מחשבב העל במודיעין / צילום: גלעד ארצי
התחרות על הקמת חוות שרתים לעיבוד בינה מלאכותית מתחממת: היום (ב') השיקו מגה אור, בניהולו של צחי נחמיאס, ונביוס, בבעלותו של ארקדי וולוז', את חוות השרתים לעיבוד AI במודיעין.
זהו המתקן הגדול ביותר לחישוב בינה מלאכותית בישראל, אשר רבע ממנו יוקצה לרשות החדשנות לטובת הפעלת מחשב־העל הלאומי. המרכז - המספק עיבוד AI בהספק חשמל של 8 מגוואט, מכיל 4,000 מעבדים גרפיים של אנבידיה שעלותם כ־300 מיליון דולר, ועלות הקמתו מוערכת ב־80 מיליון דולר - איננו היחיד: בשבועות האחרונים, כחלק מהתחרות ההולכת וגוברת על מתן שירותי AI, השיקה גם SDS בבעלות יוסי שינפלד יחד עם חד־הקרן הישראלי וואסט דאטה חוות שרתים בבית־יהושע המאכלסת כעת כ־2,000 מעבדי "בלאקוול" (B200).
● בלעדי | החברה החדשה של אביגדור וילנץ מחליפה את אינטל שמתפנה מקיסריה
● מנכ"לית מהדור הישן מנהיגה את יריבתה העיקרית של אנבידיה
שלוש חוות בדרך
בתוך כך, התחרות על מתן שירותי עיבוד בינה מלאכותית למשרדי ממשלה, חברות פרטיות והמגזר הביטחוני בישראל מתרחבת בצעדי ענק, כשמגה אור מתכננת עוד הקמה של חוות שרתים הגדולה פי כמה מזו במודיעין ומתוכננת לפעול בהספק חשמלי של עד 220 מגוואט בתוך כעשור באתר בבית שמש, הממוקם על מגרש הסמוך למפעל המלט במקום.
החברה כבר מבצעת עבודות להכנת הקרקע באתר לבנייה של כעשירית מההיקף הפוטנציאלי של המרכז, כ־20 מגוואט בעלות של 200 מיליון דולר. חוות שרתים שכזו תוכל בשלב הראשון להכיל 20 אלף מעבדים גרפיים, פי חמישה מזו שמאכלסת כעת את החווה במודיעין, אם כי גם באתר במודיעין מתכוונת השוכרת, חברת נביוס, להכפיל את מספר המעבדים במקום ל־8,000 בהתאם לביקוש.
אם הביקוש לאתר בבית שמש יוכיח את עצמו, תוכל מגה אור להמשיך ולהשקיע במרכז עד מקסימום של 220 מגוואט בשנת 2035. המרכז עצמו גדול ממדים ועשוי להשתרע על פני 54 אלף מ"ר, ועלות הבנייה שלו צפויה לעלות על 2 מיליארד דולר בתקופה של עשור. בטווח הקרוב יותר בונה מגה אור שלוש חוות שרתים קטנות יותר: החווה במודיעין תורחב ב־7,000 מ"ר בהשקעה של 150 מיליון שקל, חווה חדשה תוקם בפארק יואב על פני שטח של 20 אלף מ"ר בהשקעה של 350 מיליון שקל, ובחיפה מתוכננת על פני שטח של 14 אלף מ"ר בעלות של כ־200 מיליון שקל.
באתר בבית שמש מגה אור בונה כעת גם תחנת משנה שתספק חשמל המבוסס על גז במתח גבוה בהיקף של 200 מגוואט לאזור. היא אף הודיעה בקיץ האחרון כי תקים יחד עם אשטרום ועם חברת מלט הר־טוב תחנת כוח בשם "שמשון" שתייצר חשמל בהספק של 830 מגוואט ותשלב מתקני אגירה כדי לסייע באספקת חשמל בשעות השיא. ההשקעה בתחנה תעמוד על כמיליארד דולר. היא מהווה חלק מהאסטרטגיה של החברה להקים תחנות כוח לצד חוות שרתים.
שתי השחקניות הגדולות בישראל בתחום חוות ה־AI בישראל, מגה אור ו־SDS, הגיעו לתחום אחרי שהתרחבו אליו מתחום המתקנים הלוגיסטיים. מגה אור נכנסה לתחום בשנה שעברה, בעוד ש־SDS היא מחלוצות חוות השרתים למחשוב ענן, והיא מאכלסת כבר כיום את פעילות מיקרוסופט וגוגל בישראל. ישראל, עם זאת, מפגרת אחרי העולם בקצב פריסת מעבדים גרפיים לעיבוד AI.
בעוד שרק הבוקר נחנך מחשב־העל הלאומי עם כ־1,000 מעבדים גרפיים בלבד, כאשר השאר, כ־3,000 מעבדים יושכרו באופן פרטי. מדובר באין וכאפס לעומת מדינות מובילות בעולם: בחודש שעבר הודיעה המתחרה הבריטית של נביוס, Nsacle, על תוכנית לפריסה של 300 אלף מעבדי אנבידיה לטווח הארוך, ועל בנייה של מחשב על בבריטניה. מוקדם יותר החודש, אישרה ארה"ב לאיחוד האמירויות לייבא 500 אלף מעבדי אנבידיה השנה.
מחסור בחשמל: אין יעדים ותמריצים
בישראל, נתקלים מתכנני חוות ה־AI במחסור בחשמל, וטוענים כי אין תכנון ממשלתי הלוקח בחשבון את צרכיהם וכי המדינה מעכבת רישוי מתקני אגירה שחיוניים להוזלת עלויות.
ח"כ אורית פרקש־הכהן, לשעבר יו"ר רשות החשמל, כיום יו"ר ועדת הבינה המלאכותית בכנסת טוענת כי "מערכות AI צורכות חשמל בהיקפים אדירים והמגמה רק גדלה. אלא שבעוד שמדינות כמו ארה"ב, סין ומדינות אירופה עסוקות בקידום תכניות להאצת התמיכה בהקמת תשתיות חשמל שיספקו את יעדי הממשלות בבניית חוות שרתים ותשתיות לבינה מלאכותית - ישראל משתרכת מאחור".
לדבריה, "אין יעד כמותי שאומץ לביצוע של כוח מחשוב ל־AI, ומכאן שאין גם יעדי אנרגיה שנגזרים מכך לטווח ארוך לקידום יעדים אלה. הכל מסתמך על בנייה קיימת של חוות ללא סימון יעד כמותי ומהותי רצוי לישראל כדי לבסס ולשקם את מעמדה בתחום. על הממשלה לקבוע הסדרים תומכים ומתמריצים גם בתחום האנרגיה - בין אם באמצעות הקלות בזמני חיבורים, הקצאות יעודיות, אגירה, תמריצים - לקידום התחום ולוודא שישראל פועלת להבטחת מקורות אנרגיה. משרד האוצר אומנם הוציא קול קורא ראשוני בנושא אבל חייבים להשלימו עם תכנית לביצוע ויעדים ברורים בדחיפות".