גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עם שכר ברוטו של 18 אלף שקל באוצר בטוחים שאתם עשירים

במשרד האוצר העלו מחדש את סוגיית ההטבות בקרנות ההשתלמות, וטענו כי מדובר בעיוות מס שמיטיב בעיקר עם בעלי ההכנסות הגבוהות ● אלא שלפי נתוני המשרד עצמו, כמעט מחצית מהשכירים בישראל חוסכים באפיק המדובר - בהם מורים ועובדי מדינה רבים, המשתייכים למעמד הביניים ● האם הפעם האיום יקבל ביטוי בתקציב?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במשרד האוצר שוב מנסים להוביל מהלך לביטול או צמצום ההטבות בקרנות ההשתלמות, שהן אפיק החיסכון היחיד כיום בישראל שמאפשר פטור מלא ממס רווחי הון, על הפקדות של עד כ־19 אלף שקל בשנה. ההפקדות הפטורות ממס הן מתוך שכר חודשי של עד כ־16 אלף שקל בחודש, לא מאוד רחוק מהשכר הממוצע במשק שנע בשנה האחרונה בטווח של 13-14 אלף שקל ברוטו (לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

עד כמה מדובר במוצר פופולרי ניתן ללמוד מנתוני רשות שוק ההון וחיסכון, לפיהם נכון לאוגוסט האחרון נחסכו בקרנות כבר 450 מיליארד שקל, זינוק של כמעט 50% רק מאז 2022.

ניתוח | המוסדיים קנו מניות נדל"ן ברבע מיליארד שקל, דווקא כשהסקטור התחיל לרדת
המתווך שקיבל 6 מיליון שקל בעסקה של השנה: הצצה לעולם של מבשלי העסקאות במשק
הקיצוץ בקרנות ההשתלמות: בהסתדרות עולים להתקפה

החיסכון בקרנות השתלמות אינו חובה ותלוי בהסכם בין המעסיק לעובד. עם זאת, בארגונים גדולים רבים בישראל נהוג לתת את ההטבה כחלק מהשכר. העובד מפריש 2.5% מהשכר שלו, והמעסיק עוד 7.5%.

רוב ההטבה - לשלושת העשירונים העליונים

באוצר טוענים כי מי שנהנים מההטבה, שעלותה למדינה מוערכת בכ־10.7 מיליארד שקל בשנה, הם בעיקר "עשירים". 71% מההטבה בהפקדה מוענקים לשלושת עשירוני ההכנסה העליונים, ואילו החציון התחתון נהנה מפחות מ־10% מסך ההטבה. אבל מי באמת צפוי להיפגע מהיוזמה של האוצר לצמצם את ההטבה בקרנות ההשתלמות?

לפי נתוני משרד האוצר עצמו, כמעט חצי (47%) מהשכירים בישראל בגילאי 25 עד 64 חוסכים בקרנות השתלמות, כאשר באוצר מציינים שככל שהאדם משכיל יותר ובעל הכנסה גבוהה יותר, כך סביר יותר שהוא ייהנה ממוצר החיסכון. כך, בעשירון התחתון רק 9% מהעובדים חוסכים בקרנות השתלמות, 13% מהעשירון השני ורבע מהעשירון השלישי. מנגד, בעשירון העליון מדובר על לא פחות מ־83%, בעשירון התשיעי על 80% ובשמיני 73%.

כדי לסבר את האוזן, לפי הלמ"ס השכר הממוצע בעשירון העליון אמנם גבוה ועומד על 43 אלף שקל, אך בעשירונים התשיעי והשמיני השכר הוא 24 ו־18.4 אלף שקל בחודש בהתאמה. בעשירון השביעי, שגם הוא נמצא על הכוונת של האוצר, השכר הממוצע הוא 14.7 אלף שקל בלבד. כל אלה הם נתוני שכר ברוטו, והנטו שלהם קטן משמעותית. במילים אחרות, רוב הציבור שחוסך בקרנות השתלמות רחוקים מלהיות טייקונים, או בעלי הון גדולים, ויותר קרובים למעמד ביניים.

גם כשמסתכלים על המקצועות שבהם מפרישים הכי הרבה עובדים לקרנות השתלמות מקבלים תמונה דומה. בחברת החשמל ובמגזר הציבורי יש את השיעור הגבוה ביותר של חוסכים בקרנות ההשתלמות, כשהמקצועות הבאים הם פיננסים וביטוח, הייטק, נדל"ן וחינוך.

באוצר טוענים שמדובר בהטבה רגרסיבית, שנהנים ממנה בעיקר בעלי המשכורות הגבוהות. צמצום ההטבה ככל הנראה יכאב יותר בכיס של מעמד הביניים. כאמור, ההטבה היא עבור הפקדה מקסימלית של כ־19 אלף שקל בשנה, עבור האלפיון העליון מדובר בסכום זניח. לעומת זאת, עבור מי שהשכר שלהם מסתכם ב־16 אלף בחודש, מדובר כנראה בנתח משמעותי מתוך היכולת החודשית שלהם לחסוך.

אלא שמנתון אחד בחרו להתעלם במשרד האוצר. הם "שכחו" שההטבה הזו ממילא נשחקת כבר שני עשורים ברציפות. מאז שנת 2004 תקרת ההטבה הפטורה לא עלתה והיא אינה צמודה למדד המחירים לצרכן, כך שהאינפלציה שחקה את שווי ההטבה מאז ועד היום בקרוב ל־50%.

קרנות ההשתלמות הן מוצר חיסכון לטווח הבינוני ארוך, אבל זמן ההחזקה שלו מתקצר. בתחילת השנה פרסמנו כי הזמן הממוצע להחזקת קרנות השתלמות ירד ל־15 שנה בלבד, לעומת כ־20 שנה בשנים האחרונות. בנוסף, אחד מכל חמישה אנשים מחליט "לשבור" את קרן ההשתלמות מוקדם ולפדות אותה לפני שחולפות שש שנים, מה שגורר "קנס" של ויתור על הטבות המס וכן חיוב מס הכנסה על חלק מהכסף, שעשוי "לאכול" עשרות אחוזים מהחיסכון כולו.

שאלת העיתוי: מתי הזמן לשחרר את החגורה

במשרד האוצר מנסים לחזור לשגרה של אחרי החגים ואחרי המלחמה, שמלווה בלא מעט סימני שאלה לעתיד. המשימה הגדולה הבאה תהיה גיבוש התקציב לשנת 2026, שבשלב זה של השנה היה אמור להיות כבר בשלבים מתקדמים. בסביבת השר בצלאל סמוטריץ' מדברים על צעדים ל"הקלה על אזרחי ישראל" - ולא מכחישים כאשר נשאלים האם מדובר בשם קוד להפחתות מסים. בדרג המקצועי באוצר יודעים שהשילוב בין כניסה לשנת בחירות, יציאה (שברירית) ממצב חירום ביטחוני מתמשך שסיפק הצדקה לגזירות מס וקיצוצים בשנתיים האחרונות, והזמן הדוחק להעברת התקציב בלו"ז מאוחר ביותר - אינו מתכון מוצלח לתקציב של רפורמות מבניות קשות בכלכלה.

בין אם כצעד מקדים ובין אם כעיתוי מקרי, באוצר העלו כאמור שוב את כוונותיהם לקיצוץ בהטבות המס הנדיבות על קרנות ההשתלמות. ברקע חוסר הוודאות, באוצר מסמנים במה חשוב בעיניהם לטפל - ועל הדרך מאותתים שמוקדם לחזור לשגרה מלאה ולשחרר את החגורה, בטח לאור הגידול הצפוי בתקציב הביטחון לעומת השנים שלפני המלחמה.

כך, ניתוח מדיניות שפרסם בשבוע שעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, הצית שוב את הסערה השנתית, כאשר ההמלצות שבתחתית הדוח הן חד־משמעית לחתוך בהטבות המס הללו.

הציבור כבר שמע על כוונות דומות של האוצר פעמים רבות לאורך השנים, ולכן אחת השאלות המרכזיות שעלו בעקבות המחקר היא מה ההקשר של פרסומו בעיתוי הנוכחי. האם יש כבר באגף תקציבים תוכנית מגובשת לקצץ בהטבות לקרנות ההשתלמות במסגרת ההצעה לתקציב 2026? ואם כן, מה הסיכוי שהשר סמוטריץ' יוריד מהמדף את התוכנית שמונחת עליו כבר שנים, דווקא עכשיו עם הכניסה לשנת בחירות ולאחר שנתיים של גזירות מרות על הציבור בשל הוצאות המלחמה החריגות? וגם אם באמת יקדמו את התוכנית לטיוטות התקציב, אולי מדובר פשוט ב"עז" שהאוצר מניח במערכה הראשונה, רק כדי להקריב אותה על מזבח המשא ומתן התקציבי במערכה האחרונה?

ההסבר הרשמי פשוט יותר. על פניו, מדובר בניתוח שרצו להניח בכל מקרה באגף הכלכלן הראשי, בלי קשר לתקציב, כתשתית מקצועית לשינוי עתידי אפשרי.

יש גם שמציעים תאוריה אחרת, תמימה פחות. לפיה, עיתוי הפרסום של האוצר קשור דווקא למאבקים הפנימיים סביב הרפורמה הפיננסית המורכבת ביותר שבתנור האוצרי - רפורמת הארביטראז'. באותה רפורמה, שמבקשת לאחד מוצרי חיסכון מרכזיים שונים תחת פלטפורמה אחת ולהשוות את תנאי המיסוי ביניהם, עלתה מחלוקת סביב קרנות ההשתלמות. תחילה הייתה אמורה הרפורמה להקיף רק את קופות הגמל להשקעה, קרנות הנאמנות ופוליסות החיסכון. אולם במסקנות הביניים שפירסם הצוות המשותף בהובלת האוצר נכנסו לבסוף גם קרנות ההשתלמות.

הסערה שנוצרה בקרב הרגולטורים

איזכור הקרנות בדוח הצוות, גם אם רק בשוליים, עורר סערה בין הרגולטורים השונים. לפי מקורות המצויים בפרטים, ייתכן שקרנות ההשתלמות נמצאות בדרך להסרה מוחלטת מדוח ההמלצות הסופי של צוות הארביטראז', שיושלם בחודשים הקרובים.

הכנסת קרנות ההשתלמות לרפורמה משמעותה הפחתה משמעותית בפוטנציה של ההטבה בעת המשיכה, בעניין הטבת המס על רווחי הון. זאת, בנוסף להמלצת הכלכלן הראשי לחתוך את ההטבה בעת ההפקדה, שניתנת במס הכנסה על השכר. הפחתת התקרה תחייב בתשלום מס הכנסה על החלק שמעל התקרה החדשה שתיקבע. נקודת הייחוס לתחשיבים בדוח הכלכלן הראשי הייתה הורדה של תקרת הפטור ב־25%.

עוד כתבות

חגיגות בתל אביב בכ''ט בנובמבר. פשרה טריטוריאלית לא הייתה אופציה, היא הייתה תנאי / צילום: הנס פין

הדלת הרחבה והסדק הצר: איך להציל את הדמוקרטיה ואת מדינת הלאום

הדמוקרטיה המערבית עומדת במשבר החמור ביותר זה 80 שנה. מתנהלת נגדה מתקפה מבית ומחוץ ● גם מדינת הלאום הישראלית שקועה במשבר. אפשר שנחוץ לה נסיוב חדש של לגיטימיות

יעקב ויינשטיין / צילום: אייל טואג

אחד השחקנים הוותיקים בשוק ההון המקומי מציג - חמש תחזיות ואזהרה חמורה

יעקב ויינשטיין, מוותיקי שוק ההון המקומי, מזהיר כי "אנחנו בשלבים המאוחרים של 'שוק שורי' שנמשך כבר 40 שנה" ● בכל זאת, הוא צופה המשך עליות בשנתיים הבאות:"ה-S&P 500 יכול לעלות מעל 10% בשנה הקרובה, אבל זה יביא אותו למכפיל 25, שזה למתוח את הגומי יותר מדי" ● ממליץ לא להשקיע במניות בישראל, ולהיערך למשבר כלכלי גדול בסוף העשור

סניף אוטומקס / צילום: באדיבות החברה

הבנקים יקשיחו תנאים? פרשת אוטומקס עלולה לפגוע ביבוא המקביל

יבואנית הרכב העקיף הגדולה בארץ מתמודדת בימים אלה עם חקירה פלילית בחשד לזיוף ומרמה ● כעת, במערכת הבנקאית בוחנים מספר אפשרויות להקשחת מתן אשראי לחברות יבוא מקביל

התחדשות עירונית ברובע 4 בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

"יפסידו סכומים אסטרונומיים": הפסיקה שמסעירה את עולם הנדל"ן

ביהמ"ש העליון שם קץ למחלוקת בנוגע להיטלי השבחה מוגדלים מכוח תמ"א 38 שגבו הרשויות, וכך יקטן הסכום שיושת על בעלי נכסים ● המרוויחים, המפסידים ומה יקרה הלאה - גלובס עושה סדר

קמפיין של דיילי דרילז / צילום: David Aronowitz

הרכישה הגדולה של דלתא בשש השנים האחרונות

דלתא גליל רוכשת את מותג האופנה היומיומית לצעירים דיילי דרילז תמורת 65 מיליון דולר במזומן ● הבריונות בבתי ספר וברשתות החברתיות תעמוד במרכז הכנס "זה בידיים שלנו" שיתקיים ביוזמת קבוצת RGE ● ענבר וייס-עברי מונתה לאדריכלית העיר ירושלים ותמשיך גם בתפקידה כסגנית מהנדס העיר ● אירועים ומינויים

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

אחרי השיבושים: אמזון מדווחת על סימני התאוששות ב-AWS

לאחר תקלה גדולה בעקבות בעיות במתקני שירותי הענן של אמזון בצפון ווירג'יניה, החברה מודיעה כי "אנו רואים סימנים משמעותיים של התאוששות" ● בין החברות שנפגעו נמצאות מאנדיי הישראלית, זום וליפט

עו''ד טל בסכס / צילום: יח''צ

טל בסכס ימונה ליו"ר חברת נגה המנהלת את רשת החשמל

בסכס, מנכ"ל החברה למתנ"סים, היה במשך כשלושה חודשים הפרויקטור האזרחי של המלחמה, אך התפטר לאחר שלא ניתנו לו סמכויות ותקציבים למימוש תפקידו ● בחברת נגה אין יו"ר קבוע מאז יולי, אז סיים את תפקידו היו"ר הקודם סמי תורג'מן אחרי דוח קשה שהתפרסם על תפקודו

קוטג' עם נוף ושביל לים באילת / צילום: חברת עמרם אברהם

קוטג' עם נוף ושביל לים נמכר במחיר הגבוה ביותר באילת

הבית נמכר תמורת 6.5 מיליון שקל, המחיר הגבוה באילת בעשור האחרון לפי רשות המסים ● הוא הוקם על מגרש בשטח של כ־450 מ"ר, וצמודים לו גם גג בשטח של 113 מ"ר וחצר בשטח של 360 מ"ר עם בריכה

קניון עזריאלי בתל אביב. ''בקרוב אנשים ייצאו יותר ויקנו יותר'', אומר בכיר בענף / צילום: Shutterstock, Opachevsky Irina

מתכוננים ליום שאחרי: מה מחכה לענף הקמעונאות והמסחר הישראלי?

התוכניות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למזרח התיכון מכניסות רוח אופטימית במפרשים של היבואנים והיצואנים בישראל ● מפתיחה מחודשת של נתיבי המסחר, דרך ירידות מחירים ועד הציפייה לכניסת רשתות בינלאומיות חדשות - כפי שקרה לאחר חתימת הסכמי אברהם

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

החברה החדשה של אביגדור וילנץ מחליפה את אינטל שמתפנה מקיסריה

אינטל מפנה בקיסריה את משרדי החברה המשתרעים על פני 8,000 מ"ר, כאשר המאות הבודדות של העובדים בה יפוזרו ברובם במרכזי הפיתוח של אינטל בחיפה ובפתח תקווה ● לגלובס נודע כי מי שתיכנס במקומה למתחם בזמן הקרוב תהיה אלמנט לאבס, חברת סטארט־אפ חדשה שהקימו מייסדי הבאנה - אביגדור וילנץ, דוד דהן ורן חלוץ

צוללת / צילום: Reuters, Andy Clark (CANADA MILITARY POLITICS)

גרמניה: יצרנית הצוללות לישראל מזנקת ב-60% אחרי ההנפקה

החטיבה הימית של טיסנקרופ, שהונפקה היום בבורסת פרנקפורט ושעומדת במרכז "פרשת הצוללות", מזנקת ב-60% ● הזינוק משקף את מבול ההזמנות שמציף את החברה, על רקע הצורך האירופי להשקיע בביטחון בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה

גיגי לוי וייס, שותף כללי ב – NFX / צילום: שלומי יוסף

המשקיע שגייס 325 מיליון דולר לקרן: "ישראל נהיית מקום טוב להשקיע בו"

קרן NFX מודיעה היום על גיוס קרן רביעית בהיקף של 325 מיליון דולר ● המטרה: להשקיע בכ-50 חברות בתחומים שבהם יש לישראל יתרון בולט ● "כשמסתכלים על ישראל מבחוץ, רואים תעשייה שלא עוצרת", אומר המייסד-שותף גיגי לוי-וייס, "יש כאן אנשים שממשיכים לעבוד, למצוא פתרונות ולבנות חברות גם כשהמציאות סביבם משתנה" ● ומה הוא חושב על הקריפטו?

חיים כץ / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

שר הבריאות כץ דורש שינויים בתקנון כללית: "ליקויים בממשל התאגידי"

אחרי תקופה של רגיעה במאבק בין משרד הבריאות לקופת חולים כללית, ולאחר חודשים בהם ניסה להרגיע את המתיחות בין הצדדים, חיים כץ מאמץ את עמדת מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב ודורש רפורמה מקיפה בממשל התאגידי של הקופה ● בין הדרישות: צמצום סמכויות הדירקטוריון והגבלת תפקיד היו"ר

מימין: פיליפ בואזיז, יו''ר וסמנכ''ל כספים; אלכס בואזיז, ממייסדי החברה / צילום: מתן אביב, DEEL

מרגל, תחקיר ומנכ"ל בן 30: המשפחה שמאחורי הסטארט־אפ המצליח

לאחרונה הודיעה דיל הישראלית־אמריקאית על גיוס 300 מיליון דולר והפכה לאחת מהחברות היקרות בשוק תשלומי השכר ● מאחורי ההצלחה עומדת אימפריה משפחתית עם עננה מעליה

אחרי הפסקת האש: ממה חוששים כעת הפלסטינים בעזה?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: העזתים חוששים שהפסקת האש עלולה לקרוס בכל רגע, נשיא ארה"ב מטיף "למזרח תיכון חדש" אבל מה הסיכויים שזה יקרה, והסיבה שישראל קיבלה את מעורבותה של טורקיה בתוכנית טראמפ ● כותרות העיתונים בעולם

דוד אמסלם ואביחי בוארון / צילום: נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת, מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ניסיון ניהולי בחוץ, זיקה פוליטית בפנים: השרים יאשרו הקלות דרמטיות על מינויים פוליטיים

עם פתיחת מושב החורף, ועדת השרים לחקיקה צפויה לאשר שתי הצעות חוק של ח"כים מהקואליציה, שירחיבו את סמכויות הממשלה במינוי בכירים ● מועמדים בעלי זיקה פוליטית שאינם עומדים בתנאי הסף יוכלו להתמנות לדירקטורים בחברות ממשלתיות ● בנוסף, יבוטל למעשה מנגנון הביקורת של ועדת גרוניס על מינוי ראשי מערכת הביטחון ונגיד בנק ישראל

אמבולנס של הצלב האדום ברצועת עזה

בישראל נערכים לקבל חלל חטוף מחמאס

למרות חילופי האש, הרג שני החיילים ואי-החזרת החלל החטוף שחמאס איתר - היערכות בישראל לפתיחת מעברי סיוע חדשים לעזה ● סגן נשיא ארה"ב, ג'יי.די ואנס: "לא קיימת כרגע תשתית ביטחונית שתבטיח את פירוק חמאס מנשקו" ● מקורות פלסטיניים לאל-ג'זירה: המגעים של המתווכות הצליחו להחזיר את המצב בעזה להסכם הפסקת האש שנכנסת לתוקף ● עדכונים שוטפים

הישראליות בוול סטריט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הישראלית שניסתה להיכנס לאחד הטרנדים הלוהטים בוול סטריט וצנחה מאז ב-50%

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסופ"ש ● זוז פאוור, שהודיעה בסוף יולי על הפיכתה לחברת אוצר המחזיקה בביטקוין, נפלה בכ-13% בשני ימי המסחר האחרונים, ובסך-הכול בכ-50% מאז המהלך ● החברה הביטחוניות נוקלאוס דיווחה שהיא יזמת של חברת SPAC חדשה ● וסיוה נחלשה מבלי שפרסמה דיווח מהותי

היצוא הביטחוני של ישראל לאסיה פסיפיק בירידה / צילום: חברת אקסטנד

סנקציה של המדינה המפתיעה: אלביט הפסידה מכרז תותחים גדול

בפיליפינים הסירו חברה ישראלית ממכרז ביטחוני, בעוד שבניו דלהי מגבירים את הרכש ● כך, אסיה־פסיפיק הפכה לאחד הגורמים העיקריים בתנודות הרכב היצוא הביטחוני הישראלי ● התקווה הגדולה המסתמנת של התעשיות הישראליות: תקציב הביטחון המתרחב של יפן

עוזי יצחקי / צילום: יוסי כהן

מנהל רשות המטרו התפטר אחרי חמישה חודשים בלבד

עוזי יצחקי התפטר באופן חריג חמישה חודשים בלבד לאחר מינויו לתפקיד ● פרויקט המטרו, שיישאר כעת ללא רגולטור, נמצא בימים אלה בצומת דרכים משמעותי: בחודש הבא אמורים להתפרסם מסמכי המיון המוקדם לחבילות הביצוע הראשונות של הפרויקט