גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המבחן הבא של שוק העבודה: לקלוט בחזרה את משרתי המילואים​​​​​​

מאז תחילת המלחמה גויסו כ־300 אלף משרתי מילואים, שרבים מהם חוזרים כעת לשוק עבודה שהשתנה - עם בינה מלאכותית, אוטומציה וחברות שלמדו להסתדר גם בלעדיהם ● חלקם כבר התייצבו במשרד, וחלקם חוזרים בהדרגתיות, אך כמעט כולם מעידים על הצורך להוכיח את עצמם מחדש ● המעסיקים נדרשים לגמישות, לרגישות ולהתאמות מול כוח אדם שנשחק פעמיים - גם בשירות וגם בניסיון לחזור לשגרה ● חוזרים מהמילואים, פרויקט מיוחד 

לקלוט בחזרה את משרתי המילואים / צילום: Shutterstock
לקלוט בחזרה את משרתי המילואים / צילום: Shutterstock

במשך כמעט שנתיים, ט’, קצינת אג"ם ביחידת 504 להפעלת סוכנים באגף המודיעין ועורכת דין במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, חיה בין שלושה עולמות: מילואים, הריון ועבודה. בעלה מגויס גם הוא.

ההטבות לאנשי המילואים: עבור מלחמה חסרת תקדים, נדרש תגמול חסר תקדים
כרטיס האשראי "פייטר" ללוחמי מילואים: מה הוא יציע בתום המלחמה?
המלחמה הסתיימה ובאוצר מתכננים לקצץ במענקים ובהטבות לאנשי המילואים
דעה | "השווארמה-עליי-אחי" הראשונה הייתה מרגשת. השנייה כבר הייתה חבל הצלה

ט' מתארת מציאות מתוחה ובלתי צפויה, ג'אגלינג בלתי פוסק בין חקירות לשיחות מהמשרד. היא לא לבד. מאז תחילת המלחמה גויסו כ־300 אלף משרתי מילואים, רבים מהם חוזרים כעת לשוק עבודה שהשתנה. חלקם עושים זאת בהדרגה, אחרים בקצב מהיר.

"אני חושב שהדבר הכי מאתגר הוא המעברים", מעיד דור חיימוב, נשוי ואב לשניים אשר גויס כבר ב־7 באוקטובר לצנחנים, ועשה מאז 400 ימי מילואים. חיימוב חזר לפני שבועיים לעבודתו כמנהל מוצר ב־Fullpath. "בצבא הכול מאוד על אוטומט: יש נהלים ברורים, כולם יודעים מה לעשות. ההייטק, לעומת זאת, זה עולם אחר לגמרי, צריך לחשוב, לפרק דברים ולתכנן קדימה".

דור חיימוב, עשה 400 ימי מילואים מאז 7 באוקטובר / צילום: פרטי

הסבבים, כך הוא מתאר, לימדו אותו שחשובה ההדרגיות בחזרה, וצד שני, "לא כדאי למשוך את זה יותר מדי". כמו שריר, הם בונים את היכולת לנוע משגרה אחת לאחרת.

גיא לנגלב, דאטה אנליסט בחברת הפינטק הישראלית Grain, שירת כלוחם מילואים בחטיבת הנח"ל הצפונית במשך יותר מ־200 ימים, במהלכם הבין כמה חשוב לא להתנתק לגמרי מהעבודה. "ניסיתי להישאר 'בלופ', להיות בשיח מול הגורמים הרלוונטים בעבודה וגם למצוא את הזמן להיות עם המשפחה כשאני כבר חוזר הביתה". אחד משני ילדיו נולד תוך כדי המלחמה.

יעקב פרץ, מנהל קשרי לקוחות ביוניקורן הסייבר פנטרה, משרת קרוב ל־500 ימי מילואים ומספר סיפור דומה: "האתגר המשמעותי מבחינתי, שממנו נגזרות כל השאר, הוא איך חוזרים להתנהג כמו אזרח רגיל. אני רגיל לקצב אחר - כשמשהו דחוף זה עניין של חיים ומוות. לוקח זמן לווסת את עצמך, להתרגל מחדש לדברים הרגילים. זה משפיע על הכול. בימים הראשונים זה הכי מורגש, עד שמוצאים את הקצב הנכון". מה שסייע לו זו מתכונת של שבוע-שבוע שאושרה מול הצבא והעבודה. "הרגשתי שאני עדיין בעבודה, חלק מהמערכת" הוא מספר.

למי יהיה קשה יותר?

בעוד המילואימניקים לומדים איך להסתגל מחדש, בחלק מחדרי ה־HR מנסים לתפור לכל אחד מהם חליפה משלו. לנה מזמר, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת Commit, חברת שירותים שנותנת מענה גם לפרויקטים ביטחוניים, מספרת על האתגר הכפול בחברה.

"קרוב ל־20% מכוח האדם שלנו גויסו למילואים. עם פחות עובדים נדרשנו להתמודד עם משימות שהפכו דחופות יותר, ובמקביל לשמור על קצב העבודה מול לקוחות בינלאומיים, בחלק מהמקומות אף להגביר אותו".

לגבי שובם של אנשי המילואים, היא קובעת כי כל מקרה לגופו. "חלק מהעובדים החליטו לחזור לעבודה כשהיו בחופשות מהמילואים. יש כאלה שצמאים מאוד לחזור לשגרה ורוצים להמשיך בדיוק מאיפה שהפסיקו, ואחרים זקוקים לחזרה הדרגתית יותר. אנחנו מתאימים את עצמנו אליהם, מאתרים את הצרכים באמצעות שיחות פתוחות, בעיקר מול המנהלים הישירים".

רועי הלדשטיין שותף-מנהל ב־TEAM8, מחלק את החוזרים לשתי קבוצות. "הקבוצה הראשונה כוללת את מי שהיו in and out - נכנסו ויצאו מהמילואים לסירוגין - ובתוך התקופה הזו הצליחו להשתמש בכלים שרכשו בשנים האחרונות, בין אם בקורונה ובין אם במשבר של 2023".

לדבריו, "הם שמרו על היכולת לעבוד מרחוק, לתפקד בתנאי לחץ ולשמור על גמישות. אני רואה את זה היטב בארגונים. ברגע שהשיטות האלה עבדו גם תוך כדי המלחמה, אותם אנשים יחזרו לשוק העבודה בצורה טובה ומהירה מהצפוי".

הוא מוסיף, כי "הקבוצה השנייה היא של מי שלא הייתה להם האפשרות לשמור על השגרה ההיברידית הזו. אלה חיילי מילואים ששירתו כמעט ברצף, מנותקים מהעולם האזרחי. חלקם לא חזרו מסיבות כלכליות או רגשיות, או פשוט כי היו מושקעים לגמרי בשירות. שם, לדעתי, תיווצר בעיה גדולה יותר של חזרה והסתגלות".

לדבריו, גם האתגר הנפשי נוכח. "אנשים חוזרים אחרי שעברו חוויות מאוד קשות, ראו דברים קשים, עמדו במקומות שלא היה להם זמן לעבד ולהפנים. כשאנשים כאלה חוזרים הקושי המקצועי הוא הקטן מבין השניים. למדנו לעשות את זה בתקופות אחרות, לייצר תהליכים סדורים. זה הקושי הגדול".

השוק שאליו חוזרים משרתי המילואים הוא לא השוק שהם עזבו. בשנתיים האחרונות, מקומות העבודה למדו להסתדר בלעדיהם: עברו לאוטומציה, חילקו תפקידים וסמכויות מחדש ואימצו פתרונות של בינה מלאכותית כדי לגשר על החוסרים.

אייל בר עוז, מנכ"ל חברת הגיוס Webiz מסביר כי המלחמה תפסה את תעשיית ההייטק בסוג של קונפליקט.

"מצד אחד, כל התהליכים שהתרחשו חיזקו את המעסיקים: הביקוש למשרות היה גבוה מתמיד, הכניסה של ה־AI הובילה לשינוי באופי העבודה וביטול משרות קיימות, וכן הסביבה המאקרו-כלכלית חייבה זהירות וגיוסים נמוכים אם בכלל. אלא שבאותה נשימה החברות נדרשו דווקא בתקופה זו ליותר אנושיות, התחשבות וגמישות שכן עובדים רבים גויסו למילואים, בנות ובני זוג נדרשו לחפות עליהם וכך גם קולגות או מנהלים. בזמן מלחמה קל יותר להסביר להנהלה או למשקיע למה חל עיכוב ביעדים וגם לשלוח הטבה או פינוק לחזית או למשפחת המילואימניק. אלא שדווקא עכשיו זו 'שעת המבחן' האמיתית".

הוא צופה כי, "עובדים לא בהכרח יחזרו בכשירות גבוהה ורבים מהם גם מתמודדים עם השלכות המלחמה. ייקח זמן עד שהם ישובו לתפקוד מלא וייתכן שכעת הם יידרשו לתמיכה גדולה יותר, התחשבות והתאוששות. כמו כן לא מן הנמנע שעדיין יהיו גיוסי מילואים במתכונת גבוהה".

אייל בר עוז, מייסד ומנכ''ל Webiz / צילום: יח''צ

הלדשטיין, סבור כי "עבור מי שבאמת היה out לגמרי - בהרבה מקרים הארגון, בלית ברירה, למד לתפקד בלעדיו או בלעדיה, וזה קצת מפחיד. ופה ה־AI יכול להיות גם חיסרון אבל גם יתרון. אנחנו רואים את ה־AI היום כמגביר פרודוקטיביות, ככלי שלא בהכרח בא להחליף עובדים כמו שאולי חשבנו בהתחלה, ואולי זה עוד יקרה, אבל בשלב הראשון אנחנו רואים אותו כמגביר כוח, כמינוף. ופה החבר’ה שחוזרים יכולים להשתמש בכלים האלה כדי לקצר את הפער שנוצר להם".

יש גם יתרונות

מהצד של המילואימניקים, הם מעידים כמעט באופן גורף על הצורך להוכיח את עצמם מחדש, גם כאשר המעסיקים נתנו להם גב מלא.

עמית לוברמן, מתכנן פיננסי ב־SFP, סוכנות לביטוח פנסיוני ותכנון פיננסי, שביצע למעלה מ־200 ימי מילואים ביחידת מילואים קרבית של חיל האוויר, מסביר כי "אחד האתגרים הגדולים זה שאתה חוזר לסביבה שהמשיכה לרוץ בלעדיך. מצד אחד יש פער טכני - דברים השתנו, לקוחות או פרויקטים התקדמו. מצד שני יש פער מנטלי, אתה חוזר עם פרופורציות אחרות לגמרי. במובן מסוים, השירות במילואים חידד לי דווקא את החשיבות של חדשנות וניהול זמן - ללמוד מהר, להתאים את עצמי, ולנצל כלי AI שנותנים פתרונות יעילים בכמעט כל תחום".

חיימוב מספר שכמי שהשתדל להישאר בלופ, תחושת הפער עדיין קיימת: "אתה חוזר ורוצה להוכיח את עצמך מחדש. יש גם מין תחושת פומו כזו. אתה נכנס, רואה שהדברים השתנו, שעובדים קצת אחרת, וצריך לסגור פערים, הבינה המלאכותית מאוד עוזרת".

כרמית גילאון הלב, Head of HR & People Excellence, ב־codevalue, מסבירה כי החברות מזהות גם יתרונות בחזרה של המילואימניקים, על אף הצורך להשלים פערים. "הם מביאים איתם לא רק ניסיון מבצעי, אלא גם תובנות על ניהול מצבי קיצון, על עמידה בלחצים ובמובנים רבים הם מזכירים לכולנו למה אנשים עדיין במרכז, גם בעולם הכי טכנולוגי שיש".

ט', מעידה על כך בעצמה: "גם עכשיו בחזרה שלי אין לי ספק שהיה מאוד ברור שמי עושה את העבודה במקומי לא מחליף אותי. חזרתי וקיבלתי את התיקים שעבדתי עליהם. לא הרגשתי שמתרגלים לעבוד בלעדיי, ושדווקא מעריכים את היכולות שרכשתי כדי המילואים, אם זה פיקוד ומנהיגות ועבודה תחת לחץ".

מה החוק אומר?

במהלך השנתיים האחרונות, הורחבה משמעותית ההגנה על משרתי המילואים, הן מכוח החוק והן מתוקף הסכמים קיבוציים אשר הורחבו בצווים.

לדבריהן של עורכות הדין מיכל זהר ונועה פלר ממן, שותפות במחלקת דיני עבודה, משרד עורכי דין נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) אוסר על פיטורי עובד במהלך שירות המילואים, וכאשר השירות נמשך שלושה ימים רצופים או יותר, ההגנה נמשכת גם ל־30 ימים לאחר סיומו. פיטורים או פגיעה בתנאי העבודה בתקופה זו אפשריים רק באישור מיוחד מוועדת התעסוקה של משרד הביטחון, ורק אם הוכח שאין קשר בין הפיטורים לבין השירות.

עובדים ששירתו שירות מצטבר של 60 ימי מילואים בשנה מוגנים מפני פיטורים או פגיעה בתנאים גם במשך 60 ימים מתום השירות. יחסי העבודה נחשבים נמשכים גם בזמן השירות, ולכן העובד ממשיך לצבור ותק, ימי חופשה, מחלה והבראה.

עוד כתבות

מימין: אלי גליקמן, ראסל אלוונגר, יוס שירן / צילום: ענבל מרמרי, יח''צ, עינת לברון

מאבק השליטה שמקפיץ את צים, והישראלית שטסה ב-160% תוך חצי שנה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● מניית צים השלימה קפיצה של כ-20% מאז פורסם מאבק השליטה הרשמי על החברה ● אבן קיסר המריאה, לאחר שהודיעה על צעדי התייעלות שתקיים ● ויצרנית השבבים טאואר טסה ב-160% על רקע בום ה-AI

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

חץ 3 תהפוך השבוע למבצעית בגרמניה, ובשוק מדברים על גל ההזמנות שבדרך

מערכת ההגנה האווירית חץ 3 של התעשייה האווירית תחל לפעול באופן חלקי כבר השבוע בברלין ותספק לגרמניה הגנה מול טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה ● "באירופה יש צורך אקוטי במערכות כאלו", אומרים בתעשיות המקומיות ● אילו עוד עסקאות בדרך?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מניות הבנייה והבנקים קפצו

מדד ת"א 35 עלה בכ-1% ● מדדי הבנייה והבנקים התקדמו בכ-1.5% ● טבע חצתה במהלך יום המסחר שווי שוק של 100 מיליארד שקל ● וול סטריט מסכמת שבוע חיובי של עליות, והציפיות להורדת ריבית בדצמבר הולכות וגוברות ● וגם: ההחלטה שתקבע אם יתרחש ראלי של סוף־שנה בשווקים שמעבר לים

שיפור דירוג אשראי בתשלום / צילום: Shutterstock

קיבלתם הצעה לשפר את דירוג האשראי? זו עלולה להיות מלכודת מסוכנת

פרצה במודל דירוג האשראי של חברת D&B מתדלקת תופעה מטרידה: גופים פרטיים מבטיחים שיפור דירוג בתשלום - אך בפועל מוחקים נתונים חיוביים ושליליים ומותירים את הלקוח בסיכון לקבלת הלוואות ● חוק ההסדרים כולל הצעה להתמודד עם הבעיה דרך תקופת צינון

בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי/ידיעות אחרונות

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג

סנגורו של נתניהו כתב להרצוג כי "על רקע הצורך להביא לאיחוד העם ואיחוי הקרעים, ראש הממשלה נכון לצעוד בדרך זאת של בקשת חנינה, למרות שבכך הוא יוותר על זכותו לנהל את ההליך המשפטי בעניינו עד תום - וזאת מתוך ראיית האינטרס הציבורי" ● בית הנשיא: "מדובר בבקשת חנינה יוצאת דופן, שתישקל באחריות ובכובד-ראש"

יפית גריאני / צילום: כדיה לוי

דירקטוריון כאל בחר: יפית גריאני מונתה למנכ"לית

לגריאני צפויים לא מעט אתגרים בניהול חברת כרטיסי האשראי, ובראשם הליך המכירה של מניות החברה שצפוי להימשך עוד חודשים ארוכים ● גריאני שימשה בעבר הלא רחוק  כמשנה למנכ"לית ישראכרט

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

מניית השבבים שזינקה בת"א ב־3,000% וחברת הגמל שהרוויחה ממנה בגדול

חברת בידוק השבבים קווליטאו הציגה דוח חזק בו שילשה את הרווח הרבעוני והפחיתה את התלות בסין ● המרוויח הגדול: ילין לפידות

ראש מפא״ת במשרד הביטחון, תא''ל (מיל') ד״ר דני גולד, בכנס דיפסנטק / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

מפתח כיפת ברזל חשף: זה מועד מסירת מערכת הלייזר לצה"ל

תא"ל (מיל') דני גולד הודיע בכנס דיפנסטק שמערכת "אור איתן" תימסר לצה"ל ב-30 בדצמבר ● בכנס אף התייחס מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אמיר ברעם למערכה נוספת שצפויה עם איראן: "כל החזיתות עדיין פתוחות"

מייסדי Moonshot - מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק, שחר בהירי. / צילום: Moonshot

הסטארט-אפ של מנכ"לית משרד המדע לשעבר: "מעליות" לחלל

משגר חלליות אלקטרו-מגנטי הבנוי בתצורה של מסילת רכבת המזדקרת לשמיים: זהו המוצר אותו מפתחת חברת הסטארט-אפ הישראלית Moonshot שהקימה הילה חדד-חמלניק, בעברה מנכ"לית משרד המדע, יחד עם פרד סימון, ממייסדי ג'ייפרוג, ושחר בהירי

סם אלטמן / צילום: ap, Kevin Wolf

לסם אלטמן חסרים מעל 200 מיליארד דולר. מאיפה הוא יביא אותם?

דוח חדש של בנק HSBC מציף סימני שאלה סביב המודל הכלכלי של OpenAI ● איך החברה מתכוונת לכסות על חובות הענק שטיפחה, ואיך היא משפיעה על השוק כולו?

חימושים של אלביט בדרך למשימת הפצצה באיראן / צילום: ביטאון חיל האוויר

שלוש ישראליות ברשימת 100 החברות הביטחוניות הכי גדולות. ומי הראשונה?

אלביט, התעשייה האווירית ורפאל מדורגות ב-34 המקומות הבכירים בעולם ב-2024 ● בראייה כלל־אזורית, תשע חברות מהמזרח התיכון נכנסו לרשימה, כשההכנסות שלהם יחד עמדו על כ־31 מיליארד דולר ● ומי מובילה את הרשימה?

מה מסתתר במבול תשקיפי הנדל''ן בבורסה בת''א / איור: גיל ג'יבלי

6 חברות נדל"ן הגישו תשקיף באותו סוף שבוע, ויש להן מכנה משותף אחד

בסוף שבוע אחד, 6 חברות נדל"ן חדשות פרסמו תשקיף לקראת הנפקת מניות או אג"ח ● לכולן יש מכנה משותף: גירעון בהון החוזר, שמלמד על צורך גובר בנזילות ● מהלכי ההנפקה מקודמים ימים ספורים אחרי הורדת הריבית של בנק ישראל ● גלובס צלל לתשקיפים ומביא את התוצאות והסיבות להנפקות החדשות של ת"א

הקרקע באזור התעשייה קריית אריה / צילום: יח''צ

בית המשפט: לא יוטלו היטלי השבחה בגין תוכנית קריית אריה

בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את ערר עיריית פתח תקווה והיועצת המשפטית לממשלה, וקבע כי תוכנית המתאר של אזור התעשייה קריית אריה אינה מקנה זכויות בנייה קונקרטיות ולכן אינה יוצרת אירוע מס

מימין: אורי וטרמן, רם גב, יפית גריאני / צילום: טלי בוגדנובסקי, יונתן בלום, כדיה לוי, צילום מסך

מינוי מנכ"ל כאל בישורת האחרונה: אלה שלושת המועמדים המובילים

זהות מנכ"ל כאל החדש תוכרע בימים הקרובים בצל עסקת המכירה שדיסקונט מוביל, אשר עדיין ממתינה לאישורים רגולוטריים חשובים ● מי שייבחר יידרש להציג ביצועים בתקופת אי־ודאות שתקבע את שווי חברת האשראי לבעלים החדשים ● הבכירים בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר: יפית גריאני, שפרשה לאחרונה מישראכרט; אורי וטרמן, מנכ"ל שופרסל לשעבר; ורם גב מבנק הפועלים

פנסיה (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

מסלול אחד הניב תשואה של מעל 20% השנה: מה עשה החיסכון שלכם?

החוסכים במסלולים הכלליים צפויים ליהנות מתוספת תשואה חיובית ממוצעת של 1% בנובמבר, בעוד החוסכים במסלולי המניות צפויים ליהנות מתשואה חזקה מעט יותר של 1.3% ● בהמשך למגמה בחודשים האחרונים, גופים ומסלולים שהיו חשופים יותר לישראל הרוויחו יותר, ואלו שהיו מוטים למדדי ארה"ב נהנו פחות

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

ישראייר רשמה שיא במספר המטוסים שהפעילה ברבעון; הרווח הנקי זינק ב-75%

הכנסות ישראייר ברבעון השלישי זינקו ב-55% והסתכמו ב-258 מיליון דולר ● מניית החברה נסחרת בעלייה של 1.3% בבורסה, אך מתחילת השנה עדיין ירדה בכ-4% ● שווי השוק המגולם לחברה עומד על 488 מיליון שקל

בנימין נתניהו, הליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בקשת החנינה של נתניהו: איך זה עובד והאם יש צורך בהודאה באשמה

רה"מ בנימין נתניהו יצר רעידת אדמה כשהחליט להגיש באופן רשמי בקשת חנינה לנשיא המדינה ● מה המשמעויות, וכיצד תתקבל ההכרעה? ● גלובס עושה סדר

רצועת עזה מוצפת באייפון הכי חדש, והתושבים חושדים בישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: רוסיה רוצה להחזיר את ההשפעה שלה על סוריה, חיזבאללה וישראל עלולות להילחם שוב, ורצועת עזה מוצפת במכשירי אייפון חדשים ● כותרות העיתונים בעולם

פרויקט ''אינדיאנה צפון'' של חברת דוראל / צילום: באדיבות דוראל

חברת האנרגיה הבטיחה להפוך פחות מ־100 מיליון דולר ל־850. היא תצליח?

דוחות דוראל הזניקו את המניה, שהשלימה עלייה של כ־140% בשנה ● צמד הבעלים כמעט והפך למיליארדרים על הנייר ● האם הפרויקטים בארה"ב יממשו את תחזית הרווח השאפתנית?

החיסכון של סלקום מעמלות המדיה נחשף: כ-25% מהתקציב

מדיניות עבודת השיווק והפרסום החדשה של סלקום מצביעה על צוותים עצמאיים שילוו את מותגי קבוצת התקשורת ● בכך, סלקום למעשה מוציאה מהמשוואה את עמלות המדיה המקובלות בענף הפרסום, מה שיחסוך לחברה כ-10 מיליון שקל בשנה