ראש האופוזיציה יאיר לפיד. רשת איקס, 28.09.25 / צילום: כדיה לוי
הדלק התייקר ל־7.23 שקלים לליטר בנזין. לטענת ראש האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד, זו לא גזירת גורל: "כשעזבתי את לשכת ראש הממשלה, ליטר דלק עלה 6.85 שקלים", כתב ברשת איקס - והבטיח: "נחזור, נוריד את המחירים בחזרה".
● לא דולרים בכספת: איך באמת נראות יתרות המט"ח של בנק ישראל?
● במחיר של לפחות 2 מיליון שקל: זה הרכב החדש של שר הכלכלה
מבחינה טכנית, לפיד צודק. אלה אכן המספרים, ומחיר הדלק כיום גבוה ב־38 אגורות מזה שהיה בדצמבר 2022, כשלפיד סיים את תפקידו. אבל האם מדובר בהישג להתגאות בו? זו כבר שאלה יותר מורכבת.
מחיר הבנזין נקבע על־ידי המדינה, והוא משקלל ארבעה מרכיבים: מחיר הנפט בשער בתי הזיקוק (לפי ממוצע מחירי הבנזין בשער בתי הזיקוק באזור אגן הים התיכון); מס בלו; מע"מ; סל הוצאות השיווק של תחנות דלק; הוצאות דלף ותוסף (שמהוות אחוז די קטן מהמחיר).
אף שמחיר הנפט היום נמוך יותר משהיה בדצמבר 2022, הדלק בכל זאת יקר יותר. איך זה יכול להיות? על כך אחראים בעיקר הבלו והמע"מ - שביחד התייקרו ב־71 אגורות לליטר. במילים אחרות: מה שלא בשליטת הממשלה הוזל, ומה שכן בשליטתה התייקר. אבל למה בעצם המסים היו יותר זולים תחת הממשלה הקודמת?

נתחיל מהבלו. באפריל 2022, בתקופת ממשלת בנט־לפיד, שר האוצר דאז אביגדור ליברמן הודיע על הפחתה של הבלו ב־50 אגורות לליטר. מאז בוצעו הפחתות שונות בשיעורים משתנים, עד שבינואר 2024 הוחלט להפסיק להאריך את ההנחה.
אבל גם אם ההנחה על הבלו הוזילה את המחיר לצרכן, כבר בזמן אמת היא ספגה ביקורת מקצועית. זאת משום שהבלו נועד למסות השפעות חיצוניות שליליות של שימוש בדלקים, וכפי שאמרה לנו בזמנו רשות המסים, הוא "תורם לשיפור הקצאת המקורות והיעילות במשק, ותומך בעקרון 'המזהם משלם'. הכנסות הבלו מאפשרות… להפחית סוגי מס אחרים, ובכך להגדיל את היעילות במשק ולהקטין עיוותים".
ומה בנוגע למע"מ? בתחילת 2025 הוא עלה מ־17% ל־18%. אבל גם כאן ההקשר חשוב: במידה לא מבוטלת, ההעלאה "נכפתה" על הממשלה, בגלל צורכי המימון של עלויות המלחמה האדירות. בהעלאה צידדו גם גורמי מקצוע במשרד האוצר, והיא חלק מפתרון לצמצום הגירעון התקציבי.
מטעמו של ראש האופוזיציה יאיר לפיד לא נמסרה תגובה.
השורה התחתונה: הדלק התייקר בגלל העלאות מסים שביצעה הממשלה, אך הוזלת חלק מהמסים בממשלה הקודמת נתפסה כשנויה במחלוקת וספגה ביקורת מקצועית.
תחקיר: אורי רוזן