גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא עוד כיבוי שריפות: הגיע הזמן לחוק יסוד שמבטיח השקעה בעתיד

ההשקעה הציבורית בישראל נמוכה בכ־50% מהממוצע הבינלאומי, בזמן שמשאביה נשחקים בהוצאות קצרות טווח כמו מענקים וסובסידיות ● האם יעלה על הדעת שמדינה תתנהל בפחות אחריות מתאגיד? כדי לתקן את העיוות, נדרש חוק יסוד חדש: "אחריות בין-דורית וחלוקת תקציב המדינה" ● דעה

יאיר אבידן / צילום: אייל טואג
יאיר אבידן / צילום: אייל טואג

הכותב הוא עמית בכיר למחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן, לשעבר המפקח על הבנקים

ישראל מפנה כיום רק כ-3% מהתוצר המקומי הגולמי להשקעות ציבוריות, שיעור המהווה כ-10% מתקציב המדינה. מדובר בפער עצום ביחס למדינות מובילות. בשבדיה, לדוגמה, היקף ההשקעה הציבורית עומד על יותר מ-5% מהתוצר, והמדינה ממשיכה להגדיל אותו כדי לבנות תשתיות חכמות, לקדם חינוך איכותי ולהיערך לאתגרי האקלים. אצלנו, לעומת זאת, עיקר התקציב נשחק בצריכה שוטפת של מענקים, סובסידיות ותוספות שכר, בזמן שההשקעות ארוכות-הטווח נדחקות לקרן זווית.

בלעדי | מנהל רשות המטרו התפטר אחרי חמישה חודשים בלבד
הוא כיהן 8 שנים כנשיא אוניברסיטה ובטוח: זה האיום הגדול ביותר

המחיר כבר ברור. הון לאומי שנשחק, ירידה בפריון העבודה, פערים הולכים וגדלים בין מרכז לפריפריה וחוב בין-דורי המוטל על כתפי הצעירים. מדינה שלא מקצה משאבים לחינוך לגיל הרך, להכשרת מורים, לתחבורה ציבורית מתקדמת, לבריאות מונעת ולמחקר ופיתוח - מוותרת מרצון על עתידה.

להתחיל להתנהל כמו דירקטוריון אחראי

ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להיות מדינת "כיבוי שריפות" תקציבי. במגזר העסקי זה היה בלתי מתקבל על הדעת. אף חברה לא הייתה שורדת אילו לא הבחינה בין הוצאות תפעוליות שוטפות לבין השקעות הוניות לעתיד. הדירקטוריונים מחויבים למדוד את ההשקעות שבונות את העתיד - תשתיות, טכנולוגיה, חינוך, מחקר ופיתוח (CapEx), לעומת ההוצאות שמחזיקות את ההווה - שכר, תחזוקה, סובסידיות ושירותים יומיומיים (OpEx), לפי תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים. אחרת הם לא היו יודעים אם החברה שלהם מתפתחת או מתכווצת.

האם יעלה על הדעת שמדינה תתנהל בפחות אחריות מתאגיד? כדי לתקן את העיוות הזה, נדרש חוק יסוד חדש: "אחריות בין-דורית וחלוקת תקציב המדינה".

החוק יגדיר מסלול ברור ובר-מדידה. כיום כאמור ישראל משקיעה כ-3% מהתוצר, שהם כ-10% מתקציב המדינה. עד שנת 2030, נדרש להגיע ל־5% מהתוצר וכ־17% מתקציב המדינה, ובהמשך, באופן מדורג, לעלות עד יעד סופי של 9% מהתוצר שיהוו כ־30% מתקציב המדינה בשנת 2042.

המשמעות פשוטה: ככל שהכלכלה תגדל, חלק קבוע וידוע מהעוגה הלאומית יופנה להשקעות ארוכות-טווח. כך נוכל למדוד את ההתקדמות בשפה הבינלאומית של אחוזי תוצר, ובמקביל להבין בבית כמה מתוך התקציב השנתי מושקע באמת בעתיד.

היעד של 9% תוצר השקעה ציבורית אינו גחמה, אלא תיקון. הוא משקף גם את הפער שישראל צריכה לסגור, גם את הצורך בחיזוק החוסן הלאומי וגם את ההכרה שהשקעה ציבורית היא לא הוצאה, אלא היא הביטוח של הכלכלה לעשורים הבאים.

המשמעות בשטח פשוטה להמחשה - במקום להוציא את רוב תקציב הבריאות על בתי חולים עמוסים, יש להקצות נתח מחייב לרפואה מונעת בקהילה. במקום להוסיף עוד סובסידיות לא יעילות, יש להשקיע במערכות תחבורה חכמות שיחסכו שעות עבודה ויעלו את הפריון. במקום להעדיף פתרונות נקודתיים בדיור, יש להפנות השקעות להתחדשות עירונית ותשתיות ירוקות.

זה לא רק עניין של חשבונאות - זו הכרעה בשאלה האם אנחנו בונים תשתיות לדורות הבאים בחשיבה ארוכת-טווח, או רק "שורפים" את המשאבים של היום על-מנת לייצר "שקט" במונחי הטווח הקצר.

החוק חייב להיות מגובה במנגנוני פיקוח ובקרה. מועצה פיסקאלית עצמאית תבחן כל תקציב ותפרסם חוות-דעת פומביות. נציב או נציבת הדורות הבאים יפקחו על ההיבט הערכי-חברתי וידאגו לדוח שנתי בתצורה של "מאזן השקעה-צריכה לאומי", שיוצג בכנסת בוועדת הכלכלה ובוועדת הכספים וכן ישוקף לציבור. כל אזרח יוכל לראות כמה המדינה משקיעה, במה היא משקיעה, ואיך זה עומד ביחס ליעדים. חריגים יתאפשרו רק בשעת חירום לאומי וברוב מיוחס.

לא לשרוד, לשגשג

הדיונים על תקציב 2026 עומדים בפתח, ובאוקטובר תתקיימנה הבחירות הקרובות. זוהי הזדמנות נדירה להציב את הנושא במרכז המצע הפוליטי לא כהבטחה כללית, אלא כעוגן חוקתי מחייב. נוכח האתגרים החברתיים, הביטחוניים והכלכליים של ישראל, אין זה מותרות אלא הכרח. אם לא נקבע כבר עכשיו מסגרת שמבטיחה השקעה בעתיד, נמשיך לשלם את המחיר בכל דור מחדש.

הקריאה ברורה. הכנסת והממשלה חייבות להפסיק את עיקר הבחינה והאלוקציה התקציבית במונחים של צורכי ההווה, ועליהן להניח יסודות לעתיד.

חוק יסוד לחלוקת התקציב בין צריכה להשקעה הוא הכלי שיבטיח שישראל לא רק תשרוד את ההווה, אלא תשגשג גם בדורות הבאים. ויפה שעה אחת קודם.

עוד כתבות

חיות מחמד משפיעניות נתפסות כאמינות יותר ממשפיענים אנושיים / צילום: Shutterstock

איך תהפכו את חיית המחמד שלכם לכוכבת רשת

רבים חושבים שהכלב או החתול המקסימים שלהם יכולים להפוך לחיות מחמד משפיעניות - ולהרוויח הרבה כסף עבור בעליהם ● מעטים מהם מצליחים לעשות זאת

האחים שהתחלקו בעשרה נכסים, התביעה ותשלום ה"קנס"

האחים שעיכבו תשלום של 500 מיליון שקל לאחותם על נכסים שרכשו ממנה, ישלמו ריבית והצמדה על תקופת העיכוב ● תביעתו של עו"ד שתבע 2.8 מיליון שקל שכר־טרחה ללא הסכם כתוב נדחתה ● ובני זוג שביקשו לבנות בריכה על גג דירתם בת"א, נבלמו בשל התנגדות השכנים ● 3 פסקי דין בשבוע

קופרה טווסקאן VZ / צילום: יח''צ

זה הקרוס־אובר המהנה ביותר לנהיגה שפגשנו. כמה תשלמו עליו?

קשה להאמין, אבל הקרוס־אובר האירופי והמהנה ביותר לנהיגה שבו פגשנו עד היום מיוצר בסין ● קופרה טווסקאן VZ הוא רכב מרווח, בנוי היטב ומעוצב כמו עמדת גיימרים, ומחירו בפלח תחרותי למדי ● מבחן דרכים

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

המחקר שמגלה: התועלת המפתיעה של ניתוחים להקטנת חזה

חוקרים מבית החולים הדסה ערכו מחקר על נשים שעברו ניתוח להקטנת חזה, והגיעו למסקנה מעניינת; חברת פרוטליקס קיבלה בשורה מאכזבת מרשות התרופות האירופית, והמניה צנחה; וגם: חברת אומניקס, שלמדה מהחרקים לייצר אנטיביוטיקה, הודיעה על גיוס של מיליונים ● השבוע בביומד

הצוללת. הילה ויסברג ודרור מרמור בשיחה עם פרופ' אשר כהן / צילום: ברונו שרביט

הוא כיהן 8 שנים כנשיא אוניברסיטה ובטוח: זה האיום הגדול ביותר

שיחה עם פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית היוצא ● על החרם הבינלאומי על האוניברסיטאות כאן, אתגרי ה־AI ומה אנחנו יכולים ללמוד מסטיב ג'ובס ומארק צוקרברג

יעקב ויינשטיין / צילום: אייל טואג

אחד השחקנים הוותיקים בשוק ההון המקומי מציג - חמש תחזיות ואזהרה חמורה

יעקב ויינשטיין, מוותיקי שוק ההון המקומי, מזהיר כי "אנחנו בשלבים המאוחרים של 'שוק שורי' שנמשך כבר 40 שנה" ● בכל זאת, הוא צופה המשך עליות בשנתיים הבאות:"ה-S&P 500 יכול לעלות מעל 10% בשנה הקרובה, אבל זה יביא אותו למכפיל 25, שזה למתוח את הגומי יותר מדי" ● ממליץ לא להשקיע במניות בישראל, ולהיערך למשבר כלכלי גדול בסוף העשור

הצוואות החדשות  של הישראלים / צילום: Shutterstock

גם מתחת לגיל 50: מספר עורכי הצוואות מזנק. אלה הסיבות

מספר הצוואות שהופקדו אצל רשם הירושה בשנה החולפת קפץ ב־32% בהשוואה לשנה שקדמה למלחמה ● חיילים צעירים שחששו שלא יחזרו מהשטח, מילואימניקים שמסדירים את חלוקת הרכוש בין האישה והילדים, וציבור שמבין שהמציאות השתנתה: מאז ה־7 באוקטובר יותר ויותר ישראלים נערכים לתרחיש הגרוע ביותר

יירוטים של כיפת מגן מספינת סער 6 / צילום: תע''א

הלייזר יגיע גם לספינות של חיל הים: "עוד לא ראינו את כל היכולות"

ישראל כבר הוכיחה חדשנות באוויר וביבשה, אך היכולות בים בחלקן לא נחשפו ● סא"ל ה', ראש ענף ים במפא"ת במשרד הביטחון, מפנה זרקור לאתגרים בזירה הזו, מסבירה למה חשוב לעבוד עם סטארט־אפים, ומצהירה: "חלק מהיכולות נראה רק בהמשך"

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Reuters, Mattie Neretin/Sipa USA

מנכ"לית מהדור הישן מנהיגה את יריבתה העיקרית של אנבידיה

ליסה סו מ-AMD היא "מהנדסת במלוא מובן המילה", שהכניסה עצמה למאבק על הטכנולוגיה החדשה בעולם

מתוך הספר ''52 שבועות 52 דגים'' / צילום: תומר אפלבאום

מהים לצלחת: הרפורמה שעומדת לשנות את מחירי הדגים בארץ

הספר שכתב יו"ר איגוד הדייגים גיל ססובר ונהיה סולד אאוט מהר מקבל גרסה חדשה, המתייחסת לרפורמה שצריכה לשמח את חובבי הדגים

נטלי משען-זכאי, ליאור סושרד, איל וולדמן, מיכל ברוורמן בלומנשטיק / צילום: יח''צ, גבריאל בהרליה, פרטי, נתנאל טוביאס

שאלנו את זוכה פרס נובל מה היה לומד היום באוניברסיטה

איל וולדמן לא היה משנה כלום במסלול שבחר, מנכ"לית נתיבי איילון הייתה לומדת פיתוח ארגוני שיסייע לה בניהול, מיכל ברוורמן־בלומנשטיק עזבה את האקדמיה אבל לא מתחרטת על רגע, וזוכה הנובל צ'חנובר ממליץ על מקצועות הרפואה ● שאלנו את בעלי התפקידים הגדולים במשק מה כדאי לצעירים ללמוד ● מה היינו לומדים היום, פרויקט מיוחד 

בנק סיליקון ואלי / אילוסטרציה: ap, Ted Shaffrey

פלאשבק לקריסה ב-2023? למה הבנקים בארה"ב מדאיגים את המשקיעים

בשווקים ברחבי העולם גברו ביממה האחרונה החששות ממשבר אשראי חדש בבנקים האזוריים בארה"ב ● מה קרה, איך הגיבו השווקים, והאם זה דומה לקריסת סיליקון ואלי? ● גלובס עושה סדר 

פידה עם עוף מפורק ובצל מקורמל אצל שרין פרג' / צילום: שניר (סופגי) קדושי

כל ביס הוא ענן של אושר: הארוחה הדרוזית ששווה לנסוע בשבילה עד הגליל

תבשיל בורגול מושלם, מאפה מסורתי מתוק ומלוח, עלי גפן מתפקעים וכנאפה מהפנטת ● נסענו לכפרים הדרוזיים יאנוח־ג'ת ומצאנו ארבע תחנות מפוארות לגרגרנים שביניכם ● חגית אברון תופרת יום

''רונית אלקבץ: נביאה, כוהנת, מלכה...'' שמוצגת במכון הצרפתי בתל אביב. תנעל ב־13 בנובמבר 2025 / צילום: פיליפ כהן

9 שנים ללכתה של רונית אלקבץ: האומן שחייו השתנו בזכותה חוזר להשראה שלו

רונית אלקבץ, שחקנית קולנוע, במאית, תסריטאית ואייקון, סללה דרך לאומנים רבים שזהותם המזרחית טושטשה בשדה התרבותי ● כעת, משיק האומן איציק בדש תערוכה שמוקדשת לה ומספר כיצד היא השפיעה על חייו: "ברחתי מהסיפור הזה, היא פקחה את עיניי על החשיבות של הקשר עם המקורות שלנו"

באיזו מדינה יש חג מיוחד המוקדש לנאמנותם של בעלי החיים? / צילום: Shutterstock

איזו חברה שברה שיא עולמי והפכה לראשונה בעולם בשווי 4 טריליון דולר?

היכן מוענק פרס נובל לשלום, איזו אמנות לחימה מבוססת על תנועותיו של גמל שלמה, ובאיזו מדינה יש חג מיוחד המוקדש לנאמנותם של בעלי החיים? ● הטריוויה השבועית

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה / צילום: ap

רוסיה הפסידה בתביעת המיליארדים; נבזלין: "משטרו של פוטין ניסה להרוס את העולם"

בית המשפט העליון בהולנד שם אמש סוף לפרשה חובקת־עולם בת 20 שנה שבמרכזה הלאמת חברת הנפט יוקוס ● הפסיקה מפנה את הדרך לאכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם בהיקף של 65 מיליארד דולר

הישראליות בוול סטריט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הישראלית שניסתה להיכנס לאחד הטרנדים הלוהטים בוול סטריט וצנחה מאז ב-50%

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסופ"ש ● זוז פאוור, שהודיעה בסוף יולי על הפיכתה לחברת אוצר המחזיקה בביטקוין, נפלה בכ-13% בשני ימי המסחר האחרונים, ובסך-הכול בכ-50% מאז המהלך ● החברה הביטחוניות נוקלאוס דיווחה שהיא יזמת של חברת SPAC חדשה ● וסיוה נחלשה מבלי שפרסמה דיווח מהותי

מאיר ברנד / צילום: רמי זרנגר

20 שנה אחרי שהביא את גוגל לישראל: מאיר ברנד על התחרות, הסטארט־אפ ניישן והדור החדש של הבינה המלאכותית

אחרי שני עשורים בגוגל, מאיר ברנד מתאר חברה שעברה אבולוציה עסקית ותרבותית - ממשרדים צבעוניים עם מגלשות אל תחרות עולמית על הבכורה בתחום הבינה המלאכותית ● "הרף למקצועיות רק עולה", הוא אומר ● בראיון מיוחד ברנד מספר על חשיבות המרכז הישראלי, מסביר למה הוא לא מפחד מהתחרות מול ChatGPT, ומבהיר: "יש כאן אתגר - אבל גם הזדמנות היסטורית"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

האם הגיע הזמן למכור את מדד S&P 500 - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מי שהימרו על המדד האמריקאי נשארו הרחק מאחור, בעיקר בגלל התחזקות השקל מול הדולר וסאגת המכסים של טראמפ ● תוכנית טראמפ הובילה לזינוק חסר תקדים במניות הנדל"ן המקומיות ● המניות שנשארו במדד הדגל של הבורסה ● ולמה השם של מפתחת ChatGPT מלהיב את המשקיעים?

אילוסטרציה: shutterstock

הפערים שיכבידו על המסחר, חששות המשקיעים והמניה שתסבול במיוחד

המסחר ייפתח היום לצד סימני השאלה לגבי הפסקת האש ועתידה, מימוש הרווחים במדדים המקומיים ורוחות סוערות בוול סטריט ● האם הבורסה כבר גילמה את מרב האופוריה הכלכלית, ואיך ישפיעו פערי הארביטראז'?