מאיר ברנד / צילום: רמי זרנגר
זה עשרים שנה שמאיר ברנד (54) מסתובב במשרדי גוגל בתל אביב - בקומות הגבוהות של מגדל אמפא. פעם, כשעוד קראו לו מגדל אלקטרה, גוגל הייתה אולי מקום העבודה הכי נחשק בישראל: העיצוב יוצא הדופן, עם מגלשות מקומה לקומה, סלסלות חטיפים בכל פינה, חדרי יוגה עם מאמנים אישיים, יום בשבוע שמוגדר כ"יום אישי" - כל אלה הפכו את גוגל לקלישאה של מקום עבודה מפונפן. אבל גוגל של מגדל אמפא היא חברה אחרת לחלוטין. המגלשות נעלמו, את סלסלות החטיפים החליפו פירות, ירקות ודגני בוקר ו"היום האישי" נעלם כלא היה. גוגל של היום היא חברה שמתחרה לא רק בענקיות הטכנולוגיה הוותיקות, אלא גם בחברות הבינה המלאכותית הצומחות.
"לא תמיד יש בתחרות מנצחים ומפסידים"
ועם זאת, ברנד, שהקים במו ידיו את גוגל בישראל, מרגיש שבגוגל עסוקים היום יותר מתמיד. "מעולם לא ספרתי כל כך הרבה מוצרים שאנחנו עובדים עליהם ושיוצאים בפרק זמן כל כך קצר", הוא מספר ומציג לראווה את הטלפון שלו, ובו אפליקציית התמונות Photos - המשלבת עורך תמונות ואפקטים מבוסס AI, שלמרכז הישראלי הייתה תרומה מכרעת לה. ברנד עובר ל־Notebook, אפליקציה אחרת שמתמצתת מסמכים והופכת אותם לפודקאסט שמקריינים שני מנחים וירטואליים בסגנון ריאליסטי, כולל צחקוקים וסמול טוק, ואז עובר ל־Lens, אפליקציה שהופכת את מצלמת הטלפון למנוע חיפוש, ומאפשרת למשל פתירת תרגילים, זיהוי צמחים ותרגום. "יחד עם ג'מיני וממשקי החיפוש החדשים המבוססים על AI, מדובר בלא פחות מ־25 מוצרים בפרק זמן קצר".
אבל גוגל, שמציינת החודש 20 שנה להקמת הסניף הישראלי שלה, נמצאת אולי בנקודה המאתגרת ביותר בתולדותיה. לראשונה מאז נוסדה, "השער לאינטרנט", שורת החיפוש, עומד תחת לחץ של תחרות ממנועי הצ'ט, דוגמת ChatGPT. מנוע החיפוש הגדול בעולם שצפוי להכניס עד סוף השנה 400 מיליארד דולר בעיקר מפרסום, עומד במבחן: לא רק לשרוד את עידן הבינה המלאכותית אלא להבין איך אפשר לנצל אותה כדי להפוך אפילו לגדול יותר. גוגל השיקה אמנם מתחרה משלה, את ג'מיני, כחצי שנה לאחר שיצא ChatGPT לעולם, אך גם היום קצב ההורדות שלה לסמארטפונים הוא כרבע משל המתחרה מבית OpenAI.
מאיר ברנד, שהיה העובד מספר אחת של גוגל בישראל באוקטובר 2005 וכיום משמש מנהל אזור המדינות המתפתחות באפריקה והמזרח התיכון, לא מתרגש מהתחרות העזה, שמתנהלת במספר הולך וגדל של חזיתות. "הנחת המוצא בתחרות היא שמישהו ינצח והשני יפסיד, כאילו שזה שחור ולבן, אבל יש שווקים שעובדים הפוך. שאלו אותי כבר לפני 20 שנה מי תנצח - גוגל, מיקרוסופט, אמזון או אפל. השבתי 'למה רק אחת מהן?'. שיערתי שהאינטרנט ישנה את העולם אז כל החברות המוכשרות יצליחו, ולאו דווקא האחת על חשבון השנייה, וצדקתי. גוגל הצליחה בחיפוש מקוון, בעוד אחרות הצליחו ברשתות החברתיות, במסחר מקוון או במוצרי פרימיום. שוק ה־AI שנמצא רק בתחילת דרכו הולך להתפוצץ ויכולים להיות בו הרבה מנצחים".
נוסף לכל האפליקציות של גוגל שיש לברנד בטלפון הנייד, יש לו גם את הגרסה המעודכנת של ChatGPT ועובדי גוגל מקבלים גישה חופשית גם לאפליקציות המתחרות. "אני מעודד את העובדים שלי להכיר את התחרות לעומק, וזה אומר גם להכיר את המוצרים שלה. אחרת, איך הם ידעו את היתרונות היחסיים שלנו מול התחרות? תלך במסדרונות גוגל ותראה שלאנשים יש טלפונים מכל הסוגים, כולל אייפון. זה לגמרי חופשי כאן".
בכנס שערך לאחרונה ארגון בוגרי אוניברסיטת תל אביב, ברנד סיפר שהוא זוכר שנכח לפני כשמונה שנים בכנס בראשותו של מנכ"ל החברה סונדר פיצ'אי, "כבר אז הוא כינה את גוגל 'חברת ה־AI הראשונה'". הוא מוסיף כי "היום אני יכול להגיד שלמרות שגוגל לא יצאה ראשונה עם מנוע AI, העובדה שיש לנו את החוקרים הכי טובים בתחום אפשרה לנו להגיע להישגים".

ה־AI פוגע בטראפיק? "מיליארדי קליקים ביום"
ואכן, ג'מיני הלך והשתפר וגוגל החלה לשלב אותו ביותר ויותר שירותים. במאי בשנה שעברה השיקה את AI Overviews, ממשק שמציג תוצאות הדומות לאלה המתקבלות בג'מיני על גבי עמוד החיפוש המסורתי - אולי הנכס היוקרתי ביותר שלה. עשר התוצאות שהיו מופיעות בדרך כלל בכל חיפוש במהלך קרוב לשלושים שנות פעילות החברה נדחקו מטה לטובת סיכום מהוקצע ותמציתי לכל שאלה שנשאלה.
ויש מי שטוענות שהמהלך פגע בהן: אתר התוכן לסטודנטים צ'ג (Chegg) שמכיל סיכומי עבודות, הדרכות לקבלה ללימודים ומאגר של תרגילים תבע את גוגל בטענה לפגיעה בטראפיק: הרי כשיש סיכום המבוסס על לינקים, מי בכלל צריך להיכנס אליהם? יש גם מי שמייחס ל־AI Overviews של גוגל פגיעה בחברת מאנדיי הישראלית - זו צנחה בכ-30% ביום מסחר אחר לאחר פרסום הדוחות באוגוסט האחרון, על אף שעמדה בתחזיות השוק. קרן הגידור הישראלית לוסיד קפיטל טענה אז כי "האשם נופל על AI Overview", וזאת כי השינוי פגע משמעותית בטראפיק מגוגל, גם מצד עסקים קטנים ובינוניים. ניתוח של בנק או אמריקה שבוע לאחר מכן גילה ירידה חדה של 23.5% ברישומי הלקוחות באתר מאנדיי דרך גוגל.
ברנד מתייחס לכך ואומר כי "כל חברה צריכה לראות את ה־AI כאתגר שיש בו הזדמנות עצומה וגם סיכונים ולהתאים את המוצר שלה לעידן החדש. אבל האם הטראפיק של גוגל יורד? אנחנו מוציאים מיליארדי קליקים ליום מהאתרים של גוגל החוצה וסך החיפוש דווקא עולה, כך שהתנועה לאתרים אחרים לא פחתה".
הרבה גולשים מסתפקים בסיכום שאתם מייצרים בעמוד החיפוש ולא מקליקים הלאה, זה דווקא הגיוני שהמגמה תימשך ואולי תבוא על חשבון אתרי התוכן.
"בכל נקודת זמן שאני זוכר, תמיד מפרסמים או לקוחות היו באים ומדווחים על שינוי כזה או אחר. 'יש לי פחות חיפושים או יותר חיפושים'. אולי יש תחומים שמושפעים יותר ממהפכות טכנולוגיות, אבל כשאתה שואל אם יש ירידה בטראפיק - תסתכל בעצמך בדוחות של גוגל ולא תראה ירידה בהכנסות".
כמובן, כי הלקוח צריך להשקיע יותר כסף כדי להשיג את אותה רמת חשיפה ואתם מרוויחים מכך.
"לא. אין מפרסם שימשיך להשקיע בשיווק כל עוד הוא לא יודע שיש לו החזר השקעה - תועלת חיובית מכך. אם אין לו, הוא לא יוציא. גוגל לא קובעת את מחירי הפרסום, אלה נקבעים במכרז אוטומטי בין לקוחות. ואם חברה מתחרה מצליחה להשיג תועלת גבוהה יותר משלך - תצטרך לבדוק מה צריך לשנות במוצר שלך. אני לא מתכחש לעובדה ש־AI ישנה את התעשייה ויהווה אתגר ללקוחות שלנו ולנו, אני רק אומר שזו הזדמנות עצומה כי זה אומר שללקוחות יהיו הרבה יותר אפשרויות לצמוח".
יש יותר אפשרויות? הרי עם ה־AI אני מקבל מגוגל תשובה אחת מסוכמת היטב - שמהווה תחליף לשיטוט בין הלינקים השונים וביצוע המחקר בעצמי.
"תמיד היו בגוגל תשובות לשאלות, רק לשאלות פשוטות יחסית - תרגיל בחשבון או שאלה לגבי שעת כניסת השבת. אתה שואל מה קורה כשגוגל יודעת לתת תשובות מורכבות יותר - ואני טוען שגם אז תמשיך לחקור כי הסקרנות שלך רק גדלה. אם אני רוצה לתכנן טיול משפחתי לשבועיים לארה"ב, אולי אקרא את התוצאה ב־AI Overview, אבל היא לא תפתור את כל סוגיית תכנון המסע שלי. אתה רוצה גם לקרוא ביקורות, לעשות קניות והזמנות. בתשובת ה־AI רואים את מראי המקום, וגולשים מגיעים לאתרים אחרים עם כוונה ברורה ומגובשת הרבה יותר. ה־AI Overview מסנן את הגולשים לפי שאלות ממוקדות שהם בעצמם שאלו, לכן איכות הגולש שמגיעה לאתר היעד גבוהה יותר עבורו.
"בשל כך, גם אתרים שאומרים לנו שיש ירידה בטראפיק, מודים ששיעור ההמרה (שיעור הגולשים שביצעו קנייה או הזמנה מתוך כלל הגולשים המבקרים, א"ג) עלה, כי הגולשים הגיעו מראש עם נטייה כזו. כל טענה לפיה גוגל רוצה לשמור את המשתמשים אצלה, בעמוד שלה, מנוגדת לטבע של גוגל. הרי כל הדנ"א שלנו הוא בלשלוח אנשים לאתרים אחרים".

עשרה ראיונות עבודה, בהם אחד עם סרגיי ברין
אחרי שני עשורים בחברה, שכללו את הקמת גוגל ישראל, ברנד ראה כבר כמה מהפכות טכנולוגיות בחייו - ולדבריו זו הסיבה שהוא משדר אופטימיות לגבי עידן ה־AI. "כשהחלה מהפכת המובייל שאלו אותנו 'הצלחתם יפה בדסקטופ, אבל מי מבטיח לכם שתצליחו במובייל?'. ובאמת, אף אחד לא הבטיח לנו, היינו צריכים לעבוד קשה, להתאים את עצמנו ולהתחדש כדי להצליח בעולם החדש".
בעשרים השנים מאז שהוקמה גוגל בישראל, היא הפכה לאחת החברות הגלובליות הגדולות והפעילות ביותר פה. היא זכיינית במכרז הענן הישראלי הממשלתי נימבוס, היא מעסיקה בתל אביב וחיפה כ־2,200 עובדים, ומפתחת כמה מהמוצרים החשובים ביותר שלה מכאן - כמו רכיבים למנוע החיפוש, שירות הענן, אפליקציות כגון ווייז ופוטוס וגם רכישת הסייבר הגדולה בעולם, Wiz, צפויה להצטרף לגוגל עם אישור הרגולטור - ככל הנראה רק ב־2026.
עוד קודם לכן נגע ברנד בראשיתו של עידן האינטרנט: לאחר שסיים תואר שני במנהל עסקים בהרווארד, עבד תקופה קצרה במשרד הייעוץ בוז אלן, ולאחר מכן, בשנת 1999 התקבל ל"אקסייט" - מחלוצות האינטרנט הראשונות וממבשרות מנוע החיפוש, לצד חברות כמו אלטה ויסטה ולייקוס, עוד לפני עידן גוגל. ברנד עבד אז על מוצר מהפכני לאותה התקופה: "אנשים החלו לעבור למצלמות דיגיטליות, והצענו לחברות לאפשר העלאה של תמונות לאתרים ולייצר הכנסות מהדפסתן על כוס או חולצה".
אלא שהסכם לא כתוב עם הוריו החזיר אותו לישראל. "היה לי ברור שמי שנשאר בארה"ב אחרי חמש שנים יהיה לו קשה לחזור", הוא מספר. הטלפון הראשון שלו היה ליוסי ורדי, מי שמכר קודם לכן את מיראביליס, יצרנית תוכנת הצ'ט ICQ ב־408 מיליון דולר וכנראה האקזיט הישראלי האיקוני ביותר. "הוא הבטיח לי שאם אני חוזר לארץ, אין מצב שאני לא מרים לו טלפון". ברנד שימש כסמנכ"ל שיווק ומכירות בחברה, שכבר הייתה אז תחת ניהולה של הרוכשת AOL, אך הטיסות לחו"ל התישו אותו.
כך הוא מצא את מקומו במיקרוסופט ישראל, תחת שרביטו של אריה סקופ, כמנהל תחום העסקים הקטנים והבינוניים. "הייתי רגיל לקבל טלפונים מ'הד האנטרים' ("ציידי ראשים" - מגייסי כח אדם לתפקידים בכירים, א"ג) אבל לרוב אלה היו הצעות לא מעניינות שהייתי מסרב אליהן בנימוס", אומר ברנד. "יום אחד מתקשר אלי אחד כזה, ובזמן שאני מסרב הוא אומר לי: 'רגע, אבל עוד לא סיפרתי לך על ההצעה'. הוא הציג חברת אינטרנט מובילה שרוצה לפתוח פעילות בישראל, וביקשתי ממנו להמשיך. הרי מהרגע שעזבתי את עמק הסיליקון, החלום שלי היה לפתוח משרד של אחת מחברות האינטרנט המובילות בישראל. לפני שחזרתי לכאן פניתי לג'ף בזוס מאמזון ומג וויטמן שאז ניהלה את איביי - שאמרו לי: 'אם נפתח סניף בישראל, תקבל מאיתנו טלפון'. והנה, בסוף הייתה זו דווקא גוגל - חברה שלא יצא לי להכיר כשעבדתי בוואלי".
אחרי תהליך שכלל יותר מעשרה ראיונות עבודה, הגיע ברנד גם לסרגיי ברין בעצמו. "זו הייתה תקופה שהוא היה פוגש כל עובד שהצטרף לחברה", מספר ברנד. "שאלו אותי 'מה תעשה כראש גוגל למען ישראל' וזה הרשים אותי, כי לרוב בראיונות כאלה שואלים איך תקדם את החברה. אבל בגוגל לראש תחום של מדינה יש שני תפקידים - הוא לא רק הפנים של המדינה בגוגל, אלא גם הפנים של גוגל כלפי אותה המדינה. ואם אתה רוצה להצליח בתפקיד, תשפיע גם על המדינה שבה אתה נמצא".
מי שקיבל אותו לעבודה היה לא אחר מאשר ניקש ארורה, אז מנכ"ל גוגל אירופה - כיום מנכ"ל ענקית הסייבר פאלו אלטו נטוורקס שהקים הישראלי ניר צוק. "הוא שאל אותי: 'אתה בוגר הרווארד, עבדת באקסייט, למה אתה רוצה להיות דג גדול בבריכה קטנה?' השבתי 'מה אכפת לי שהבריכה קטנה, אם זו הבריכה שלי?'. יש משמעות גדולה לכך שראיונות העבודה שלך נערכים על ידי אנשים כל כך בכירים. בחברות כמו גוגל, כמו בסטארט־אפים, יש המון מן חוסר הרשמיות, והקשרים עם ברגים בצמתים החשובים ביותר של החברה חשובים. זה היה מזל טהור".
"משרדי הפרסום אמרו 'עזרה מאיתנו לא תקבלו'"
גוגל ישראל קמה באוקטובר 2005 כמרכז מכירות - עדיין ללא פעילות מחקר ופיתוח - מתוך מטרה להביא את המוצרים של החברה האמריקאית למפרסם הישראלי. "רוב הישראלים כבר הכירו את מנוע החיפוש, ואפילו השתמשו בו לא מעט, אבל כלי הפרסום והמדידה היו לחלוטין זרים לשוק הישראלי, ובגוגל רצו שנעשה כאן חינוך שוק", הוא מספר.
ברנד אומר שבאותן שנים פרסום מקוון היווה לא יותר מ־3% מכלל עוגת הפרסום, "וזה אומר מילולית - כלום. אבל זה לא רק פרסום, בעלי עסקים באותה התקופה עדיין לא חשבו על נוכחות באינטרנט. היום זה מובן מאליו, אבל אז, לפני עידן הסמארטפונים, היינו צוות קטנטן של עשרה אנשים עם תחושת שליחות - שאנחנו אלה שצריכים להביא את מהפכת האינטרנט לכל המדינה".
עבור הבכירים בחו"ל, האסטרטגיה הייתה ברורה: "זה נורא פשוט, הם הסבירו לי: אתה הולך לסקטורים של המפרסמים הכי גדולים - בנקים, פיננסים, קמעונאות, מוצרי צריכה וטלקום, עוזר להם להבין את עולם האונליין ומעביר לשם את תקציבי הפרסום - כי האונליין הכי רווחי עבורם", מסביר ברנד. בתמימות רבה, ניסו בגוגל לעבור דרך משרדי הפרסום, אך כשאלה ביקשו עמלות גבוהות במיוחד של 35%, החליטו ברנד וצוותו לפנות ישירות אל הלקוחות - סמנכ"לי השיווק של החברות הגדולות. "כבר אז משרדי פרסום אמרו לנו 'עזרה מאיתנו לא תקבלו', ונדרשנו להתאים את מודל העבודה ממשרדי הפרסום ללקוחות הישירים".
אלא שהעבודה הזו עם הלקוחות, וכיתות הרגליים גם לחברות קטנות, הביאו את גוגל לתגלית הכי גדולה שלה בישראל - ומשם לעולם כולו. "בסוף העשור הראשון של האלף ותחילת העשור השני היו סטארט־אפים ישראלים קטנים ללא תקציבי פרסום גדולים, שחיפשו ערוצי שיווק ומכירות חדשים מתוך ניסיון להפוך לעסקים גלובליים. תחילת הדרך של הסטארט־אפ ניישן התאימה כמו כפפה ליד לגוגל, כי במקום לפתוח ביתנים בתערוכות או סניפים בכל מדינה - היא אפשרה לסטארט־אפים לשבת באיזה גראז' ולהתחיל לשווק את המוצרים שלהם בלחיצת כפתור לכל העולם. כך צמחו חברות שכולנו מכירים היום כמו וויקס, פייבר, איטורו, פלייטיקה, פלריום וסודה סטרים".
ברנד מספר כי ההצלחה שהוגדרה בפניו היא להגיע למצבת עובדים של כמה עשרות בתוך עשור ולעמוד ביעד מכירות מסוים, "אבל את היעד הזה - בלי לציין מספרים - עברנו מהר מאוד, בין השאר משום שהיינו מהראשונים לגלות את היכולת הטכנולוגית והחשיבה מחוץ לקופסה, היצירתיות והחוצפה הישראלית - שלא נלקחו בחשבון כשהקמנו את הסניף".
התוצאות בישראל סייעו לברנד במשימה נוספת שהתבררה כהימור מוצלח: הקמת מרכז מחקר ופיתוח, שפועל לצד מרכז המכירות שבראשו עמד. "מלבד היתרון שהיה לישראלים בפיתוח טכנולוגיה כבר אז, הייתה לי גם אג'נדה פרטית, אם אפשר להגדיר זאת כך, וזה שפעילות הפיתוח עזרה למרכז שלנו במשימות הלוקליזציה של המוצרים לישראל. עברית היא לא רק שפה אחרת, היא דורשת, למשל, להעביר את הטקסט מימין לשמאל", מספר ברנד.

"תחומי האחריות של גוגל ישראל רק גדלים"
שנה אחרי שהוקמה גוגל ישראל, הקים ברנד את מרכז הפיתוח הראשון של גוגל בחיפה ושכר את יואל מארק, מהנדסת מחשבים שהגיעה באותה התקופה ממעבדות IBM ליד הטכניון בחיפה. בהמשך הצטרף פרופ' יוסי מטיאס שהקים את המרכז בתל אביב, ולבסוף אוחדו שני המשרדים תחת ניהולו של מטיאס, בעוד שמארק עזבה ליאהו. לפני כשנתיים קודם מטיאס לתפקיד מנהל המחקר העולמי של גוגל.
בניגוד לרוב מרכזי הפיתוח שנפתחו בישראל באותה התקופה, בגוגל הרעיפו על המרכז המקומי פרויקטים קריטיים במוצרי הליבה שלה, ובראשם מנוע החיפוש ו־Auto Complete - טכנולוגיה שאפשרה כבר בשלב מוקדם השלמת מילים ומשפטים בעודם נכתבים בשורת החיפוש, ובמקביל גם את תוצאות החיפוש באופן חי ("השירות נוצר בגלל ריבוי האותיות בשפה המנדרינית. רצינו לקצר להם את הזמן, ואז אמרנו - למה לא להעביר את זה גם לשאר השפות?").
בהמשך פותחו בישראל מוצר "גוגל טרנדס" שמאפשר לבחון את הפופולריות של מילות חיפוש, תכונות לפלטפורמת הענן גוגל קלאוד, תכונות גאוגרפיות, שהועצמו עם רכישת ווייז, ולאחרונה - שותפות במוצרי ה־AI של גוגל, כמו אפליקציית פוטוס שהוזכרה, וחלקים מ־AI Overviews ו־AI Mode.
גוגל מנהלת מישראל גם היבטים רבים של פרויקט השבבים שלה, כמו מעבדי ה־TPU, המהווים במקרים רבים תחליף למעבדים הגרפיים של אנבידיה - ואף שכרה לשם כך את סגן נשיא אינטל לשעבר אורי פרנק. "פרויקט השבבים מביא את גוגל למעמד של חברה יוצאת דופן", אומר ברנד. "היא מחזיקה בשבבים שמפעילים תשתית מחשוב משלנו, שעליהם רצים מודלי השפה שלנו, ומעליהם המשתמשים והדאטה שהם מייצרים. אילו עוד חברות אתה מכיר שיש להן את כל מוטת השליטה הזו, מהחומרה למחשוב, למודלים ולמשתמשים?".
ולבסוף - בישראל תבנה גוגל את מרכז הסייבר שלה בהתבסס על רכישת וויז, כאשר זו תאושר על ידי הרשויות בשנה הבאה. ברנד עצמו קודם כבר ב־2015 לתפקיד מנהל אזור המדינות המתפתחות באזור אירופה, אפריקה והמזרח התיכון, והחל מ־2017 מחליף אותו ברק רגב בתפקיד מנכ"ל גוגל ישראל.
ובכל זאת, צריך להודות שהמרכז בישראל לא גדל בשנתיים האחרונות, בהשוואה למשל למרכז בפולין או בהודו.
"אני לא חושב שישראל לא גדלה בהיקף כוח האדם שלה, אבל את הצמיחה אפשר לראות בתחומי האחריות החדשים שהיא מקבלת - למשל פיתוח השבבים של גוגל, תחום חדש יחסית שגדל כל הזמן.
"מדינת ישראל נמצאת בתקופה מאתגרת בשנתיים האחרונות. שמענו על חברות שסוגרות כאן סניפים, מצמצמות את הנדל"ן שלהן כאן או שמפסיקות לחפש כאן משרדים. אנחנו לעומת זאת עוברים לאתר גדול יותר, מגדל TOHA 2, וברור לך שאנחנו לא שוכרים נדל"ן גדול יותר כדי שיהיו כאן פחות אנשים. יש כאן פעילות אסטרטגית של שבבים, מחשוב ענן ועוד לא דיברנו על מכרז נימבוס (מכרז הענן הממשלתי, א"ג) שכבר מוכיח את ההשקעה והאמון הגדול שלנו בישראל. גם כוונתנו לקנות את וויז מראה את חשיבות המרכז הישראלי עבורנו. סייבר תמיד היה חשוב לגוגל קלאוד, והרכישה הזו תקדם את זה צעד אחד הלאה - וזו לא תהיה ההשקעה האחרונה שלנו בתחום. חשיבות המרכז בישראל לגוגל העולמית רק הולכת וגדלה".
אתה מנהל את האזור הגדול ביותר של גוגל בעולם, מול בכירים באפריקה ובמזרח התיכון ומציג את עצמך כמאיר הישראלי. איך זה להיות שגריר של ישראל בתוך גוגל בתקופה של מלחמה?
"אני עובד 20 שנה בגוגל, אנשים שאני עובד איתם בהנהלה הבכירה מכירים אותי לפחות עשור, כולם יודעים שאני ישראלי ואפילו ישראלי גאה. יש את איך שגוגל רואה את ישראל ברמה המקצועית - והיא מקום מאוד אסטרטגי עבורה הן בהיבט של חדשנות טכנולוגית והן כשוק עסקי - ויש את הדעות של העובדים שלה. אז יש לכל אחד את דעתו לגבי מה שקורה פה וזה בסדר גמור, הרי לא כולם מסכימים לגבי מה שישראל עושה וזה לא סוד, ובהחלט מקובל שלכל אחד יהיה את החופש להביע את דעתו. איפה זה עובר את הקו האדום? כשלוקחים את חופש הביטוי הזה ומגיעים למצב שבו מפריעים לעבודה ולקולגות".
אתה מתכוון למחאה שבמסגרתה 50 עובדי החברה התבצרו במשרדים של מנהל תחום הענן של החברה ופוטרו לאחר מכן?
"בכל פעם שיוצאים מהמדיניות של החברה - בין אם זה העימות בישראל או בכל מקום בעולם - יודעים לשים לזה גבולות ולעצור את זה".
מנכ"לית מטא ישראל עדי סופר־תאני משמיעה קול ברור למען שחרור החטופים כחלק מהיותה מובילת מחאת ההייטק, למרות שהיא מחזיקה בתפקיד בכיר בתאגיד האמריקאי. בגוגל לא ראינו אותך או מישהו אחר שמשמיע את קולו באופן ברור.
"אני נוטה להפריד בין התפקיד המקצועי שלי לבין החובה האזרחית שלי או דעותיי לגבי מה שקורה כאן. אבל אם אוריד לרגע את הכובע של סגן נשיא בגוגל ואחבוש את הכובע של אזרח במדינה, אז אני בהחלט מאוד מוטרד מהמצב פה - הביטחוני, המדיני ומעל לכל האזרחי. מצד שני אני מתפעל מהחברה האזרחית בישראל ומהדרך שבה היא נכנסה לוואקום. מה שהיא עשתה כאן בשנתיים האחרונות מדהים. אין ספק שישראל הייתה צריכה להחזיר את החטופים מזמן, אבל צריך להסתכל קדימה. יש שני דברים שחייבים לעשות: לאחות את הקרעים בין חלקי החברה במקום לסכסך, ולהחזיר את ערך המקצוענות והמצוינות - על חשבון הנאמנות. כלכלה חזקה, ביטחון לאומי - כל אלה נבנים על מצוינות והשקעה במדע - ואם לא נחזיר את לכל מקום בחברה האזרחית, בממשלה בשוק הפרטי ובעמותות, יהיה מאוד קשה לשרוד כאן".

"אולי אין מיץ תפוזים, אבל העובדים שמחים"
נועם ברדין, מי שמכר לגוגל את ווייז כמנכ"ל, עזב את גוגל לפני ארבע שנים כשהוא מבקר בחריפות את התרבות הארגונית בגוגל. הוא תיאר עובדים מפונקים שלא יכולים להשתתף בישיבות עבודה באמצע היום "כי יש שיעור יוגה שאי אפשר להחמיץ", או עובדים שלוקחים "יום אישי". הוא, כך כלשונו, נתפס כ"המוזר שמנסה לדחוף דברים כדי שיקרו ומהר".
ברדין כתב כי "עובדי טכנולוגיה שהולכים לעבוד ישר בתאגידים ולא עבדו מעולם ב'חברה אמיתית' מבזבזים את הזמן שלהם בלהתלונן על הדברים הלא נכונים". איפה הוא צודק והיכן הוא טועה?
"אריק שמידט, שהיה יו"ר גוגל וביקר כאן לא מעט, נהג לומר שהתרבות הארגונית כאן מזכירה לו את התרבות של גוגל כסטארט־אפ: תרבות יזמית של חשיבה מחוץ לקופסה, חוצפה והטלת ספק. אפשר להבין את נקודת המבט של ברדין, אבל אני לא מסכים איתה. מה שמייחד חברות שהן מאוד חדשניות ויזמיות הוא קצב החדשנות, ובשנתיים האחרונות ספרתי 25 מוצרים שיצאו. יכול להיות שזה לא הקצב שהיה כאן כשברדין עזב, אבל אם היה נוחת היום בגוגל, כנראה שהיה חושב אחרת".
מאז הפוסט של ברדין, גוגל עברה שינויים מרחיקי לכת שכללו קיצוץ חד בתקציבים שבעבר ניתנו ביד נדיבה לעובדים כמו תקציבי נסיעות לחו"ל, אירוח, רכש של טלפונים ומחשבים, קיצצה ב"ימים האישיים", 20% מהזמן של העובד שהוקצה לפרויקטים אישיים, וצמצמה את דרגות החופש של העובד בבחירת צוותי העבודה שלו.
יש כאלה שיגידו שהלכתם רחוק מדי.
"הייתי מכניס את כל אלה לעולם ניהול הביצועים בחברה. יש משהו אמיתי ונכון שקורה בגוגל והוא שהרף למקצועיות כל הזמן הולך ועולה, וזה לא תמיד מוצא חן בעיני כל העובדים. יש גם עובדים שמאוד אוהבים את זה כי הם אמביציוזיים ורוצים לראות אימפקט ויש עובדים שזה פחות מתאים להם, וזה גם בסדר. אם, לשיטתך, הייתה בעבר תפיסה שגוגל זה המקום לעשות בו חיים, ועכשיו זה מקום שעובדים בו קשה ו'מדלברים'. בסוף המטוטלת הזו תמיד מגיעה לאיזשהו איזון.
"ואני רוצה לומר שדווקא בגוגל הזאת, עם הרף הגבוה יותר, אני נהנה יותר וגם העובדים. האווירה אולי יותר קשוחה בהיבטים מסוימים, אולי מבקשים יותר תוצאות ואולי אין יותר מיץ תפוזים בכל מקום, אבל אנשים נהנים ממקום העבודה שלהם כי הם רוצים לנצח. יש משמעות גדולה לעבודה שלנו, אני עצמי אחראי על אזור של 2 מיליארד איש, ומרגיש שאני יכול לשנות להם את החיים. האם אני מוכן שהרף יהיה גבוה יותר ואעבוד קשה בשביל לעשות את זה? ברור שכן".
איך מתבטא הרף הגבוה הזה?
"יש המון חברות שמדברות על איך ה־AI יקדם את האנושות, אבל אני לא רואה הרבה חברות גדולות שלוקחות זאת ברצינות כמונו, בין אם זו התרומה של דיפ מיינד למיפוי מבנה התלת־ממד של מאות אלפי חלבונים - כך שבתוך שנים ספורות מופו כל החלבונים הידועים מה שהביא לגל חדש של פיתוח תרופות; או ה־AI שמספק התרעות על שיטפונות כמה שעות מראש ומציל את חייהם של רבים. גוגל לא רק מדברת על התיאוריה של AI, אלא שמה אותו במוקד כדי לפתור את הבעיות הכי גדולות של האנושות, משקיעה בזה כספים רבים ומביאה תוצאות.
"הייתי רוצה לראות עוד חברות שמתעסקות לא רק בצדדים המסחריים של AI, אלא בשיפור האנושות. אחרי הכל, מי עוד קם בוקר אחד וגילה שיש לו שני קולגות בחברה זוכי פרס נובל בחברה (דמיס הסביס, מייסד דיפ מיינד שהיה אחראי על פרויקט מיפוי החלבון, והפרופ' ג'פרי הינטון, ממייסדי תחום הבינה המלאכותית היוצרת שעבד בעבר בגוגל, א"ג)? זה לא מבטיח לנו שגוגל תנצח בסיפור הזה של ה־AI, התחרות חזקה ואסור לנוח על זרי הדפנה, אבל יש לנו את כל מה שדרוש לנו כדי להצליח וזה לגמרי תלוי בנו".