אילוסטרציה: Shutterstock
סיומם של החגים וההסכם מול חמאס שאמור להביא לסיום המלחמה, צפויים להוות את יריית הפתיחה בקרבות על תקציב 2026 ועמם גם הדיונים על הגזירות החדשות שיתווספו לו. אתמול (ד') נודע כי באוצר מובילים פעם נוספת מהלך שנועד להכשיר את הקרקע להקטנת הטבות המס בקרנות ההשתלמות.
מה עומד מאחורי ההחלטה, מי צפוי להיפגע מהמהלך, ומה ההיתכנות לקידומו אחרי שנחסם בעבר? גלובס עושה סדר.
● האוצר מכין את הקרקע לפגיעה בהטבת המס של קרנות ההשתלמות
● תגובת ההסתדרות לאוצר: "לא ניתן לגעת בקרנות ההשתלמות"
מהן הטבות המס הקיימות?
קרנות השתלמות הן אחד מאפיקי החיסכון הוותיקים והמשמעותיים של הישראלים, בין היתר הודות להטבות המס המשמעותיות מהן הן נהנות. כיום החוסכים בקרנות נהנים משתי הטבות מס מרכזיות - אחת בהפקדה והשנייה בעת המשיכה.
כך נהנים החוסכים מפטור ממיסוי על ההפקדות מצד המעסיק, ובמשיכת הכספים לאחר 6 שנים לפחות מעת ההפקדה הם פטורים גם ממס רווחי הון (25%). בנוסף, בתווך נהנים החוסכים מהטבת מס נוספת אשר מאפשרת להם לעבור בין מסלולים וחברות מבלי לשלם מס.
לאורך תקופת העבודה ההפקדות לקרן מתחלקות כך שהמעסיק מעביר לקרן סכום בגובה 7.5% משכרו ברוטו של העובד, ואילו העובד מוסיף סכום נוסף בהיקף של 2.5% משכרו ברוטו. אלא שכדי ליהנות מהטבות המיסוי צריכים המעסיק והעובד לעמוד בתקרת הפקדה שנתית של 18,854 שקל (עד 14,141 שקל מהמעסיק ו-4,713 שקל מהעובד).
מה מתכננים באוצר?
במשרד האוצר פרסמו אתמול סקירה שבוצעה על-ידי אגף הכלכלן הראשי, שבסופה המלצה "לצמצם באופן משמעותי את הטבת המס בקרנות ההשתלמות". זאת, משום שלטענתם הטבות המס לא מחלוקות באופן שוויוני ומנוצלות בעיקר על-ידי חוסכים מעשירוני השכר הגבוהים, ובכך מגדילות את אי-השוויון.
על כן, ההמלצה המרכזית של האוצר היא להוריד את התקרה של הסכום אותו יוכלו החוסכים להפקיד. המתווה שנבחן כולל הורדה של 25% בתקרת ההפקדה, כך שחלקם של אלה שנהנו עד כה מהטבה צפוי לקטון. אומנם חוסכים אלה ימשיכו ליהנות מההטבות המשמעותיות על חלקו של הסכום (בהתאם לתקרת ההפקדה שתיקבע), אך ימוסו בהפקדה ובמשיכה על כל סכום שיחרוג מהתקרה.
מה ההיתכנות למהלך?
בשלב זה עוד לא מדובר בצעד רשמי, וכלל לא ברור האם הצמצום עליו מדובר ייכלל בתקציב הקרוב. עם זאת, ההערכות הן שפרסום המסמך נועד להכשיר את הקרקע לקידום של מהלך קונקרטי בנושא.
בנוסף, גם אם מהלך מסוג זה אכן יקודם, ספק אם הוא יצליח להגיע לתקציב הסופי, שכן בעבר ניסו בעבר לקדם מהלכים דומים ונכשלו בעקבות התנגדות של גורמים מובילים במשק.
כך, סביב בניית התקציב האחרון (2025), קידמו באוצר מהלך למסות את הקרנות (25%) על כל הרווחים שהושגו אחרי 6 השנים הראשונות לחיסכון, כפי שהם בוחנים גם כעת. אלא שהמהלך נתקל בהתנגדות מצד שלל גורמים במשק, ובראשם ההסתדרות. שטענו כי מדובר בפגיעה בכספי החיסכון של מעמד הביניים. על כן, לא מן הנמנע כי גם הפעם תקום התנגדות משמעותית למהלך.
אילו חלופות בחן האוצר?
באוצר בחנו חלופות למהלך, הכוללות ביטול הטבת המס על רווחי הון, כך שהחוסכים יוכלו להמשיך ליהנות מהטבת המס בהפקדה, אך ימוסו במס של 25% בעת המשיכה של הקרן.
חלופה אחרת שנבחנה היא הגבלת הטבת מס רווחי הון ל-6 שנים, כך שכל רווח שיושג לאחר 6 שנים ממועד ההפקדה הראשון בקרן, יהיה חייב במס רווחי הון במועד המשיכה.
עם זאת, באוצר מציינים כי החלופה של הפחתת תקרת השכר נמצאה כבעלת "ההשפעה המשמעותית ביותר בצמצום מידת הרגרסיביות של ההטבה הקיימת".
מי צפוי להיפגע מהצעד?
במקרה שההמלצה המרכזית של האוצר להורדת תקרת ההפקדה אכן תתקבל, מי שצפויים להיפגע מהמהלך הם החוסכים שההפקדה שלהם תעלה על תקרת השכר שתיקבע.
במסמך של הכלכלן הראשי נבחנה האפשרות להוריד את תקרת ההפקדה השנתית ל-11,784 שקל, כך שכל מי שההפקדות שלו לקרן עולות על הסכום האמור, צפוי להיפגע באופן משמעותי מהמהלך המתהווה.
כלומר, בהינתן שזו התקרה שאכן תיקבע (מה שבשלב זה מוטל בספק), הצעד ישפיע בעיקר על מי ששכרם (ברוטו) עולה על 13 אלף שקל בחודש, גבוה במעט מהשכר החציוני במשק ומתחת לשכר הממוצע. אלא שנתון זה נכון רק עבור מי ששיעור ההפרשה מצד המעסיק שלו מגיע למקסימום (7.5% מהשכר). כך שייתכן שגם עובדים המשתכרים מעל הסכום המדובר יוכלו להמשיך להנות מההטבה במלואה, הכול בהתאם לסכום אותו מפריש המעסיק אשר לא יעלה על 11,784 שקל בשנה (982 שקל בחודש).
מה האלטרנטיבות שעומדות בפני החוסכים?
היות שמדובר באפיק חיסכון שחלק משמעותי ממנו משולם על-ידי המעסיק, אין לחוסכים יותר מדי אלטרנטיבות. עם זאת, במקרה שהמהלך אכן יצא לפועל, בהתאם להמלצה המרכזית של האוצר להנמיך את התקרה, ייתכן כי חלק מהחוסכים יבחרו להתאים את גובה ההפקדות מהמעסיק, בהינתן שהדבר אפשרי, בהתאם לתקרה החדשה.
אפשרות אחרת היא להפקיד את הכספים של העובד בקופת גמל להשקעה אותה ניתן למשוך בגיל פרישה כקצבה ללא צורך לשלם מס רווחי הון - מה שהופך את הכסף לפחות נזיל ועשוי להרתיע חוסכים רבים. בנוסף, בניגוד לקרנות ההשתלמות, ההפקדות לקופות גמל להשקעה אינן פטורות ממיסוי על ההפקדה.