גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא עוד כיבוי שריפות: הגיע הזמן לחוק יסוד שמבטיח השקעה בעתיד

ההשקעה הציבורית בישראל נמוכה בכ־50% מהממוצע הבינלאומי, בזמן שמשאביה נשחקים בהוצאות קצרות טווח כמו מענקים וסובסידיות ● האם יעלה על הדעת שמדינה תתנהל בפחות אחריות מתאגיד? כדי לתקן את העיוות, נדרש חוק יסוד חדש: "אחריות בין-דורית וחלוקת תקציב המדינה" ● דעה

יאיר אבידן / צילום: אייל טואג
יאיר אבידן / צילום: אייל טואג

הכותב הוא עמית בכיר למחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן, לשעבר המפקח על הבנקים

ישראל מפנה כיום רק כ-3% מהתוצר המקומי הגולמי להשקעות ציבוריות, שיעור המהווה כ-10% מתקציב המדינה. מדובר בפער עצום ביחס למדינות מובילות. בשבדיה, לדוגמה, היקף ההשקעה הציבורית עומד על יותר מ-5% מהתוצר, והמדינה ממשיכה להגדיל אותו כדי לבנות תשתיות חכמות, לקדם חינוך איכותי ולהיערך לאתגרי האקלים. אצלנו, לעומת זאת, עיקר התקציב נשחק בצריכה שוטפת של מענקים, סובסידיות ותוספות שכר, בזמן שההשקעות ארוכות-הטווח נדחקות לקרן זווית.

בלעדי | מנהל רשות המטרו התפטר אחרי חמישה חודשים בלבד
הוא כיהן 8 שנים כנשיא אוניברסיטה ובטוח: זה האיום הגדול ביותר

המחיר כבר ברור. הון לאומי שנשחק, ירידה בפריון העבודה, פערים הולכים וגדלים בין מרכז לפריפריה וחוב בין-דורי המוטל על כתפי הצעירים. מדינה שלא מקצה משאבים לחינוך לגיל הרך, להכשרת מורים, לתחבורה ציבורית מתקדמת, לבריאות מונעת ולמחקר ופיתוח - מוותרת מרצון על עתידה.

להתחיל להתנהל כמו דירקטוריון אחראי

ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להיות מדינת "כיבוי שריפות" תקציבי. במגזר העסקי זה היה בלתי מתקבל על הדעת. אף חברה לא הייתה שורדת אילו לא הבחינה בין הוצאות תפעוליות שוטפות לבין השקעות הוניות לעתיד. הדירקטוריונים מחויבים למדוד את ההשקעות שבונות את העתיד - תשתיות, טכנולוגיה, חינוך, מחקר ופיתוח (CapEx), לעומת ההוצאות שמחזיקות את ההווה - שכר, תחזוקה, סובסידיות ושירותים יומיומיים (OpEx), לפי תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים. אחרת הם לא היו יודעים אם החברה שלהם מתפתחת או מתכווצת.

האם יעלה על הדעת שמדינה תתנהל בפחות אחריות מתאגיד? כדי לתקן את העיוות הזה, נדרש חוק יסוד חדש: "אחריות בין-דורית וחלוקת תקציב המדינה".

החוק יגדיר מסלול ברור ובר-מדידה. כיום כאמור ישראל משקיעה כ-3% מהתוצר, שהם כ-10% מתקציב המדינה. עד שנת 2030, נדרש להגיע ל־5% מהתוצר וכ־17% מתקציב המדינה, ובהמשך, באופן מדורג, לעלות עד יעד סופי של 9% מהתוצר שיהוו כ־30% מתקציב המדינה בשנת 2042.

המשמעות פשוטה: ככל שהכלכלה תגדל, חלק קבוע וידוע מהעוגה הלאומית יופנה להשקעות ארוכות-טווח. כך נוכל למדוד את ההתקדמות בשפה הבינלאומית של אחוזי תוצר, ובמקביל להבין בבית כמה מתוך התקציב השנתי מושקע באמת בעתיד.

היעד של 9% תוצר השקעה ציבורית אינו גחמה, אלא תיקון. הוא משקף גם את הפער שישראל צריכה לסגור, גם את הצורך בחיזוק החוסן הלאומי וגם את ההכרה שהשקעה ציבורית היא לא הוצאה, אלא היא הביטוח של הכלכלה לעשורים הבאים.

המשמעות בשטח פשוטה להמחשה - במקום להוציא את רוב תקציב הבריאות על בתי חולים עמוסים, יש להקצות נתח מחייב לרפואה מונעת בקהילה. במקום להוסיף עוד סובסידיות לא יעילות, יש להשקיע במערכות תחבורה חכמות שיחסכו שעות עבודה ויעלו את הפריון. במקום להעדיף פתרונות נקודתיים בדיור, יש להפנות השקעות להתחדשות עירונית ותשתיות ירוקות.

זה לא רק עניין של חשבונאות - זו הכרעה בשאלה האם אנחנו בונים תשתיות לדורות הבאים בחשיבה ארוכת-טווח, או רק "שורפים" את המשאבים של היום על-מנת לייצר "שקט" במונחי הטווח הקצר.

החוק חייב להיות מגובה במנגנוני פיקוח ובקרה. מועצה פיסקאלית עצמאית תבחן כל תקציב ותפרסם חוות-דעת פומביות. נציב או נציבת הדורות הבאים יפקחו על ההיבט הערכי-חברתי וידאגו לדוח שנתי בתצורה של "מאזן השקעה-צריכה לאומי", שיוצג בכנסת בוועדת הכלכלה ובוועדת הכספים וכן ישוקף לציבור. כל אזרח יוכל לראות כמה המדינה משקיעה, במה היא משקיעה, ואיך זה עומד ביחס ליעדים. חריגים יתאפשרו רק בשעת חירום לאומי וברוב מיוחס.

לא לשרוד, לשגשג

הדיונים על תקציב 2026 עומדים בפתח, ובאוקטובר תתקיימנה הבחירות הקרובות. זוהי הזדמנות נדירה להציב את הנושא במרכז המצע הפוליטי לא כהבטחה כללית, אלא כעוגן חוקתי מחייב. נוכח האתגרים החברתיים, הביטחוניים והכלכליים של ישראל, אין זה מותרות אלא הכרח. אם לא נקבע כבר עכשיו מסגרת שמבטיחה השקעה בעתיד, נמשיך לשלם את המחיר בכל דור מחדש.

הקריאה ברורה. הכנסת והממשלה חייבות להפסיק את עיקר הבחינה והאלוקציה התקציבית במונחים של צורכי ההווה, ועליהן להניח יסודות לעתיד.

חוק יסוד לחלוקת התקציב בין צריכה להשקעה הוא הכלי שיבטיח שישראל לא רק תשרוד את ההווה, אלא תשגשג גם בדורות הבאים. ויפה שעה אחת קודם.

עוד כתבות

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר