הדמיית פרויקט של גינדי גלובל בקפריסין / צילום: סייברקו
סיום המלחמה צריך להעיר אותנו גם מהחלומות על דירה בחו"ל - חלום שנולד אצל רבים מפחד, ולא בהכרח מהגיון כלכלי. לאחר שנתיים שבהן חלק לא מבוטל מחיפוש המציאות הנדל"ניות נשען גם על הרצון המובן של רבים שיהיה להם מקלט אי שם, "כי מי יודע מה יילד יום", פרץ הרגשות בכל בית ישראלי בשבוע האחרון והתובנה שאין לנו באמת מקום אחר לחיות בו, צריכים לכל הפחות לצמצם דרמטית את הרצון לקנות ארבעה קירות מעבר לים.
● פרשנות | מה הקשר בין משרד השיכון להופעה של יידל ורדיגר?
● מכה לעיריות תל אביב וירושלים: לא ייהנו מהיטלי השבחה של מיליארדים
אם נשארתם עם החלטה כלכלית גרידא, כזו שבוחנת את התשואה השוטפת ואת פוטנציאל הרווח העתידי, אל תנסו להמר על גורלה של דירה בשוק הנדל"ן של קפריסין, יוון, מיאמי וכיו"ב (שכולל גם הימור על כיוון המטבעות שלהם מול השקל, שעשוי לחתוך את התמורה הצפויה).
מבול של חלומות
שילוב של מחירי דירות בשמיים בישראל, ביחד עם ריבית גבוהה ומלחמה כואבת מול יותר מדי חזיתות, הפך בשנתיים האחרונות את הטפטוף הקבוע ששיווק לנו חלומות נדל"ניים בחו"ל למבול. ולא מדובר רק בשמות אנונימיים או ביזמים קטנטנים. לפני מספר ימים הודיעה למשל חברת גינדי גלובל מבית גינדי החזקות שהיא "ממשיכה להתרחב בלימסול", ורכשה קרקע נוספת באי השכן בשטח של 37 דונם, לבניית 260 דירות.
אבל זה לא רק נדל"ן פיזי, וגם שוק ההון שמח לאמץ את הלהיטים הנדל"ניים. מאז יולי 2025, ברבעון אחד, חמש חברות נדל"ן שבונות ומשווקות בחו"ל (מלבד חברות ישראליות שמשקיעות גם הן בנדל"ן בחו"ל) גייסו חוב בבורסה הצנועה של תל אביב. בסה"כ, מדובר בהלוואות מהציבור הישראלי בסכום כולל של 2 מיליארד שקל. במחצית הראשונה גייסו פה שתי חברות כאלו, בהיקף כולל של 890 מיליון שקל.
רק בימים האחרונים הצטרפה לבורסה בתל אביב עוד חברה שמוכרת נדל"ן בחו"ל - ליווינג סטון, שרשומה בהולנד ובעליה הם ישראלים. חברה שמחזיקה ומנהלת בעיקר דירות להשכרה ברחבי גרמניה. החברה, שגייסה בבורסה חוב בהיקף של כ־100 מיליון שקל (בריבית שנתית של יותר מ־7%), מחזיקה בעשרות בנייני מגורים, בערים שכנראה מעולם לא שמעתם את שמן (אלא אם אתם חובבים תיאורי קרבות ממלחמת העולם השנייה). שמות כמו בוכום, אסן, מולהיים, גלזנקירכן, אוברהאוזן ועוד. בהכללה, מדובר בפריפריה של גרמניה, זו של המהגרים והתעשייה הכבדה, מה שגם מסביר תשואה גבוהה שמציגה החברה של 6%-7% מאותן דירות. מול האתגר הברור של השכרה למהגרים, במדינה שבה בדרך כלל ידו של השוכר נמצאת על העליונה והמשכיר מוגבל באינספור חוקים ורגולציה, אין פלא שהתשואה על הנייר מבטיחה כל כך.
אז מה אם השוק מדשדש
אבל למה לגייס חוב שיקלי על נכסים שמניבים דולרים או אירו, מה שמייצר סיכון וחשיפת מטבע עוד לפני השאלה מה יעשו הנכסים עצמם? ולמה לגייס כסף בישראל, ולא לגשת לבנק גרמני, למשל, שמכיר את רחובות אוברהאוזן טוב מאיתנו? התשובה הטריוויאלית היא שלוקחים ממי שנותן. הציבור הישראלי משוכנע כבר שנים שהוא אשף נדל"ן גם כשמדובר בחו"ל.
ולא מדובר רק בחברות אג"ח עלומות. קנדה גלובל למשל, חברת הנדל"ן הבינלאומית של בעלי ישראל קנדה (ברק רוזן ואסי טוכמאייר) בשיתוף אדם נוימן, אוספת בחודשים האחרונים פרויקטים בעיקר במיאמי. אנשים כמו רוזן וטוכמאייר לא יתנו לשוק המדשדש בישראל לעצור את המכונה המשומנת, ואם לא בשדה דב, הם ישמחו למכור לכם דירה בפלורידה. או חג'ג' אירופה של צחי חג'ג', עוד יזם שצמח בעשורים האחרונים בעיקר על הביקוש האדיר לתל אביב, שבונה 20 פרויקטים בבוקרשט רומניה. עד כה השלימה הזרוע של חג'ג' באירופה בנייה של 470 דירות, ויש לה בתכנון ובבנייה עוד יותר מ־4,000 דירות.
בסופו של דבר, אם הבנתם השבוע סופית שהבית של הישראלים לא נמצא בלימסול או במיאמי, תחשבו שוב לפני שאתם מחליטים להשקיע באותם אזורים. גם אם מחירה של דירה שם עולה פחות מחניה בתל אביב.
כוכבי השבוע
מצוין: מנשיא מדינה לנשיא ויועץ
לפני ארבע שנים, חודש לאחר שסיים את תפקידו הממלכתי, מונה הנשיא לשעבר רובי ריבלין לנשיא חברת האוטוטק אלקטריאון, שעוסקת בטעינה אוטומטית של כלי רכב בכביש. בחברה הסבירו אז שתפקידו יהיה בין היתר "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות, ולחשוף את פעילותה למקבלי ההחלטות ברחבי העולם". מאז, ולא שצריך להאשים בכך את ריבלין עצמו, מניית החברה נחתכה בחצי.
והשבוע, מונה אותו ריבלין לנשיא ויועץ גם של חברת מטבעות דיגיטליים, BitCore Capital, שמגיעה לבורסה בתל אביב ותנסה לגייס פה לפי שווי של כ־100 מיליון שקל.
מסתבר שנשיא מדינה בקורות החיים, עם רזומה שכולל פוטנציאל כלשהו לפתיחת דלתות וקשרים עם מדינות וחברות גלובליות, זהו עדיין נכס ששווה הרבה בעולם רווי רגולציה ופוליטיקה. גם אם הניסיון הקצר מוכיח אחרת.
בלתי מספיק: מחירי השכירות יורדים וגם עולים
מחירי שכר הדירה בחודש האחרון הם שיעור מצוין להבדל בין המיקרו למאקרו ול"רמאות" של מדעי הסטטיסטיקה. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי השכירות ("שירותי דיור בבעלות הדיירים") ירד בספטמבר ב־0.2% בהשוואה לחודש הקודם, "ירידה שמבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2025, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים יולי-אוגוסט 2025".
בשורה נהדרת לשוכרים? חכו רגע. לפי אותה למ"ס, בדיקה לפי "קבוצות שוכרים" מגלה ששכר הדירה עבור שוכרים שחידשו חוזה בחודש האחרון עלה ב־2.6%. עבור שוכרים חדשים, דירות בהן הייתה תחלופה, נרשמה עלייה גבוהה ונדירה של 5.3%.
אבל כאמור, זה לא הפריע לסטטיסטיקה לראות דווקא ירידה כללית, שעזרה לאינפלציה לרדת בספטמבר. רוצים הנחה בשכר הדירה? תשכרו מהלמ"ס.