זוכי פרס נובל לכלכלה לשנת 2025: פטר הוביט, פליפ אגיו וג'ואל מוקיר / צילום: Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach
פרס נובל לכלכלה לשנת 2025 יוענק לג'ואל מוקיר מאונבירסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב, פיליפ אגיו מ-INSEAD בצרפת ובית הספר לכלכלה של לונדון ופטר הוביט מאוניברסיטת בראון, עבור חקר צמיחה שנובעת מחדשנות טכנולוגית.
● מה אפשר ללמוד מההיסטוריה? התובנות של הזוכה הטרי בפרס נובל בכלכלה
נציג ועדת הפרס הסביר: "עד לפני 200 שנה, צמיחה כלכלית לא הייתה הנורמה. רוב הזמן נרשמה סטגנציה. אולם עם האצת החדשנות הטכנולוגית, הפכה הצמיחה והציפיה לצמיחה לחלק בלתי נפרד מחיינו, באופן ששינה לחלוטין את חיינו. כמעט הכל השתנה. שינוי הוא הנורמלי החדש, ולא סטגנציה".
יואל מוקיר הוא יהודי אמריקאי בעל שורשים ישראלים. הוא נולד בהולנד בשנת 1946 למשפחה יהודית הולנדית ניצולת שואה. כשהיה בן שנה נפטר אביו מסרטן והוא עלה עם אמו לישראל וגדל בחיפה. הוא סיים בשנת 1968 תואר בהיסטוריה וכלכלה בהצטיינות באוניברסיטה העברית בירושלים. אחר כך סיים תואר שני ( 1972 ) ודוקטורט ( 1974 ) באוניברסיטת ייל שבארצות הברית. מזה 45 שנה הוא מתגורר בארה"ב ומלמד באוניברסיטת נורת'ווסטרן שבאילינוי . ב-2016 הוא הוציא לאור את הספר "תרבות של צמיחה", שעסק בהתקדמות המדע והטכנולוגיה ב-200 השנים האחרונות. מוקיר הוא עמית מחקר באוניברסיטת תל אביב.
מוקיר בן ה-79 קיבל את הפרס עבור ההבנה כי לא החדשנות הטכנולוגית לבדה אחראית על הצמיחה - הרי חדשנות הייתה קיימת תמיד. מתוך כך הוא הבין כי השינוי נבע מכך שבני אדם התחילו להעביר ביניהם ידע לא רק על איך לעשות דברים מסויימים בעולם, אלא לגבי איך העולם עובד - כלומר המדע המודרני. השימוש בכללים של המדע המודרני לצרכים כלכליים, יחד עם פתיחות של חברות לשינויים טכנולוגיים תוך התגברות על חשש מכך שהטכנולוגיה תערער את האליטות, הוא שאפשר את הצמיחה. כלומר, רק בתקופת הנאורות, התאפשר שלטון כזה והחלה התקופה שבה צמיחה היא הנורמה, ולא סטגנציה.
בעבר הסביר מוקיר מדוע הוא מאמין כי תרבות היא אחד הכוחות החשובים ביותר הדוחפים חדשנות, ולכן צמיחה. "כדי שמדינות יחוו קידמה, הן חייבות להאמין שהקידמה היא א' דבר אפשרי וב' דבר רצוי, מאז המהפכה המדעית של המאה ה-17. אז אנשים התחילו להשתכנע, שהידע הזה שאנחנו צוברים לא רק מעשיר אותנו בהבנת העולם, אלא גם נותן לנו אפשרות להתקדמות חומרית וגם להתמודדות עם תופעות לא צפויות ועם אי־ודאות".
החשש מפני נפילת הטכנולוגיה בידי שליטים אכזריים
מוקיר הזהיר בראיון קודם כי הוא חושש מנפילת טכנולוגיות בידי שליטים אכזריים ומסוכנים - באותה התקופה הוא סימן את פוטין, כגורם שמצד אחד מתלהב מהמדע ומאמין בו, ומאידך עלול להשתמש בו לרעה. נושאים נוספים שהטרידו אותו, עוד בשנת 2021, היו פופוליזם, גזענות ודיעות קדומות וערעור על הדמוקרטיה.
הוא פחות חושש מאליטות ההון, וטוען כי אנשים עשירים, אפילו בעלי ההון הגדולים כמו ג'ף בזוס מאמאזון, אינם מתעשרים על חשבון אחרים, כי המשחק הכלכלי אינו משחק סכום אפס. "ב-100 השנים האחרונות הצליח העולם המערבי להקים חברת רווחה, שמטרתה למנוע מהחלשים, מהעניים, מהמסכנים, לספוג מכות חזקות מדי. באירופה המערבית, למשל, העוני נדיר יחסית. בארה"ב המצב הרבה יותר קשה, כי היא מעולם לא ממש התחייבה למדינת הרווחה", אמר.
הזוכים במחצית השנייה של הפרס, זכו בעבור פיתוח מודל מתמטי שהראה כיצד, בעולם של חדשנות תמידית, מתחרים חדשים כל הזמן מערערים על העליונות של מתחרים קיימים, והגדירו כי הצמיחה נובעת מ"הרס יצירתי" של פתרונות קודמים לטובת חדשים. גם התהליך הזה, שהואץ מאוד במאות האחרונות, משנה בצורה דרמטית את החברה שבה אנחנו חיים.
פרופ' אמל ג'מאל, דיקאן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, מסר היום כי "ביום היסטורי זה, אנו גאים לברך את חברנו פרופ' יואל מוקיר על זכייתו בפרס נובל בכלכלה. פרופ' מוקיר מלמד באופן קבוע כמרצה אורח בבית הספר לכלכלה ע"ש איתן ברגלס באוניברסיטת תל אביב וזכייתו מהווה כבוד גדול עבורנו. זו עדות נוספת ליוקרתו של המחקר הישראלי בעולם ולמעמדו הרם של בית הספר לכלכלה".
פרופ' ניתאי כץ ברגמן, ראש בית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב: "פרופ' יואל מוקיר מלמד אצלנו כמרצה אורח שנים רבות בבית הספר לכלכלה. הוא חוקר בעל שם עולמי שתרם רבות למחקר בכלכלת צמיחה, ואנחנו שולחים לו מכאן ברכות חמות. זהו יום מאוד משמח עבור כולנו".
האוניברסיטה העברית בירושלים מברכת את פרופ' יואל מוקיר על זכייתו בפרס נובל לכלכלה. פרופ' מוקיר הוא בוגר האוניברסיטה העברית שסיים תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה והיסטוריה.
פרופ' תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית: "ברכות חמות על ההישג המכובד. פרופ' מוקיר מצטרף לשורה ארוכה של זוכי פרס נובל שהחלו את דרכם המחקרית באוניברסיטה העברית. ומבחינתנו זוהי הוכחה נוספת למצויינות האקדמית ולמעמדה של האוניברסיטה העברית כמוסד האקדמי המוביל במדינת ישראל".