על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● באוסטרליה בטוחים: זה המפסיד הגדול מההסכם בין ישראל וחמאס
● עזה עשויה להפוך למקלט מס שיביא את הסכם הנורמליזציה עם סעודיה
1הוושינגטון פוסט: בעוד שמדינות ערב גינו את ישראל, הן שיתפו איתה פעולה
תחקיר חדש של הוושינגטון פוסט חושף מסמכי תדרוך של פיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM) מהם עולה כי "מדינות ערב הרחיבו את שיתוף הפעולה עם הצבא הישראלי במהלך המלחמה בעזה".
המסמכים והמצגות של פיקוד המרכז האמריקאי הוכנו לישיבות של בכירים ישראלים וערבים "סביב איומים אזוריים, איראן ומנהרות תת-קרקעיות".
בוושינגטון פוסט נכתב כי "גם כאשר מדינות ערב גינו את המלחמה ברצועת עזה, הן הרחיבו בשקט את שיתוף הפעולה הביטחוני עם צה"ל". בנוסף נכתב כי "הקשרים הצבאיים נקלעו למשבר לאחר התקיפה האווירית של ישראל בקטאר בספטמבר - אך כעת ייתכן שיהיה להם תפקיד מפתח בפיקוח על הפסקת האש הנרקמת בעזה".
בין המדינות שהעמיקו את הקשרים הצבאיים עם ישראל היא קטאר. "במאי 2024, כך מראים המסמכים, התכנסו בכירים צבאיים ישראלים וערביים בבסיס אל-עודיד - מתקן צבאי אמריקאי מרכזי בקטאר. מסמך תדרוך לאירוע, שנכתב יומיים לפני פתיחתו, מצביע על כך שהמשלחת הישראלית הייתה אמורה לטוס ישירות לבסיס, תוך עקיפת נקודות הכניסה האזרחיות של קטר שעלולות היו לחשוף אותה לציבור".
בנוסף לישראל ולקטאר, המסמכים כללו את "בחריין, מצרים, ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. המסמכים מתייחסים לכווית ולעומאן כ'שותפות פוטנציאליות' שעודכנו בכל הישיבות".
בנוסף "המסמכים מראים שהאיום הנשקף מאיראן היה הכוח המניע מאחורי הידוק הקשרים, שטופחו בידי פיקוד המרכז של צבא ארה"ב. מסמך אחד מתאר את איראן ואת המיליציות בעלות בריתה כ'ציר הרשע', ואחר כולל מפה עם טילים משורטטים מעל עזה ותימן, שם מחזיקים בני בריתה של איראן בשלטון".
מתוך הוושינגטון פוסט, מאת דייוויד קנר. לקריאת הכתבה המלאה.
2בעוד שהמזרח התיכון מתאחד, איראן נותרת מחוץ למשחק
"המזרח התיכון מקדם בברכה הפסקת אש במלחמה בין ישראל לחמאס בעזה, אך איראן מוצאת את עצמה באחד מרגעי החולשה הגדולים מאז המהפכה האסלאמית ב-1979", פורסם ב-AP.
במשך עשורים איראן טיפחה את ציר ההתנגדות שלה כשתמכה בארגוני טרור ובבעלות ברית נגד ישראל, כעת בזמן שהנשיא טראמפ מתכונן להגיע למזרח התיכון "איראן לא תהיה סביב השולחן, בזמן שהיא עדיין מתקשה להתאושש ממלחמת 12 הימים", נכתב.
עלי ועז, מנהל פרויקט איראן ב-International Crisis Group, אמר ל-AP כי "אין ספק שזה אינו רגע של גאווה עבור איראן, מערכת הבריתות שלה באזור הרוסה, אבל זה לא אומר ש'ציר ההתנגדות' איננו עוד".
משרד החוץ האיראני בירך על הפסקת האש כשבסוף השבוע שר החוץ ערקאצ'י אמר בטלוויזיה הממלכתית כי טהרן "תומכת בכל תוכנית שתוביל להפסקת הפשעים של ישראל בעזה". אולם, יועצו של חמינאי, עלי אכבר ולאיתי, רמז שהפסקת האש תוביל להסלמה במקום אחר. "תחילת הפסקת האש בעזה עשויה להיות סוף הפסקת האש מאחורי הקלעים במקום אחר!", כשהוא מתייחס לחיזבאללה, למורדים החות’ים, ולעיראק.
כיום, לאחר שנתיים "המזרח התיכון נראה שונה לחלוטין. בסוריה, המורדים הפילו את אסד בשנה שעברה; תקיפות ישראליות חיסלו את בכירי חיזבאללה וחמאס; וקבוצות מיליטנטיות עיראקיות נסוגו לרקע. החות'ים בתימן - אף שעדיין מסוגלים לשגר מתקפות על ישראל ועל נתיבי השיט המסחריים בים האדום - מוצאים עצמם כעת נתונים למתקפות ישראליות מדויקות יותר ויותר", נכתב.
עלי פתאללה-נז’אד, מנהל המרכז לסדר עולמי והמזרח התיכון בברלין, אמר ל-AP כי "הפסקת האש משקפת את התמוטטות ההשפעה האזורית של טהרן בעקבות התפרקותו של 'ציר ההתנגדות' רב-העוצמה מאז 2024", והוסיף, "הפסקת האש תשחרר יכולות צבאיות ישראליות שיופנו כעת נגד אינטרסים איראניים, בין אם בלבנון נגד חיזבאללה ובין אם ישירות נגד איראן".
מתוך AP, מאת ג’ון גמברל. לקריאת הכתבה המלאה.
3"טראמפ השיג פריצת דרך, אבל מה הלאה?"
למרות ההסכם פורץ הדרך של טראמפ עדיין נותרו "צעדים קריטיים נוספים, וביניהם פירוק מנשק של חמאס, הכנסת כוח בינלאומי לעזה, והקמת מבני שלטון חדשים למדינה פלסטינית שאינם כוללים את חמאס", פורסם ב-PBS, רשת הטלוויזיה הציבורית של ארה"ב.
התוכנית של טראמפ משאירה כמה שאלות פתוחות ביניהן "האם הפסקת האש תביא לסיום המלחמה. האתגר כעת הוא יישום תוכנית הנשיא, אשר בין שלל צעדים דורשת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי, ומבני ממשל חדשים בעזה שאינם כוללים את חמאס. התוכנית גם צופה הקמת מדינה פלסטינית. אלה תנאים קשים הן לחמאס והן לישראל".
בנוסף, נכתב כי לא נראה שהתוכנית של טראמפ תביא לפתרון ארוך טווח. "אין תמיכה לפתרון שתי המדינות בקרב ישראלים, שהסיקו לאחר ה-7 באוקטובר כי הפלסטינים אינם רוצים לחיות לצדם בשלום. לפלסטינים אין הנהגה פוליטית מתפקדת: הרשות הפלסטינית מושחתת, נעדרת לגיטימציה וחלשה; וחמאס נמחץ. יידרש זמן עד שהפלסטינים יבנו מחדש את הזירה הפוליטית שלהם - בעוד תושבי עזה מנסים לקום מן ההריסות של מלחמה הרסנית", נכתב.
מתוך ה-PBS, מאת סטיבן א. קוק. לקריאת הכתבה המלאה.
4במשך שנתיים פרו-פלסטינים דרשו הפסקת אש, למה עכשיו הם מתנגדים לה?
אחרי כמעט שנתיים בלתי פוסקות של פעילות פרו-פלסטינית לעצירת המלחמה, היה נדמה כי הפסקת האש תתקבל בברכה. אולם בפועל, "פעילים וארגונים שהתעקשו בעבר על הפסקת אש מיידית נראים לפתע מתנגדים לסיום המלחמה בעזה אם היא תתבסס על ההצעה האמריקאית, שאותה גינו כניסיון קולוניאלי להמשיך את רצח העם", פורסם בטור דעה של הפרשן הפוליטי יליד עזה אחמד פואד אלחטיב לאתר החדשות העצמאי The Free Press.
"אפשר היה לחשוב שההצעה תתקבל ברווחה, אם לא בהתלהבות, בקרב מי שנראו נואשים כל כך לסיים את הפרק ההרסני ביותר בהיסטוריה הפלסטינית המודרנית", נכתב. אולם התוכנית מתקבלת בהיעדר תמיכה מצד "פעילי שלום מדומים", נכתב. מה שמוכיח "חוסר בהירות, חוסר עקביות והיעדר שיקול-דעת שהפכו לסימן היכר של אקטיביזם מערבי שמציג עצמו כמי שדואג לעם הפלסטיני בעזה".
"על אף הצעדות הרועשות, שיבוש אינספור אירועים, וכל מופעי ה'פרו-פלסטין' הבעייתיים ברשת ומחוצה לה, כשמגיעים לפרטים המעשיים, יש מעט מאוד הבנה או עניין באיך עושים מגעים פוליטיים אמיתיים", נכתב.
"כאדם שחי חלק מחייו בעזה, שאיבד בני משפחה ובתי ילדות במלחמה הזו ומסור להתחדשותה ולריפויה של עזה, אני מאמין שהדחיפות לשחרר את הפלסטינים ממעגלי האלימות האכזריים שחמאס הביא על הרצועה במשך 18 שנות שלטונו גדולה מתמיד", כותב אלחטיב.
אלחטיב טוען שקבוצות פרו-פלסטיניות פגעו "בנרטיב הפלסטיני" משום שאימצו את עמדות חמאס "עד כדי כך שהארגון הפשיסטי-אסלאמיסטי זכה ללגיטימציה כ'תנועת התנגדות'".
"ההצטדקות ואף ההאדרה של חמאס במערב מגיעות בדיוק בזמן שבו פלסטינים בעזה נעשים קולניים יותר ויותר בהתנגדותם לחמאס, לטרור שלו, לצביעות של 'ההתנגדות' שלו, ולעד כמה טיפשיים הם המערביים החוגגים אותו", כותב אלחטיב.
אלחטיב טוען כי הפלסטינים צריכים להשתחרר בעיקר "מתנועות פרו-פלסטין שבתפוצות ובעולם המערבי. הברית הלא קדושה בין השמאל הקיצוני, הימין הקיצוני והבריונים האסלאמיסטים שמנרמלים את נרטיב חמאס מזיקה בראש ובראשונה לעם הפלסטיני".
מתוך The Free Press, מאת אחמד פואד אלחטיב. לקריאת הכתבה המלאה.