גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שמסביר: מה מחפשת אינדונזיה בישראל ומה הסיכוי של חמאס לשרוד

המחיר של היעדרות נתניהו מהוועידה בשארם, השליטה של חמאס בשטח גם היום, סלידת הפלסטינים מטוני בלייר והקלף של ישראל מול אינדונזיה בדרך לכינון היחסים ● פרופ' אלי פודה, חוקר המזרח התיכון כ-30 שנה, קורא את האותיות הקטנות בהסכם טראמפ

אלי פודה / צילום: קונסטנטין גרוסמן
אלי פודה / צילום: קונסטנטין גרוסמן

מדינה שלמה עצרה השבוע את נשימתה למראה 20 החטופים שבים הבית לזרועות משפחותיהם, בתום שנתיים של ייסורים ומאבק ציבורי עיקש. תחושת הקלה, מהולה בעצב, על מי ששבו ואלו שחזרו בארונות יחד עם רצון חמקמק לסגירת מעגל. אבל ככל שהקתרזיס מתחיל להיכנס אל הריאות, מתחילות לצוץ גם השאלות מבין דפיו של ההסכם שזה עתה נחתם בשארם א-שייח. "השטן נמצא בפרטים הקטנים - ומישהו בסוף יצטרך לרדת לעומקם", אומר פרופ' אלי פודה, מומחה למזרח התיכון המודרני, המערכת הבין־ערבית ומדיניות ישראל במזרח התיכון מהאוניברסיטה העברית.

דגמי טילים וכניסה לרוסים בלבד: האמת מאחורי המגה-ריזורט של קים ג'ונג און
ראיון | "אם טראמפ לא ישים את כובד משקלו, יש סיכוי סביר שזה ייגמר בעסקת חטופים בלבד"
זינוק בפניות, ירידה בגיל: הצוואות החדשות של הישראלים

30 שנה שהוא חוקר את השחקנים שמעורבים בהסכם שמרחף כעת מעל האזור - הפלסטינים, מצרים, קטאר, ארה"ב וכמובן גם ישראל. בין 2009-2004 כיהן כראש החוג למזרח תיכון באוניברסיטה העברית, וכיום הוא נשיא האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם, וגם חבר הוועד המנהל של מכון המחקר והמדיניות מיתווים. פודה חקר לא רק הסכסוך הישראל-פלסטיני אלא גם את הסכמי השלום שנחתמו עם מצרים וירדן. דווקא מתוך ההיכרות העמוקה הזו רואה פודה מאחורי הערפל לא מעט מוקשים.

"כשקוראים את כל 20 הנקודות, אתה רואה שמדובר בכמה תוכניות, או בתוכנית עם כמה שלבים. אחרי שנעבור את השלב הראשון, 5-4 הנקודות הראשונות - רוב התוכנית עוד לפנינו. הבעיה היא: אין בה שום פירוט ולא ברור מה בדיוק קורה", הוא מסביר. "נניח שמגיעים לשאלה של פירוז הרצועה - מי עושה, מתי עושה, כמה עושים? איך זה קורה? אם לא מסיימים שלב מסוים בהסכם, אי אפשר לעבור לשלב הבא. זאת אומרת, בכל שלב ושלב אנחנו לכאורה, או לא לכאורה - נתקע".

אחד המוקשים המרכזיים ב"יום שאחרי" נוגע לפירוז של חמאס מנשקו. "יכולת ההישרדות והפריסה של חמאס בעזה, בתום שנתיים של מלחמה, היא מפתיעה. כרגע, הוא מפגין מרות ושליטה בשטח", אומר פודה. "יש לחמאס כמות מסוימת של נשק, אנחנו לא יודעים כמה. מישהו צריך לפרק אותו מנשקו. אני נוטה להאמין שבעצמם הם לא יעשו את זה. וגם אם הם יעשו את זה - מי יבדוק שהם לא מסתירים הרבה דברים? הכוח הבינלאומי שייכנס לאזור יצטרך לוודא שהפירוז מתבצע. זה תהליך לא פשוט, משום שחמאס יעשה כל מאמץ להישאר גורם משמעותי ברצועה, גם אם לא שלטוני".

על פי ההסכם, שיקום הרצועה יחל בכניסה של כוח בינלאומי לשמירה על הסדר ואחר כך יוקם מינהל טכנוקרטי פלסטיני שינהל את עזה בתקופת המעבר. המינהל יפוקח בידי "מועצת שלום" שבראשה יעמוד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לצד חברים נוספים, כולל ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר. לאחר שהרשות הפלסטינית תבצע רפורמות, היא תוכל להחזיר לידיה את השליטה ברצועה.

טוני בלייר. ''יעמוד בראש מועצת השלום'' / צילום: ap, Evan Vucci

נתחיל עם הכוח לייצוב בינלאומי ISF (International Stabilization Force) שמוגדר בהסכם ככזה שיכלול שותפים ערביים ובינלאומיים. ידוע אילו מדינות יכללו בו?
"אחת המועמדות היא אינדונזיה, היא גם חברה בכוח הבינלאומי בלבנון, יוניפי"ל. הכוח הזה הוקם ב-1978 אחרי מבצע ליטני (להרחקת מחבלים מגבול ישראל-לבנון, אחרי פיגוע "אוטובוס הדמים" בכביש החוף, ה"ו). המנדט שלו השתנה ב-2006, בעקבות מלחמת לבנון השנייה, כך שיוכל לפעול למניעת טרור - אבל בפועל זה לא עבד. עם השנים כוח התנועה של יוניפי"ל צומצם מאוד בידי חיזבאללה ואנחנו יודעים עד כמה חיזבאללה התעצם ב-20 השנים האחרונות. יוניפי"ל מעולם לא עצר ולו איש חיזבאללה אחד. כך שהניסיון שלנו לפחות מלמד שכוח בינלאומי שנועד לרסן טרור הוא בעל יכולת מוגבלת".

"טוני בלייר נתפס אצל הפלסטינים כגורם אנטי־ערבי"

מה לגבי המינהל הטכנוקרטי, כלומר, אנשי מקצוע פלסטינים, שאמורים להיכנס במקומו של הכוח הבינלאומי בהמשך הדרך? הוזכר שהעזתים מתנגדים לכך שהאדם שיכהן לצד טראמפ בגוף השלום המפקח יהיה טוני בלייר. למה, בעצם?

"טוני בלייר הוא שם שמעורר ביקורת בצד הפלסטיני, מכיוון שבריטניה הייתה מעורבת בשנת 2003 בפלישה האמריקאית לעיראק, לרבות ההחלטה לשלוח לשם 45,000 חיילים בריטים. בלייר נתפס בקרב הפלסטינים כגורם מאוד אנטי-ערבי. שנית, מעורבות בריטית מזכירה לרבים את הקולוניאליזם הבריטי. מעבר לכל זה, נניח שאכן יש נכונות להקים ממשל טכנוקרטים זמני. איך מגיעים להסכמה לגבי השמות שייכללו בו?

"זה מזכיר לי את הסיפור של המשלחת הפלסטינית שנשלחה לוועידת מדריד בשנת 1991 - יוזמת שלום שהתקיימה לאחר מלחמת המפרץ הראשונה. הייתה אז תסבוכת שלמה סביב בחירת האנשים שיצטרפו למשלחת הזו. על כל שם ושם דיברו והתווכחו, כי היה צורך למצוא אנשים שהם פלסטינים, אבל שאינם משתייכים לאש"ף. ישראל הורידה את השם הזה והורידה את השם ההוא, והיה בלגן גדול. נניח שמגיעים להבנות לגבי הטכנוקרטים ונניח שהמינהל הזה מנהל את הרצועה לזמן מה, איך מתקדמים משם? בסופו של דבר, גוף קבע, שאינו חמאס, צריך לנהל את הרצועה. לטענת ממשלת ישראל הנוכחית, זו לא הרשות הפלסטינית, אבל אין מה לעשות - הרשות הפלסטינית היא הגורם שיש לו את הלגיטימציה הבינלאומית. גם לפי תוכנית טראמפ, הרשות היא הגורם שבסוף אמור לשלוט גם בעזה".

הציבור העזתי רוצה שהרשות תחזור לרצועה?
"זו שאלה שקשה לתת עליה תשובה. להערכתי הם רוצים לראות גורם פלסטיני, נקודה. הם לא רוצים מישהו זר, ובזר אני מתכוון גם למדינות ערביות כמו מצרים או סעודיה. זה צריך להיות גורם פלסטיני".

ההסכם היה חייב לכלול הכרה מסוימת של ישראל בפוטנציאל של מדינה פלסטינית אך כמצופה הניסוח פתלתל: "...ייתכן סוף סוף שיהיו התנאים לדרך אמינה להגדרה עצמית ומדינה פלסטינית, שארה"ב מכירה בה כשאיפת העם הפלסטיני". כך או כך, ישראל תצטרך להידרש לסוגיה הזאת.

"הניסוח שמופיע בהסכם הוא מלאכת מחשבת, כי בעצם מה שנאמר הוא לא שארה"ב מכירה, אלא שהיא מכירה בכך שזו שאיפת העם הפלסטיני. מה שאני מכוון לו הוא שהמושג הזה, 'מדינה פלסטינית', הוא כעת על השולחן. ברגע שהכנסת אותו לשיח, ובהינתן ש-153 מדינות חברות באו"ם מכירות במדינה פלסטינית, זה יהיה נושא שיעמוד על סדר היום האזורי והתקשורתי בתקופה הקרובה. מדינות כמו מצרים, סעודיה ואיחוד האמירויות, בוועידת הפסגה הערבית-אסלאמית שנערכה בספטמבר בקטאר, אמרו חד וחלק: אנחנו בעד פתרון שתי מדינות שיכלול את ישראל לצד מדינה פלסטינית שתקום בגבולות 67'.

"בסוף, בין הירדן לבין הים, יש לנו בערך שבעה מיליון יהודים ו-7 מיליון ערבים שבתוכם גם ערביי ישראל", אומר פודה. "זה המצב הדמוגרפי. הם לא הולכים לשום מקום. אז בואו תציעו איזשהו פתרון אחר שבסופו של דבר יוביל את שני העמים האלה איכשהו לחיות זה לצד זה".

"קשרים עם אינדונזיה בחשאי משנות השישים"

טראמפ צולם בוועידה בשארם א־שייח' מחזיק ידיים עם אבו מאזן. מה זה מסמן לגבי עתיד האזור?
"הוועידה הזו הייתה חשובה, כי שם עוגנה המחויבות של המדינות החתומות להסכם. העובדה שטורקיה וקטאר הן בין המובילות (מדינות שקרובות גם לחמאס, ה"ו), זה פחות טוב לנו. העובדה שמצרים נמצאת שם, מובילה ומרכזית וגם אירחה את הוועידה - זה טוב מאוד. חבל שכרגע איחוד האמירויות וסעודיה בחרו שלא להוביל את המהלך הזה, שכן האינפוט שלהן בתוך עזה, בכל הנוגע ליכולת להשקיע כספים, הוא מאוד מרכזי. מתבקש היה לראות שם גם את ראש הממשלה נתניהו, אך אני מניח שהוא ויתר על ההגעה מסיבה פוליטית. הוא העדיף שלא ייווצר בדעת הקהל הקישור בינו לבין תמיכה במדינה פלסטינית והיה מוכן לשלם על כך מחיר. המחיר הוא סיטואציה לא נוחה בינו לבין נשיא מצרים א-סיסי, שהזמין אותו".

אבו מאזן וטראמפ בשארם. ''נתניהו לא רצה קשר למדינה פלסטינית'' / צילום: ap, Evan Vucci

באותו היום גם נודע כי נשיא אינדונזיה פרבואו סוביאנטו יגיע לביקור בישראל, אך בהמשך יצאה הכחשה. מה קרה לדעתך?
"רבים אולי יופתעו לשמוע אבל בין ישראל לאינדונזיה היו הרבה קשרים מאחורי הקלעים מאז שנות ה-60 לפחות. היו תקופות שגם מכרנו להם נשק וציוד. כל הדברים האלה התבצעו בחשאי. משנת 2000 אינדונזיה הפכה להיות סוג של דמוקרטיה, ודעת הקהל הפכה חשובה יותר. דווקא מאז היחסים התקררו והנושא הפלסטיני עלה. בשנה-שנתיים האחרונות הנושא עלה מחדש, והסיבה לכך היא שאינדונזיה רוצה להצטרף למועדון הכלכלי המוביל בעולם - ה-OECD, שבו גם חברה ישראל. כדי להצטרף לשם, כל המדינות החברות צריכות להסכים לכך, ובמובן זה לישראל יש קלף. כדי לקבל את ההסכמה של ישראל, אינדונזיה צריכה לכונן איתה קשרים דיפלומטיים. רק שנטען, ואני חושב שבמידה רבה של צדק, שהאינדונזים מחכים לסעודים".

נשיא אינדונזיה. כמעט הגיע לביקור בישראל / צילום: ap, Suzanne Plunkett

ופה יש תסבוכת, כי הרי כרגע הסעודים מתנים התקדמות לנורמליזציה עם ישראל בהתקדמות של ישראל בסוגיה הפלסטינית.
"נכון. כרגע, סעודיה מובילה יחד עם צרפת את כל הפרלמנט הזה של הכרה במדינה פלסטינית בגבולות 67' שבירתה מזרח-ירושלים. איך אפשר לסגת מהצהרות מהסוג הזה אל מול כל דעת הקהל הערבית? זה מסובך, אבל באותה נשימה אגיד - זה לא בלתי אפשרי. יכול להיות שאפשר למצוא איזשהו ניסוח פתלתל שישראל מסכימה לו, ומדבר על פחות ממדינה אבל משביע את רצון הסעודים שבאים ואומרים: 'אוקיי, הנה יש לנו איזושהי תחילת דרך למדינה פלסטינית'. הממשלה הנוכחית רחוקה מכל דיון שכזה, ולכן זה כרגע זה נראה לא רלוונטי. אם נחזור לאינדונזיה, לו הנשיא היה מגיע, הביקור היה בגדר מעין הכרה במדינת ישראל. כלומר, הוא נותן משהו, מבלי לקבל תמורה".

אתה מכיר היטב גם את הסכמי השלום המוצלחים שישראל חתמה מול ירדן ומצרים. מה הוביל להצלחה שם אל מול הכישלון ביכולת לסיים את הסכסוך מול הפלסטינים?
"כרגע מה שקובע הוא אי האמון שקיים בשני הצדדים. אמון, הוא אחד הרכיבים הכי חשובים במשא ומתן. עם ירדן זה היה יחסית מאוד קל, משום שעם בית המלוכה הירדני היו לנו קשרים עוד מימי המלך עבדאללה הראשון, בתקופת המנדט הבריטי. עם מצרים זה היה יותר מסובך, כי נלחמנו מול מצרים בכמה ו כמה מלחמות. אבל מאז 1971, דרך מלחמת יום כיפור, הסכמי הפרדת הכוחות וחילופי השבויים שבאו אחרי כן וכמובן ביקור סאדאת בירושלים ב-77' ויוזמת השלום - נוצרה התשתית להתקרבות. עדיין זה לא הספיק וחלפו עוד שנה וחצי עד שהושג הסכם".

חגיגות ברצועת עזה. ''חמאס משדר ניצחון'' / צילום: ap, Jehad Alshrafi

בכל זאת, יש הבדל בין התנהלות מול מדינה, שלה אינטרסים מרובים, בהשוואה להתנהלות מול ארגון טרור. לחמאס, וראינו זאת היטב, לא היה אכפת כלל מהציבור העזתי, עד כדי מוכנות להקריב אותו באופן מוחלט.
"כשהמוטיב של השהאדה, ההקרבה למען הרעיון והאמונה הדתית, מוביל אותך אז כל האמצעים כשרים. ברור לגמרי שיש התנגדות באוכלוסיה בעזה לחמאס, אבל קשה לדעת מה חלקה. זו תעלומה. והחמאס כמובן משדר סוג של ניצחון. זה די מדהים, אבל זה לא מפתיע. גם חיזבאללה מעולם לא הניף דגל לבן או הודה בתבוסה".

"באי־חידוש המלחמה נעוץ פתח לחמאס לשרוד"

גם קטאר וגם טורקיה, שלקחו חלק בתיווך במשא ומתן לסיום המלחמה, משחקות זה שנים משחק כפול מול ישראל: מצד אחד הן נמצאות עמה בקשר ומפעילות לחץ על חמאס לצורך סיום המלחמה, מצד שני, הן היו גם אלו שסיפקו את צינור החמצן הכלכלי לחמאס. האם שתי המדינות האלה העניקו ערובות לארגון הטרור שמשמעותן דה-פקטו היא הבטחת שרידותו? פודה מאמין כי אי אפשר להוציא זאת מכלל אפשרות.

"לולא הבטחה לכך שישראל לא תחדש את המלחמה, למה שחמאס ישחרר את כל החטופים? זה בעצם היה הקלף העיקרי והחשש שלו - שהוא ייתן את החטופים ואז ישראל תחדש שוב את המלחמה. להערכתי, ניתנו הבטחות או בכתב או בעל-פה. יש סעיפים בחוזה שהם סודיים. עם הזמן נדע מה הייתה המשמעות שלהם. וכן, באי חידוש המלחמה נעוץ פתח לא קטן, ואפילו גדול, לכך שחמאס כארגון מצליח לשרוד".

לסיום, נראה כי הממשל האמריקאי היה רוצה לראות את עזה כחלק מהתוכנית ליצירת מסדרון כלכלי שכולל את הודו, המזרח התיכון ואירופה (IMEC). עד כמה מדובר בפנטזיה מסוג "הריביירה של טראמפ בעזה?
"האינטרסים הכלכליים הם עצומים, משום שאנחנו מדברים פה על מסדרון כלכלי שיעבור מהודו לאירופה דרך המזרח התיכון. בדרך הוא עובר בכמה מדינות, כולל כמובן סעודיה, וזה יכול לעבור דרך ירדן - תלוי מה הנתיב המדויק שלו. אבל הרעיון הוא שבסופו של דבר צריך להגיע לים התיכון. לים התיכון אפשר להגיע גם דרך עזה ומבחינתנו, חשוב מאוד שזה יעבור גם דרך ישראל.

"מבחינת עזה זו יכולה להיות בוננזה כלכלית בלתי רגילה. אבל לתחושתי זו ריצה קדימה מבלי לעצור, זה ממש ה-'אנד גיים'. הפוטנציאל הוא מדיני וכלכלי, וייתכנו לו גם משמעויות צבאיות. כבר היום יש סוג של ברית ביטחונית, והיא זאת שגוננה על ישראל במלחמה מול איראן (לפי דיווחים, זה קרה מצד ירדן וסעודיה, ה"ו). אני חושב שאנחנו נמצאים בתחילתו של מהלך שיכול ללכת לכל מיני כיוונים, והוא בהחלט יכול ללכת גם ללכת לכיוון טוב".

עוד כתבות

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים