דוד אמסלם ואביחי בוארון / צילום: נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת, מארק ישראל סלם - "ג'רוזלם פוסט"
בדרך להקלות דרמטיות על מינויים פוליטיים בשירות המדינה: עם פתיחת מושב החורף של הכנסת, ועדת השרים לחקיקה, בראשותו של שר המשפטים יריב לוין, צפויה לאשר היום (א') שתי הצעות חוק שהגישו חברי כנסת מהקואליציה, ואשר מבקשות לחולל שינויים מרחיקי לכת בהליך המינויים במגזר הציבורי.
● יועמ"ש האוצר מתנגד לשיווק 100% מהמגרשים למילואימניקים - "פגיעה בחובת השוויון"
הצעת חוק של ח"כי אביחי בוארון (ליכוד) מבוססת על הרפורמה שעליה הכריז השר הממונה על החברות הממשלתיות, דודי אמסלם, ביולי האחרון. הרפורמה מתבססת בחלקה על המלצותיה של ועדה בראשות פרופ' אסף מידני, וכוללת את המלצת הוועדה להבטיח ייצוג הולם לדירקטורים מהפריפריה, המגיעים כדור ראשון להשכלה גבוהה במשפחתם. הצעת החוק מעגנת גם את ההמלצה להקים ועדה אקדמית לגיבוש תוכנית הכשרה לדירקטורים.
עם זאת, חלק הארי בהצעה עוסק בהרחבת סמכויות הממשלה להפוך את תפקידי הדירקטורים בחברות הממשלתיות למאגר משרות עבור מקורביה. כך, לפי ההצעה, הממשלה תהיה רשאית למנות לחברה ממשלתית דירקטור שאינו עומד בתנאי סף, ובהם השכלה אקדמית וניסיון ניהולי של חמש שנים לפחות, ובלבד שהמועמד אוחז ב"בקיאות חברתית". מדובר בתנאי כשירות חדש וראשון מסוגו, והצעת החוק מסתפקת בכך שמדובר ב"נציג מקרב ציבור הלקוחות של חברה ממשלתית", ומסמיכה את אמסלם לקבוע מהם תנאי הכשירות הנדרשים כדי לעמוד בהגדרה.
בנוסף, יו"ר הוועדה למינוי דירקטורים ובכירים בחברות הממשלתיות (כיום ממלאת את התפקיד השופטת בדימוס שולמית דותן) לא ימונה עוד על-ידי היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, שאותה הממשלה החליטה לפטר, אלא על-ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר המשפטים יריב לוין. נציג הציבור בוועדה ימונה מתוך רשימת מועמדים שיגבש השר אמסלם. עוד יצומצם משמעותית האיסור על זיקה פוליטית מצד דירקטור, כך שיותרו זיקה פוליטית לאמסלם וזיקה אישית או עסקית לאחד משרי הממשלה.
הצעת חוק נוספת, של ח"כ אושר שקלים (ליכוד), מבקשת לבטל את הצורך של הממשלה להתייעץ עם הוועדה למינוי בכירים בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס. נכון להיום, ועדת גרוניס נדרשת לבחון את היבטי טוהר המידות לגבי מועמדים לרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ, ראש המוסד, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד. רק באחרונה אישרה הוועדה את מינויו מועמדו של נתניהו, דוד זיני, לראש השב"כ.
לפי הצעת החוק, מינוי הבכירים יתבצע בהחלטת ממשלה לפי הצעת השר הממונה, וללא צורך בוועדה מייעצת. המטרה, לפי דברי ההסבר, היא "לחזק את עיקרון המשילות", כדי שבכך "תתייעל עבודת הדרג המבצע, ויתממש רצון הציבור".
המשנה ליועמ"שית: "ההצעות פוגעות בציבור"
המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, שיגר ללוין חוות-דעת המתנגדת להצעת החוק של בוארון ולרפורמה של אמסלם בנושא החברות הממשלתיות. לפי חוות-הדעת, ההצעות "פוגעות בציבור. הן הופכות את החברות הממשלתיות למאגר של משרות לשם מינוי מקורבים. ההצעות פוגעות במקצועיות הניהול של החברות ויפגעו בתפיסת אמינותן ומקצועיותן בסביבה העסקית התחרותית בארץ ובחו"ל. קידום החוקים ישפיע באופן ישיר על התוצאות העסקיות של החברות, על כלכלת ישראל ועל איכות השירותים החיוניים הניתנים לאזרחים דרך החברות הממשלתיות".
עוד עומד לימון על כך שההצעות מבטלות את "נבחרת הדירקטורים", אשר אליה נבחרו המועמדים לכהונת דירקטור בחברות הממשלתיות באמצעות הליך תחרותי ומקצועי.
לגבי צמצום האיסור על זיקה פוליטית כותב לימון כי הדבר יוביל "להרחבת הפתח למינויים של מקורבים לשר הממונה ולחברי הממשלה לתפקידי דירקטורים ומנכ"לים בחברות ממשלתיות".
היועמ"שית צפויה להתנגד להצעות החוק, אך ועדת השרים צפויה לאשר אותן חרף עמדתה. הצעות החוק יעברו אפוא להליך האישור בכנסת עם חזרתה מהפגרה היום, שם הן צפויות לעבור בתמיכת הקואליציה.