גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דיפלומטיית מרפקים והבטחות ל"שלום נצחי": טראמפ קנה את עולמו בשעה אחת

ישנם דימויים היסטוריים עתיקים המתאימים לנשיא המתחרה על תארים רמים, גם בלי פרס נובל: הוא ואלכסנדר מוקדון, הוא וקיסרי רומא ● הוא החמיץ את העצרת הפרו־טראמפית הגדולה והנלהבת ביותר אי־פעם, בכיכר החטופים, אבל הוא בוודאי עוד יחזור

שלט תמיכה בנשיא דונלד טראמפ בכיכר החטופים בתל אביב, מוצ''ש / צילום: ap, Emilio Morenatti
שלט תמיכה בנשיא דונלד טראמפ בכיכר החטופים בתל אביב, מוצ''ש / צילום: ap, Emilio Morenatti

דונלד טראמפ החמיץ במוצאי שבת את העצרת הפרו־טראמפית הגדולה ביותר בהיסטוריה. היא נערכה כמובן בכיכר החטופים בתל אביב.

"הסתיו המרוקאי": הם קוראים לעצמם GenZ 212, ורוצים מהפכה עכשיו
כותרות העיתונים | "נשארה מחוץ לתמונה": המדינה שהפכה למפסידה הגדולה של ההסכם

אל נא תתפלאו אם מועצת העיר תקרא לכיכר על שם טראמפ. היא תמלא בזה את רצונו המובע של הציבור. בשעה שהפופולריות של נשיא ארה"ב פוחתת מבית (גירעון של עד 13% ברוב הסקרים), ישראל נוטפת רצון טוב והערכה כלפיו. הוא סיים את המלחמה הארוכה ביותר בתולדותיה במכה אחת.

הדימוי ההיסטורי העולה על הדעת הוא זה של אלכסנדר הגדול לפני 2,358 שנה, בעיר גורדיום שבממלכת פריגיה, בטורקיה של ימינו. הוא עמד אז בשלבים הראשונים של התפשטותו לאסיה. על פי אגדה יוונית עתיקה (היא הייתה עתיקה עוד אז), אסיה תינתן לכל מי שיתיר קשר מסובך של עגלת שוורים. אלכסנדר היה קצר־רוח ויהיר. הוא התיר באיבחת חרב. המושג "הקשר הגורדי", על שם העיר שבה הותר, נכנס מאז לקלאסיקה.

אין קושי להניח שטראמפ יתענג על ההשוואה. הוא ואלכסנדר מוקדון. תומכיו חוזרים ומכריזים שהוא הנשיא הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית. עניין טבעי הוא שידרוגו למעלת השליט הגדול ביותר מאז ומעולם בארץ כלשהי, לפחות מאז המאה הרביעית לפני הספירה.

הדיפלומטיה הטראמפית

יהיו ההסתייגויות מאישיותו וממעשיו של טראמפ אשר יהיו, הוא עשה כאן משהו כל־כך נועז ומקורי, עד שאפשר להגיד עליו כי הוא קנה את עולמו בשעה אחת.

הנרי קיסינג'ר יסד את "דיפלומטיית הדילוגים". בהיותו מזכיר המדינה, בין 1973 לתחילת 1977, הוא היה מקפץ בין ערי בירה כדי להניב הפסקות אש והסכמי ביניים. הוא עשה כן בהצלחה ובפרופיל גבוה במיוחד במזרח התיכון. שליחויותיו היו נמשכות שבועות. הוא עסק במשא־ומתן פרטני בשיעורים יוצאים מהכלל של חוכמה ושל סבלנות. פה ושם הוא נכשל.

כשספד ליצחק רבין שני עשורים אחר־כך, הוא כתב על ראש הממשלה המנוח שהוא הקדיש את מאודו לפיתוח "הדקדוק של השלום". הוא מצא ברבין שותף לגישה אנליטית ולהתעניינות עמוקה בפרטים.

את זה קשה להגיד על טראמפ. אומנם תוכנית 20 הנקודות שלו עתירת פרטים, אבל מאז פרסם אותה, בסוף החודש שעבר, הוא גילה נכונות מוגבלת לשאת ולתת באריכות על פרטיה. בלשון פרשנים אמריקאים, נוסחת הפעולה שלו הייתה להודיע על הצלחה לפני שהושגה, ולהמחיש את המחיר שהצדדים ישלמו אם לא יאמתו את התיימרותו.

את דיפלומטיית הדילוגים הקלה של קיסינג'ר ירשה דיפלומטיית המרפקים והמגפיים של טראמפ. מיום כניסתו לבית הלבן הוא העלה למדרגת אמנות את יכולתו להלך אימים על בני שיחו, כמעט ללא מאמץ. הנכונות למלא את ציפיותיו ציינה כמעט כל אורח בבית הלבן. טראמפ לא מדלג, הוא מזנק; והוא נוחת על היעד במלוא כובד משקלו.

"אני רוצה עכשיו"

בספרו "אמנות העסקה" הוא כתב: "אני לא אוהב לחכות שאנשים אחרים ימסרו את הכדור". בנאום בחירות אחד, שבו דיבר על הקמת חומה לאורך גבול של 3,000 ק"מ עם מקסיקו, הוא אמר: "אני רוצה את החומה עכשיו, לא בשנה הבאה, ומקסיקו תשלם בשבילה".

מפורסמת היא הבטחתו החוזרת לסיים את מלחמת אוקראינה "בתוך 24 שעות". בזה הוא נחל כישלון חרוץ. אפשר לטעון שולדימיר פוטין הוליך אותו שולל. הוא רמז שיעניש את רוסיה, אבל נקפו שבועות וחודשים, והוא אינו עומד בדיבורו, גם כאשר מאות כטב"מים רוסיים מתנפצים על תשתית החשמל והמים של אוקראינה לילה אחר לילה.

האם זה אומר לנו משהו על חולשותיו הפוטנציאליות של טראמפ? הוא האיש הידוע בחוסר סלחנותו ובנטייתו לשמור טינה במשך שנים. הייתכן שהוא קצת פחות מזה?

נראה בעליל שבנימין נתניהו לא היה מוכן להעמיד את טראמפ במבחן רצינותו. אולי הוא זכר את קיסינג'ר, שלא הצליח לשכנע את ראש הממשלה רבין במרץ 1975 לחתום על הסכם הפרדה עם מצרים. מזכיר המדינה חזר לוושינגטון, ושכנע את הנשיא ג'רלד פורד להכריז על "הערכה מחדש" של יחסי ארה"ב עם ישראל. הסכם ההפרדה נחתם חצי שנה אחר־כך.

אבל מצד שני, ראש הממשלה אריאל שרון התעלם מדרישת הנשיא ג'ורג' בוש הבן ב־2002 לסגת מן הערים הפלסטיניות במבצע "חומת מגן". בוש כעס בפומבי, אם כי לא פנים אל פנים, אבל לא העניש.

מחפש את הגביע הקדוש

הספקולציה על מניעי טראמפ הניבה את מחוות נתניהו בבית הלבן לפני שלושה חודשים, כשהגיש לנשיא עותק של המלצתו לוועדת נובל להעניק את פרס השלום לטראמפ. להיטותו לקבל את הפרס הזה היא כמעט כפייתית, מעין חיפוש אחר "הגביע הקדוש" באגדות המלך ארתור. פרסי נובל לא מוענקים בלי השתדלות כלשהי לטובת מקבליהם - וזה אמור שבעתיים בפרס הפוליטי ביותר. אבל טראמפ חצה גבולות בהשתדלות שלו לטובת עצמו.

רונלד רייגן קיווה לפרס נובל לשלום לפני 35 שנה, כשניהל קשר אישי הדוק עם מנהיג ברית־המועצות גורבצ'וב. יודעי דבר אמרו אז שזו הייתה משאת־נפשה של אשתו ננסי. רייגן קיבל עליו סיכונים פוליטיים ניכרים. הימין השמרני בארה"ב התנגד, ומודעה בניו יורק טיימס אף הוקיעה אותו כ"שוטה שימושי".

רייגן צדק בהחלט, והוא ראוי לפחות לחלק מן האשראי על התמוטטות הקומוניזם ביבשת אירופה. אבל את פרס נובל הוא לא קיבל, וגם טראמפ לא. קשה להאמין שפוליטיקאים נורווגים היו מעניקים את הפרס לנשיא שביטל את סיוע החוץ של ארצו, ובכך פגע בבריאותם של מיליוני ילדים באפריקה; לנשיא המאיים לפרוש צבא בחוצות הערים הגדולות של אמריקה; לנשיא המטביע ספינות חשודות בים הקריבי ללא בסיס משפטי.

איך נעריך את שיעור הצלחת טראמפ? קל לשער שהוא ישתמש בנאומו בכנסת, ואחר־כך במצרים, בכל לשון הפלגה אפשרית כדי לתאר את הצלחתו. עוד כשהבית הלבן הציג את תוכנית 20 הנקודות, טראמפ הבטיח "שלום נצחי".

אחד הסעיפים הפחות מובלטים של תוכניתו קרא ל"שינוי המנטליות" של ישראלים ופלסטינים. שינוי זה יהיה אמת־מידה מעניינת לבחינת השלום של טראמפ. אם הוא יתרחש, יהיה מקום לגייס מאוצר המילים של הלשון הלטינית את המושג "Pax Trumpiana", שלום טראמפי. התאזרחות המושג הזה במילון אוקספורד או וובסטר עשויה להיות פיצוי הולם על פרס נובל.

רשימות קודמות ב־yoavkarny.com וב־sebolg-https://tinyurl.com/karny ציוצים בעברית: @KavHamashve

עוד כתבות

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?