חיים כץ / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת
מכתב ששלח היום שר הבריאות חיים כץ מהליכוד, מעורר מחדש את המתחים בין קופת חולים "כללית" לבין משרד הבריאות. במכתב דורש כץ לבצע שינויים רבים בתקנון כללית, במטרה להגביל את כוחו של הדירקטוריון בראשות יוחנן לוקר. טון המכתב תקיף ובלתי מתפשר, ואף מציב דדליין לביצוע השינויים - 30.11.2025. מדובר בשינוי גישה משמעותי מצד כץ, שנקט עד כה בגישה מפשרת. כעת הוא מתייצב באופן ברור לצד מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב.
● מילדות בחיפה ועד לנובל: החוקר הישראלי שגילה את סודות הצמיחה הכלכלית
● שר הבריאות של ממשל טראמפ מזהיר מברית מילה
במכתב כתב כץ כי "משיחות שקיימתי עם אנשי מקצוע רבים בכללם בעלי תפקידים בכירים במערכת הבריאות בעבר ובהווה, הגעתי למסקנה כי קיימים ליקויים רבים בממשל התאגידי על פיו פועלת כללית שגרמו, בין השאר, לחילופי מנכ"לים ולחילופי בעלי תפקידים בכירים אחרים בקופה, בתדירות גבוהה וחריגה מאד שפגעה בתפקודה ומסכנת את יציבותה".
במכתבו קובע השר כי מצב הממשל התאגידי בקופה מחייב תיקון מיידי, ומפרט את הצעדים הנדרשים ליישום. בין הדרישות המרכזיות: איסור אצילת סמכויות מהדירקטוריון ליו"ר או למנכ"ל ואיסור על איחוד התפקידים; דרישה כי מינויים לתפקידים בכירים - מנכ"ל, סמנכ"ל כספים, יועץ משפטי ומבקר פנימי - יחייבו אישור מליאת הדירקטוריו; היועץ המשפטי והמבקר הפנימי יהיו כפופים הן למנכ"ל והן ליו"ר הדירקטוריון, בהתאם לחלוקת הסמכויות שבחוק; כל פגישה של יו"ר או חברי דירקטוריון עם בעלי תפקידים בקופה תחייב תיאום ואישור מראש של המנכ"ל, ואיסור מוחלט על מתן הוראות ישירות לעובדים. משרתו של יו"ר הדירקטוריון תקוצץ ל־75% משרה החל מ־1.11.2025. הסעיפים הללו תואמים את המידע שנחשף בכתבת גלובס בנושא בספטמבר.
המשרד קבע כי עד ל־30.11.2025 על יו"ר הדירקטוריון לתאם עם מנכ"ל משרד הבריאות את נוסח התקנון המתוקן ולהביאו לאישור הדירקטוריון, מוסדות הקופה ושר הבריאות.
חילוף השרים טרף את הקלפים
המתח בין משרד הבריאות לכללית החל ביוני השנה עת התפטר המנכ"ל אלי כהן. משרד הבריאות טען כי התפטרותו של כהן, האחרונה בשורה של חילופי מנכ"לים וסמנכ"לים תדירים בקופה, מעידה על חוסר יציבות בכללית וקשורה לדומיננטיות יתר של הדירקטוריון בראשות היו"ר יוחנן לוקר.
לאחר שמשרד הבריאות לא קיבל את שיתוף הפעולה לו קיווה מהקופה, הוא הקים ועדת בדיקה לנושא. כללית עתרה לבג"צ נגד הקמת הוועדה ופתחה בתהליך בדיקה משלה. דירקטוריון הכללית טען כי הבדיקה הפנימית מייתרת את התהליך של משרד הבריאות, ואף הופכת אותו ללא חוקי. ועד הכללית לקח את הצד של הדירקטוריון, הזהיר מפני השתלטות משרד הבריאות על הקופה ואף יצא בשביתת אזהרה.
משרד הבריאות פעל בנושא בגיבוי מלא של השר דאז, אוריאל בוסי מש"ס, אולם חילוף השרים לאחר פרישת שרי ש"ס מהממשלה טרף את הקלפים. כץ נכנס לתפקיד, השעה את ועדת הבדיקה, ביקש מן הצדדים להידבר, ולבסוף הוביל לחיבור בין שתי ועדות הבדיקה.
במקביל, נערך תהליך איתור של מנכ"ל חדש לקופה. אורנית בר-טל מונתה לממלאת מקום ואף הגישה מועמדות לתפקיד מנכ"ל הקופה, אך משרד הבריאות התנגד למינויה והעביר מסר לכללית כי יראה בכך סדין אדום. בסופו של דבר בחרה הקופה במנכ"ל המקובל על משרד הבריאות, ונראה כי הרוחות נרגעות.
כעת משרד הבריאות מפרסם את המכתב הנוכחי ובו דרישותיו, ויחד עם הגיבוי של השר, יהיה קשה לדירקטוריון הכללית לא לקבלן.
פעל להוביל להסכמה
לגלובס נודע כי עם כניסתו של השר כץ לתפקיד, הוא פעל להוביל להסכמה בין הצדדים. לאחר איחוד ועדות הבדיקה, הגיעו הצדדים לכמה הסכמות, ביניהן: שילוב חברי דירקטוריון בעלי ניסיון וידע בעולמות הבריאות; איסור על מתן הנחיות ניהוליות ביצועיות של חברי הדירקטוריון לעובדי הקופה והגבלת פגישות של היו"ר עם חברה הנהלה; ואי-עיסוק של ועדות הדירקטוריון בנושאים שהם בניהול השוטף של הקופה.
אולם למרות ההסכמות שהתקבלו, חלק מן הנושאים לא נסגרו, וחלקם הוסכמו אבל באופן אמורפי מיידי. בסופו של דבר אי-אפשר היה להתקדם עוד בהסכמות משותפות. לכן החליט שר הבריאות להציג את הדברים כפי שהוצגו במכתב.
במקרה שהדרישות של המשרד לא ייענו, משרד הבריאות הוא האחראי על הקופה, ויש לו כמה אמצעים שיוכל לנקוט. הוא יכול לחדש את ועדת הבדיקה, להתנות תקציבים או אפילו במקרה קיצון -+ למנות מנהל מורשה.