גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחד השחקנים הוותיקים בשוק ההון המקומי מציג - חמש תחזיות ואזהרה חמורה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● יעקב ויינשטיין, מוותיקי שוק ההון המקומי, מזהיר כי "אנחנו בשלבים המאוחרים של 'שוק שורי' שנמשך כבר 40 שנה" ● בכל זאת, הוא צופה המשך עליות בשנתיים הבאות:"ה-S&P 500 יכול לעלות מעל 10% בשנה הקרובה, אבל זה יביא אותו למכפיל 25, שזה למתוח את הגומי יותר מדי" ● ממליץ לא להשקיע במניות בישראל, ולהיערך למשבר כלכלי גדול בסוף העשור

יעקב ויינשטיין / צילום: אייל טואג
יעקב ויינשטיין / צילום: אייל טואג

יעקב ויינשטיין הוא ממנהלי ההשקעות הוותיקים בישראל. בגיל 75, כשמאחוריו ניסיון של יותר מחצי מאה בשוק ההון, כדאי לפחות להקשיב לו. גם אנשים שבטוחים שהם "משקיעים לטווח ארוך" עלולים לנוע באי נוחות בכסא למשמע התחזיות שלו.

המכסים מצד אחד, השקל מהצד השני: האם למכור את מדד S&P 500?
פלאשבק לקריסה ב-2023? למה הבנקים בארה״ב מדאיגים את המשקיעים
דמרי בפנים, ומי בחוץ? השינויים במדדים של בורסת תל אביב

בשיחה ממקום מושבו בלונדון הוא אומר כי "בעבר המטרה שלי הייתה להשיג תשואה גבוהה, וסטיית התקן (התנודתיות, נ"א) הייתה דבר שולי, למרות שזה היה כרוך בעליות אבל גם בירידות גדולות. היום אני מאזן בין השניים ומוותר על השגת תשואה מקסימלית, כי הגעתי למסקנה שהמשקיעים בכל העולם מעדיפים לראות עליות איטיות ועקביות בכל מצב שוק. אני מוכן להשאיר הרבה כסף על השולחן בשביל הגנות מפני ירידות. בסופו של דבר, מה שיקבע אם הצלחת זה לא עוד כמה אחוזי תשואה בשנים של עליות, אלא כמה כסף יישאר לך ביד אחרי ירידה גדולה".

"כוחות שליליים יפעלו על המאקרו"

את הדברים הללו ויינשטיין אומר כהקדמה לתחזית מפחידה שהוא מנפק, שמרגישה כמו שעון חול שמתרוקן לאט: "אנחנו נמצאים בשלבים המאוחרים של שוק שורי היסטורי, שנמשך 40 שנה. אני חושב שסוף העשור הזה זה יהיה סופו של ה'בול מרקט' כפי שאנחנו מכירים אותו. זה יכול לקרות אפילו קודם, אם יתפתח עימות כולל באירופה בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה. לאנגליה יש צבא מגוחך והיא עלולה להיכבש בתוך ימים בודדים, וגם בכל שאר אירופה הצבאות מצחיקים.

"אבל עצירת השוק השורי תתרחש בכל מקרה, כי כוחות שליליים חדשים יתחילו לפעול על המאקרו, כמו למשל השפעות הדמוגרפיה כשדור ה'בייבי בומרס' בארה"ב ייצא בהמוניו לפנסיה, במקביל להוצאות עצומות על בריאות, התחדשות האינפלציה ובעיית החוב הלאומי שם.

"שוקי המניות יגיעו לשיאים שיהיה קשה להצדיקם בלי כלכלה צומחת בעולם המערבי. וגם ללא ספק אנחנו מתקרבים לנקודה שברגע שהבינה המלאכותית (AI) תמצה את עצמה, קשה לי לראות משהו חדש שיופיע וידחוף את שערי המניות למעלה.

"גם עכשיו השוק מאוד מאוד מתוח. בכל פרמטר כלכלי שאנחנו מכירים: יחס מחיר למכירות, מכפילים, תשואת דיבידנד, מה שאתה רק רוצה - אנחנו נמצאים ברמות הכי גבוהות בהיסטוריה. רק ב-1929, לפני השפל הגדול, היו פרמטרים ברמות דומות לכך", הוא מדגיש את חומרת המצב לדעתו, ומסכם כי "אנחנו נמצאים ב'שנות ה-20 העליזות'".

בעיה נוספת לדבריו היא המינוף: "ברור שבאיזשהו שלב גם משקיעי ריטייל יצטרכו לברוח מהשוק, בין שירצו או שלא, כי הרבה מאוד אנשים עובדים עם מינוף כסף (הכוונה להלוואות, נ"א). המינוף היום הוא עצום".

דוגמה לתמחור יתר בעיניו היא מניית ענקית הטכנולוגיה אפל, אחת החברות הגדולות בעולם: "ראינו איך תוך 5 שנים התמחור של אפל התקדם ממכפיל 10 ל-40, והביא את הנייר לשווי כל כך גדול של 3.7 טריליון דולר, בלי שהחברה צומחת בכלל. קשה לה למכור היום טלפונים, וגם בין אייפון 13 ל-17 אין הבדל גדול, ובטח שאין הצדקה להחליף אותו".

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Noah Berger

ויינשטיין פועל בשוק ההון מאז שנת 1971. באמצע שנות ה-80 הקים את בית ההשקעות "אפיקים", שאותו מכר בשנת 2006 לידי מגדל שוקי הון, באקזיט שהניב לו קרוב ל-200 מיליון שקל. בעקבותיו הפך למנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות הרוכש. בהמשך ייעץ לקרנות בינלאומיות ובשנים האחרונות הוא משמש כיועץ לקרנות נאמנות ולקרן גידור של בית ההשקעות אי.בי.אי. לפני עשור עבר לגור בלונדון, שם, הוא מספר, הוא נוהג לצפות בספורט והולך להצגות, אבל בעיקר - מנתח מגמות מאקרו-כלכליות ומייעץ בנושא אסטרטגיות השקעה.

"הלב שלי נמצא עמוק עמוק בתוך ישראל. ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב", הוא אומר על החיים בלונדון, תוך ציטוט שירו המפורסם של רבי יהודה הלוי. "מבחינת עבודה אין כמו לונדון; אני זמין לסוף המסחר במזרח, ישראל ואירופה כמובן, ועוד שלוש-ארבע שעות זה תחילת המסחר בארה"ב. כך שזה יום עבודה מלא".

מתי להערכתך תגיע המפולת?

"בסוף העשור הזה. אני מדמה את זה לכניסה ויציאה מאולם קולנוע: 200 איש נכנסים במשך חצי שעה, אבל אם מישהו צועק 'שריפה' ויש אזעקה, כל 200 האנשים רוצים לצאת תוך דקה. כך מתנהגת פאניקה. זה טבעם של השווקים תמיד, כי הפחד להפסיד תמיד גדול יותר מהרצון להרוויח".

איך כדאי להשקיע כשתתחיל הפאניקה הגדולה?
ויינשטיין החלטי: "זה עדיין לא המצב עכשיו, אבל כשזה יגיע צריך יהיה לעבור למזומן ואג"ח קצרות לשלושה חודשים, כשהמטרה העיקרית היא לשמור על ערך הכסף. מזומן זו הדרך האולטימטיבית לשמירת ערך הכסף. כשתהיה פאניקה וצריך כסף - גם הזהב לא יעזור".

ולאחר המפולת?
"אחר כך יהיה נבון להשתמש בכסף לקנות מניות מתחום הצריכה, בעיקר יצרניות שיש להן יכולת להעלות מחירים, דוגמת קוקה קולה ופפסי או פרוקטר אנד גמבל. אלו חברות שהוכיחו שהן יודעות לשמור על נתח שוק, יודעות לייעל את עצמן ובעלות יכולת אינסופית להעלות מחירים. לכן אלה ישמרו בסופו של דבר הכי טוב על הכסף, אחרי שגם הן ירדו בפאניקה הגדולה. אנשים לא מפסיקים לקנות קוקה קולה גם בזמנים קשים".

"אנו בשלבים המאוחרים של הבול מרקט"

ובכל זאת אתה אופטימי לטווח הקצר של השנתיים הקרובות, מדוע?
"כל עוד המוזיקה מתנגנת אתה ממשיך לרקוד. אבל צריך להבין שאנו בשלבים המאוחרים של הבול מרקט. יהיו עוד עליות, אבל צריכים להיות מאוד מאוד זהירים ולהבין שאנחנו מתעסקים במשהו שהוא מאוד מאוד מתוח ומסוכן.

"היום מדד S&P 500 נמצא בסביבות 6,500 נקודות, ושנה מהיום אני יכול לראות 7,500, כלומר עלייה של כ-15%" (נציין כי מאז השיחה עם ויינשטיין השוק האמריקאי המשיך לעלות, נ"א). זה אומר שנגיע למכפיל רווח עתידי של 25 במדד, שזה הטופ שבטופ, שיש בו הצדקה כלכלית לשבת על מניות. לאור ניסיון העבר, זהו זמן להקטין חשיפה לשוק, כי ברמות של מכפיל 25 אתה מותח את החבל יותר מדי. זה לא אומר שאי אפשר למתוח עוד, אבל זה עלול להיות יותר מדי".

עם זאת, הוא מדגיש כי "השוק השורי חי וקיים והוא לא הולך להיגמר בזמן הקרוב, אני רואה לנגד עיניי עוד מספר שנים של עליות. הן יימשכו בינתיים בזכות ה-AI והטכנולוגיה שמסביב, שהיא הקטליזטור שמאפשר לשחקנים להמשיך להכניס כסף לשוק המניות. שנה קדימה אני לא רואה מיתון קטן או גדול, וגם לא נחיתה רכה באמריקה או בעולם, אלא צמיחה כלכלית".

ומה באשר לאג"ח?
"בזמן כזה צריך להשקיע באיגרות חוב לטווח קצר של שנתיים עד חמש, אבל לא באג"ח ל-30 שנה".

"להקטין את רכיב המניות בתיק"

חלק מהאופטימיות של ויינשטיין לגבי הטווח הקצר מאוד של השנתיים הקרובות, נובעת מכך שהריביות בעולם נמצאות במגמת ירידה. "ברור לכולם שבטווח הקצר הכיוון יהיה הורדת ריבית. זה יקרה לא רק בגלל הלחץ של טראמפ על הבנק המרכזי של ארה"ב, אלא כי האינפלציה שם היא סביב ה-3%".

ובסביבה של הורדות ריבית, הקריסה להערכתו עוד לא תגיע. זה יקרה לדעתו כשמצב השוק ישתנה והריביות בעולם שוב יתחילו לעלות. "אנחנו יודעים מההיסטוריה שמחירים גבוהים בשוק המניות לא מביאים למפולת, מעולם זה לא קרה", הוא מדגיש. "מה שמביא למפולת זה שינוי במדיניות כספית של מדינות (של בנקים מרכזיים). אם הזרמה מוניטרית תהפוך ללקיחת כסף מהשוק, ואם הריבית תעלה, זה מה שיביא לשינוי בבורסה.

מה כדאי לעשות בינתיים בתיק ההשקעות?
"בשנת 2026 משקיעים יצטרכו לקבל החלטות כואבות בדבר הקטנת שיעור ההשקעה במניות, לטובת שמירת כסף לטווח קצת יותר ארוך. מי שיש לו חשיפה מנייתית של 60% צריך להקטין ל-50% או 40%. מי שהיה לו 40% צריך להקטין ל-30%. כל אחד לפי רמת הסיכון שהוא מוכן לקחת על עצמו".

ומה לגבי השקעה בישראל של אחרי המלחמה?
נדמה כי ויינשטיין נמצא בסוג של דז'ה וו. בשנת 2012 הוא הכריז כי "אין שום סיבה להשקיע היום בישראל", ובאמת בשבע השנים הבאות השוק המקומי הניב כ-40%, כשליש מהתשואה במדד S&P 500 האמריקאי. כעת, אחרי העליות החדות בשנה האחרונה בבורסה המקומית, הוא חושב שהמצב דומה. "מאחר שישראל היא שוק סגור וקטן, כל פעולת יציאה של משקיעים זרים שמביאה לירידה בשוק, יוצרת הזדמנות קנייה למשקיעים המקומיים. הבורסה המקומית נהנית מזרימת כסף חודשית שהמוסדיים צריכים להשקיע (בקרנות הפנסיה, ההשתלמות ועוד, נ"א), כך שעל כל כסף שיוצא, הם ימלאו את החסר. מאז תחילת 2023 השוק בישראל עלה ב-90%, כולל התחזקות השקל, ונתן תשואה עודפת על פני 81% של ארה"ב. אנחנו מאוד קרובים להכפלה של מדד ת"א 125 מאז השפל שאחרי אסון ה-7 באוקטובר. אבל החל מהרמה הנוכחית כבר אין שום יתרון להשקיע בישראל, נשארו רק הצרות, כמו חידוש אפשרי של העימות עם איראן. אני לא רואה מצב שבו שוק המניות המקומי יכה כעת את זה העולמי".

ויינשטיין טוען שכדי שמחירי המניות בבורסה בת"א יהיו מוצדקים, כלומר שהעליות לא היו חדות מדי, וכדי שהבורסה תמשיך לטפס, המשקיעים צריכים ודאות גדולה יותר. זה אינו המצב כרגע - כשלדבריו, שלב א' בעסקה עם חמאס (שחרור החטופים) הוא השלב הקל והפשוט ביותר. הבעיה תהיה ביישום שלב ב': "האם עזה תהפוך למדינה, האם חמאס יתקפל ויהפוך להיות זרוע פוליטית בלבד, או שימשיך להתעצם בעזה ואולי ינסה להתעצם במקומות אחרים כמו יהודה ושומרון?", הוא תוהה.

"בלי שהושג שלב ב', המרכזי והמהותי יותר, אין הצדקה למחירים הנוכחיים וגם לא להמשך עליות בבורסה המקומית. זה אפילו לא תלוי בישראל, אלא האם טראמפ יצליח יחד החברים שלו מהצד המוסלמי - קטאר, טורקיה, האמירויות, מצרים - לשלוט ולהכתיב לחמאס מה לעשות. וזו השאלה הגדולה".

איפה בכל זאת אתה מזהה כעת מציאות בשווקים?
ויינשטיין מציין שתי אפשרויות השקעה מעניינות בעיניו, והקרנות שהוא מייעץ להן מושקעות בהן כמובן. הראשונה היא הבורסה בברזיל (סימול: EWZ) ש"היא אחת הזולות ביותר שיש היום בעולם. נסחרת במכפיל פחות מ-10 ותשואת הדיבידנד שלה 5.5%, ויש שם חברות מאוד טובות. החיסרון הוא שיש שם נשיא קומוניסטי וזאת בעיה. מי שמשקיע במטבע הברזילאי נהנה בשנים האחרונות מתשואה ריאלית של 9%. לא יודע כמובן מתי זה ישתנה, אבל בינתיים זה יתרון מאוד מפתה לעומת הדולר האמריקאי".

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

אפשרות נוספת שויינשטיין מציין היא מניית חברת הספנות צים: "היא במכפיל רווח נמוך מאוד של 0.8. לא מכפיל 8, זו לא טעות", הוא מדגיש עד כמה המניה זולה ואמורה לדעתו לעלות. "זה עסק שעובד ולא משהו חד פעמי. ברבעון האחרון היה לצים תזרים חיובי של 800 מיליון דולר. כל ענף ההובלה הימית נמצא 'על הקרשים', וביחס לענף הרווחיות שלה מאוד טובה. יש גם דיבורים שאולי המנכ"ל אלי גליקמן יחד עם יבואן הרכב רמי אונגר ירכשו את השליטה, וגם זה יהיה לטובת החברה". אבל, הוא מדגיש שמדובר בהשקעות לטווח ארוך: "זה לא לזמן קצר. אלה דברים שאתה צריך לקנות, לשבת ולחכות, משום שהם נמוכים כל כך". הוא גם מבקש להדגיש: "מאוד חשוב שתציין שאני בעל עניין. הקרנות שאני מייעץ להן מחזיקות גם את ברזיל וגם את צים".

הסקטורים המומלצים: בנקים, ביטוח וביטחון

מבחינת סקטורים, ויינשטיין מעדיף להשקיע במניות בנקים (וגם ביטוח) בארץ ובעולם: "הם נהנים מסגירת סניפים, שמביאה להם בשורה התחתונה רווחים עצומים, וזה נכון לכל העולם ולא רק לישראל. באנגליה לפעמים צריך לנסוע חצי שעה כדי למצוא סניף פתוח. מה שעוד עוזר להם הוא הפער, קרי הרווחיות, בין הפיקדונות לבין הריבית על ההלוואות".

על הסוגייה הזו הוא בוחר להתעכב, ולא בכדי: "תמיד הבנקים מרוויחים. הם רק צריכים להיזהר לא להפסיד בזמן מפולת, או להיקלע להפסד חד פעמי של מחיקות גדולות במפולת. אם אין מפולת גדולה אז אין מחיקות גדולות וברור שהרווחיות שלהם תהיה מצוינת. אותו הדבר עם חברות הביטוח, שהעליות בבורסה מניעות את רווחי ההשקעות שלהן".

ויינשטיין גם אופטימי לגבי החברות הביטחוניות, לאו דווקא בישראל: "סקטור הביטחון טוב בכל העולם, גם בישראל וגם במדינות אחרות. הצורך בהיערכות צבאית לקראת משבר באירופה, או חידוש המלאי בישראל אחרי מלחמת חרבות ברזל, כל אלה מסייעים לחברות הללו".

הוא מדגיש כי "יש מחסור עצום בתחמושת למשל. יש מדינות כמו אנגליה שאין להן הגנה מפני טילים בכלל, אף לא אחת, שום מכשיר שהוא, פשוט כלום. כולם בונים על נאט"ו אבל אם האמריקאים בראשות טראמפ יוצאים מהברית הזו לאט לאט, ודה פקטו הם יוצאים, זה מלמד שלא לחינם הגרמנים מבינים שהם צריכים להתחיל להוביל את הנושא של ההגנה. אחרת אין הגנה על אירופה".

"לא רואה את הבוננזה בנדל"ן"

כשהוא נשאל על ענף הנדל"ן בישראל, ויינשטיין סקפטי: "בייחוד במרכז הארץ יש יותר מדי משרדים. ויש גם כבר יותר מדי דירות גדולות במרכז, בייחוד באזור שדה דב למשל. אני לא רואה כאן את הבוננזה הגדולה כמו שרואים אחרים, במיוחד לא לאור התמחור של מניות החברות.

"כוח הקנייה של הציבור לא מצדיק את העליות הגדולות במניות הנדל"ן, אבל זה מסוג הדברים שהם רכישה אמוציונלית. ללא ספק המצב של צעירים משנה לשנה נעשה רע יותר, גם בגלל הנדל"ן, גם בגלל ה-AI, גם בגלל האינפלציה וגם בשל הריביות והמיסוי. צעירים היום צריכים לחסוך כסף שנים רבות לטובת הון עצמי ראשוני, רק כדי לקבל את המשכנתא לרכישת דירה, וזו בעיה לדעתי עולמית. אחרי שמחירי הנדל"ן בכל העולם עלו לשיאים בשנים של הריבית האפסית, העליות הגדולות מאחורינו. אנשים שיש להם נדל"ן ויזדקקו לכסף, יהיו בבעיה".

מה עם השקעה במטבעות קריפטו?
"דעתי על הביטקוין ועל כל מטבעות הקריפטו לא השתנתה - היא נשארה שלילית במובן הפונדמנטליסטי, כלומר יש להם מעט מאוד שימוש אם בכלל. אבל הדעה פוזיטיבית במובן של מכשירי השקעה, כאחוז מאוד מאוד קטן מהתיק, כי המחיר של המטבע יכול להגיע למספרים מאוד גבוהים".

עד מתי תמשיך לנהל כסף?
"אם יש משהו שאני בטוח בו, זה שלא אנהל כסף בעוד 20 שנה, כי יש מגבלות של גיל", הוא צוחק. "אבל עד אז אמשיך. מכיוון שאני נהנה, אין לי סיבה שלא לעשות זאת".

האמור אינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתוניו של כל אדם

עוד כתבות

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר