנהיג את העולם המוסלמי וכמגן העשוקים הפלסטינים".
לצד זאת, טוען כהן ינרוג'ק, בגלל הקרבה האידאולוגית של ארדואן לאחים המוסלמים, יש לו אינטרס לדאוג שחמאס לא יושמד לחלוטין, ושתהיה לו שרידות מסוימת.
איזה תפקיד היא ממלאת? לפי כהן ינרוג'ק, "לטורקיה יש מנופי השפעה על חמאס, ולכן היא גם נתפסת כמי שיכולה ללחוץ את הארגון". בנוסף, הוא סבור ש"היותה של טורקיה חברה בנאטו הופכת את השיח עם האמריקאים ליותר נוח, משום שיותר קל לדבר עם מדינה שנתפסת כבעלת ברית".
יתרונות לישראל: כהן ינרוג'ק מסביר ש"ההתלהבות של ארדואן מכך שטראמפ כביכול מכיר בו כמנהיג העולם המוסלמי עשויה להגביר את המוטיבציה שלו להביא לטראמפ 'הישגים', באמצעות הפעלת לחץ על חמאס". אבל מעבר לזה, כהן ינרוג'ק מצביע שוב על אותה פסגה של האו"ם: "טראמפ השכיל ליצור מצג של חזית אחידה בעולם המוסלמי בעד סיום המלחמה, וההשתתפות של טורקיה ממלאת תפקיד מפתח בהקשר הזה. זה, הלכה למעשה, סגר את מרחב התמרון של חמאס".
חסרונות לישראל: אז החיסרון העיקרי והמשמעותי ביותר לישראל, אותו הזכרנו קודם, הוא כמובן הקרבה של ארדואן לחמאס - והרצון שלו לשמר משהו מהכוח של הארגון. אבל כהן ינרוג'ק מאיר על חסרון נוסף של המעורבות הטורקית במשא ומתן: "טורקיה בטח תנסה לקחת חלק הרבה יותר פעיל ביום שאחרי וזה בעצם יהווה איזשהו אתגר בשביל ישראל.
"זאת משום שמנקודת מבטם של מקבלי ההחלטות בירושלים, הם לא כל כך ימהרו לתת לטורקיה איזושהי במה כאשר טורקיה מאמצת מדיניות חוץ כל כך לעומתית כלפי מדינת ישראל. אז אם וכאשר ממשלת ישראל תנסה לבלום את דרכה של טורקיה לרצועה ביום שאחרי - והיא ככל הנראה כן תצטרך לעשות את זה - אז אני צופה שיהיה פה חיכוך נוסף בין ישראל לטורקיה".
איך זה נראה מבפנים? "בתקופה שהייתי בצוות, הטורקים לא היו מאוד מעורבים במשא ומתן", מספר סתר. "אני מעריך שגם הפעם הם לא יהיו דומיננטיים במיוחד בכל הנוגע לסגירת פרטי ההסכם, והם בעיקר יפעלו כדי ללחוץ על חמאס. הדיונים שבהם הם כן יכולים לבוא יותר לידי ביטוי הם השיחות על הערבויות לסיום המלחמה והיום שאחרי - במיוחד אם הם יקחו חלק פעיל בהסדרים הללו".