גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקשר בין הרכישה של קניון הזהב לשוק הנדל"ן המסחרי שמחשב מסלול מחדש

בשנים האחרונות נבנים בישראל מדי שנה כחצי מיליון מ"ר של שטחי מסחר, תוך התעלמות מהשינויים בהרגלי הצריכה ● הנתון הזה, בשילוב עם התעצמות הריכוזיות בשוק, מחייב את כלל השחקנים - מיזמים ועד רשויות תכנון - להתרכז קודם כול בהצעות לבילוי, ורק אחר-כך בקניות

קניון הזהב בראשון לציון / הדמיה: ולדי קובליוב
קניון הזהב בראשון לציון / הדמיה: ולדי קובליוב

הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי-שיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות'

לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ומהן המגמות שצפויות להיכחד? מי הם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? המדור ינתח את המצב בענף ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il

שוק המסחר בישראל נמצא במצב מבלבל: מצד אחד, אנו עדים לתנופת בנייה אדירה של שטחי מסחר חדשים, "כאילו אין מחר". מצד שני, הרגלי הצריכה של הישראלים משתנים - בעיקר של דור ה-Z, שמעביר חלק גדול מהוצאותיו מ"כלכלת החפצים" אל "כלכלת האושר" (נסיעות וטיולים, תרבות בילוי ופנאי, חדר כושר, מסעדות ובתי קפה), ומהחנויות הפיזיות אל האונליין וגם אל ה"שליח של וולט" המביא להם את מבוקשם עד לדלת.

הנתון החשוב של אחד הקניונים הגדולים בישראל נחשף, והוא לא מרשים במיוחד
בישראל בונים בכל שנה פי שלושה שטחי מסחר יותר מתוספת כוח הקנייה
הצצה לראש של הצרכנים הבאים שיניעו את הכלכלה הישראלית

שוק מרכזי המסחר נשלט בידי שלוש קבוצות קניונים גדולות - מליסרון, עזריאלי וביג. לאחרונה רכשה מליסרון את קניון הזהב בראשון לציון, שרשם תפוסה נמוכה יחסית של 85%, אך זהו אינו מקרה בודד. למעשה הוא רק מחזק את מגמת השליטה ההולכת וגוברת, גם בקרב קבוצות הנדל"ן וגם בקרב קבוצות הרשתות הקמעונאיות.

וכאן עולה הסוגיה: האם ההיצע ההולך ונבנה של שטחי מסחר חדשים באמת עונה על הביקושים בקרב הצרכנים - או שהוא משרת בעיקר את האינטרסים של שחקני הנדל"ן והקמעונאות הגדולים בשוק?

תנופת הבנייה למסחר

המספרים מדברים בעד עצמם ומציירים תמונה מפתיעה. לפי נתוני הלמ"ס ומאגרי המידע של חברת צ'מנסקי בן שחר ושות' נכון לתחילת 2025, סך שטחי המסחר הקמעונאי בישראל עומד על כ-11.9 מיליון מ"ר, המשקפים יחס של כ-1.2 מ"ר לנפש.

למרות זאת, ובניגוד לציפיות בעידן הדיגיטלי והמעבר לאונליין, קצב הבנייה רק מואץ. בחמש השנים האחרונות נבנו בממוצע כ-482 אלף מ"ר של שטחי מסחר מדי שנה - קצב גבוה משמעותית מהממוצע בעשור הקודם.

הנתון המובהק ביותר הוא היחס בין הבנייה החדשה לבין הגידול באוכלוסייה. בממוצע, על כל תושב שמתווסף לאוכלוסיית ישראל, נבנים כ-3.2 מ"ר של שטחי מסחר חדשים. זהו יחס הגבוה כמעט פי שלושה מהיחס הקיים היום.

התהייה המתבקשת היא האם כוח הקנייה של משקי הבית בישראל - בוודאי הצעירים שמתווספים בכל שנה לשוק - שחלק הולך וגדל ממנו מופנה לאונליין ולחו"ל, יכול לתמוך בהיקפים כאלה? התשובה, ככל הנראה, שלילית. המשמעות היא שאנו צועדים לקראת עודף היצע, "קניבליזציה" של מרכזים ותיקים על-ידי חדשים ושינויים במפת פריסת שטחי המסחר ובפרט ברחובות.

ערעור המודל הקמעונאי

במקביל לבנייה המואצת, מתחוללת מהפכה שקטה אך משמעותית בהרגלי הצריכה, המוכתבת על-ידי דורות ה-Y וה-Z, אשר מחשבים מסלול מחדש. עבורם, הבעלות על מוצרים פחות חשובה, והם מעדיפים השכרה, שיתוף ורכישת מוצרי יד שנייה. הם יעדיפו מותגים המפגינים אחריות חברתית וסביבתית, ויבחרו במזון בריא, מקומי ו"בעל ערכים".

השינוי הזה מערער את יסודות המודל הקמעונאי המסורתי, והקניון לא יכול להישאר רק מקום לקנות בו. כדי להישאר רלוונטי, המרחב הפיזי חייב להמציא את עצמו מחדש ולהפוך למרכז של בילוי, פנאי, תרבות והסעדה. הוא נדרש לייצר חוויה רגשית שתניע את הלקוח להגיע, לבלות ועל הדרך - אולי גם לקנות.

קמעונאים שרוצים להישאר רלוונטיים, צריכים להפנים וליישם את המעבר מ"כלכלת צריכה" ל"כלכלת חוויות". כתוצאה מכך אנו רואים גם שינוי בסוגי המרכזים המוקמים - יותר מסחר מלווה רחוב ומסחר שכונתי, המייצרים ערך מוסף, ופחות מתחמים המיועדים לקניות בלבד. לראיה - פתיחת ביג פאשן גלילות התרחשה אחרי שנים רבות שלא הוקם מרכז אזורי גדול.

מלבד השינויים בביקושים בקרב הצרכנים, מתרחש תהליך של התעצמות קבוצות הנדל"ן המסחריות וכן של קבוצות הרשתות הקמעונאיות. נכון להיום, 10 חברות נדל"ן ציבוריות גדולות מחזיקות בכ-2.5 מיליון מ"ר של שטחי מסחר ב-174 מרכזים.

שלוש הגדולות - מליסרון, עזריאלי וביג - שולטות גם בנתח משמעותי מהשוק של המרכזים המצליחים. מתוך 20 מרכזי המסחר החזקים בישראל, 17 נמצאים בבעלות שלוש החברות הללו. מדובר בחברות בעלות "גב" פיננסי איתן, ורק הן יכולות להוביל את תנופת הפיתוח, ובוודאי של מרכזים אזוריים ענקיים שעלות הקמתם הכוללת היא מיליארד שקל ויותר, לרכוש מרכזים קיימים גדולים ולהתאים את עצמן לשינויים.

הדומיננטיות הזו מייצרת שוק ריכוזי, שבו החברות הגדולות מכתיבות את הכללים, את תמהיל החנויות ואת תנאי השכירות. בעוד יזמים קטנים ובעלי חנויות עצמאיות נאבקים לשרוד, ה"ענקיות" ממשיכות להתרחב, כמצוין גם בדוחות הכספיים שלהן.

תופעה זו מתרחשת גם בקרב הרשתות הקמעונאיות. כך, למשל, בביג גלילות, מתוך כ-43 אלף מ"ר מסחריים, כמחצית מהשטחים (בניקוי פעילויות לילדים ולהסעדה) מושכרים לשלוש קבוצות - פוקס-ויזל, פקטורי 54 וזארה ישראל, אשר בבעלותן עשרות רשתות. הן לבדן "ממלאות" ומתחזקות מרכז מסחר גדול.

המשמעות היא שקמעונאים קטנים ובינוניים נדחקים החוצה, או נאלצים לשלם דמי שכירות וניהול גבוהים יותר, עלות שבסופו של דבר מגולגלת לצרכן - שגם נותר עם מגוון מצומצם וקבוע ובכל קניון. המצב הזה עלול להוביל לצמצום הגיוון המסחרי ולפגיעה בתחרות, ובסופו של דבר - הצרכן משלם וישלם את המחיר.

שינוי דרמטי בתמהיל

ההיצע התכנוני של קניונים סגורים וגדולים הולך וקטן. במקומם אנו צפויים לראות גידול במרכזים פתוחים ובמרכזים שכונתיים, וגידול מהותי בהיצע השטחים המסחריים ברחובות, בעיקר בפרויקטים של התחדשות עירונית.

גם תמהיל השימושים צפוי להשתנות דרמטית. נתח שטחי הסופרמרקט וה"לא-מזון" (אופנה, כלי בית ודומיהם) צפוי להיות קטן יותר. במקומם יגדל הנתח של שטחי ההסעדה, הבילוי, הפנאי והשירותים.

המרכז המסחרי העתידי יהיה מקום מפגש קהילתי, שיציע חדר כושר, מתקני ספורט (קיר טיפוס ופאדל), קליניקות ומרפאות, שירותים, חללי עבודה משותפים, מסעדות וברים - ופחות חנויות אופנה. זהו המענה הישיר למהפכה הקמעונאית ולדרישות של הצרכן החדש.

שוק הנדל"ן המסחרי בישראל נמצא בעיצומו של חישוב מסלול מחדש. הפרדוקס בין הבנייה המואצת לשינוי בהרגלי הצריכה, יחד עם התעצמות הריכוזיות, מחייב את כלל השחקנים - מיזמים ועד רשויות תכנון - להתאים את עצמם. העתיד אינו טמון בבניית "עוד מאותו הדבר", אלא בפיתוח היצע אחר, מגוון וחווייתי, ששם את הערכים של הלקוחות ושל הקהילה במרכז.

שחקנים שיבינו שהמסחר הפיזי החדש הוא קודם כול במה לבילוי, פנאי ואינטראקציה חברתית, ורק לאחר מכן פלטפורמה לקניות - הם אלה שישגשגו. האחרים ככל הנראה ימצאו את עצמם עם "פילים לבנים" לנוכח ההיצע הנבנה - שבהכרח יבוא על חשבון המרכזים המסחריים הוותיקים.

בכתיבת הטור השתתף יהודה ויקסלבאום, אנליסט בכיר בצ'מנסקי בן שחר ושות'

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Reuters, Nir Keidar

חברות התעופה הזרות חוזרות לישראל ומציעות טיסות קונקשן בזול

סיום הלחימה מאותת על שינוי כיוון בענף התעופה: החברות הזרות צפויות להרחיב את היקף הטיסות לנתב"ג וממנו ולהחזיר את התחרות מול החברות המקומיות לענף ● מי כבר הודיעו על העלאת התדירות, ואילו חברות עדיין יושבות על הגדר?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; מדד הבנקים נופל בכ-3%, מדדי הנדל"ן מזנקים

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.6% ● ת"א־נפט וגז ות"א־רשתות שיווק עם עליות של מעל 1.5% ● המניות שנצצו בימי "חרבות ברזל" ממשיכות לאבד גובה, עם ירידות של ארית תעשיות, אלביט ואל על ● וול סטריט סיכמה אתמול יום מסחר תנודתי במיוחד, דוחות חזקים של הבנקים הגדולים בארה"ב תמכו בעליות ● וגם: האם התנודתיות בוול סטריט משקפת בעיות עמוקות יותר ממלחמת הסחר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הגירעון של ישראל נותר ללא שינוי בספטמבר

לאחר שתי ירידות רציפות בחודשיים החולפים, הגירעון התקציבי של ישראל נותר ללא שינוי החודש ● הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.7% תוצר, המשקף "מינוס" של 98.6 מיליארד שקל

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

בהיקף מוערך של יותר מ־200 מיליון דולר: גיל שויד מכר מניות צ'ק פוינט

בסוף הרבעון השלישי החזיק שויד ב-24.6% מהון המניות של צ'ק פוינט - ירידה של יותר ממיליון מניות ביחס להחזקות שלו ברבעון הקודם ● שווי המניות הנוכחי שלו: 5.2 מיליארד דולר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

בשוק צופים הורדת ריבית, אך נוטלי המשכנתאות לא צפויים להרגיש זאת בקרוב

בעקבות סיום הלחימה, היו מי שקיוו כי הנגיד ימהר להוריד ריבית, אולי אפילו לפני ההחלטה הבאה המתוכננת בסוף נובמבר ● בבנק ישראל הכחישו כי יקדימו את המועד ● בינתיים, בשוק טוענים כי ההפוגה והציפיות להקלה לא ישפיעו בקרוב גם על נוטלי המשכנתאות

נדל''ן בתל אביב / צילום: Shutterstock

רוכשי הדירות מתרחקים מתל אביב, והמחיר ירד בכ-200 אלף שקל

הלמ”ס מדווחת על ירידה של כ־4% בקצב שנתי במחירי הדירות, כשבתל אביב נרשמת צניחה של כ-200 אלף שקל ● ובכל זאת, בשוק השכירות, השוכרים החדשים משלמים יותר

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

החלב המיובא יגיע לישראל בשבוע הבא, אבל זה יהיה מאוחר מדי

בעקבות מחסור חמור במדפים בחודש האחרון, ניתנה לראשונה מזה שנים אפשרות לייבא חלב ניגר – אך בפועל רק ויליגר הצליחה לייבא, וגם החלב שלה נתקע בדרך: עיכובים בבלגיה ובנמלי ישראל דחו את הגעתו לשבוע הבא • בינתיים הצרכנים נשארו בלי חלב, והפתרון הזמני רק ממחיש את עומק הבעיה במשק החלב המפוקח

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

עליות בוול סטריט; סיילספורס מזנקת ב-7%, HP נופלת ב-9%

מגמה מעורבת באירופה ● הקוספי זינק בכ-2% לשיא חדש של כל הזמנים ● חברת השבבים TSMC היכתה את התחזיות ומדווחת על עלייה של כמעט 40% ברווחי הרבעון השלישי ● נסטלה קופצת ב-8% לאחר שהודיעה על קיצוץ ענק של 16 אלף משרות ● הזהב נסחר ברמות שיא כל הזמנים ● מחירי הנפט עולים לאחר שראש ממשלת הודו הבטיח לנשיא טראמפ להפסיק לייבא נפט רוסי

"אל תסתובבי בשכונה הזאת": המציאות המפחידה של יהודי ארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: המדינות הערביות שרוצות לשלוח כוחות פיקוח לעזה, מערכת ההגנה שיכולה להקשות על ישראל לתקוף שוב באיראן, והיהודים בארה"ב מודאגים מהעלייה באנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם 

דיור מסובסד / אילוסטרציה: Shutterstock, XanderSt

שיא ב"דירה בהנחה": יותר מ-128 אלף משקי בית נרשמו להגרלה הקרובה

הביקוש לדירות מוזלות בשיא מאז החלה תוכנית ההגרלות ב־2017 ● 7,500 דירות בלבד מוצעות כעת, והסיכוי לזכייה נמוך מאי פעם ● במקביל: ההנחות גדלו, אך זמני האכלוס מתארכים לשנים ארוכות

יוסי פרשקובסקי, יו''ר פרשקובסקי השקעות ובנין / צילום: גבע טלמור

מנצלת את המומנטום החיובי: פרשקובסקי ביצעה הקצאה ב-50 מיליון שקל למנורה ואי.בי.אי

הראלי העוצמתי במניות חברות הנדל"ן הביא את חברת הבנייה למגורים פרשקובסקי לנצל את המומנטום, לאחר עלייה של 87% במחיר המניה ● אתמול השלימה הקצאה פרטית של 306 אלף מניות לבית ההשקעות אי.בי.אי ולחברת הביטוח מנורה מבטחים

המשרוקית מסבירה. מה ביקור טראמפ מלמד על סיום המלחמה בעזה? / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

מה ביקור טראמפ מלמד על סיום המלחמה בעזה?

בממשלה יש מחלוקת על השאלה האם ההסכם מונע חזרה למלחמה בעזה ● מה אמר נשיא ארה"ב, ועד כמה זה מעוגן? ● המשרוקית מסבירה

אדם בלומנברג, סמנכ''ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות / צילום: עודד קרני

הקיצוץ בקרנות ההשתלמות: בהסתדרות עולים להתקפה

הכלכלן הראשי באוצר פרסם אתמול נייר עמדה בו המליץ לצמצם באופן משמעותי את הטבת המס בקרנות ההשתלמות, עם עדיפות להפחתת תקרת ההכנסה המזכה ● בתגובה, בהסתדרות פרסמו היום תגובה חריפה נגד היוזמה ואמרו כי "לא ניתן לגעת בכבשת הרש האחרונה של האדם העובד"

קבלת ארונות חטופים-חללים על ידי כוח צה''ל / צילום: דובר צה''ל

ישראל קיבלה שני ארונות של חטופים חללים מידי חמאס

גורמים מדיניים נגד ארגון הטרור: "אנחנו יודעים בדיוק כמה חמאס יכול לשחרר - הבהרנו למתווכות שהוא משחק משחק מסוכן" ● חמאס טען בהודעה רשמית כי הוא עושה מאמצים להגיע לכל גופות החטופים ● טראמפ איים על חמאס: צה"ל יוכל לחזור להילחם כשאתן את האות - אם לא תעמדו בהסכם ● כ"ץ: הנחיתי את צה"ל להכין תוכנית להכרעה של חמאס, אם יסרב לקיים את ההסכם  ● עדכונים שוטפים

פלסטינים ברצועת עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

מצגת של 38 עמודים חשפה את התוכנית של הבית הלבן לשיקום עזה

זמן קצר לאחר שנחתמה הפסקת האש, התוכנית של ממשל טראמפ לשיקום עזה עשויה לקרום עור וגידים ● במצגת מפורטת בת 38 עמודים, שהגיעה לידי גלובס, כלולים 10 מגה-פרויקטים, בהם הקמת שדה תעופה ורכבת קלה, מתקני התפלה, אתרי נופש וערים חכמות ● לפי התוכנית השאפתנית, מאיפה יגיע הכסף?

אפל / צילום: ap, Kathy Willens

בהשקה שקטה: אפל חושפת מוצרים חדשים עם מעבד M5 החדש

במהלך שנוי במחלוקת, ענקית הטכנולוגיה הכריזה ללא אירוע רשמי על הדור הבא של המעבדים העצמאיים שלה, שצפוי להביא לקפיצה משמעותית בביצועי הבינה המלאכותית ● לצדו הוצגו MacBook Pro ו־iPad Pro חדשים, ושדרוג לקסדת המציאות הרבודה Vision Pro

החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

החות'ים מאשרים: חוסל הרמטכ"ל שהותקף בידי ישראל

זוהו שני החללים החטופים - ענבר הימן ורס"ם מחמד אלאטרש ● גשש צה״ל שנפל בקרב ומי שהייתה האישה החטופה האחרונה בעזה יובאו למנוחות ● דיווח ברויטרס: נשיא סוריה א-שרע ביקש מפוטין את תמיכת רוסיה נגד העמדה של ישראל ליצירת אזור חיץ רחב בדרום סוריה ● שורד השבי מתן אנגרסט: "אני מוכן להיכנס עכשיו לעזה להחזיר את החללים" ● עדכונים שוטפים 

יואל מוקיר / איור: ap, Nam Y. Huh

מילדות בחיפה ועד לנובל: החוקר הישראלי שגילה את סודות הצמיחה הכלכלית

יואל מוקיר, היסטוריון כלכלי בעל שורשים ישראליים, זכה בפרס נובל בזכות מחקריו על תולדות הצמיחה ● בראיונות קודמים הוא הזהיר כי הקדמה לא מבטיחה דמוקרטיה, ואמר: "יש תחושה בקרב שכבות רחבות שהטכנולוגיה משרתת קבוצה קטנה, שמתעשרת על חשבון השאר"

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

המוסדיים לחצו, והראל ויזל מכר מניות פוקס ב-13 מיליון שקל

זהותם של הרוכשים אינה ידועה, משום שהם נעזרו בגופי תיווך, אך לפי הערכות מדובר בגופים גדולים כמו קופות גמל, קרנות גידור או גופים מוסדיים אחרים, ולא במשקיעים קמעונאיים

אלכס בואזיז ושואו וואנג, מייסדי DEEL / צילום: DEEL

שווי של 17 מיליארד דולר: הסטארט-אפ הישראלי-אמריקאי יוצא בגיוס ענק

חברת דיל, שפועלת בתחום משאבי האנוש, מספקת פלטפורמה לניהול עובדים ותשלומים גלובליים ● מוקדם יותר השנה הוערכה דיל ב־12.6 מיליארד דולר, כשקרנות ג'נרל קטליסט ומובדאלה רכשו מניות ב־300 מיליון דולר ממשקיעים מוקדמים