גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ג'ון גרישם, שרה סילברמן ואלזה יצאו לקרב על זכויות יוצרים נגד ה-AI

בעוד הטכנולוגיה דוהרת לכיוון של ספרים, סרטים ושירים שיצרה בינה מלאכותית, שורה של תביעות ענק שהוגשו באחרונה נגד ענקיות ה-AI מטלטלות את עמק הסיליקון ● מומחה לליטיגציית קניין רוחני: "השופטים מנסים לרסן את סוס הפרא החדש ואת האינטרסים שמריצים אותו" ● סכומי הכסף המופנים למאבקים הללו צפויים רק לתפוח

יודה מ''מלחמת הכוכבים''. ניצול דמויות? / צילום: Shutterstock
יודה מ''מלחמת הכוכבים''. ניצול דמויות? / צילום: Shutterstock

האם בקרוב נקרא ספרים, נצפה בסרטי קולנוע ובסדרות טלוויזיה ונאזין לשירים שבינה מלאכותית יצרה? האם אחרי שיבינו מהי הסופרת האהובה עלינו או הז'אנר המועדף עלינו, תוכנות ה-AI ייצרו עבורנו תוכן המותאם בדיוק למה שאנחנו אוהבים?

20 שנה אחרי שהביא את גוגל לישראל: מאיר ברנד על התחרות, הסטארט-אפ ניישן והדור החדש של הבינה המלאכותית
אבק הכוכבים של OpenAI: המניות שזינקו בזכות דיווח על עסקה עם חברה אחת

בחסות הטכנולוגיה המתפתחת בקצב מסחרר, החזון הזה, שעד לאחרונה נשמע כמו תסריט בדיוני, הופך למציאות. בדרך אליו, מפתחי ה-AI נאלצים לדלג מעל משוכה דרמטית: תביעות ענק על הפרת זכויות יוצרים סביב שימוש בבינה מלאכותית. אלה מובילות את בתי המשפט לקבוע כללים חדשים בתחום.

ספרות: אימון מודל נחשב ל"שימוש הוגן"

בחודש שעבר דן בית המשפט בסן פרנסיסקו בהסכם פשרה בהיקף של לא פחות מ-1.5 מיליארד דולר בתביעה ייצוגית שהגישו קבוצת סופרים נגד אנת'רופיק, החברה המפתחת את הצ'אטבוט קלוד. הסופרים, ובהם אנדריאה בארץ, צ'רלס גרייבר וקירק וולאס ג'ונסון, טענו כי החברה משתמשת ביצירותיהם ובחצי מיליון כותרים ספרותיים שאיתרה באינטרנט כדי לאמן את מודל הבינה המלאכותית של קלוד, תוך הפרה של זכויות היוצרים.

הפשרה גובשה אחרי שהשופט ויליאם אלסופ מתח ביקורת על אנת'רופיק כי פעלה בניגוד לחוק כשאספה את היצירות מהרשת, ללא תשלום, ויצרה מהן עותקים לשימוש ב-AI. אלסופ אף אותת לחברה, שבשנה שעברה דיווחה על השקעה של 4 מיליארד דולר מאמזון, כי אינו שבע-רצון מהפשרה, וכי הוא מצפה שתגדיל את סכום הפיצוי. הפשרה שתוארה כגדולה בהיסטוריה של זכויות היוצרים עשויה אפוא לגדול בקרוב עוד יותר.

התביעה נגד אנת'רופיק כבר הצליחה להביא להכרעה עקרונית ביוני האחרון - ודווקא כזו שצידדה בחברות הבינה המלאכותית. השופט אלסופ אומנם יצא נגד איסוף העותקים מהרשת, אך קבע כי אימון של מודל AI באמצעות ספרים קיימים נחשב ל"שימוש הוגן" ביצירות ואינו מהווה, כשלעצמו, הפרת זכויות יוצרים.

"בית המשפט שדן בתיק אנת'רופיק המשיל את האימון שמבצעת הבינה המלאכותית לסופר שקורא ספרים של אחרים כדי לקבל השראה לכתיבת ספר מקורי או כדי להעשיר את עולמו התרבותי", מתאר עו"ד עומר כרמל, ראש תחום ליטיגציית קניין רוחני ומומחה AI במשרד עמית פולק מטלון.

ימים ספורים אחרי ההחלטה בנושא אנת'רופיק, זכתה גם מטא, החברה-האם של פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם, בהכרעה דומה, שנתן אותו בית המשפט בקליפורניה. הפעם היה זה השופט וינס צ'בריה שהתיר למטא להמשיך ולאמן את מודל ה-AI שפיתחה, Llama, באמצעות ספרים. התביעה הוגשה על-ידי כותבים, ובהם הקומיקאית שרה סילברמן, ג'ונוט דיאס וטא-נהסי קואטס.

"המגמה של בתי המשפט בארה"ב היא לאפשר את השימוש ביצירות לצורך אימון המודל כי לא מדובר בהעתקה או בהפצה של היצירה עצמה", מסבירה עו"ד גל ליפשיץ, שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד ברנע ג'פה לנדה.

עו''ד גל ליפשיץ / צילום: נועה שרביט

כל מקרה לגופו והכללים רחוקים מלהיות ברורים

ואומנם, סוגיית "השימוש ההוגן" היא שבלב המחלוקת. התובעים טוענים לרוב כי ה-AI הגנרטיבי (היוצר) מעתיק את היצירות שלהם מבלי לקבל אישור או לשלם להם עבורן. מנגד, חברות דוגמת אנת'רופיק ומטא טוענות כי הן רק אוספות מהיצירות נתונים ותבניות כדי להכשיר את מודלי השפה שלהן לייצר תוכן מקורי. לטענתן, מדובר בשימוש טרנספורמטיבי והוגן במידע.

למרות הנטייה לאפשר "שימוש הוגן" ביצירות לצורך אימון ה-AI, בתי המשפט עדיין מכריעים בכל מקרה לגופו, והכללים רחוקים מלהיות ברורים. במקרה של מטא, בית המשפט אף יצא מגדרו כדי להבהיר כי ההיתר שקיבלה להשתמש בספרים הוא הכול חוץ מניצחון לענקית הטכנולוגיה.

"לא משנה כמה טרנספורמטיבי עשוי להיות האימון של LLMs (מודלי שפה גדולים)", קבע השופט צ'בריה, "קשה לדמיין שיהיה זה 'שימוש הוגן' להשתמש בספרים המוגנים בזכויות יוצרים כדי לפתח כלי שיכניס מיליארדי או טריליוני דולרים, תוך שהוא יאפשר ליצור זרם בלתי נגמר של עבודות מתחרות, שעלולות להזיק משמעותית לשוק של אותם ספרים".

צ'בריה הדגיש כי אין לראות בהחלטתו משום הגנה על מעשי מטא, וכי ההחלטה נבעה אך ורק מחולשת הטיעונים שהעלו התובעים. אלה כמעט ולא התמקדו, לדבריו, בטענה שהייתה עשויה לשרת אותם, ולפיה מטא עלולה להציף את השוק ביצירות הדומות לשלהם ובכך לפגוע במטה לחמם. טענה כזו, בהנחה שהייתה נתמכת בראיות, עשויה הייתה להטות את הכף לטובת הסופרים.

ההחלטה של צ'בריה שיגרה אפוא רמז עבה כי תביעות עתידיות מצד יוצרים נגד חברות ה-AI עשויות להתקבל. שרה סילברמן עצמה מנהלת תביעה דומה נגד OpenAI, החברה המפתחת את ChatGPT, וכמוה עושה קבוצה נוספת של סופרים הכוללת את מחבר המותחנים ג'ון גרישם ואת ג'ונתן פרנזן, ג'ודית פיקו וג'ורג' ר. ר. מרטין.

הקומיקאית שרה סילברמן. תבעה / צילום: Shutterstock

והתביעות ממשיכות להיערם. אפל ספגה בחודש שעבר תביעה מצד שני סופרים הנוגעת למערכת הבינה המלאכותית שלה, Apple Intelligence, והחברות שמאחורי אנציקלופדיה בריטניקה ומילון ובסטר תבעו זה מכבר את מנוע החיפוש Perplexity AI בטענה כי תכנים השייכים להן מוצגים במנוע ללא אישור עם סימני הלוגו המוכרים שלהן.

גם עיתונאים נכנסו לקלחת. ב-2023 תבע ה"ניו יורק טיימס" את OpenAI ואת מיקרוסופט העומדת מאחוריה. העיתון דרש מענקיות הטק מיליארדי דולרים על שימוש שעשו במיליוני כתבות ומאמרים השייכים לו לצורך אימון הצ'אט. השופט סידני שטיין מניו יורק אישר לנהל את התביעה, וציין כי יצירת עותקים ואחסון של טקסטים בנפח כה משמעותי עשויים להפר זכויות יוצרים.

משרדי הניו יורק טיימס. שימוש בכתבות / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

"בתי המשפט מבינים ש-AI מביאה איתה קידמה, ושאי-אפשר למנוע ממפתחי מודלים גישה לחומרים חיוניים לפיתוח טכנולוגיה", אומר עו"ד כרמל. התובעים נדרשים לעמוד ברף גבוה של ראיות כדי לבסס את טענותיהם. עם זאת, לדבריו, "השופטים מנסים לרסן את סוס הפרא החדש ואת האינטרסים המסחריים שמריצים אותו על-ידי הגנה על יוצרים והטלת מגבלות על מפתחים".

עו''ד עומר כרמל / צילום: אייל טואג

עו"ד לי ארדון, שותפה במחלקת ליטיגציית קניין רוחני במשרד פרל כהן, סבורה כי "בתי המשפט נזהרים בשלב זה מלקבוע הלכות גורפות, ובוחנים כל מקרה לגופו. אנחנו בשלב ביניים שבו הפסיקה עדיין מתעצבת ומנסה לאזן בין האינטרסים".

סרטים: החיסכון בעלויות מתמרץ את האולפנים

מי שעוד מככבת בתביעות היא כצפוי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה. ביוני תבעו אולפני הסרטים הגדולים בהוליווד, דיסני ויוניברסל, את הסטארט-אפ מידג'רני בטענה כי הוא נוטל מהתכנים שלהן כדי לאפשר למשתמשים ליצור תמונות, ובהמשך סרטים, עם דמויות מפורסמות השייכות לקניין הרוחני של האולפנים - בהן הנסיכות אנה ואלזה מ"לשבור את הקרח", שרק, דארת' ויידר, המיניונים והומר סימפסון.

התביעה הגיעה אחרי שהאולפנים עצמם הגיעו לפני כשנתיים להסכמים ראשונים מסוגם עם איגודי השחקנים והתסריטאים בהוליווד לגבי השימוש ב-AI. ההסכמים נחתמו בתום שביתה בת כחמישה חודשים, מהארוכות בתולדות התעשייה, שפרצה בצל הפחד בקרב שחקניות ושחקנים כי האולפנים יעתיקו את תווי הפנים ואת טביעות הקול שלהם לסדרות ולסרטים יצירי AI.

ההסכם עם ארגון SAG-AFTRA, המייצג 160 אלף עובדים, דורש קבלת הסכמה מצדם ותשלום פיצויים עבור שימוש ב-AI. הסכמה נדרשת גם לשימוש בעותקים דיגיטליים של שחקנים במשחקי וידאו, מתוקף הסכם שהושג ביולי האחרון.

ההסכם עם התסריטאים אוסר על שימוש בתכנים שיצרו לצורך אימון מודלים וקובע כי בינה מלאכותית לא תוכל לכתוב או לשחזר חומר ספרותי. תוכן שייצור AI אף לא יוכל לבוא על חשבון זכויות או קרדיט לתסריטאי. מושל קליפורניה, גאווין ניוסם, חתם אשתקד על חוקים המעגנים את ההסכמות בחקיקה.

כיוון מסתמן כתוצאה מההסכמים הללו הוא סרטים המשלבים בין AI ליוצרים בשר ודם. OpenAI עובדת בימים אלה על סרט אנימציה שרובו יופק באמצעות בינה מלאכותית, אך שישלב מדובבים, תסריטאים ומעצבים אנושיים, שיזכו לזכויות יוצרים מלאות.

הסרט, "Critterz", המספר את סיפורם של יצורי יער היוצאים להציל את הכפר שלהם, מתוכנן להקרנה בפסטיבל קאן 2026, ועלות ההפקה שלו צפויה להסתכם ב-30 מיליון דולר - נמוך באופן ניכר מהסכומים המקובלים בענף. החיסכון הניכר בעלויות הוא בדיוק מה שמתמרץ את האולפנים להשתמש ב-AI - ועל כן מפחיד כל-כך את האמנים החוששים שיוחלפו.

מוזיקה: אימון לשם פיתוח מוזיקה מקורית בלבד

גם מוזיקאים שותפים לחשש הזה. האיגוד של תעשיית המוזיקה בארה"ב, שמאגד בין היתר את חברות התקליטים של יוניברסל, וורנר וסוני, תבע ב-2024 את הסטארט-אפים Suno ו-Audio על השימוש שעשו בהקלטות קול של אמנים לאימון המודלים.

הסטארט-אפים טענו בתגובה כי הטכנולוגיה שלהם יודעת לסנן קולות של זמרים או יצירות מוגנות כדי לא להשתמש בהן. מטרת האימון, טענו, היא אך ורק לפתח מוזיקה מקורית, ולא להעתיק מהקיימת.

התביעה זכתה לרוח גבית מהרגולטור לזכויות יוצרים בארה"ב, שקבע כי שימוש במוזיקה מוגנת לאימון AI איננו "שימוש הוגן". כעת הצדדים מנהלים משא-ומתן לסיום התביעה ולחתימה על הסכמי רישוי שיסדירו תשלום ליוצרים ומעורבות מצדם ביצירות ה-AI. על הפרק עשויה להיות גם האפשרות שחברות המוזיקה יקבלו מניות בסטארט-אפים, בדומה להסדר שיש להן מול ספוטיפיי.

לבית המשפט פנו גם צלמים. חברת גטי אימג'ס (Getty Images), המחזיקה במאגרי התמונות הידועים, תבעה את Stability AI, המאפשרת לייצר תמונות על בסיס טקסט, בטענה כי האחרונה אימנה את מודל ה-Stable Diffusion באמצעות מיליוני תמונות מהמאגרים שלה.

ביוני האחרון משכה גטי את התביעה, אחרי שלטענתה Stability נקטה צעדים שהבטיחו כי לא ניתן יהיה לייצר תוכן על בסיס תמונות קיימות, ובגלל קשיים ראייתיים. עם זאת, גטי עומדת על הטענות שהעלתה בתביעה לגבי הפרה של סימני המסחר שלה. ברקע הדברים מצויה גם המחלוקת, שטרם הבשילה לתביעה, סביב האפשרות לעצב ב-ChatGPT תמונות בסגנון הפופולרי של סטודיו ג'יבלי.

ומה צפוי בהמשך? עו"ד ארדון מעריכה כי הפתרון למאבקים עשוי להגיע לא מבתי המשפט אלא מהשחקנים בשוק ומהרגולטורים, שיקדמו מתן רישיונות ל-AI להשתמש ביצירות תמורת תשלום. עם זאת, היא מזכירה כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר ביולי כי אין לחייב חברות AI לשלם עבור עבור כל יצירה המשמשת לאימון המודלים.

עו''ד לי ארדון, שותפה במחלקת ליטיגציית קניין רוחני במשרד פרל כהן / צילום: תומר יעקובסון

עו"ד כרמל סבור כי "במוקדם או במאוחר, המחוקקים בארה"ב יצטרכו לרדת מהגדר ולקבוע מדיניות. לאור החשיבות הכלכלית של ה-AI, יש להניח שהחברות בתחום יקבלו חופש פעולה מסוים, אבל ספק אם זה יתקרב לרמת החופש של יוצרים אנושיים, שהזכויות שלהם יהנו מבכורה".

ועדיין, רוב התביעות המתנהלות כיום בבתי המשפט מגבילות את עצמן לעיסוק בשאלה הצרה יחסית הנוגעת לאימון של מודלי AI - ופחות בתוצאה של האימון הזה ובזכויות היוצרים על התוצר שמגיע מהבינה המלאכותית. כאשר השאלה הזו תעלה במלוא עוצמתה בבתי המשפט, ההשלכות עשויות להיות דרמטיות בהרבה - כולל מבחינת סכומי הכסף המעורבים.

כרמל גורס כי "כל עוד החוק לא ישתנה, בתי המשפט ימשיכו כנראה להחזיק בעמדות הקיימות, אשר אינן 'לטובת' ה-AI. עם זאת, נראה שבתי המשפט נזהרים וימשיכו להיזהר מלבלום את התפתחות הטכנולוגיה בתחום".

ומהו המצב בישראל? בתי המשפט אצלנו טרם עסקו באופן משמעותי במתח שבין זכויות היוצרים ל-AI. דווקא הרגולטור לקח על עצמו להתוות דרך: ב-2022 פרסם משרד המשפטים חוות-דעת ולפיה שימוש ביצירות לצורך אימון מודל ייחשב לרוב ל"שימוש הוגן", המותר על-פי חוק.

עו"ד ליפשיץ סבורה כי אם וכאשר הנושא יונח לפתחם של בתי המשפט בישראל, הם צפויים לאמץ את עמדת משרד המשפטים ולפסוק כי מותר לאמן מודלים ברוח הפסיקה בארה"ב. עו"ד כרמל מסכים כי בתי המשפט בישראל צפויים "ליישר קו" עם חוות-הדעת ועם הפסיקה בארה"ב, אך לתחום צפויים עוד תנודות ושינויים - בארץ ובעולם. כך, כל עוד התרבות תמשיך לדהור לשימוש ב-AI, תביעות הענק ימשיכו להעסיק את בתי המשפט.

עוד כתבות

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

הבהלה שבדרך לוול סטריט והסקטור שמככב בניגוד לרוב השוק

בהלת ה-AI בוול סטריט מתרחבת מעבר לסקטור התוכנה, ואירוע בהודו בו יתכנסו בכירי התחום עלול לייצר טלטלות נוספות ● האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים