צילום: Shutterstock, Pixels Hunter
1כמה גבוה יישא אותנו "ראלי סיום המלחמה"
ביום שני, 20 חטופים חיים שבו ארצה משבי חמאס לחיק משפחותיהם, לצד ארבעה חטופים חללים. הלילה הושבו ארבעה חטופים חללים נוספים. 20 חטופים חללים עדיין נמצאים בידי ארגון הטרור - מה שמהווה הפרה של ההסכם שנחתם - אך ניתן לומר כי אפקטיבית, יצא לדרך השלב הראשון של תוכנית השלום שיזם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. במופע היסטורי ויוצא־דופן בכנסת, הנשיא טראמפ הכריז על סיומה של המלחמה, על "סופו של עידן הטרור" ועל כניסה ל"עידן היסטורי של מזרח תיכון חדש".
אחת השאלות המרכזיות שיעסיקו את השווקים בתקופה הקרובה היא כמה גבוה ייקח את הבורסה הראלי של סיום המלחמה, שהביא את המדדים לשיאים חדשים של כל הזמנים. כאשר מסתכלים על ביצועי המדדים המובילים החל מיום ראשון ה-28 בספטמבר, אז השוק הגיב לראשונה לדיווחים על תוכנית 20 הנקודות של טראמפ, מדד ת"א 35 זינק בכ-6.5%, מדד ת"א 90 קפץ בכ-14% ומדד ת"א 125 רשם עלייה של כ-8%. רצף העליות רוסן מעט על־ידי שבועות המסחר המקוצרים של חגי תשרי, והושהה ביום ראשון, בשל הירידות החדות שנרשמו בוול סטריט, על רקע מה שנתפס כהצתה מחודשת של מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין.
כבר מתחילת אוקטובר, ניתן לסמן מספר מגמות בולטות על רקע הציפייה לסיום המלחמה. הבולטת ביותר היא ללא ספק הזינוק במדדי הבנייה והנדל"ן, שמובילים את המדדים הענפיים עם עלייה של כ-15% וכ-10% מתחילת החודש, בהתאמה. את העליות הובילו פרשקובסקי , ישראל קנדה , קרסו נדלן , אקרו , שיכון ובינוי , אשטרום ואזורים . ההסכם שנחתם מקרב את האפשרות של הורדת ריבית מצד בנק ישראל, והמשקיעים צופים כי זו תגביר את הביקושים לרכישת דירות ותקטין את עלויות המימון של פרויקטים. מנכ"לים של חברות בנייה הצביעו גם על הוזלה בעלויות חומרי הבנייה ועל חזרה של עובדים זרים לישראל כגורמים חיוביים.
גם מדד רשתות השיווק מוביל בקרב המדדים הענפיים, עם עלייה של קרוב ל-4% מתחילת החודש, מה שמשקף כנראה ציפיות להקלה בעומס הכלכלי על משקי הבית, להתמתנות מסוימת באינפלציה בהמשך הדרך ולגידול בצריכה הפרטית. את העליות הובילה מניית מקס סטוק , שקפצה בכ-14.5%, כאשר אחריה בולטות רשתות ההלבשה ריטיילורס , טרמינל איקס ופוקס , כמו גם רשת שיווק המזון שופרסל , עם עליות של 5%-6%.
המדד הענפי היחיד שרושם תשואה שלילית מתחילת החודש הוא מדד הבנקים, שאיבד מערכו קרוב ל-2%. מוקדם יותר החודש, בכיר במערכת הבנקאית העריך בזהירות בשיחה עם גלובס כי "השוק חושב שהסכם (מול חמאס) יאיץ את הליך הורדת הריבית על־ידי בנק ישראל, והמשקיעים במניות הבנקים ממש לא אוהבים את זה, לכן מדד הבנקים הוא מהראשונים לרדת".
עוד בקרב היורדות, יש לציין את מניית חברה התעופה אל על , שירדה בקרוב ל-14% מתחילת החודש. המניה זכתה למומנטום חיובי במיוחד בשנתיים האחרונות, בעקבות הירידה המשמעותית בתחרות מול חברות התעופה הזרות, שרבות מהן השהו את טיסותיהן לארץ וממנה, בעקבות המלחמה. כעת, המשקיעים צופים שחברות תעופה הזרות יחזרו, מה שיפגע במידה מסוימת בנתח השוק של אל על.
בגזרת המניות הביטחוניות, נראה כי לא נוצרה מגמה ברורה, כאשר גם הירידות שנרשמו עד כה היו יחסית מתונות. יצרנית המרעומים ארית תעשיות איבדה מערכה כ-2.3% מתחילת החודש ואלביט מערכות איבדה קצת פחות מאחוז. מנגד, מניית מנועי בית שמש הוסיפה לערכה כ-9% ויצרנית המצלמות לרחפנים נקסט ויז'ן התקדמה בכ-3%.
במבט קדימה: בעוד שההתקדמות לעבר סיום המלחמה כבר בחלקה מגולמת במחירי המניות, עצם ההוצאה לפועל של השלב הראשון בעסקה והשבתם של החטופים החיים משבי חמאס - מה שקשה היה לקחת כמובן מאליו עד הרגע האחרון - עשוי בהחלט להביא להמשך של העליות בבורסה. לכך, ניתן להוסיף גם את החזון האופטימי במיוחד של הנשיא טראמפ למזרח התיכון, שדאג להדגיש ולהבהיר כי סיום המלחמה בעזה הוא חלק מתוכנית רחבה הרבה יותר בדרך לשלום בר־קיימא באזור.
באופן ספציפי, היום, הבורסה המקומית כבר תקבל רוח גבית מהמניות הדואליות, שיחזרו עם פערי ארביטראז' חיוביים משמעותיים, בעקבות ההתאוששות הניכרת של וול סטריט ביום שני. מניית השבבים קמטק תחזור עם פער משמעותי מאוד של מעל 13%, כאשר טאואר ונובה יחזרו עם פערים של כ-3.8% וכ-6%, בהתאמה. אלביט מערכות תחזור מהחג עם פער חיובי של כ-3.6%.
קשה להפריז בחשיבות של תחילת מימוש השלב הראשון של ההסכם, ובמשמעויות החיוביות הרבות שיהיו ליישומו בשטח, ביניהן ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, התמתנות בהוצאות התקציביות, ובהמשך ייתכן גם שיפור בדירוג האשראי. ובכל זאת, נראה שעדיף למתן ככל הניתן את רגשות האופוריה. אי־ודאות תמשיך ללוות את השווקים בתקופה הקרובה, והבורסה בתל אביב תהיה רגישה לחדשות שליליות בכל הנוגע להמשך היישום של ההסכם בשטח. זאת, כאשר כבר כעת, כאמור, אי־השבתם של 20 החטופים החללים משבי חמאס מהווה הפרה יסודית.
2שבבים ומכסים
כפי שכבר נוכחנו לראות בתחילת השבוע, אם יש משהו שיכול לשים ברקס לראלי של הבורסה המקומית, זה מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין.
נזכיר כי בליל יום שישי, הנשיא טראמפ הודיע כי ארה"ב תטיל מכסים נוספים בגובה של 100% על סין החל מה-1 בנובמבר, בנוסף לבקרות יצוא על תוכנות קריטיות. הסיבה למהלך: מגבלות יצוא חדשות שהטילה סין על תחום המתכות הנדירות, שוק בו סין שולטת על כ-70% מההיצע העולמי. טראמפ האשים את סין בהתנהלות "עוינת מאוד", וציין כי "אין שום סיבה שסין תורשה להחזיק את העולם כ'בני ערובה'". וול סטריט סיכמה את היום הגרוע ביותר שלה מאז אפריל, כאשר מדד הדגל S&P 500 נפל ב-2.7% והנאסד"ק נחלש ביותר מ-3.5%. את הירידות הובילו מניות הטכנולוגיה, ביניהן אנבידיה , אמזון , טסלה , ברודקום ופלנטיר .
אתמול (ב'), המדדים המובילים התאוששו באופן ניכר: הנאסד"ק זינק בכ-2.2%, ה-S&P 500 קפץ בכ-1.5% והדאו ג'ונס הוסיף לערכו כ-1.3%. העליות הגיעו לאחר שטראמפ שחרר מסר מרגיע לשווקים וכתב: "אל תדאגו לגבי סין, הכל יהיה בסדר! הנשיא שי המכובד למדי פשוט חווה רגע רע. הוא איננו רוצה שפל כלכלי לארצו, וכך גם אני. ארה"ב רוצה לסייע לסין, לא לפגוע בה!!!".
העליות נתמכו גם על־ידי עסקת ענק שנחתמה בין חברת OpenAI ליצרנית השבבים ברודקום , לפיתוח שבבים בהיקף של 10 ג'יגה־וואט, לאחר שיתוף פעולה בן שנה וחצי מאחורי הקלעים. מדובר בצעד משמעותי נוסף במסגרת מסע השקעות אגרסיבי של OpenAI, הכולל עסקאות ענק עם אנבידיה , אורקל ו-AMD , במטרה לבנות את תשתית הבינה המלאכותית הגדולה בעולם.
עם זאת, היום, המתיחות בגזרת הסחר שוב התגברה והמדדים המובילים חזרו לירידות. זאת, לאחר שמשרד המסחר הסיני הודיע כי הוא מטיל מגבלות חדשות על חמש חטיבות אמריקאיות של ענקית הספנות הדרום־קוריאנית Hanwha Ocean Co. ושוב, הירידות מובלות על־ידי מניות הטכנולוגיה, שתלויות במידה רבה בשרשראות האספקה מסין.
האם שובה של מלחמת הסחר לקדמת הבמה תביא את השוק השורי בוול סטריט לסיומו? לפי שעה, קשה להעריך, במיוחד לנוכח העובדה שעונת הדוחות עוד לפנינו. כך או כך, מה שניתן לומר בביטחון, זה שחוסר־הוודאות חזר לוול סטריט ובגדול. לראיה, מדד הפחד (VIX), האומד את התנודתיות של השווקים, זינק בכ-30% ביום שישי, והיום כבר חצה את רף ה-22 נקודות לשיא של ארבעה חודשים.
בבנק ההשקעות UBS העריכו היום כי מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין עשויה להמשיך להטריד את השווקים, אך לא סביר שתגרום לשוק דובי, ואף סברו כי מדובר הזדמנות לקנות מניות אמריקאיות בהנחה. "אנו חושבים שהשוק השורי יישאר עמיד, ולכן תקופות של ירידות אמורות להציע הזדמנות למשקיעים שהשקעתם במניות אינה מספקת, לשקול הגדלת החשיפה שלהם לטווח ארוך", כתבו בבנק. האנליסטים הוסיפו כי מלחמת סחר בהיקף מלא "עדיין נראית לא סבירה", וכי "ההיסטוריה של המשא ומתן בין טראמפ ושי ג'ינפינג מצביעה על כך שאסקלציה לרוב מלווה בפשרות טקטיות".
אנליסטים נוספים הדהדו בגישתם שוב את המונח "TACO trade" - קיצור של Trump Always Chickens Out - שהפך נפוץ לאחר שהנשיא הודיע על השהיית תוכנית המכסים שלו. הרעיון שבבסיס המונח מציע כי איומי המכסים של טראמפ בעיקר משמשים לצורכי מינוף במשא ומתן, ולרוב אינם באים לידי מימוש בתצורתם המקורית. ג'יי וודס, אסטרטג שווקים ראשי ב-Freedom Capital Markets, אמר ל-CNBC כבר בשיא הירידות ביום שישי כי "החדשות הטובות הן שייתכן שמדובר בטקטיקת משא ומתן נוספת שנעזר בה הממשל, שיכולה להניב תוצאות חיוביות בטווח הארוך. המכירה החפוזה אמורה להיות הזדמנות קנייה נוספת".
מנגד, אנליסטים אחרים מהדהדים את הקולות שנשמעים יותר ויותר בזמן האחרון, ומזהירים מפני הערכות שווי גבוהות באופן היסטורי של שוק המניות האמריקאי, ומהתפתחות של בועה שמזכירה את ימי הדוט-קום בסוף שנות ה-90. במרקטוואץ' הביאו את דבריו של כריס וואטלינג, אסטרטג שווקים ראשי בסוכנות המחקר העצמאית Longview Economics, שהעריך בסבירות גבוהה כי המומנטום השורי של שוק המניות האמריקאי הגיע לעצירה. וואטלינג ציין כי "הרקע לנסיגה ביום שישי היה שוק שהוא ספקולטיבי, יקר יתר על המידה, חמדן ומוכן למכור".
3מדד המחירים לצרכן שיפורסם היום, וזה שלא יפורסם
היום (ד') יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר, שכמובן אינם משקפים עדיין את השפעות החתימה על ההסכם לסיום המלחמה להשבת החטופים.
לאחר שהמחירים עלו באוגוסט ב-0.7%, לפי הערכות אנליסטים ובתי השקעות, מדד המחירים לצרכן בספטמבר 2025 ירשום ירידה של כ-0.2%-0.3%, בזכות ירידה במחירי ההלבשה, הנופש והטיסות, לצד ירידה במחירי המזון עקב מבצעי חגי תשרי. מנגד, בצד הרכיבים הצפויים למתן את ירידת המדד, האנליסטים צופים עלייה במחירי השכירות, בסעיף הבריאות ובסעיף הריהוט והציוד לבית. האינפלציה השנתית צפויה לרדת ל-2.5%-2.7%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל (1%-3%). ב-12 החודשים האחרונים (אוגוסט 2025 לעומת אוגוסט 2024), מדד המחירים לצרכן עלה ב-2.9%, וכך בפעם הראשונה מזה כשנה ירד מתחת ל-3%.
ההתחזקות הניכרת בשער השקל צפויה למתן את סביבת האינפלציה בשנה הקרובה, יחד עם חזרת המילואימניקים לשוק העבודה והעלייה המחודשת בהיצע הטיסות. לעומתה, העלייה הצפויה בביקושים ובסנטימנט הצרכני צפויה לפעול, מאידך, לעליית האינפלציה.
האם ההסכם יביא להורדת ריבית בהחלטה הקרובה? קשה לומר. מצד אחד, בנק ישראל ציין באופן כמעט מפורש כי ללא אי־הוודאות הביטחונית, הריבית כבר הייתה יורדת בהחלטה בספטמבר, כך שללא ספק מדובר באפשרות. מנגד, בראיון שהעניק לגלובס נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, לאחר החלטת הריבית האחרונה, הוא ציין כי "יכול להיות שגם אם יהיה הסכם, ייקח תקופה עד שנראה את מגבלות ההיצע משתחררות". ירון הוסיף כי ישנה היתכנות שהביקושים יתגברו, באופן שיקשה על התכנסות האינפלציה לטווח היעד של בנק ישראל.
גם בארה"ב אמור היה להתפרסם היום מדד המחירים לצרכן, אך ההשבתה בממשל האמריקאי, שכבר נכנסה לשבוע השלישי שלה ברציפות, מונעת זאת. מייק ג'ונסון, יו"ר בית הנבחרים האמריקאי, אמר אתמול כי ההשבתה היא בדרך להיות אחת הארוכות בהיסטוריה. לשכת הסטטיסטיקה האמריקאית מסרה בסוף השבוע האחרון כי גם אם לא תסתיים ההשבתה, ב-24 באוקטובר היא תפרסם את מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר, כדי לסייע לביטוח הלאומי האמריקאי לבצע התאמות יוקר המחיה ל-2026, עבור מיליוני גמלאים וזכאים אחרים להטבות.
ההשבתה גם מונעת פרסום של נתוני תעסוקה, החשובים לפדרל ריזרב כדי לקבל החלטות באשר למדיניות המוניטרית שלו. מה שהכריע את הכף לטובת הורדת הריבית בספטמבר, לדוגמה, היו נתוני התעסוקה החלשים מן הצפוי שפורסמו. יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול, אמר היום בנאום כי התחזית לאינפלציה ולשוק התעסוקה לא השתנתה הרבה מאז פגישת הפד בספטמבר, אך הדגיש כי ישנם סימנים הולכים וגוברים של חולשה בשוק העבודה.