גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ישראל ניצחה": כזה מאמר תמיכה אוהד לא קראנו הרבה זמן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: העיתונאי היהודי-אמריקאי ברט סטיבנס מסביר בטור דעה לניו יורק טיימס למה ישראל ניצחה במלחמה; בגרמניה קוראים לבטל את האיסור לייצא נשק לישראל; האתגרים של היום שאחרי ההסכם; והמזרח התיכון התעצב מחדש, ורוסיה נותרה בחוץ ● כותרות העיתונים בעולם 

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

ארדואן יודע והמספרים תומכים: טורקיה נפגעה יותר מישראל מהחרם עלינו
"נשארה מחוץ לתמונה": המדינה שהפכה למפסידה הגדולה של ההסכם

1העיתונאי שמפרגן: "ישראל ניצחה במלחמה"

"רבים בחמאס האמינו שטבח ב־7 באוקטובר 2023 יצליח לא רק לפצוע את ישראל אלא גם להרוס אותה. הם האמינו בכך מתוך להט דתי. הם האמינו משום שקיוו לעורר את חיזבאללה ואיראן להצטרף למערכה במתקפות רחבות משלהם. והם האמינו שישראל, על כל קוסמי ההייטק שלה - חלשה. האמונה הזו התבררה כשגויה - וקטלנית", כתב העיתונאי היהודי-אמריקאי ברט סטיבנס בטור דעה לניו יורק טיימס.

"מה שראו סינוואר ואחרים בחמאס בישראל היה מדינה המוכנה לשחרר יותר מאלף אסירים פלסטינים, כולל את סינוואר עצמו, בעבור חטוף אחד. מדינה שמנהיגיה מדברים בקשיחות אך נוטים להימנע מסיכונים מחשש להרגיז את צימאונה של הציבוריות הישראלית לשגשוג ולשקט. מדינה שסדקיה הפנימיים עמוקים - דתיים מול חילונים, יהודים מול לא־יהודים, תומכי הרפורמה המשפטית מול מתנגדיה. מדינה חרדה למה שהעולם חושב עליה", נכתב.

"סינוואר הכיר היטב את תחלואיה המתפרסמים ברבים של ישראל יותר מאשר את חוזקותיה העמוקות". אך סינוואר טעה, כותב סטיבנס. משום ש"הישראלים לא קרסו מול הטבח שלו", הישראלים "לא הסתפקו בכמה שבועות של לחימה, כפי שעשו במלחמות קודמות, לא נכנעו ללחצים בינלאומיים בלתי פוסקים, ולא ויתרו על רוב יעדי המלחמה לשם שחרור החטופים. במקום זאת הישראלים התלכדו וניצחו - לפחות במידה עד כמה שניצחון מתמשך אי־פעם אפשרי במזרח התיכון".

בישראל "שינו את כללי המשחק מול לבנון וסוריה. הם השפילו ותקפו את איראן". בנוסף "הם השיבו את החטופים החיים שנותרו בלי לוותר על מנוף הלחץ החשובים ביותר שלהם בעזה - השליטה על המעטפת הפנימית שלה. הם השיגו התחייבות ממדינות מוסלמיות לעזה משוחררת משלטון חמאס; ואם זה ייכשל, יש להם מידה של ביטחון שתושבי עזה יתנגדו לניסיונות עתידיים של חמאס לגרור אותם לעוד מלחמה הרת אסון. הם שמרו על יחסים דיפלומטיים עם מדינות ערב ידידותיות. ולמרות כל ההפגנות ברחובות העולם, המאמרים העוינים והאמברגו חסרי המשמעות על נשק - הם זוכים לתמיכה הגלויה של הממשלה הזרה היחידה שבאמת משנה: ארה"ב".

כעת, לדבריו של סטיבנס, "הפסקת האש הנוכחית מציבה שורה של שאלות קשות לגבי מה הלאה לישראלים, לפלסטינים ולכל האחרים המעורבים בעתידם. אבל היא צריכה להכריע גם שאלות חשובות. האם הישראלים חלשים? האם מדינתם בנויה על יסודות של חול? האם התקשרותם לאמונותיהם קלושה? יחיא סינוואר ומי שהלכו אחריו חשבו כך. הקבר שחפר לעצמו אמור להכריע את השאלות הללו אחת ולתמיד".

מתוך הניו יורק טיימס, מאת ברט סטיבנס. לקריאת הכתבה המלאה.

2בגרמניה קוראים להסיר את איסור יצוא הנשק לישראל ב"באופן מיידי"

לאחר שגרמניה השעתה חלקית את יצוא הנשק לישראל באוגוסט האחרון, השבוע שני ראשי האופוזיציה בגרמניה קראו למדינה "להסיר באופן מיידי את הסנקציות נגד ישראל", פורסם בפוליטיקו.

הקריאה לייצא שוב נשק לישראל מגיעה בעקבות הפסקת האש בין ישראל לחמאס, ולכן כעת "יש לשנות זאת" אמרו אלכסנדר הופמן וינס שפאן ראשי הסיעה של מפלגת ה־CSU.

הופמן אמר לכתבים כי "יש להסיר 'מיידית' את הסנקציות נגד ישראל", ושפאן אמר כי "ההחלטה הסופית תתקבל במועצת הביטחון הפדרלית - ועדת ממשלה המייעצת במדיניות ביטחון לאומי" והוסיף, "אני בטוח שאז יוסקו המסקנות שחברי הופמן זה עתה הזכיר".

הנציבות האירופית רמזה השבוע כי ייתכן שהצעדים נגד ישראל "ישונו או ייגנזו בהתאם להתפתחויות בעזה, והנושא יועלה בישיבת שרי החוץ של האיחוד האירופי ב־20 באוקטובר", נכתב.

מתוך הפוליטיקו, מאת סב סטארצ'ביץ'. לקריאת הכתבה המלאה.

3"שחרור החטופים היה החלק הקל, עכשיו מגיע האתגר"

"חמאס שחרר חטופים והסכים לכבד את הפסקת האש, אבל לשכנע אותו להניח את נשקו - זה כבר עניין אחר", פורסם בניו יורק טיימס. "שחרור החטופים הישראלים מעזה היה כמעט בוודאות החלק הקל", נכתב. כעת האתגר הוא "לגרום לחמאס לוותר על נשקו ולבצע דה־מיליטריזציה של רצועת עזה - תנאי מפתח לנסיגה מלאה של ישראל מעזה".

ישנם אתגרים נוספים בתוכנית של טראמפ, "הכוללת הקמה של כוח בינלאומי לסייע בשמירת הביטחון בשטח, מאמץ שאפתני לבנות מחדש את כלכלת עזה ותשתיותיה, והקמה של ועדה מנהלית פלסטינית זמנית שעבודתה תופקד תחת פיקוח של מועצה בינלאומית".

אחד האתגרים, לגבי מי ינהל את רצועת עזה ביום שאחרי, "הוא מהמורכבים והמסובכים ביותר - עד כדי כך שלבסוף נותק משיחות הפסקת האש ונדחה לשלב שני של משא־ומתן".

אכרם עטאללה, פובליציסט פלסטיני מלונדון, אמר לניו יורק טיימס כי "הישראלים דורשים שחמאס יתפרק מנשקו, וזה לא צעד מנהלי פשוט. חמאס הוקם על בסיס נשיאת נשק. למעשה מבקשים מחמאס לפרק את האידיאולוגיה שלו".

בנוסף, ברויטרס נכתב כי בכדי שהפסקת האש תחזיק על נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להמשיך להפעיל לחץ על ראש הממשלה בנימין נתניהו, "האיש שתמיכתו תידרש בשלבים הבאים".

"נשיאי ארה"ב מביל קלינטון ועד ג'ו ביידן מצאו את המנהיג הישראלי העיקש כקשה לשיתוף־פעולה, ואף בכירים בממשל טראמפ התאכזבו מתקיפות ישראליות מסוימות שלדבריהם חתרו תחת מדיניות ארה"ב. אבל החודש הצליח טראמפ לדחוק את נתניהו לקבל את המסגרת להסכם שלום רחב יותר, תוך שהוא משכנע מדינות נוספות במזרח התיכון ללחוץ על חמאס להשיב את כל החטופים הישראלים - מנוף הלחץ העיקרי של הארגון במלחמה. מכאן, עם זאת, המלאכה עשויה להפוך קשה יותר".

מתוך הניו יורק טיימס, מאת דיוויד מ’ הלבפינגר ואדם רזגון. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך רויטרס, מאת גראם סלייטרי, אלכסנדר קורנוול והומרה פאמוק. לקריאת הכתבה המלאה.

4רוסיה נדחקה לשוליים במזרח התיכון החדש

בסוף 2015 רוסיה הייתה "שחקנית מובילה במזרח התיכון" כשהתערבה צבאית בסוריה כדי להציל את משטר אסד. אך עשור לאחר מכן "אסד הופל ושורת אירועים מכריעים - כשהאחרון שבהם הוא הסכם הפסקת האש - הופכים את הקערה על פיה". כעת רוסיה נותר מודרת דיפלומטית במזרח התיכון, נכתב ביורואסיה.

האנָה נוטה, מנהלת תחום אירואסיה במרכז ג'יימס מרטין ללימודי מניעת הפצת נשק, אמרה כי "רוסיה לא הייתה מודרת דיפלומטית במזרח התיכון במידה כזו מאז שהתערבה בסוריה ב־2015".

"המעמד המוחלש של רוסיה בלט לעין במצרים ב־13 באוקטובר, כאשר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שימש יו"ר־שותף של פסגה בהשתתפות מנהיגים מיותר מ־20 מדינות, שנועדה להשלים שביתת נשק קבועה בעזה. רוסיה נעדרה במופגן מן המעמד, ושר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמר לכתבים כי מוסקבה לא הוזמנה", נכתב. ההזמנה לא הגיע לאחר שהקרמלין ביטל פסגה מתוכננת עם מנהיגים ערביים במוסקבה. הסיבה לביטול? "מעט מאוד מנהיגים אזוריים אישרו את השתתפותם".

גורמים אירופים, שדיברו בעילום שם, אמרו כי "הסכם הפסקת האש והפסגה המבוטלת מדגישים את השפעתה הדועכת של רוסיה במזרח התיכון נכון לעכשיו". גורם באיחוד האירופי אמר לאתר כי "זה בהחלט עוד סימן לכך שתפקידה של רוסיה באזור מצטמצם".

מתוך היורו-אסיה, מאת ריד סטנדיש. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים