גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מילדות בחיפה ועד לנובל: החוקר הישראלי שגילה את סודות הצמיחה הכלכלית

יואל מוקיר, היסטוריון כלכלי בעל שורשים ישראליים, זכה בפרס נובל בזכות מחקריו על תולדות הצמיחה ● בראיונות קודמים הוא הזהיר כי הקדמה לא מבטיחה דמוקרטיה, ואמר: "יש תחושה בקרב שכבות רחבות שהטכנולוגיה משרתת קבוצה קטנה, שמתעשרת על חשבון השאר"

יואל מוקיר / איור: ap, Nam Y. Huh
יואל מוקיר / איור: ap, Nam Y. Huh

הטלפון של יואל מוקיר מוגדר לצלצל רק כשמתקבלת שיחה מאנשי קשר מוכרים. לכן ביום שלישי האחרון, בחמש בבוקר שעון ארה"ב, הוא נכנס לאינטרנט כמו כל אדם אחר כדי לבדוק מי זכה בפרס נובל לכלכלה. לפני כן הציץ במייל - ושם חיכתה לו הצפה של הודעות שכותרתן "מזל טוב". "חשבתי לעצמי - אבל זה לא יום ההולדת שלי", סיפר מוקיר. "ואז ראיתי שיחה שלא נענתה משוודיה… והתחלתי לחשוד".

כולל חוקר ממוצא פלסטיני: אלו הזוכים בפרס נובל לכימיה
פרס הנובל ברפואה הוענק לחוקרים מארה"ב ויפן על חקר מחלות אוטואימוניות

למרות שהוא נמצא בקשר עם ועדת הנובל ואף הוזמן לטקס חלוקת פרסים לפני עשור כאורח, מוקיר מעולם לא העלה בדעתו שיהיה בצד הזוכה - כך סיפר בראיון שערך איתו נציג הוועדה מייד לאחר ההכרזה. "אני היסטוריון של הכלכלה. היסטורית, אנחנו לא זוכים בפרסי נובל. הייתה לי בראש רשימה שלמה של אנשים שיכולים לזכות, אך שמי לא היה בה".

מוקיר הוסיף בהומור כי הוא מרוצה במיוחד מהשותפים שלו לפרס: "למעשה פיליפ אגיון ואני כותבים עכשיו ספר ביחד. אז הוא בטח ימכור היטב". בשלב הזה ביקש לסיים את השיחה: "אני עדיין מבולבל, אפילו לא שתיתי קפה. אנחנו בכלל בחופשה במישיגן - נראה לי שאשתי היא שתנהג חזרה לשיקגו".

במגזין "אקונומיסט" הצהירו כי מוקיר ראוי לפרס, ולא רק בשל תרומותיו המדעיות. "מוקיר הוא איש נחמד שתמיד נותן לעיתונאים שלנו ביקורת בונה כשאנחנו נתקלים בו בכנסים", כתבו שם.

לגופו של עניין הוסיפו: "פרופ’ מוקיר כותב טוב יותר כמעט מכל הקולגות שלו, ומוציא ספרים שגם הדיוטות בתחום יתפתו להרים מהמדף. הוא חושב כמו היסטוריון אבל גם כמו כלכלן, ולא חושש ממספרים - כך שהוא אינו מיינסטרים באף אחד מהתחומים. אילו היה מגיע לאקדמיה היום, אולי היה מתקשה למצוא משרה ראויה".

הם מנו את תחומי המחקר הרבים שבהם עסק - מהרעב באירלנד ועד ההיסטוריה של העבודה מהבית - וציינו כי הפרס הוענק לו על ניסיונו להסביר מדוע רוב הכלכלות צמחו רק ב־200 השנים האחרונות, לאחר תקופות ארוכות של קיפאון. מוקיר תלה זאת בקשר החזק שנוצר בין הנדסה ומדע, ובתרבות של פתיחות לשינוי. התיאוריה הזו, לפיה הרעיונות עצמם הם הבסיס לצמיחה כלכלית, הבסיס להבדל בעושר של אומות, היא חריגה בנוף, אבל היא מתחברת לרעיונות שקודמו על ידי פרס הנובל של שנה שעברה.

דור שני לשואה

מוקיר נולד בהולנד בשם יואל מיכאל מוק, להורים ניצולי שואה. אביו נפטר מסרטן כשהיה בן שנה, והוא ואמו עלו לישראל והתגוררו בחיפה. בהתייחסות נדירה לילדותו אמר בעבר לוול סטריט ג'ורנל כי "אמי לא הייתה אופטימיסטית. היו לה חיים מאוד קשים". מכריו דווקא מדגישים את האופטימיות שלו.

הוא למד היסטוריה וכלכלה באוניברסיטה העברית, סיים בהצטיינות יתרה, המשיך לדוקטורט בייל, ומאז חי בארה"ב. לצד משרתו באוניברסיטת נורת’ווסטרן בשיקגו הוא משמש עמית מחקר באוניברסיטת תל אביב, ומחזיק בדרכון ישראלי.
מוקיר התראיין לא פעם לתקשורת הישראלית ואף חתם על מכתב הכלכלנים שהזהיר מפני השלכות הרפורמה המשפטית.

בראיון לאורי פסובסקי בגלובס בשנת 2018 הסביר מוקיר כי המסקנה הפרקטית ביותר של מחקריו היא שהאמונה בקדמה היא המפתח לעושר של כולנו. "רוב החברות אנושיות שהיו קיימות אי־פעם לא האמינו בקדמה", אמר. "הן חשבו שההיסטוריה נעה במעגלים. עולים ויורדים, עולים ויורדים, ואין מגמה לכיוון עולם יותר טוב. הדבר הזה השתנה רק במקום אחד בעולם: באירופה".

לדבריו, העולם המערבי כן פיתח מושג של קדמה, וההשלכות עצומות. "אם אתה מאמין בקדמה, ברור לך שהדור שלך יודע יותר מדורות שחלפו. אתה מאמין שאתה מסוגל להרחיק לכת יותר מאלה שקדמו לך. שהקדמונים אולי היו חכמים, אבל לא כל האמת כתובה בכתבי הקודש. לא של היהדות, לא של האסלאם, לא של הקונפוציאניזם. אנחנו כותבים את הספרים מחדש". הוא הזהיר: "לקדמה תמיד יש מפסידים - והיום יש הרבה כאלה".

מוקיר הוסיף כי: "אני לא חושב שיש מישהו שמטיל ספק בצורה רצינית ביכולת שלנו להתקדם טכנולוגית ומדעית. די ברור שהיכולות שלנו לשלוט על הטבע ולנצל אותו הולכות ומתעצמות משנה לשנה, ורוב התרבויות היום מקבלות זאת". אבל לדבריו, רבים מאבדים אמון ביכולת של מוסדות דמוקרטיים לנהל את הקדמה לטובת כולם. "יש תחושה בקרב שכבות רחבות מאוד שהטכנולוגיה משרתת קבוצה קטנה, שמתעשרת על חשבון השאר כשרוב האוכלוסייה לא נהנית ואף נפגעת.

"אפשר להתווכח אם זה נכון עובדתית. מה שברור הוא שיש אנשים שחושבים ככה, והתגובה הפוליטית כיום, של עליית תנועות לאומניות, שמרניות, קסנופוביות, היא תולדה של ההרגשה הזו". ולכן לשיטתו, בעצם, גם הצמיחה נמצאת בסכנה.

למה יש עדיין מלחמות?

מוקיר מודה כי בעבר היה אופטימי יותר: "חשבתי שהדמוקרטיות המודרניות ילמדו להפוך לפתוחות וליברליות, כיום אני פחות אופטימי לגבי יכולת ההישרדות שלהן.

"אני מתחיל לחשוב שאולי צריך להסתכל אחורה ולראות איך דמוקרטיות שהיו קיימות בעבר, למעשה נכחדו. לא רק הדמוקרטיה שנעלמה בשנות ה־20 וה־30 של המאה הקודמת באיטליה, ספרד וגרמניה, אלא גם הדמוקרטיות היווניות באתונה ובמקומות אחרים שבמשך הזמן נעלמו. כבר לא ברור אם מוסדות פתוחים ודמוקרטיה הם מה שנקרא בכלכלה 'מצב סופג', כלומר שברגע שאתה מגיע לשם, אתה נשאר שם. כנראה שלא", הזהיר.

בראיונות מאוחרים יותר הוסיף כי הוא חושש במיוחד מגורמים כמו ולדימיר פוטין. "הבעיה היא שעם הקדמה הטכנולוגית לא באה קדמה מוסדית. לא הצלחנו ללמד את עצמנו להימנע ממלחמות".

לדבריו, "כבר היה נראה שאנחנו נעים לכיוון הזה - בין נפוליאון למלחמת העולם הראשונה היו 100 שנה של יחסית שלום, או מלחמות יחסית קצרות. אבל המאה ה־20 הראתה שלא כך הם פני הדברים. גם אחרי תום המלחמה הקרה היו אנשים שחשבו ש'זהו זה, סוף ההיסטוריה', ומאז למדנו שוב שהטבע האנושי מאפשר שתמיד יעלו דרעקים כגון ולדימיר פוטין שחושבים שכדאי להם להפר את השלום העולמי. זה כנראה דבר שהאנושות לא יכולה להיגמל ממנו, פוטיניזם כזה".

מוקיר תהה: מדוע יש מלחמות אם הן דבר כה הרסני ולא רציונלי? "יש גישה אחת שקושרת את זה לדילמת האסיר המפורסמת, כל צד חושב שהאחר רוצה לדפוק אותו אז הם בוחרים באסטרטגיה הפחות טובה, יוצרים שיווי משקל בנקודה שבה שני הצדדים מפסידים. גישה שנייה גורסת שאלה שמחליטים על המלחמה לא משלמים את המחיר שלה. זה מה שאנחנו קוראים לו 'בעיית הסוכן', כשלנציג יש אינטרסים שונים משל אלה שהוא מייצג".

גם במהלך מלחמת חרבות ברזל הביע דאגה מפני אפשרות שהפלסטינים יחזיקו בנשק גרעיני - אך האמין כי דווקא מצב כזה יחייב את שני הצדדים להגיע להסדר.

עוד כתבות

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"