גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צמצום הטבת המס על קרנות השתלמות חזר לשולחן: מי באמת ייפגע?

במשרד האוצר העלו מחדש את סוגיית ההטבות בקרנות ההשתלמות, וטענו כי מדובר בעיוות מס שמיטיב בעיקר עם בעלי ההכנסות הגבוהות ● אלא שלפי נתוני המשרד עצמו כמעט מחצית מהשכירים בישראל חוסכים באפיק המדובר - בהם מורים ועובדי מדינה רבים, המשתייכים למעמד הביניים ● האם הפעם האיום יקבל ביטוי בתקציב?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במשרד האוצר שוב מנסים להוביל מהלך לביטול או צמצום ההטבות בקרנות ההשתלמות, שהן אפיק החיסכון היחיד כיום בישראל שמאפשר פטור מלא ממס רווחי הון, על הפקדות של עד כ־19 אלף שקל בשנה. ההפקדות הפטורות ממס הן מתוך שכר חודשי של עד כ־16 אלף שקל בחודש, לא מאוד רחוק מהשכר הממוצע במשק שנע בשנה האחרונה בטווח של 13-14 אלף שקל ברוטו (לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). עד כמה מדובר במוצר פופולרי ניתן ללמוד מנתוני רשות שוק ההון וחיסכון, לפיהם נכון לאוגוסט האחרון נחסכו בקרנות כבר 450 מיליארד שקל, זינוק של כמעט 50% רק מאז 2022.

ניתוח | המוסדיים קנו מניות נדל"ן ברבע מיליארד שקל, דווקא כשהסקטור התחיל לרדת
המתווך שקיבל 6 מיליון שקל בעסקה של השנה: הצצה לעולם של מבשלי העסקאות במשק

החיסכון בקרנות השתלמות אינו חובה ותלוי בהסכם בין המעסיק לעובד. עם זאת בארגונים גדולים רבים בישראל נהוג לתת את ההטבה כחלק מהשכר. העובד מפריש 2.5% מהשכר שלו והמעסיק עוד 7.5%.

רוב ההטבה - לשלושת העשירונים העליונים

באוצר טוענים שמי שנהנים מההטבה, שעלותה למדינה מוערכת בכ־10.7 מיליארד שקל בשנה, הם בעיקר "עשירים". 71% מההטבה בהפקדה מוענקים לשלושת עשירוני ההכנסה העליונים, ואילו החציון התחתון נהנה מפחות מ־10% מסך ההטבה. אבל מי באמת צפוי להיפגע מהיוזמה של האוצר לצמצם את ההטבה בקרנות ההשתלמות?

לפי נתוני משרד האוצר עצמו, כמעט חצי (47%) מהשכירים בישראל בגילאי 25 עד 64 חוסכים בקרנות השתלמות, כאשר באוצר מציינים שככל שהאדם משכיל יותר ובעל הכנסה גבוהה יותר, כך סביר יותר שהוא ייהנה ממוצר החיסכון. כך, בעשירון התחתון רק 9% מהעובדים חוסכים בקרנות השתלמות, 13% מהעשירון השני ורבע מהעשירון השלישי. מנגד, בעשירון העליון מדובר על לא פחות מ־83%, בעשירון התשיעי על 80% ובשמיני 73%.

כדי לסבר את האוזן, לפי הלמ"ס השכר הממוצע בעשירון העליון אמנם גבוה ועומד על 43 אלף שקל, אך בעשירונים התשיעי והשמיני השכר הוא 24 ו־18.4 אלף שקל בחודש בהתאמה. בעשירון השביעי, שגם הוא נמצא על הכוונת של האוצר, השכר הממוצע הוא 14.7 אלף שקל בלבד. כל אלה הם נתוני שכר ברוטו, והנטו שלהם קטן משמעותית. במילים אחרות, רוב הציבור שחוסך בקרנות השתלמות רחוקים מלהיות טייקונים, או בעלי הון גדולים, ויותר קרובים למעמד ביניים.

גם כשמסתכלים על המקצועות שבהם מפרישים הכי הרבה עובדים לקרנות השתלמות מקבלים תמונה דומה. בחברת החשמל ובמגזר הציבורי יש את השיעור הגבוה ביותר של חוסכים בקרנות ההשתלמות, כשהמקצועות הבאים הם פיננסים וביטוח, הייטק, נדל"ן וחינוך.

באוצר טוענים שמדובר בהטבה רגרסיבית, שנהנים ממנה בעיקר בעלי המשכורות הגבוהות. צמצום ההטבה ככל הנראה יכאב יותר בכיס של מעמד הביניים. כאמור, ההטבה היא עבור הפקדה מקסימלית של כ־19 אלף שקל בשנה, עבור האלפיון העליון מדובר בסכום זניח. לעומת זאת, עבור מי שהשכר שלהם מסתכם ב־16 אלף בחודש, מדובר כנראה בנתח משמעותי מתוך היכולת החודשית שלהם לחסוך.

אלא שמנתון אחד בחרו להתעלם במשרד האוצר. הם "שכחו" שההטבה הזו ממילא נשחקת כבר שני עשורים ברציפות. מאז שנת 2004 תקרת ההטבה הפטורה לא עלתה והיא אינה צמודה למדד המחירים לצרכן, כך שהאינפלציה שחקה את שווי ההטבה מאז ועד היום בקרוב ל־50%.

קרנות ההשתלמות הן מוצר חיסכון לטווח הבינוני ארוך, אבל זמן ההחזקה שלו מתקצר. בתחילת השנה פרסמנו כי הזמן הממוצע להחזקת קרנות השתלמות ירד ל־15 שנה בלבד, לעומת כ־20 שנה בשנים האחרונות. בנוסף, אחד מכל חמישה אנשים מחליט "לשבור" את קרן ההשתלמות מוקדם ולפדות אותה לפני שחולפות שש שנים, מה שגורר "קנס" של ויתור על הטבות המס וכן חיוב מס הכנסה על חלק מהכסף, שעשוי "לאכול" עשרות אחוזים מהחיסכון כולו.

שאלת העיתוי: מתי הזמן לשחרר את החגורה

במשרד האוצר מנסים לחזור לשגרה של אחרי החגים ואחרי המלחמה, שמלווה בלא מעט סימני שאלה לעתיד. המשימה הגדולה הבאה תהיה גיבוש התקציב לשנת 2026, שבשלב זה של השנה היה אמור להיות כבר בשלבים מתקדמים. בסביבת השר בצלאל סמוטריץ' מדברים על צעדים ל"הקלה על אזרחי ישראל" - ולא מכחישים כאשר נשאלים האם מדובר בשם קוד להפחתות מסים. בדרג המקצועי באוצר יודעים שהשילוב בין כניסה לשנת בחירות, יציאה (שברירית) ממצב חירום ביטחוני מתמשך שסיפק הצדקה לגזירות מס וקיצוצים בשנתיים האחרונות, והזמן הדוחק להעברת התקציב בלו"ז מאוחר ביותר - אינו מתכון מוצלח לתקציב של רפורמות מבניות קשות בכלכלה.

בין אם כצעד מקדים ובין אם כעיתוי מקרי, באוצר העלו כאמור שוב את כוונותיהם לקיצוץ בהטבות המס הנדיבות על קרנות ההשתלמות. ברקע חוסר הוודאות, באוצר מסמנים במה חשוב בעיניהם לטפל - ועל הדרך מאותתים שמוקדם לחזור לשגרה מלאה ולשחרר את החגורה, בטח לאור הגידול הצפוי בתקציב הביטחון לעומת השנים שלפני המלחמה.

כך, ניתוח מדיניות שפרסם בשבוע שעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, הצית שוב את הסערה השנתית, כאשר ההמלצות שבתחתית הדוח הן חד משמעית לחתוך בהטבות המס הללו.

הציבור כבר שמע על כוונות דומות של האוצר פעמים רבות לאורך השנים, ולכן אחת השאלות המרכזיות שעלו בעקבות המחקר היא מה ההקשר של פרסומו בעיתוי הנוכחי. האם יש כבר באגף תקציבים תוכנית מגובשת לקצץ בהטבות לקרנות ההשתלמות במסגרת ההצעה לתקציב 2026? ואם כן, מה הסיכוי שהשר סמוטריץ' יוריד מהמדף את התוכנית שמונחת עליו כבר שנים, דווקא עכשיו עם הכניסה לשנת בחירות ולאחר שנתיים של גזירות מרות על הציבור בשל הוצאות המלחמה החריגות? וגם אם באמת יקדמו את התוכנית לטיוטות התקציב, אולי מדובר פשוט ב"עז" שהאוצר מניח במערכה הראשונה, רק כדי להקריב אותה על מזבח המשא ומתן התקציבי במערכה האחרונה?

ההסבר הרשמי פשוט יותר. על פניו, מדובר בניתוח שרצו להניח בכל מקרה באגף הכלכלן הראשי, בלי קשר לתקציב, כתשתית מקצועית לשינוי עתידי אפשרי.

יש גם שמציעים תאוריה אחרת, תמימה פחות. לפיה, עיתוי הפרסום של האוצר קשור דווקא למאבקים הפנימיים סביב הרפורמה הפיננסית המורכבת ביותר שבתנור האוצרי - רפורמת הארביטראז'. באותה רפורמה, שמבקשת לאחד מוצרי חיסכון מרכזיים שונים תחת פלטפורמה אחת ולהשוות את תנאי המיסוי ביניהם, עלתה מחלוקת סביב קרנות ההשתלמות. תחילה הייתה אמורה הרפורמה להקיף רק את קופות הגמל להשקעה, קרנות הנאמנות ופוליסות החיסכון. אולם במסקנות הביניים שפירסם הצוות המשותף בהובלת האוצר נכנסו לבסוף גם קרנות ההשתלמות.

הסערה שנוצרה בקרב הרגולטורים

איזכור הקרנות בדוח הצוות, גם אם רק בשוליים, עורר סערה בין הרגולטורים השונים. לפי מקורות המצויים בפרטים, ייתכן שקרנות ההשתלמות נמצאות בדרך להסרה מוחלטת מדוח ההמלצות הסופי של צוות הארביטראז', שיושלם בחודשים הקרובים.

הכנסת קרנות ההשתלמות לרפורמה משמעותה הפחתה משמעותית בפוטנציה של ההטבה בעת המשיכה, בעניין הטבת המס על רווחי הון. זאת, בנוסף להמלצת הכלכלן הראשי לחתוך את ההטבה בעת ההפקדה, שניתנת במס הכנסה על השכר. הפחתת התקרה תחייב בתשלום מס הכנסה על החלק שמעל התקרה החדשה שתיקבע. נקודת הייחוס לתחשיבים בדוח הכלכלן הראשי הייתה הורדה של תקרת הפטור ב־25%.

עוד כתבות

הפדרל ריזרב / צילום: Shutterstock, Orhan Cam

לא יפן: נחשפה המחזיקה הגדולה ביותר של אג"ח אמריקאיות

קרנות הגידור באיי קיימן מחזיקות 1.85 טריליון דולר באג"ח אמריקאיות, הרבה יותר מהנתונים הרשמיים והרבה יותר מסין, יפן ובריטניה ● והסיכון לפי מיטב הוא גדול: "הפוזיציות האלה גורמת לתנודתיות באג"ח ממשלת ארה"ב שלא נופלת מהמניות הספקולטיביות ביותר"

חוזרים מהמילואים / צילום: Shutterstock

ההטבות לאנשי המילואים: עבור מלחמה חסרת תקדים, נדרש תגמול חסר תקדים

לאחר שנים שבהן סברו שבכלל לא צריך להעניק תגמול מיוחד למשרתי המילואים, המדינה שינתה כיוון, ועם כל מערכה שאליה נקלעה, הוגדלו הפיצויים, והורחבו ההטבות ● עכשיו גם המומחים מסכימים: כשיש מלחמה שתובעת מהמילואימניקים מאות ימי שירות שנה, המודל זקוק לעיצוב מחדש, ומה שהם מקבלים היום לא עושה את העבודה ● חוזרים מהמילואים, פרויקט מיוחד

סכר התחייה. ייצור חשמל בהיקף של שש תחנות כוח ישראליות סטנדרטיות / צילום: Reuters, Tiksa Negeri

הסכר הגדול באפריקה הושלם: הכפיל את ייצור האנרגיה והגישה לחשמל באתיופיה

לאחרונה השלימה אתיופיה את הקמת "סכר התחייה" - פרויקט התשתית השאפתני ביותר בתולדותיה והגדול ביבשת ● הסכר מספק חשמל למיליוני תושבים לראשונה, אלא שהצלחתו מלווה גם בחשש גובר במצרים ובסודן מהשפעה על זרימת מי הנילוס והמאזן האזורי

חיים כץ / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

שר הבריאות כץ דורש שינויים בתקנון כללית: "ליקויים בממשל התאגידי"

אחרי תקופה של רגיעה במאבק בין משרד הבריאות לקופת חולים כללית, ולאחר חודשים בהם ניסה להרגיע את המתיחות בין הצדדים, חיים כץ מאמץ את עמדת מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב ודורש רפורמה מקיפה בממשל התאגידי של הקופה ● בין הדרישות: צמצום סמכויות הדירקטוריון והגבלת תפקיד היו"ר

חגיגות בתל אביב בכ''ט בנובמבר. פשרה טריטוריאלית לא הייתה אופציה, היא הייתה תנאי / צילום: הנס פין

הדלת הרחבה והסדק הצר: איך להציל את הדמוקרטיה ואת מדינת הלאום

הדמוקרטיה המערבית עומדת במשבר החמור ביותר זה 80 שנה. מתנהלת נגדה מתקפה מבית ומחוץ ● גם מדינת הלאום הישראלית שקועה במשבר. אפשר שנחוץ לה נסיוב חדש של לגיטימיות

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

רשימה של אתרים בעולם מדווחים על שיבושים. הסיבה: תקלה באמזון AWS

ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי יש בעיות במתקנים שלה בצפון ווירג'יניה ● המשמעות של תקלה כזו היא כי שירותים רבים הנסמכים על שירותי האחסון של אמזון יתקלו בבעיות קשות

סניף אוטומקס / צילום: באדיבות החברה

הבנקים יקשיחו תנאים? פרשת אוטומקס עלולה לפגוע ביבוא המקביל

יבואנית הרכב העקיף הגדולה בארץ מתמודדת בימים אלה עם חקירה פלילית בחשד לזיוף ומרמה ● כעת, במערכת הבנקאית בוחנים מספר אפשרויות להקשחת מתן אשראי לחברות יבוא מקביל

פריז, מוזיאון הלובר / צילום: רון פז

בגלל שוד בשווי של מיליוני אירו: מוזיאון הלובר נסגר למבקרים

תכשיטים שהיו שייכים בעבר לנפוליאון וז'וזפין בונפרטה נשדדו מהמוזיאון המפורסם בעולם במהלך סוף השבוע ע"י כנופיית גנבים ● עפ"י ההערכות, שווי התכשיטים נאמד במיליוני אירו ● אלפי המבקרים פונו החוצה בבהילות, ובמוזיאון הבהירו: "בשל נסיבות חריגות, המוזיאון יישאר סגור היום"

עוזי יצחקי / צילום: יוסי כהן

מנהל רשות המטרו התפטר אחרי חמישה חודשים בלבד

עוזי יצחקי התפטר באופן חריג חמישה חודשים בלבד לאחר מינויו לתפקיד ● פרויקט המטרו, שיישאר כעת ללא רגולטור, נמצא בימים אלה בצומת דרכים משמעותי: בחודש הבא אמורים להתפרסם מסמכי המיון המוקדם לחבילות הביצוע הראשונות של הפרויקט

היצוא הביטחוני של ישראל לאסיה פסיפיק בירידה / צילום: חברת אקסטנד

אחת מיבואניות הנשק הגדולות מישראל מפסיקה לרכוש. יפן תתפוס את מקומה?

בפיליפינים הסירו חברה ישראלית ממכרז ביטחוני, בעוד שבניו דלהי מגבירים את הרכש ● כך, אסיה־פסיפיק הפכה לאחד הגורמים העיקריים בתנודות הרכב היצוא הביטחוני הישראלי ● התקווה הגדולה המסתמנת של התעשיות הישראליות: תקציב הביטחון המתרחב של יפן

הצוואות החדשות  של הישראלים / צילום: Shutterstock

גם מתחת לגיל 50: מספר עורכי הצוואות מזנק. אלה הסיבות

מספר הצוואות שהופקדו אצל רשם הירושה בשנה החולפת קפץ ב־32% בהשוואה לשנה שקדמה למלחמה ● חיילים צעירים שחששו שלא יחזרו מהשטח, מילואימניקים שמסדירים את חלוקת הרכוש בין האישה והילדים, וציבור שמבין שהמציאות השתנתה: מאז ה־7 באוקטובר יותר ויותר ישראלים נערכים לתרחיש הגרוע ביותר

מחיר הזהב בנסיקה / צילום: Shutterstock

הזהב בדרך למפולת? הנתון המדאיג שמופיע לראשונה זה 40 שנה

אחרי שהתרסק פעמיים ב–50 השנים האחרונות, מחיר הזהב במסלול נסיקה שמעורר חשש מהיווצרות בועה ספקולטיבית בשאר השוק ● עד כמה העלייה הזו בת קיימא בטווח הקצר והארוך?

24 מדינות הודיעו שלא ישלחו נשק לישראל. ההשפעה הייתה אפסית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: אמברגו הנשק לא השפיע על ישראל, התרחישים האפשריים לעתיד של ישראל והמדינה הפלסטינית, והבריטים מבקרים את ישראל אבל גם מנסים לשמור על היחסים ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: shutterstock

הפערים שיכבידו על המסחר, חששות המשקיעים והמניה שתסבול במיוחד

המסחר ייפתח היום לצד סימני השאלה לגבי הפסקת האש ועתידה, מימוש הרווחים במדדים המקומיים ורוחות סוערות בוול סטריט ● האם הבורסה כבר גילמה את מרב האופוריה הכלכלית, ואיך ישפיעו פערי הארביטראז'?

יירוטים של כיפת מגן מספינת סער 6 / צילום: תע''א

הלייזר יגיע גם לספינות של חיל הים: "עוד לא ראינו את כל היכולות"

ישראל כבר הוכיחה חדשנות באוויר וביבשה, אך היכולות בים בחלקן לא נחשפו ● סא"ל ה', ראש ענף ים במפא"ת במשרד הביטחון, מפנה זרקור לאתגרים בזירה הזו, מסבירה למה חשוב לעבוד עם סטארט־אפים, ומצהירה: "חלק מהיכולות נראה רק בהמשך"

קניון עזריאלי בתל אביב. ''בקרוב אנשים ייצאו יותר ויקנו יותר'', אומר בכיר בענף / צילום: Shutterstock, Opachevsky Irina

מתכוננים ליום שאחרי: מה מחכה לענף הקמעונאות והמסחר הישראלי?

התוכניות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למזרח התיכון מכניסות רוח אופטימית במפרשים של היבואנים והיצואנים בישראל ● מפתיחה מחודשת של נתיבי המסחר, דרך ירידות מחירים ועד הציפייה לכניסת רשתות בינלאומיות חדשות - כפי שקרה לאחר חתימת הסכמי אברהם

יאיר אבידן / צילום: אייל טואג

לא עוד כיבוי שריפות: הגיע הזמן לחוק יסוד שמבטיח השקעה בעתיד

ההשקעה הציבורית בישראל נמוכה בכ־50% מהממוצע הבינלאומי, בזמן שמשאביה נשחקים בהוצאות קצרות טווח כמו מענקים וסובסידיות ● האם יעלה על הדעת שמדינה תתנהל בפחות אחריות מתאגיד? כדי לתקן את העיוות, נדרש חוק יסוד חדש: "אחריות בין-דורית וחלוקת תקציב המדינה" ● דעה

הצצה לעולמם של מבשלי העסקאות / צילום: Shutterstock

המתווך שקיבל 6 מיליון שקל בעסקה של השנה: הצצה לעולם של מבשלי העסקאות במשק

מאחורי כל עסקה כמעט בשוק ההון, עומדים מתווכים שמקבלים שכר טרחה שמגיע למיליוני שקלים ● סכומי ופרטי התיווך נותרים לרוב מחוץ לעיניי הציבור או במקרה הטוב "קבורים בעמוד 300 בדוח החברה", כפי שמספרים גורמים בשוק ● לפעמים עבודתם מסתכמת בהחלפת מספרי טלפון, אבל לרוב מדובר בליווי שנמשך חודשים ארוכים עד שנים

רכב ותחבורה / צילום: יח''צ

לקראת 2026: האם עדיין משתלם לקבל רכב בליסינג מהעבודה?

רבים מקבלים רכב בליסינג תפעולי ממקום העבודה ומחליפים אותו לרוב ברבעון הראשון של השנה ● אל מול יתרונות של רכב צמוד ושירותי אחזקה, עומד התשלום של העובד שנגזר ממחיר המחירון של הרכב ולא ממחיר השוק ● וגם: האם כדאי לבחור ברכב חשמלי או פלאג־אין

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

יועמ"ש האוצר מתנגד לשיווק 100% מהמגרשים למילואימניקים - "פגיעה בחובת השוויון"

יועמ"ש האוצר הדגיש כי אינו חולק בחשיבות התמיכה בחיילי המילואים ש"נשאו ונושאים בנטל הלחימה הכבד בשנתיים האחרונות", וכי התנגדותו לא שוללת קידום אופני סיוע אחרים - אולם לטענתו, הקצאת 100% מהמגרשים במכרזי הרשמה והגרלה לחיילי מילואים ולנכי צה"ל תעורר קשיים משמעותיים