גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מילדות בחיפה ועד לנובל: החוקר הישראלי שגילה את סודות הצמיחה הכלכלית

יואל מוקיר, היסטוריון כלכלי בעל שורשים ישראליים, זכה בפרס נובל בזכות מחקריו על תולדות הצמיחה ● בראיונות קודמים הוא הזהיר כי הקדמה לא מבטיחה דמוקרטיה, ואמר: "יש תחושה בקרב שכבות רחבות שהטכנולוגיה משרתת קבוצה קטנה, שמתעשרת על חשבון השאר"

יואל מוקיר / איור: ap, Nam Y. Huh
יואל מוקיר / איור: ap, Nam Y. Huh

הטלפון של יואל מוקיר מוגדר לצלצל רק כשמתקבלת שיחה מאנשי קשר מוכרים. לכן ביום שלישי האחרון, בחמש בבוקר שעון ארה"ב, הוא נכנס לאינטרנט כמו כל אדם אחר כדי לבדוק מי זכה בפרס נובל לכלכלה. לפני כן הציץ במייל - ושם חיכתה לו הצפה של הודעות שכותרתן "מזל טוב". "חשבתי לעצמי - אבל זה לא יום ההולדת שלי", סיפר מוקיר. "ואז ראיתי שיחה שלא נענתה משוודיה… והתחלתי לחשוד".

כולל חוקר ממוצא פלסטיני: אלו הזוכים בפרס נובל לכימיה
פרס הנובל ברפואה הוענק לחוקרים מארה"ב ויפן על חקר מחלות אוטואימוניות

למרות שהוא נמצא בקשר עם ועדת הנובל ואף הוזמן לטקס חלוקת פרסים לפני עשור כאורח, מוקיר מעולם לא העלה בדעתו שיהיה בצד הזוכה - כך סיפר בראיון שערך איתו נציג הוועדה מייד לאחר ההכרזה. "אני היסטוריון של הכלכלה. היסטורית, אנחנו לא זוכים בפרסי נובל. הייתה לי בראש רשימה שלמה של אנשים שיכולים לזכות, אך שמי לא היה בה".

מוקיר הוסיף בהומור כי הוא מרוצה במיוחד מהשותפים שלו לפרס: "למעשה פיליפ אגיון ואני כותבים עכשיו ספר ביחד. אז הוא בטח ימכור היטב". בשלב הזה ביקש לסיים את השיחה: "אני עדיין מבולבל, אפילו לא שתיתי קפה. אנחנו בכלל בחופשה במישיגן - נראה לי שאשתי היא שתנהג חזרה לשיקגו".

במגזין "אקונומיסט" הצהירו כי מוקיר ראוי לפרס, ולא רק בשל תרומותיו המדעיות. "מוקיר הוא איש נחמד שתמיד נותן לעיתונאים שלנו ביקורת בונה כשאנחנו נתקלים בו בכנסים", כתבו שם.

לגופו של עניין הוסיפו: "פרופ’ מוקיר כותב טוב יותר כמעט מכל הקולגות שלו, ומוציא ספרים שגם הדיוטות בתחום יתפתו להרים מהמדף. הוא חושב כמו היסטוריון אבל גם כמו כלכלן, ולא חושש ממספרים - כך שהוא אינו מיינסטרים באף אחד מהתחומים. אילו היה מגיע לאקדמיה היום, אולי היה מתקשה למצוא משרה ראויה".

הם מנו את תחומי המחקר הרבים שבהם עסק - מהרעב באירלנד ועד ההיסטוריה של העבודה מהבית - וציינו כי הפרס הוענק לו על ניסיונו להסביר מדוע רוב הכלכלות צמחו רק ב־200 השנים האחרונות, לאחר תקופות ארוכות של קיפאון. מוקיר תלה זאת בקשר החזק שנוצר בין הנדסה ומדע, ובתרבות של פתיחות לשינוי. התיאוריה הזו, לפיה הרעיונות עצמם הם הבסיס לצמיחה כלכלית, הבסיס להבדל בעושר של אומות, היא חריגה בנוף, אבל היא מתחברת לרעיונות שקודמו על ידי פרס הנובל של שנה שעברה.

דור שני לשואה

מוקיר נולד בהולנד בשם יואל מיכאל מוק, להורים ניצולי שואה. אביו נפטר מסרטן כשהיה בן שנה, והוא ואמו עלו לישראל והתגוררו בחיפה. בהתייחסות נדירה לילדותו אמר בעבר לוול סטריט ג'ורנל כי "אמי לא הייתה אופטימיסטית. היו לה חיים מאוד קשים". מכריו דווקא מדגישים את האופטימיות שלו.

הוא למד היסטוריה וכלכלה באוניברסיטה העברית, סיים בהצטיינות יתרה, המשיך לדוקטורט בייל, ומאז חי בארה"ב. לצד משרתו באוניברסיטת נורת’ווסטרן בשיקגו הוא משמש עמית מחקר באוניברסיטת תל אביב, ומחזיק בדרכון ישראלי.
מוקיר התראיין לא פעם לתקשורת הישראלית ואף חתם על מכתב הכלכלנים שהזהיר מפני השלכות הרפורמה המשפטית.

בראיון לאורי פסובסקי בגלובס בשנת 2018 הסביר מוקיר כי המסקנה הפרקטית ביותר של מחקריו היא שהאמונה בקדמה היא המפתח לעושר של כולנו. "רוב החברות אנושיות שהיו קיימות אי־פעם לא האמינו בקדמה", אמר. "הן חשבו שההיסטוריה נעה במעגלים. עולים ויורדים, עולים ויורדים, ואין מגמה לכיוון עולם יותר טוב. הדבר הזה השתנה רק במקום אחד בעולם: באירופה".

לדבריו, העולם המערבי כן פיתח מושג של קדמה, וההשלכות עצומות. "אם אתה מאמין בקדמה, ברור לך שהדור שלך יודע יותר מדורות שחלפו. אתה מאמין שאתה מסוגל להרחיק לכת יותר מאלה שקדמו לך. שהקדמונים אולי היו חכמים, אבל לא כל האמת כתובה בכתבי הקודש. לא של היהדות, לא של האסלאם, לא של הקונפוציאניזם. אנחנו כותבים את הספרים מחדש". הוא הזהיר: "לקדמה תמיד יש מפסידים - והיום יש הרבה כאלה".

מוקיר הוסיף כי: "אני לא חושב שיש מישהו שמטיל ספק בצורה רצינית ביכולת שלנו להתקדם טכנולוגית ומדעית. די ברור שהיכולות שלנו לשלוט על הטבע ולנצל אותו הולכות ומתעצמות משנה לשנה, ורוב התרבויות היום מקבלות זאת". אבל לדבריו, רבים מאבדים אמון ביכולת של מוסדות דמוקרטיים לנהל את הקדמה לטובת כולם. "יש תחושה בקרב שכבות רחבות מאוד שהטכנולוגיה משרתת קבוצה קטנה, שמתעשרת על חשבון השאר כשרוב האוכלוסייה לא נהנית ואף נפגעת.

"אפשר להתווכח אם זה נכון עובדתית. מה שברור הוא שיש אנשים שחושבים ככה, והתגובה הפוליטית כיום, של עליית תנועות לאומניות, שמרניות, קסנופוביות, היא תולדה של ההרגשה הזו". ולכן לשיטתו, בעצם, גם הצמיחה נמצאת בסכנה.

למה יש עדיין מלחמות?

מוקיר מודה כי בעבר היה אופטימי יותר: "חשבתי שהדמוקרטיות המודרניות ילמדו להפוך לפתוחות וליברליות, כיום אני פחות אופטימי לגבי יכולת ההישרדות שלהן.

"אני מתחיל לחשוב שאולי צריך להסתכל אחורה ולראות איך דמוקרטיות שהיו קיימות בעבר, למעשה נכחדו. לא רק הדמוקרטיה שנעלמה בשנות ה־20 וה־30 של המאה הקודמת באיטליה, ספרד וגרמניה, אלא גם הדמוקרטיות היווניות באתונה ובמקומות אחרים שבמשך הזמן נעלמו. כבר לא ברור אם מוסדות פתוחים ודמוקרטיה הם מה שנקרא בכלכלה 'מצב סופג', כלומר שברגע שאתה מגיע לשם, אתה נשאר שם. כנראה שלא", הזהיר.

בראיונות מאוחרים יותר הוסיף כי הוא חושש במיוחד מגורמים כמו ולדימיר פוטין. "הבעיה היא שעם הקדמה הטכנולוגית לא באה קדמה מוסדית. לא הצלחנו ללמד את עצמנו להימנע ממלחמות".

לדבריו, "כבר היה נראה שאנחנו נעים לכיוון הזה - בין נפוליאון למלחמת העולם הראשונה היו 100 שנה של יחסית שלום, או מלחמות יחסית קצרות. אבל המאה ה־20 הראתה שלא כך הם פני הדברים. גם אחרי תום המלחמה הקרה היו אנשים שחשבו ש'זהו זה, סוף ההיסטוריה', ומאז למדנו שוב שהטבע האנושי מאפשר שתמיד יעלו דרעקים כגון ולדימיר פוטין שחושבים שכדאי להם להפר את השלום העולמי. זה כנראה דבר שהאנושות לא יכולה להיגמל ממנו, פוטיניזם כזה".

מוקיר תהה: מדוע יש מלחמות אם הן דבר כה הרסני ולא רציונלי? "יש גישה אחת שקושרת את זה לדילמת האסיר המפורסמת, כל צד חושב שהאחר רוצה לדפוק אותו אז הם בוחרים באסטרטגיה הפחות טובה, יוצרים שיווי משקל בנקודה שבה שני הצדדים מפסידים. גישה שנייה גורסת שאלה שמחליטים על המלחמה לא משלמים את המחיר שלה. זה מה שאנחנו קוראים לו 'בעיית הסוכן', כשלנציג יש אינטרסים שונים משל אלה שהוא מייצג".

גם במהלך מלחמת חרבות ברזל הביע דאגה מפני אפשרות שהפלסטינים יחזיקו בנשק גרעיני - אך האמין כי דווקא מצב כזה יחייב את שני הצדדים להגיע להסדר.

עוד כתבות

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מסחר תנודתי בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס