יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן / צילום: ap, Nathan Howard
מצידו של ארגון הטרור חמאס, טבח ה־7 באוקטובר נועד, בין השאר, לחבל בהסכם הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה - מטרה שהושגה לבינתיים, כאשר הסעודים מנהלים בחודשים האחרונים קרב מאסף יחד עם צרפת להכרה בינלאומית חד צדדית במדינה פלסטינית.
● "המתווכות שגרמו לאירוע הזה לקרות": מה עומד מאחורי החזית המזרח־תיכונית?
● ביי ביי חות'ים? האם נגמר עידן ההשכמות הליליות
● טורקיה תחזיר את הטיסות לישראל ולא תוותר על חמאס
בו בזמן, בית המלוכה הסעודי ממשיך ליהנות מקשרים כלכליים פורחים עם ארה"ב, לחזק את מעמדו כמעצמת AI עם השקעת עתק של אנבידיה ואמזון בהקמת חוות שרתים בממלכה, בכלל זה מיזמים משותפים עם מקורביו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
האחרון שבהם מדגיש את היקף המגמה - עסקת מינוף מהגדולות שנעשו אי פעם לרכישת ענקית הגיימינג האמריקאית, יצרנית משחקי פיפ"א, אלקטרוניק ארטס (EA), לפי שווי של 55 מיליארד דולר.
קרן העושר הסעודית (PIF) בצירוף הקרנות האמריקאיות אפיניטי של ג'ארד קושנר (שבה מושקע בעיקר כסף סעודי), וקרן סילברלייק המקושרת לאיחוד האמירויות, יממנו חלק משמעותי מתוך עסקת הרכישה הזו, שמטרתה להפוך את סעודיה למעצמת גיימינג וספורט.
האם בשלב כה מוקדם של המשא ומתן בין ישראל לחמאס - עוד מבלי לדון ביום שאחרי המלחמה - ניתן לראות את הסכם הנורמליזציה באופק?
מנוף ההון
הדס לורבר, ראש פרויקט ישראל-ארה"ב במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, וראשת המכון לבינה מלאכותית אחראית ב־HIT, רואה במעורבות הגוברת של קושנר ושל ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר בבנייה מחדש של רצועת עזה ובעיצוב המציאות השלטונית והאזרחית בה אחרי המלחמה כסימן מבשר טובות גם באשר לתהליך מול סעודיה.
"הסעודים והאמירויות מעוניינים לקחת חלק בתוכנית השיקום של עזה, שמעבר לפירוזה והפקדתה בידי ממשל טכנוקרטי המבוסס על כוחות מקומיים בגיבוי ערבי, אמורה להפוך - על פי בלייר וקושנר - לעיר של סטארט־אפים פטורה ממס, שבה פזורות חוות שרתים לעיבוד ענן ובינה מלאכותית ובמרכזה מפעל של טסלה שבו יעבוד כוח אדם מקומי וזול. התוכנית מקבלת עידוד גם ממספר מיליארדרים, כמו פיטר ת'יל או לארי אליסון שמחפשים אזורים חדשים פטורים ממס ורגולציה פשוטה, כשהאחרון מוכן גם להשקיע בתוכנית 350 מיליון דולר".
טראמפ מעוניין לקדם יציבות אזורית, אך נורמליזציה מלאה עם סעודיה עדיין נתונה למגבלות פוליטיות ולדרישות פלסטיניות, טוענת לורבר. "לכן הפתרון כעת הוא מודל מדורג - דחיית הכרעה מיידית על סוגיות כמו פתרון שתי המדינות. לפי התוכנית, ישראל עשויה להכיר או לא בשאיפת העם הפלסטיני להגדרה עצמית בעתיד, לאחר תנאים מסוימים שיתגשמו, אבל בשורה התחתונה, בעידן טראמפ: נורמליזציה עם ישראל נתפשת כחלק ממודל שבו הממשל האמריקאי 'שולט' במזרח התיכון דרך מנוף ההון המקומי".
לדבריה, נורמליזציה עם סעודיה, עלולה להיות חלק ממהלך כולל שיכלול גם נורמליזציה עם מדינות כמו אינדונזיה, סוריה, לבנון וכן מדינות מוסלמיות באפריקה.
המוקש הגדול
בעוד לורבר סבורה כי ההישגים האסטרטגיים של ישראל וארה"ב בלבנון, איראן וסוריה, והתמיכה הבלתי מסויגת של טראמפ במהלך המלחמה אף היטיבו את מעמדה של ישראל בעיני מוחמד בן סלמאן, מומחים אחרים סבורים שישראל טרם הצליחה לשקם את אותו המעמד, וכי נורמליזציה עדיין איננה נראית באופק.
ד"ר יואל גוז'נסקי, לשעבר בכיר במל"ל המשמש כמומחה למדינות המפרץ ב־INSS סבור שגם היום הסכם שכזה עדיין רחוק: "ישראל לא השיבה את המעמד שהיה לה טרום המלחמה, וכל עוד אנחנו רק בשעות הראשונות של עסקת חטופים מבלי לדבר על היום שאחרי, אנחנו עדיין לא שם. גם אם החמאס יחתום על פירוקו מנשק ועל פירוז הרצועה, גם אז אנחנו אחרי שנתיים של מלחמה שבמהלכן כל העולם הערבי הסתכל על ישראל באופן שלילי. דיונים על נורמליזציה ייתקלו בלא מעט שאלות".
"סעודיה פועלת באינטנסיביות לקידום היחסים בין כלל מדינות ערב לישראל, כשהתנאי המרכזי לכך היה ונשאר הקמת מדינה פלסטינית - התעקשות שנובעת לא רק מסנטימנט סעודי חזק כלפי אחיה הפלסטינים, אלא מהנחת יסוד שללא פתרון הבעיה הפלסטינית, או לכל הפחות הנעת תהליך מדיני שיוביל להורדת להבות העימות, האזור ימשיך לשקוע במלחמות והאינטרסים הכלכליים והביטחוניים שלה ימשיכו להיפגע כתוצאה מכך", אומרת ד"ר מיכל יערי, מומחית למדינות המפרץ הערביות באוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה הפתוחה.
"משקיעים זרים ותיירים לא יגיעו אם הם יחששו לביטחונם האישי או לכספם. אנחנו כישראלים שמחים שפגענו אנושות באויבנו, אבל במפרץ יודעים שלצד הפגיעה באויבים המשותפים עולה משמעותית השנאה לישראל שמשמשת דלק לארגוני ג'יהאד אסלאמיים. לא רק זה, אם נסתכל על ניסיון החיסול בדוחא - מבחינת מדינות המפרץ, וסעודיה בתוכן, ישנו חשש מהותי שמא ישראל תחליט לחסל את אויביה על אדמתן, כפי שעשתה בקטאר ובאיחוד האמירויות".
איפה האנרגיה ממוקדת?
למרות ההישגים בזירה הלבנונית, הסורית והאיראנית, יערי סבורה שמעמדה של ישראל בעיני סעודיה נפגע. "אם לפני ה־7.10 ישראל היא מעצמה צבאית, כלכלית, מדינית וטכנולוגית הרי שכיום היא נראית כמי שנתפסה בחולשתה וכמדינה שנשלטת בידי פלג קיצוני שאיננו מרוסן על ידי המנהיגות, והציבור המפרצי שבעבר היה פחות עסוק בסוגיה הפלסטינית, נחשף בתקשורת הערבית למראות מעזה ורואה היום את ישראל כמדינה כוחנית ואלימה". יחד עם זאת היא אומרת, "הוא מייחס זאת למנהיגות - ובממלכה לא שוללים גם היום הסכם עם ישראל בתנאי של סיום המלחמה והתקדמות בנתיב הדיפלומטי בין ישראל להנהגה הפלסטינית".
גוז'נסקי טוען כי בשלב זה, סעודיה רואה את סוריה כמרחב ההשפעה המרכזי שלה. "בסוריה יש משטר חדש שמקורב מאוד לסעודים, ומתנגד לאיראן, וכחלק מהתחרות על אזורי השפעה בינה לבין איחוד האמירויות וקטאר על השפעה במדינות האזור".
הוא מסכם וצופה כי "סעודיה תיכנס למעורבות בעזה ככל שהיא תראה שהחמאס אכן מתפרק מנשקו, שיש ערבויות אמריקאיות ושהמצב מתייצב".