על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● 24 מדינות הודיעו שלא ישלחו נשק לישראל. ההשפעה הייתה אפסית
● "אל תסתובבי בשכונה הזאת": המציאות המפחידה של יהודי ארה"ב
1למרות הפסקת האש, העזתים חוששים: "היא עלולה לקרוס בכל רגע"
הפסקת האש השברירית בין ישראל לחמאס כבר הספיקה להתערער השבוע. כעת, עזתים רבים חוששים שהמלחמה עלולה להתחדש שוב, "ונזכרים בתקוות לשלום שכבר התנפצו בעבר" - כך פורסם בגרדיאן הבריטי.
אסמעיל באבא עזתי מצפון הרצועה, בן 48 ואב לארבעה, "שנעקר מביתו 11 פעמים במהלך המלחמה בה, גם נאבק למצוא מזון הולם לילדיו".
כאשר הוכרזה בשבוע שעבר הפסקת האש, באבא חשב שזהו, סוף־סוף אפשר להירגע. "אולם השקט החולף נופץ בבוקר יום ראשון בגל תקיפות אוויריות ישראליות ברחבי הרצועה, לאחר שישראל טענה כי לוחמי חמאס תקפו את כוחותיה בדרום עזה", אמר באבא לגרדיאן.
לדבריו, "הרגשתי סוף־סוף את תחושת הביטחון המדומה שנאחזנו בה. בקושי התחלנו לנוע שוב בחופשיות בין האזורים, ועכשיו חזרנו לפחד ולזהירות".
כעת "תשעה ימים לתוך הפסקת האש, הולכת וגוברת בקרב פלסטינים בעזה הדאגה ששביתת הנשק השברירית עלולה לקרוס, והמלחמה תשוב במלוא עוצמתה. הם כבר היו במקום הזה; במרץ הסתיימה הפסקת אש לאחר שישראל חידשה את ההפצצות וסירבה לעבור לשלב השני של הפסקת אש שהיה מביא לסיום קבוע של המלחמה".
"אני חושש שהפסקת האש עלולה לקרוס בכל רגע, במיוחד עכשיו. מאז שהחלה הפסקת האש, לא עבר אפילו יום אחד בלי תקיפות או נפגעים. ובכל זאת, איננו יכולים לומר מילה", אמר באבא לגרדיאן.
הוא הוסיף: "אני מקווה שהפסקת האש תימשך, ושחיינו החברתיים, הכלכליים והפוליטיים ישתפרו, כדי שיום אחד נוכל לשוב למולדתנו. אני יודע שהצפון הפך לאזור אסון שאינו ראוי למגורים, ובכל זאת יש לנו את הרצון לבנות מחדש ולהתחיל שוב. זה יכול לקרות רק אם הפסקת האש תחזיק".
מתוך הגרדיאן, מאת סהאם טנטש וויליאם כריסטו. לקריאת הכתבה המלאה.
2"לישראל לא הייתה ברירה אלא לקבל את מעורבותה של טורקיה בתוכנית טראמפ"
טורקיה הבטיחה לעצמה "תפקיד בקו הראשון בעתיד עזה, כשהצטרפה כמדינה ערבה לתוכנית שלום ביוזמת ארה"ב עבור הרצועה". אנליסטים טוענים כי וושינגטון דחפה את ישראל לקבל את התפקיד הטורקי, "שבטח הייתה מתנגדת לו אחרת", פורסם במדיה ליין.
"יחסי ישראל-טורקיה היו רצופי מתחים בשנים האחרונות. המלחמה בעזה שהסתיימה אחרי שנתיים הוסיפה חיכוך לדינמיקה שכבר הייתה מתוחה, אף שהמדינות שמרו לאורך כל הדרך על יחסים דיפלומטיים. במהלך הלחימה בין ישראל לארגון הטרור חמאס, פעלו גורמים ישראליים לצמצם את מאמצי טורקיה להרחיב את תפקידה בתיווך להפסקת אש"', נכתב.
אולם כעת, במנוף לחץ של ארה"ב, "הנשיא הטורקי ארדואן חתם על הצהרה משותפת התומכת בסיום מלחמת ישראל-חמאס. אנקרה התחייבה לצעדים מעשיים בשלב שלאחר הלחימה: טורקיה מתכננת לשלוח צוות תגובה לאסונות לעזה כדי לסייע באיתור והשבת גופות בני הערובה הישראלים ולהסרת הריסות. עוד נקבע שתצטרף לכוח משימה רב־לאומי לפיקוח על הפסקת האש ולהכשרת כוחות הביטחון הפלסטיניים", נכתב.
למרות המתחים, ישראל קיבלה את המעורבות הטורקית. מיכאל הררי, לשעבר שגריר ישראל בקפריסין, אמר למדיה ליין כי "זה טוויסט מרתק ביחסים", והוסיף: "היריבות בין השתיים, שעברה גלגולים שונים, משתנה שוב, וטורקיה נכנסה דרך הדלת הראשית להיות מעורבת ישירות בסוגיה הפלסטינית".
הררי טוען כי "לישראל לא הייתה ברירה אלא להסכים להסכם הזה בשל לחץ אמריקאי. טראמפ רצה להגביר את הלחץ על חמאס, והיה צריך להוסיף שחקן כמו טורקיה, שיש לה מנוף על חמאס, להסכם".
אז מה סייע לארדואן להצליח להיות מעורב ביום שאחרי בעזה? "כימיה אישית בין הנשיא טראמפ לארדואן", נכתב. ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אמרה למדיה ליין כי "מה שקרה עכשיו הוא בשל לחץ אמריקאי על ישראל. זה לא מה שישראל רצתה".
לינדנשטראוס הוסיפה כי "טורקיה תומכת בחמאס ורוצה לראות את חמאס נשאר בשלטון בעזה אחרי הסוף. לכן אי־אפשר לראות בטורקיה שחקן קונסטרוקטיבי בהקשר הזה, ואם סבורים שחמאס הוא סכנה ליכולת להשיב את השקט ולבנות את עזה מחדש - הרי שטורקיה איננה גורם מועיל בהיבט הזה".
ישראל נשארת חשדנית מאוד בקשר למעורבותה של טורקיה. "ישראל רוצה לבסס מעורבות בדרום סוריה כדי להגן על ביטחונה וגם לשמור על המיעוט הדרוזי שם. טורקיה רואה בכך עניין לא לגיטימי", אמרה לינדנשטראוס.
לדבריה, יחסים קרובים עם ישראל הם אינטרס חשוב עבור אנקרה. "טורקיה מבינה שישראל היא שחקן חשוב במזרח התיכון, ואם היא רוצה לומר את דברה בסוגיה הפלסטינית - היא חייבת ערוץ תקשורת פתוח עם ישראל".
מתוך המדיה ליין, מאת קרן סיטון. לקריאת הכתבה המלאה.
3הניו יורקר: "מזרח תיכון חדש קל יותר להכריז מאשר להשיג"
"בעוד שהפסקת אש נכנסת לתוקף בין חורבות עזה, ביקור הנשיא בירושלים עסק יותר בפוליטיקה עסקית-עסקנית מאשר בשלום מחולל", נכתב בניו יורקר בכתבה שכותרתה "'מזרח תיכון חדש' קל יותר להכריז מאשר להשיג".
"קשה שלא לחוש הקלה עצומה שהמלחמה הארוכה והנוראה הזו אולי סוף-סוף מסתיימת; אך גם קשה להתעלם מכך שהחלטת הנשיא טראמפ להפעיל את חוש המינוף והערמומיות שלו כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו נבעה מעט מאוד מאסטרטגיה עקבית, אמפתיה או אמונה", נכתב
"כמו נשיאים רבים לפניו, גם הוא פייס את נטייתו של נתניהו לראות בתמיכה הצבאית והפוליטית האמריקאית דבר המובן מאליו. אך התקיפה בדוחא נגעה במשהו רגיש יותר מעיקרון: בשורה התחתונה. עסקי משפחת טראמפ מעורבים יותר ויותר עם הון קטארי ומפרצי". לכן, "טראמפ אילץ את נתניהו למסור לקטארים התנצלות כתובה".
כעת הנשיא טראמפ מטיף "למזרח תיכון חדש", אך יש להבין כי אמירתו אינה נובעת מדיפלומטיה אלא "מדיבורי נדל"ן". לכן "גם אם הנשיא מעלה על נס 'אנשים שסוגרים עסקאות' במקום דיפלומטים מעונבים, השגת שלום במזרח התיכון אינה דומה לפריקת נטל של קזינו כושל. הממשל לא יכול פשוט להכריז על סיום מה שהנשיא מכנה 'שלושת אלפים שנות' סכסוך ולהמשיך לפרויקט הפנימי שלו של ערעור שלטון החוק. ההיסטוריה מתנגדת לקיצור דרך", נכתב.
מתוך הניו יורקר, מאת דייוויד רמניק. לקריאת הכתבה המלאה.