גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מילדות בחיפה ועד לנובל: החוקר הישראלי שגילה את סודות הצמיחה הכלכלית

יואל מוקיר, היסטוריון כלכלי בעל שורשים ישראליים, זכה בפרס נובל בזכות מחקריו על תולדות הצמיחה ● בראיונות קודמים הוא הזהיר כי הקדמה לא מבטיחה דמוקרטיה, ואמר: "יש תחושה בקרב שכבות רחבות שהטכנולוגיה משרתת קבוצה קטנה, שמתעשרת על חשבון השאר"

יואל מוקיר / איור: ap, Nam Y. Huh
יואל מוקיר / איור: ap, Nam Y. Huh

הטלפון של יואל מוקיר מוגדר לצלצל רק כשמתקבלת שיחה מאנשי קשר מוכרים. לכן ביום שלישי האחרון, בחמש בבוקר שעון ארה"ב, הוא נכנס לאינטרנט כמו כל אדם אחר כדי לבדוק מי זכה בפרס נובל לכלכלה. לפני כן הציץ במייל - ושם חיכתה לו הצפה של הודעות שכותרתן "מזל טוב". "חשבתי לעצמי - אבל זה לא יום ההולדת שלי", סיפר מוקיר. "ואז ראיתי שיחה שלא נענתה משוודיה… והתחלתי לחשוד".

כולל חוקר ממוצא פלסטיני: אלו הזוכים בפרס נובל לכימיה
פרס הנובל ברפואה הוענק לחוקרים מארה"ב ויפן על חקר מחלות אוטואימוניות

למרות שהוא נמצא בקשר עם ועדת הנובל ואף הוזמן לטקס חלוקת פרסים לפני עשור כאורח, מוקיר מעולם לא העלה בדעתו שיהיה בצד הזוכה - כך סיפר בראיון שערך איתו נציג הוועדה מייד לאחר ההכרזה. "אני היסטוריון של הכלכלה. היסטורית, אנחנו לא זוכים בפרסי נובל. הייתה לי בראש רשימה שלמה של אנשים שיכולים לזכות, אך שמי לא היה בה".

מוקיר הוסיף בהומור כי הוא מרוצה במיוחד מהשותפים שלו לפרס: "למעשה פיליפ אגיון ואני כותבים עכשיו ספר ביחד. אז הוא בטח ימכור היטב". בשלב הזה ביקש לסיים את השיחה: "אני עדיין מבולבל, אפילו לא שתיתי קפה. אנחנו בכלל בחופשה במישיגן - נראה לי שאשתי היא שתנהג חזרה לשיקגו".

במגזין "אקונומיסט" הצהירו כי מוקיר ראוי לפרס, ולא רק בשל תרומותיו המדעיות. "מוקיר הוא איש נחמד שתמיד נותן לעיתונאים שלנו ביקורת בונה כשאנחנו נתקלים בו בכנסים", כתבו שם.

לגופו של עניין הוסיפו: "פרופ’ מוקיר כותב טוב יותר כמעט מכל הקולגות שלו, ומוציא ספרים שגם הדיוטות בתחום יתפתו להרים מהמדף. הוא חושב כמו היסטוריון אבל גם כמו כלכלן, ולא חושש ממספרים - כך שהוא אינו מיינסטרים באף אחד מהתחומים. אילו היה מגיע לאקדמיה היום, אולי היה מתקשה למצוא משרה ראויה".

הם מנו את תחומי המחקר הרבים שבהם עסק - מהרעב באירלנד ועד ההיסטוריה של העבודה מהבית - וציינו כי הפרס הוענק לו על ניסיונו להסביר מדוע רוב הכלכלות צמחו רק ב־200 השנים האחרונות, לאחר תקופות ארוכות של קיפאון. מוקיר תלה זאת בקשר החזק שנוצר בין הנדסה ומדע, ובתרבות של פתיחות לשינוי. התיאוריה הזו, לפיה הרעיונות עצמם הם הבסיס לצמיחה כלכלית, הבסיס להבדל בעושר של אומות, היא חריגה בנוף, אבל היא מתחברת לרעיונות שקודמו על ידי פרס הנובל של שנה שעברה.

דור שני לשואה

מוקיר נולד בהולנד בשם יואל מיכאל מוק, להורים ניצולי שואה. אביו נפטר מסרטן כשהיה בן שנה, והוא ואמו עלו לישראל והתגוררו בחיפה. בהתייחסות נדירה לילדותו אמר בעבר לוול סטריט ג'ורנל כי "אמי לא הייתה אופטימיסטית. היו לה חיים מאוד קשים". מכריו דווקא מדגישים את האופטימיות שלו.

הוא למד היסטוריה וכלכלה באוניברסיטה העברית, סיים בהצטיינות יתרה, המשיך לדוקטורט בייל, ומאז חי בארה"ב. לצד משרתו באוניברסיטת נורת’ווסטרן בשיקגו הוא משמש עמית מחקר באוניברסיטת תל אביב, ומחזיק בדרכון ישראלי.
מוקיר התראיין לא פעם לתקשורת הישראלית ואף חתם על מכתב הכלכלנים שהזהיר מפני השלכות הרפורמה המשפטית.

בראיון לאורי פסובסקי בגלובס בשנת 2018 הסביר מוקיר כי המסקנה הפרקטית ביותר של מחקריו היא שהאמונה בקדמה היא המפתח לעושר של כולנו. "רוב החברות אנושיות שהיו קיימות אי־פעם לא האמינו בקדמה", אמר. "הן חשבו שההיסטוריה נעה במעגלים. עולים ויורדים, עולים ויורדים, ואין מגמה לכיוון עולם יותר טוב. הדבר הזה השתנה רק במקום אחד בעולם: באירופה".

לדבריו, העולם המערבי כן פיתח מושג של קדמה, וההשלכות עצומות. "אם אתה מאמין בקדמה, ברור לך שהדור שלך יודע יותר מדורות שחלפו. אתה מאמין שאתה מסוגל להרחיק לכת יותר מאלה שקדמו לך. שהקדמונים אולי היו חכמים, אבל לא כל האמת כתובה בכתבי הקודש. לא של היהדות, לא של האסלאם, לא של הקונפוציאניזם. אנחנו כותבים את הספרים מחדש". הוא הזהיר: "לקדמה תמיד יש מפסידים - והיום יש הרבה כאלה".

מוקיר הוסיף כי: "אני לא חושב שיש מישהו שמטיל ספק בצורה רצינית ביכולת שלנו להתקדם טכנולוגית ומדעית. די ברור שהיכולות שלנו לשלוט על הטבע ולנצל אותו הולכות ומתעצמות משנה לשנה, ורוב התרבויות היום מקבלות זאת". אבל לדבריו, רבים מאבדים אמון ביכולת של מוסדות דמוקרטיים לנהל את הקדמה לטובת כולם. "יש תחושה בקרב שכבות רחבות מאוד שהטכנולוגיה משרתת קבוצה קטנה, שמתעשרת על חשבון השאר כשרוב האוכלוסייה לא נהנית ואף נפגעת.

"אפשר להתווכח אם זה נכון עובדתית. מה שברור הוא שיש אנשים שחושבים ככה, והתגובה הפוליטית כיום, של עליית תנועות לאומניות, שמרניות, קסנופוביות, היא תולדה של ההרגשה הזו". ולכן לשיטתו, בעצם, גם הצמיחה נמצאת בסכנה.

למה יש עדיין מלחמות?

מוקיר מודה כי בעבר היה אופטימי יותר: "חשבתי שהדמוקרטיות המודרניות ילמדו להפוך לפתוחות וליברליות, כיום אני פחות אופטימי לגבי יכולת ההישרדות שלהן.

"אני מתחיל לחשוב שאולי צריך להסתכל אחורה ולראות איך דמוקרטיות שהיו קיימות בעבר, למעשה נכחדו. לא רק הדמוקרטיה שנעלמה בשנות ה־20 וה־30 של המאה הקודמת באיטליה, ספרד וגרמניה, אלא גם הדמוקרטיות היווניות באתונה ובמקומות אחרים שבמשך הזמן נעלמו. כבר לא ברור אם מוסדות פתוחים ודמוקרטיה הם מה שנקרא בכלכלה 'מצב סופג', כלומר שברגע שאתה מגיע לשם, אתה נשאר שם. כנראה שלא", הזהיר.

בראיונות מאוחרים יותר הוסיף כי הוא חושש במיוחד מגורמים כמו ולדימיר פוטין. "הבעיה היא שעם הקדמה הטכנולוגית לא באה קדמה מוסדית. לא הצלחנו ללמד את עצמנו להימנע ממלחמות".

לדבריו, "כבר היה נראה שאנחנו נעים לכיוון הזה - בין נפוליאון למלחמת העולם הראשונה היו 100 שנה של יחסית שלום, או מלחמות יחסית קצרות. אבל המאה ה־20 הראתה שלא כך הם פני הדברים. גם אחרי תום המלחמה הקרה היו אנשים שחשבו ש'זהו זה, סוף ההיסטוריה', ומאז למדנו שוב שהטבע האנושי מאפשר שתמיד יעלו דרעקים כגון ולדימיר פוטין שחושבים שכדאי להם להפר את השלום העולמי. זה כנראה דבר שהאנושות לא יכולה להיגמל ממנו, פוטיניזם כזה".

מוקיר תהה: מדוע יש מלחמות אם הן דבר כה הרסני ולא רציונלי? "יש גישה אחת שקושרת את זה לדילמת האסיר המפורסמת, כל צד חושב שהאחר רוצה לדפוק אותו אז הם בוחרים באסטרטגיה הפחות טובה, יוצרים שיווי משקל בנקודה שבה שני הצדדים מפסידים. גישה שנייה גורסת שאלה שמחליטים על המלחמה לא משלמים את המחיר שלה. זה מה שאנחנו קוראים לו 'בעיית הסוכן', כשלנציג יש אינטרסים שונים משל אלה שהוא מייצג".

גם במהלך מלחמת חרבות ברזל הביע דאגה מפני אפשרות שהפלסטינים יחזיקו בנשק גרעיני - אך האמין כי דווקא מצב כזה יחייב את שני הצדדים להגיע להסדר.

עוד כתבות

בייראקטר TB2 / צילום: Reuters

סין וטורקיה ראש בראש: מי תשלוט בשוק המל"טים בעולם?

שיתוף־פעולה חדש בין PVML הישראלית לוויז'ן ווייב האמריקאית בתחום הבינה המלאכותית ● סין מנסה לעקוף את טורקיה בתחום המל"טים • צרפת מספקת למצרים מטוסי רפאל מתקדמים ● ובריטניה נלחמת על השוק הביטחוני ההודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

השוק השורי חוגג שלוש שנים / צילום: Shutterstock

השוק השורי חוגג שלוש שנים. מה מלמדת ההיסטוריה לגבי ההמשך?

מאז השפל של אוקטובר 2022, טיפסו המדדים לשיא כל הזמנים והשוק השורי חוגג שלוש שנים ● מה מלמדת ההיסטוריה לגבי הצפי לשנה הרביעית?

"ישראל ניצחה": כזה מאמר תמיכה אוהד לא קראנו הרבה זמן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: העיתונאי היהודי-אמריקאי ברט סטיבנס מסביר בטור דעה לניו יורק טיימס למה ישראל ניצחה במלחמה; בגרמניה קוראים לבטל את האיסור לייצא נשק לישראל; האתגרים של היום שאחרי ההסכם; והמזרח התיכון התעצב מחדש, ורוסיה נותרה בחוץ ● כותרות העיתונים בעולם 

נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

מה מחפשים נשיא, מפכ"ל ושר לשעבר בחברה של 100 מיליון שקל?

חברת המטבעות הדיגיטליים BitCore Capital נכנסת לבורסה המקומית לפי שווי של 120 מיליון שקל (אחרי הכסף) ● החברה תיכנס לבורסה באמצעות מיזוג לשלד הבורסאי פליינג ספארק ● בין הבכירים בה: רובי ריבלין, יוחנן דנינו ויזהר שי

הדמיה של מגדל המגורים ריץ קרלטון / הדמיה: יחסי ציבור

קבוצת ישראלים מקימים מלון חדש במיאמי. בכמה יימכר הפנטהאוז?

בנק הפועלים מעמיד מימון של 61 מיליון דולר להקמת מלון ומגדל דירות יוקרה במיאמי על ידי קבוצת משקיעים בראשות חברת ליונסטון ● דירת הפנטהאוז תוצע למכירה בסכום של 125 מיליון דולר, וכמה יעלו הדירות הנוספות במגדל?

ויקטור וקרט / צילום: סטודיו דינו

מקשת ללאומי: ויקטור וקרט ישמש בתפקיד מנכ"ל לאומי פרטרנס

וקרט שכיהן בתפקידים בכירים בקבוצת קשת עובר לזרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי והוא מחליף את רון בן חיים שיסיים את תפקידו בחברה ● ההשקעות הריאליות של לאומי פרטנרס הסתכמו בסוף השנה שעברה ב-5.6 מיליארד שקל

מימין: עמיקם נורקין, גיורא איילנד, אביב כוכבי, אמיר אשל / צילום: חיים הורנשטיין, יוסי כהן, דוברות משרד הביטחון, איל יצהר

התחמשו באביב כוכבי ובגיורא איילנד: הקרנות שעשויות ליהנות מסיום המלחמה

על רקע שנתיים של מלחמה ומרוץ לחדשנות צבאית, המשקיעים מגלים עניין גובר בטכנולוגיות ביטחוניות ● קרנות הון סיכון, שחלקן הוקמו רק בשנה האחרונה, מנסות לאתגר את ענקיות הנשק הוותיקות בעזרת AI, רחפנים וטכנולוגיות מתקדמות - והן נעזרות בבכירים לשעבר במערכת הביטחון ● חרף נתוני הגיוס הנמוכים בהשוואה לתחום הסייבר, ניכר כי התחום מושך את השמות הגדולים בתעשייה

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

החלב המיובא יגיע לישראל בשבוע הבא, אבל זה יהיה מאוחר מדי

בעקבות מחסור חמור במדפים בחודש האחרון, ניתנה לראשונה מזה שנים אפשרות לייבא חלב ניגר – אך בפועל רק ויליגר הצליחה לייבא, וגם החלב שלה נתקע בדרך: עיכובים בבלגיה ובנמלי ישראל דחו את הגעתו לשבוע הבא • בינתיים, הצרכנים נשארו בלי חלב, והפתרון הזמני רק ממחיש את עומק הבעיה במשק החלב המפוקח

תחנת הכוח באלון תבור / צילום: AP PRO

תחנת כוח "פיקרית" חדשה תופעל מחר באלון תבור

תחנת הכוח החדשה היא מיזם משותף של שמיר אנרגיה, רפק תקשורת, צ'יינה הרבור וג'נריישן קפיטל דרך חברת פאוורג'ן ● התחנה תפעל בטכנולוגיה "פיקרית" בהספק של 230 מגהוואט

מכוניות חדשות / צילום: Shutterstock

יבואני הרכב מציגים: קחו הנחה של עד 30 אלף שקל, העיקר שתקנו רכב עוד השנה

הרבעון האחרון נחשב תקופה מאתגרת בשוק הרכב, שבה צרכנים מתלבטים האם לרכוש כעת ולקבל אותו בשנה הנוכחית - או להמתין ולהרוויח שנת רישוי חדשה ● אלא שהפעם הענף נמצא עם עודפי מלאי משמעותיים של "אפס קילומטר" וחוסר ודאות לגבי 2026

סטיבן מנוצ'ין / צילום: Shutterstock, Matias Lynch

חברת הסייבר הישראלית שנמכרת, והשר לשעבר של טראמפ שיהפוך לדירקטור

סייבריזן הישראלית נמכרת לחברת הסייבר הצעירה לבל-בלו (LevelBlue), שמספקת שירותי ייעוץ ואינטגרציה ● סטיבן מנוצ'ין, שר האוצר לשעבר של דונלד טראמפ, שמושקע בסייבריזן דרך חברת ההשקעות שלו, ליברטי, צפוי להפוך לדירקטור בלבל-בלו כחלק מהמהלך

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בנק ישראל מבהיר: לא צפויה החלטת ריבית "שלא מן המניין"

נראה כי הודעת בנק ישראל החריגה מגיעה לאחר שבשוק התרבו ההערכות שהנגיד יידרש להפחתת ריבית כבר בהחלטתו הקרובה, ואולי קודם לכן - זאת לנוכח ההתפתחויות בגזרת המלחמה וההסכם להשבת החטופים

נשיא טורקיה ארדואן / צילום: ap, Richard Drew

ארדואן יודע והמספרים תומכים: טורקיה נפגעה יותר מישראל מהחרם עלינו

באביב שעבר נחתך היבוא מטורקיה ביותר ממחצית בעקבות חרם, וגרם לפגיעה ישירה בענף הבנייה בארץ ● טורקיה מצידה איבדה את אחד משוקי היצוא היציבים שלה במזרח התיכון ● כעת נותר לראות איך ישפיע הסכם השלום על היחסים הכלכליים בין המדינות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; מדד הביטוח השיל 3%, מניית קמטק זינקה ב-13%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.5%, ת"א 90 ירד ב-1.5% ● מדד הטכנולוגיה הוביל את העליות והתקדם בכ-2.8% ● עליות בוול סטריט לאחר יומיים תנודתיים במיוחד, בשל מתיחות הסחר המתמשכת בין ארה"ב וסין ● וגם: מה צפוי במדד המחירים לצרכן שיפורסם היום?

דייוויד גפן ודונובן מייקלס / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב

דייוויד גפן עזב את הוליווד כמלך. עכשיו גירושים מכוערים מאיימים להרוס הכול

אגדת הבידור רצה להעביר את הפנסיה שלו בהפלגה מסביב לעולם על יאכטה בשווי 400 מיליון דולר, וכן בתרומה של מיליארדים מכספו ● במקום זאת הוא פותח את שנות ה־80 של חייו בקרב סוער עם אקס הצעיר ממנו בחצי מאה

אפל / צילום: ap, Kathy Willens

בהשקה שקטה: אפל חושפת מוצרים חדשים עם מעבד M5 החדש

במהלך שנוי במחלוקת, ענקית הטכנולוגיה הכריזה ללא אירוע רשמי על הדור הבא של המעבדים העצמאיים שלה, שצפוי להביא לקפיצה משמעותית בביצועי הבינה המלאכותית ● לצדו הוצגו MacBook Pro ו־iPad Pro חדשים, ושדרוג לקסדת המציאות הרבודה Vision Pro

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

המטרו בסכנה? בענף התשתיות נערכים להמשך החרם האירופי

חברות התשתיות הזרות לא צפויות למהר לחזור לישראל לאחר המלחמה, והן מתרחקות ממכרזים בירושלים ● הממשלה ונת"ע מתאימות את מכרזי המטרו למציאות הפוליטית הרגישה, כולל פתיחת מועד הגשה נוסף לאחר שנה ● ובירושלים יצטרכו לבנות על חברות ישראליות

יעל בר זוהר וגיא זו-ארץ בקמפיין של שירותי בריאות כללית / צילום: צילום מסך

​התנאי המוזר במכרז של קופת חולים כללית

בימים הקרובים אמורה קופת החולים שירותי בריאות כללית לבחור את משרד הפרסום שילווה אותה בשנים הקרובות ● אלא שלצד התנאים המקובלים בשוק, המכרז כולל גם חובה "להשתמש" בפרזנטורים יעל בר זוהר וגיא זו–ארץ, ולא ניתנה אפשרות להציג אופציות חלופיות ● וגם: יזם הסייבר שלמה קרמר חובר לקבוצת המרוץ שמתחרה באליפות הפורמולה 1 ● אירועים ומינויים

מסחר בביטקוין / צילום: ap, Petr David Josek

בזכות המכסים: שני חשבונות הקריפטו שהרוויחו 160 מיליון דולר ברגע

שני חשבונות הימרו נגד השוק דקות ספורות לפני ההכרזה של טראמפ, שהובילה למחיקה של 19 מיליארד דולר בשוק הקריפטו ● ההימור בתזמון המדויק עורר ספקולציות ברשתות החברתיות

עומסי תנועה באזור רוקח / אילוסטרציה: Roman Yanushevsky

החל מהלילה: צפי לעומסי תנועה כבדים בשדרות רוקח בתל אביב

עבודות להנפת גשר מעל שדרות רוקח בתל אביב צפויות לגרום לעומסי תנועה כבדים החל מהלילה ועד לכניסת השבת ● אילו כבישים ייחסמו, איך ניתן לעקוף את החסימות, וכיצד זה ישפיע על כל האזור?