גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוצים לדעת עד כמה מחירי הדירות עלו בעשור האחרון? תסתכלו על הנתון הזה

כשמחיר דירה ממוצעת כבר עומד על 2.27 מיליון שקל, זוג צעיר שרוצה לקנות דירה חייב להעמיד הון עצמי של 567 אלף שקל ● זוכי "דירה בהנחה" יכולים לקבל שיעור מימון גבוה יותר מהבנקים, אך גם לכך יש מגבלות

יריד דירות של יד שנייה. מרוץ שבו ככל שרצים יותר, כך הקו מתרחק / צילום: רוני הרמן
יריד דירות של יד שנייה. מרוץ שבו ככל שרצים יותר, כך הקו מתרחק / צילום: רוני הרמן

זוג צעיר שהתחיל לחסוך לדירה ראשונה ב־2015 ידע שהוא צריך להגיע לכ־350 אלף שקל הון עצמי. אז, כשמחיר דירה ממוצעת עמד על 1.4 מיליון שקל, זה היה רף הכניסה: המינימום שהמדינה מחייבת להביא מהכיס (25% משווי הדירה) והמקסימום שניתן לממן במשכנתא דרך הבנק (75%).

לשלם עוד 700 שקל בחודש כדי לגור במגדל, למי זה משתלם?
פערים גדולים בין הערים: כמה עולה לגור על קו החוף בארץ?

בשקידה ובעבודה קשה הם הצליחו לשים בצד 3,000 שקל בחודש. תוך כעשר שנים, כך חישבו, יגיעו למטרה. אולי אפילו מוקדם יותר אם שכרם יעלה.

אלא שבזמן שהם חסכו, הרף עלה ועלה - מחירי הדירות זינקו ובהתאם גם ההון העצמי שצריך להביא מהבית הרחיק למחוזות רחוקים. ב־2020 כבר נדרשו 422 אלף שקל; ב־2021 קפץ הסכום ל־466 אלף שקל; ב־2022 הוא הגיע ל־554 אלף שקל; וכיום, אותו זוג שהצליח סוף כל סוף לחסוך 350 אלף שקל במאמץ של עשור, מגלה שזה כבר ממש לא מספיק.

כשדירה ממוצעת עולה 2.27 מיליון שקל, לפי נתוני הלמ"ס לרבעון השני של 2025, סף הכניסה העדכני עומד על על 567 אלף שקל - תוספת של 62%.

זהו מרוץ שבו ככל שרצים יותר, כך הקו מתרחק. הזוג כבר לא כל כך צעיר, סביר להניח שההוצאות שלו תפחו עם התרחבות המשפחה, ולא ברור מנין יביאו כעת רבע מיליון שקלים נוספים רק כדי להתחיל את התהליך שיביא אותם לשלם החזרי משכנתא במשך עשרות שנים. כל זה בזמן שהם ימשיכו לשלם שכירות בשוק שמתייקר במקביל והופך את החיסכון לקשה עוד יותר.

כשבנק ישראל הקטין את שיעור המימון

בכתבה קודמת על התרחקות חלום הדירה, בחנו את המגמה העגומה של מספר המשכורות הנדרש לקניית דירה - 167 משכורות ממוצעות ב־2025 לעומת 133 בימי המחאה החברתית של 2011. אבל המבט על ההון העצמי מגלה תמונה עוד יותר קשה: זה לא רק שהדירות התייקרו בקצב גבוה מהשכר, אלא שההון העצמי הנדרש זינק בשיעור גבוה עוד יותר.

הסיבה היא שעד 2012 ניתן היה ליטול משכנתא בשיעור של 90% מימון. באותה שנה, בנק ישראל בראשות הנגיד דאז סטנלי פישר ז"ל הטיל הגבלות על המערכת הבנקאית. שיעור המימון המקסימלי לרוכשי דירה ראשונה ירד ל־75%, לרוכשי דירה חליפית (משפרי דיור) הוצבה תקרת משכנתא של 70%, וכן נקבע רף מופחת של 50% בלבד לרוכשי דירה להשקעה.

מטרת הצעד הייתה כפולה: ראשית, הגנה על יציבות המערכת הבנקאית בשנים שבהן התאוששה הכלכלה העולמית ממשבר הסאב־פריים והפיקה לקחים ממנו. השנייה - ניסיון לצנן את הביקוש בשוק הדיור בניסיון לבלום את עליות המחירים.

במשבר הסאב־פריים בארצות הברית ב־2008, בנקים העניקו משכנתאות של 100% ואפילו 110% מימון, מתוך אמונה שהנדל"ן הוא הנכס הבטוח ביותר. כאשר המשבר פרץ ומחירי הנדל"ן קרסו, בנקים לא יכלו לממש את הנכסים במחירים שיכסו את ההלוואות. ההגבלה נועדה להגן על המערכת הבנקאית הישראלית, שבניגוד לזו האמריקאית היא ריכוזית מאוד - קריסה של בנק אחד עלולה לטלטל את כל המערכת.

בנק ישראל הטמיע את ההגבלות על שוק המשכנתאות בכמה שלבים, בעיקר בשנים 2010־2014, כחלק מגישה שנועדה למנוע מצב דומה בישראל. ההשפעה של השינוי הזה על ההון העצמי הנדרש הייתה דרמטית.

ניקח לדוגמה דירה שעלתה מיליון וחצי שקל: עם מימון של 90%, הספיקו 150 אלף שקל להיכנס לבית. עם מימון של 75%, נדרשו פתאום 375 אלף שקל - פי 2.5 יותר, ובשנים שלאחר מכן, ככל שמחירי הדירות המשיכו לטפס, כך גדל גם הנתח שבאחריות הרוכש להביא מהכיס.

"כל המשפחה משועבדת - שלושה דורות"

נופר יעקב, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות בישראל, מתמודדת עם המציאות הזו מדי יום מול לקוחותיה. "דירה ממוצעת במרכז עולה היום כשלושה מיליון שקל ", היא אומרת. "המינימום הנדרש להון עצמי הוא 750 אלף שקלים. זה לא סכום שזוג צעיר שמתחיל את חייו יכול להשיג, גם אם הם עובדים בהייטק".

נופר יעקב, יו''ר התאחדות יועצי המשכנתאות / צילום: תמר מצפי

מול חוסר היכולת לצבור הון עצמי מספיק, המענה הוא עזרה משפחתית. "רוב הזוגות שמגיעים אליי נעזרים בהורים", אומרת יעקב. "יש גם מעט עובדי הייטק שעשו אקזיט קטן, מכרו מניות בחברה, וזה מאפשר להם לרכוש דירה בכוחות עצמם. או אנשים שחסכו 150־200 אלף שקל וקנו בפריפריה. אבל ברוב המקרים, הכסף מגיע מעזרה.

וכך העזרה המשפחתית לובשת צורות קיצוניות יותר ויותר. "פעם החלום של כל אמא היה שהבן שלה יהיה רופא, היום זה שתהיה לו דירה", מתארת יעקב ומזהירה: "אנשים משעבדים את העתיד שלהם כדי לקנות עכשיו דירה לילדים שלהם".

היא מסבירה כי "משיכות של כספים מוסדיים נמצאות בשיא כל הזמנים. ההורים מושכים את החסכונות, מושכים מהפנסיה.

"בחמש השנים האחרונות הצטרפו עוד חמש חברות שנותנות משכנתא הפוכה, מה שהייתה בעבר נחלתה הבלעדית של חברת כלל. כלומר, היום אפילו הסבא והסבתא נמצאים במעגל הזה של העזרה".

התחושה של הדור הצעיר היא של מרוץ נגד הזמן. "הרבה חבר'ה צעירים, שרק משתחררים מהצבא, כבר בלחץ לעלות על הרכבת", מתארת יעקב את הלך הרוח שהיא פוגשת בעבודתה. "הם בתחושה שאם לא יעלו בשלב הכי מוקדם שמתאפשר - אז ככל הנראה יהיה קשה מאוד בהמשך, אם בכלל אפשרי. ומי משלם את המחיר? כל המשפחה משועבדת - שלושה דורות".

עבור אחרים, הרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה. "לפני עשר שנים, כמעט 30% מהשוק היה של נכסים עד 1.2 מיליון שקל. היום זה 6%־7% בלבד. נכסים בין 2.1 ל־3 מיליון שקל, שהיו ב־2015 כ־19% מהשוק - מהווים היום 30%. השוק הפך להיות יותר של החזקים, והחלשים הולכים אחורה ונתקעים עם שכירויות", מסכמת יעקב.

כמה הון עצמי צריך בכל אזור

"הדירה הממוצעת" היא מונח אמורפי שמשקלל מחירי דירות יוקרה באזורי ביקוש לצד יחידות קטנות לשיפוץ בפריפריה. כצפוי, קיים פער גדול בין ההון העצמי המבוקש באזורים שונים בארץ. בתל אביב, שם הדירה הממוצעת עולה 3.25 מיליון שקל, נדרש הון עצמי של 812 אלף שקל. בבאר שבע, עם תג מחיר ממוצע של 1.27 מיליון לדירה, צריך הון עצמי של 317 אלף שקל. הפרש של כמעט חצי מיליון שקל.

אבל גם במחירים הנמוכים יותר בפריפריה טמונה בעיה. השכר הממוצע שם נמוך יותר, כך שבפועל הנטל היחסי על התושבים עלול להיות דומה או אף גבוה יותר.

יעקב מוסיפה ממד אישי: "אני גרה במושב בדרום שבו גדלתי. כבר 25 שנה שלא שיווקו כאן קרקעות - לא במושב שלי ולא במושבים שלידנו. אנחנו רק שומעים סיפורים, יש המון בירוקרטיה וקושי מול המערכת. יש מלחמות עם המינהל. אני רואה כאן מלא חבר'ה צעירים שנאלצו לעזוב כי לא מאפשרים המשכיות".

הפתרונות היצירתיים - והמחיר שלהם

מול המחסום של ההון העצמי, התפתחו פתרונות שנועדו לעקוף אותו. למשל, חברות חוץ־בנקאיות כמו WeCheck, שמציעה השלמת הון עצמי: בנוסף ל־75% מהבנק, החברה מממנת עוד 10% בדרגה שנייה, כך שבסך־הכול הרוכש מקבל 85% מימון.

חברות חוץ־בנקאיות אינן כפופות להוראות בנק ישראל, אלא לרשות שוק ההון. כך הן יכולות להציע שיעורי מימון גבוהים יותר, ולרוב גם בריביות גבוהות יותר מהבנקים. למשקיעים שכבר יש נכס, החברות הללו מציעות אפילו מימון של עד 100% באופן תיאורטי - באמצעות שעבוד הנכס הקיים והנרכש, כאשר על כל נכס ניתן לקבל עד 85% מימון.

פירצה נוספת למחסום ההון העצמי היא דרך תוכניות ממשלתיות. במסגרת הגרלות "מחיר למשתכן" זוכים יכולים ליהנות ממימון שיכול להגיע עד כ־90% מעלות הרכישה. זאת, כאשר שמאי מקרקעין מעריך ששווי השוק של הדירה גבוה ממחיר הרכישה שנקוב בהסכם.

הבעיה עם הפתרון הזה היא שההחרגה מוגבלת לדירה בשווי 1.8 מיליון שקל לכל היותר. וכמובן, מדובר בהגרלה - לא כל מי שרוצה זוכה. להגרלה הנוכחית, למשל, נרשמו עד סוף ספטמבר יותר מ־120 אלף משקי בית, על פחות מ-7,500 דירות.

עם ישראל לא מגיע למינוף המקסימלי

אחת הביקורות הרווחות על המגבלות הרגולטוריות על גובה המשכנתאות היא שמדובר באקט פטרוני מצד המדינה על הציבור. כלומר, יציאה מנקודת הנחה שהציבור לא ידע לכלכל את צעדיו אם יינתן לו החופש ועל כן יש להגבילו שרירותית.

אלא שבפועל לא כל הציבור נזקק לחסדי הרגולציה. המשכנתא הממוצעת עומדת על כ־60% ממחיר העסקה. כלומר, עם ישראל לא ממונף במימון המקסימלי של 75%.

אלא שגם כאן, הסטטיסטיקה היבשה עלולה לשקר.

סטיית התקן לממוצע רחבה ככל הנראה, ומשקפת את הפערים שבין החזקים בעלי גב כלכלי מהמשפחה לבין אלה הנזקקים לחבילות מימון "לכל החיים" כדי לרכוש דירה.

"המגבלה של 25% הון עצמי לדירה ראשונה היא סבירה ואינה מופרכת", סבורה פרופ' מרים שוורץ־זיו, מרצה למימון באוניברסיטה העברית. היא מגנה על המערכת הבנקאית ועל הלווים עצמם מפני מינוף מוגזם, בפרט כשאנחנו רואים עכשיו ירידה מסוימת במחירי הדיור".

פרופ' מרים שוורץ זיו / צילום: מיכל רביבו

שוורץ־זיו מצביעה על חסם קשיח יותר בצד המשקיעים, שם המגבלה של 50% מימון בלבד לרכישת דירה להשקעה יצרה לדבריה עיוות בשוק: "נוצרה בעיה של חוסר שוויון. חברה ציבורית יכולה להתמנף ולקחת משכנתא גבוהה לרכישת נדל"ן, כאשר הסיכון הוא על הבנקים. אבל משקיע פרטי מוגבל ב־50%. הקיפאון בשוק וירידת חלקם של המשקיעים מתוך העסקאות מצביעים שזה חסם אמיתי.

"אני לא מכירה עוד מדינה עם מסים מוגברים כל כך על דירה שנייה כמו בישראל".

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; בורסות טוקיו ודרום קוריאה שברו שיאים חדשים

הדאקס יורד בכ-0.1% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

דיווחים באיראן: החל סבב השיחות השלישי בין איראן לארה"ב בז'נווה

סבב שיחות דרמטי בז'נבה: בצבא נערכים לאפשרות של מתקפה כוללת ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון, אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%