גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוח המבקר: גם רפורמת יבוא שלישית תוך ארבע שנים לא סייעה להורדת יוקר המחיה

לפי דוח מבקר המדינה, כל שלושת היסודות של ביטחון המזון בישראל לוקים בחוסרים חמורים: הייצור המקומי, היבוא ומחסני החירום ● זאת ועוד, רפורמות כמו "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", בעיקר בתחום המזון, לא הצליחו להביא יבואנים קטנים שיגבירו את התחרות ויורידו מחירים לצרכן הישראלי

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: ניב קנטור
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: ניב קנטור

במשרדי הממשלה נוהגים לדגול באיזון בין פתיחת היבוא לשם הקלה על יוקר המחיה לבין שמירה על מלאים להסתמכות עצמית בשעת חירום, אך לפי דוח מבקר המדינה האחרון, נרשם כישלון בשני הצירים הללו.

רפורמות היבוא - בעיקר בתחום המזון - לא הצליחו להביא יבואנים קטנים שיגבירו תחרות, ובמקביל, מערך ביטחון המזון של ישראל לוקה בחוסרים חמורים, המזון מאוחסן בתנאים גרועים, ולרשויות אין מספיק מידע אודותיו.

מבקר המדינה מצא - לא ניתן לסמוך על עסקאות הנדל"ן שמציגה רשות המסים
מבקר המדינה מזהיר: תשתיות התחבורה לא יספיקו בעתיד
המבחן הבא של שוק העבודה: לקלוט בחזרה את משרתי המילואים

"הורדת יוקר המחיה בישראל חיונית, ורפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' היא צעד בכיוון זה. על שרי הכלכלה והבריאות לתקן את הליקויים שבדוח לשם כך", כתב המבקר מתניהו אנגלמן. שר הכלכלה ניר ברקת השיב כי "הרפורמות שהשקנו כבר מוכיחות את עצמן בשטח".

איפה כן ירדו מחירים?

לפי דוח המבקר, היקף החשיפה ליבוא בישראל עומד על 26.9% מהתוצר - כמעט מחצית מהממוצע במדינות ה־OECD שעומד על 51.9%. רק רבע מהיבוא הוא של מוצרי צריכה, והשאר חומרי גלם, אנרגיה ומוצרי השקעה. התוצאה: שוק ריכוזי, שבו תחרות מחו"ל כמעט ואינה משפיעה על המחירים המקומיים.

ממשלות בהווה ובעבר הכירו בבעיה וקידמו רפורמות שנועדו להסיר חסמים ולעודד יבוא, אך רובן נתקלו בקשיים יישומיים.

לפי הדוח, שינויים ברפורמת "קסיס דה דיז'ון" מ־2022 "גרמו לבלבול בקרב סוכני המכס והיבואנים, ובמבחן התוצאה לא השיגו את מלוא פוטנציאל החיסכון ליבוא טובין לישראל בהפחתת האסדרה ולהפחתת יוקר המחיה. כך למשל, עלה קושי ליישם את מסלול ההצהרה במוצרי תינוקות וילדים, באופניים ובמוצרי פארם מסוימים בגלל דרישות ייחודיות לישראל".

רפורמת "לא עוצרים בנמל" מ־2024 אומנם חסכה עלויות מסוימות, אך יצרה חוסר בהירות רגולטורית. ולבסוף, הרפורמה הגדולה ביותר עד כה שנכנסה לתוקף ב־2025, "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", סבלה מחוסר במדיניות אכיפה ברורה. "נמצא כי ציבור היבואנים אינו מצוי בתהליכי היבוא, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה לא פרסם מסמך המפרט את מדיניות האכיפה שלו", נכתב. במשרד המבקר הסתייגו וציינו כי הבדיקה נעצרה באפריל, וייתכן כי מאז נרשם שיפור.

המבקר ממליץ לשר הכלכלה לבחון את יישום הרפורמות וליישב סתירות בין החוק הישראלי לבין הדרישות האירופיות, "תוך שימוש בסמכות השר להעברת חקיקת משנה" לפי הצורך.

ברקת מצידו טוען כי הרפורמות כבר מניבות תוצאות, אך בפועל, ההשפעה שלהן בינתיים לא דרמטית כפי שקיוו. "יש יותר תחרות, יותר יבואנים ומחירים שיורדים לצרכן הישראלי", אמר. "אנחנו עוקבים אחרי הנתונים בזמן אמת וממשיכים לעודד את היבואנים בהסברה ובהדרכה, כדי שכל משפחה בישראל תרגיש את ההקלה ביוקר המחיה".

במשרד הכלכלה מציינים עלייה ביבוא של אופניים, מכונות קפה ומקררים, לצד ירידות מחירים במכונות כביסה ושואבי אבק - אך חלק מהמוצרים הללו נמצאים בכלל תחת רפורמה מקבילה של משרד האנרגיה, שמייחס את ירידת המחירים במוצרי חשמל כמו מכונות כביסה ומקררים אליה.

למעשה, הפתיחה ליבוא השפיעה יותר על מוצרי החשמל, שבהם קיימת ממילא מגמת ירידת מחירים עולמית, ופחות על תחום המזון - שם החסמים מורכבים בהרבה.

הפריון החקלאי בירידה

נושא נוסף שהמבקר מתעכב עליו הוא "ביטחון המזון", שהפך לדגל המרכזי של משרד החקלאות - עד כדי הוספת המונח לשם המשרד. לפי הדוח, כל שלושת היסודות של ביטחון המזון בישראל לוקים בחסר: הייצור המקומי, היבוא ומחסני החירום.

ענף החקלאות המקומי מייצר פירות וירקות באופן נרחב (שם נמצאים חסמי היבוא העיקריים), אך קיימת תלות כמעט מוחלטת ביבוא של סוכר, דגים, דגנים, שמנים, קטניות ובשר מחו"ל. זאת ועוד, הפריון החקלאי בישראל נמצא במגמת ירידה בעשור האחרון - בניגוד כמעט לכל ענף כלכלי אחר.

כך, קשה להגיד שההגנה המוקפדת על יצרנים מקומיים בתחומים מסוימים מובילה לכושר ייצור עצמי משמעותי. בנוסף, משרד החקלאות לא בחן את רמת הריכוזיות ביבוא, כלומר את התלות במדינות מקור ספציפיות.

אך הקושי הגדול ביותר, לפי הדוח, מגיע היכן שאמור להיות קו ההגנה האחרון של ישראל בכל הנוגע לביטחון מזון: מחסני החירום. שם אמורים להימצא מוצרי יסוד כמו אורז, סוכר ומזון לתינוקות ועוד. בפועל, בשניים מתוך עשרת המוצרים נרשמו חוסרים משמעותיים בהתקשרויות עם ספקים, ובמוצר אחד קיים מחסור בפועל של 56%.

גם מחסני החיטה, שבאחריות משרד החקלאות, סובלים מליקויים חמורים: אין מידע על המלאי התפעולי של טחנות הקמח, שהם חלק ניכר מהעתודה בידי ישראל; במרבית האתרים החיטה נמצאה נגועה בחרקים, בעובש ובפסולת יונים; ב־11 מחסנים לא הייתה כלל חיטה, וחמישה מהם הכילו חיטה בכמות בלתי מספקת.

"למעט אתר אחד שבו צוינו לטובה רמת הניקיון הגבוהה וטיפולי ההדברה שמתבצעים כנדרש, בכל יתר האתרים שבהם נערכו ביקורות - מאוחסנת חיטה שלא עמדה בתנאים הנדרשים. בין היתר היה חלק מן החיטה נגוע בחרקים, בעש ובפסולת יונים; חלקה הוחזק בטמפרטורה חמה ולפיכך נמצא כ'מעופש'; וחלקה היה נגוע באבק", כתב המבקר.

המבקר מצא כי בשלושה רכיבים של מספוא לבעלי חיים קיים מחסור של 50%, ובאחד מהם אין מלאי חירום כלל. מאז מלחמת "חרבות ברזל" נדרשת רמת מלאי גבוהה אף יותר, מה שרק הגדיל את הפערים בין הרצוי למצוי.

משרד החקלאות: קידמנו שינוי היסטורי

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה כי "הבטחת ביטחון המזון של מדינת ישראל בעיתות חירום מצוי בליבת העשייה של המשרד ומהווה עוגן אסטרטגי בפעולתו, מתוך הבנה כי הבטחת אספקת מזון סדירה ורציפה בשגרה ובחירום מהווה מטרה לאומית עליונה, וזאת לאחר שנים שנושא זה הוזנח באופן משמעותי כתוצאה מחילופי ממשלות ואי־גיבוש מדיניות אשר פועלת בראש ובראשונה לעמוד ביעדים העומדים בבסיסו של הדוח האמור.

"בתוך כך, המשרד קידם שינוי היסטורי בזהותו ותפקידו. כחלק ממהלך זה, גיבש המשרד את התוכנית הלאומית לביטחון מזון למדינת ישראל, המבוססת על תפיסה אסטרטגית ארוכת־טווח. התוכנית שמה לה למטרה להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומית ואספקת מזון סדירה של מזון בריא ובר־השגה לטווח הבינוני והארוך, בכמות, איכות, מגוון ונגישות פיזית וכלכלית שיאפשרו אורח חיים בריא לכלל האוכלוסייה בישראל, תוך קידום חקלאות, תעשיות מזון מקומיות ומערכות מזון מקיימות ומותאמות אקלים. התוכנית המלאה גובשה בשיתוף־פעולה חוצה־ממשלה, ארגונים, עמותות ובעלי עניין, ופורסמה להערות הציבור לא מכבר. בשלב הבא תובא לאישור הממשלה.

"מעבר לתוכנית לביטחון מזון וכחלק מחיזוק הייצור המקומי, קידם המשרד תוכנית אסטרטגית להגדלת התוצרת החקלאית הצמחית בישראל ב-33% עד לשנת 2035, במטרה להבטיח אספקת מזון סדירה עבור אזרחי מדינת ישראל ולצמצם את התלות ביבוא, כחלק מביטחון המזון הלאומי.

"לעניין מלאי החירום, במהלך השנה האחרונה, ולפני פרוץ המלחמה, ביצע המשרד עבודת מטה יסודית ומעמיקה מול כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, תוך התמקדות בהיבטים התקציביים של ניהול מלאי החירום. במסגרת עבודת המטה, נקט המשרד שורה של צעדים יזומים ונרחבים לצמצום המחסור במספוא, והתריע במספר רב של מקרים על חשש ממשי לפגיעה ברציפות אספקת המזון ובביטחון המזון של אזרחי ישראל, בשל פערים מתמשכים בין הכמויות הנדרשות של חיטה ומספוא לבין הכמויות המוחזקות בפועל. בנוסף בזמן המלחמה רשות החירום הלאומית עדכנה את תרחיש הייחוס למלאי החירום, וכתוצאה מכך נדרשה הגדלה של כמויות המספוא לצורך עמידה מלאה בדרישות תרחיש הייחוס המעודכן. בנובמבר 2024 פירסם המשרד מכרז חדש להשלמת המלאי הקיים.

"בנוסף, המשרד יזם חקיקה שמטילה חובת דיווח על יבואנים בנוגע לאחזקת מלאי גרעיני חיטה ומספוא, גם אם אינם חלק מהסכמים ממשלתיים, לטובת קבלת מידע, ניטור איכותי, ייעול תהליכים ותכנון אסטרטגי של מלאי החירום הלאומי. כמו כן, פעל המשרד להבטחת עמידה בדרישות המלאי והטיל קנסות על מחזיקים שלא עמדו בכמויות הנדרשות.

"פיקוח סדיר מתבצע אחת לחודש בכלל מחסני החירום, לרבות בדיקת כמות ואיכות גרעיני החיטה המאוחסנים. אתרי אחסון מלאי החירום הם ברמת ניקיון גבוהה ואחסון תקני העומד בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים.

"בכל הנוגע לנגיעות חרקים, דווחו מקרים בודדים, אך מדובר ברמות מזעריות שאינן מסכנות את איכות גרעיני החיטה. תופעות אללה נמצאות בטווח המצופה בסביבת אחסון טבעית וניתנות לטיפול שגרתי באמצעות פעולות הדברה מקצועיות".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

הרשות לאיסור הלבנת הון מזהירה: אלה הדגלים האדומים לזיהוי הונאות קריפטו

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מפרסמת מסמך מקיף המתריע מפני התרחבות ההונאות, מתקפות הכופרה ומימון טרור דרך נכסים וירטואליים ● המסמך מופץ על רקע שנת שיא בהיקף הפעילות הפלילית ומפרט אינדיקציות לזיהוי פעילות חשודה בזירות מסחר, ארנקים וכספומטים לקריפטו

טדי וארדי, שותף בקרן אינסייט פרטנרס / צילום: אינסייט פרטנרס

המשקיע שמאחורי האקזיט הענק חושף את נוסחת ההצלחה, ויש לו גם אזהרה לתעשיית הסייבר

טדי וארדי מאינסייט מתייחס לאקזיט הענק של ארמיס הישראלית ומספר על הפוטנציאל שזיהה בחברה ● בראיון לגלובס הוא מנתח את מלכודת הסייבר המקומי, ומזהיר: הפער בין סטארט־אפ לחברה גלובלית עובר דרך הדמיון והיכולת לבנות הנהלה בארה"ב

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

הרכישה הגדולה בתולדות אנבידיה: תשלם 20 מיליארד דולר עבור סטארט־אפ AI

אנבידיה רוכשת את הסטארט־אפ גרוק בעסקת מזומן של כ־20 מיליארד דולר - כך דווח ב־CNBC ● מדובר ברכישה הגדולה בתולדות החברה ובהימור על שבבי היסק לבינה מלאכותית ● גרוק, שנוסדה ב־2016 כדי להתחרות באנבידיה עצמה, גייסה רק לפני מספר חודשים לפי שווי של כ־7 מיליארד דולר "בלבד"

המשפחות השכולות מפנות את גבן לשר שקלי / צילום: מועצת אוקטובר

"ועדת טיוח": התגובות הקשות לוועדת החקירה הפוליטית

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את ההצעה להקים ועדת חקירה פוליטית לאירועי ה-7 באוקטובר ● קצין נפצע מפיצוץ מטען ברפיח, ובלשכת רה"מ זעמו: "חמאס ממשיך להפר את הפסקת האש, ישראל תפעל בהתאם" ● פלדשטיין העיד: עובד לשכת רה"מ נכח בפגישתי עם ברוורמן בקריה ● סגנו של ראש השב"כ דוד זיני פורש מתפקידו בעקבות משבר אמון בין השניים ● עדכונים שוטפים

נשיא טורקיה ארדואן עם דגם של נושאת המטוסים / צילום: Reuters, Murad Sezer

הפרויקט הצבאי הבא של ארדואן: הקמת נושאת מטוסים באורך 300 מטרים

אחרי ההצלחה בעולם המל"טים, נשיא טורקיה ארדואן מכוון לליגת העל, עם הכרזה על נושאת מטוסים מהגדולות ביותר בנאט"ו ● בעוד שישראל שומרת על עליונות טכנולוגית במטוסים, אנקרה מצמצמת פערים בטבלאות היצוא הביטחוני העולמיות ומתבססת כמעצמת מספנות

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט / צילום: מרי רון

"למי שמאמין במשק הישראלי": הבכיר שממליץ על הסקטור שטס ב-140% בשנתיים

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט, מאמין בבורסה בת"א, גם אחרי תשואה של 100% בשנתיים ● הוא מעריך כי מבין שני הסקטורים המצטיינים של השנה יש הזדמנות רק בבנקים ● ממליץ על מניות אנרגיה: "לא יודע אם ג'מיני ינצח את ChatGPT, אבל שניהם יצטרכו חשמל" ● ולמה כדאי להתרחק ממדד הביטוח?

מרכז שיטור קהילתי חיפה / צילום: בר - אל

מאות שקלים בשנה: המס העירוני החדש שישלמו תושבי חיפה

לראשונה יתווסף לחשבונות הארנונה בחיפה "היטל שמירה", שנועד למימון כוח שיטור עירוני חדש ● התעריף עומד על 2.32 שקל למ"ר, בדומה למקובל ברשויות נוספות כמו תל אביב ורעננה, לצד התייקרות הארנונה הכללית ב־1.626%

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

לקראת שביתה של עובדי צים? הוועד הכריז על סכסוך עבודה ודורש לעצור את מכירת החברה לידיים זרות

על רקע המהלכים למכירת החברה, הודיע ועד עובדי צים על סכסוך עבודה ● בין השאר מעלה הוועד את נושא הרציפות של אספקה ימית לישראל בשעת חירום ● יו"ר ועד עובדי צים: "זהו תחילתו של מאבק, ונחריף את הצעדים ככל שיידרש"

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

ישראל בוחנת מסלול חדש: יצוא גז טבעי דרך קפריסין

הפסגה המשולשת בין ישראל ליוון וקפריסין שהתקיימה השבוע הולידה תוכנית לפרויקט תשתיתי דרמטי ● על הפרק: הזרמת גז מלוויתן ותמר לקפריסין, למורת רוחה של טורקיה

יובל לנדסברג / צילום: מורג ביטן

מנכ"ל סנו פורש אחרי 15 שנה. זו הסיבה, וזה המחליף שלו

יובל לנדסברג, מנכ"ל חברת סנו ובנו של בעל השליטה, פורש מהתפקיד ויעבור לכהן כמשנה למנכ"ל כדי להתמקד ב"פיתוח עסקי וכניסה לתחומי פעילות חדשים" ● במקומו ימונה למנכ"ל סגנו, לירן נסימי

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הדולר ב-3.18 שקלים ובשפל של קרוב ל-4 שנים. אלו הסיבות

השקל ממשיך את מגמת ההתחזקות שלו מול הדולר שנחלש כבר שלושה רצופים בעולם ● הסיבות: העליות בוול סטריט, מכירת גז למצרים ועסקות נשק גדולות ● מיטב: "מעבר לירידות בשוקי המניות בעולם הוא האיום העיקרי על התחזקות השקל" ● הדולר בדרך לשנתו החלשה ביותר זה שמונה שנים ● ומה צפוי בעוד חצי שנה?

וול סטריט / צילום: Shutterstock, orhan akkurt

נעילה חיובית בוול סטריט; S&P 500 שבר שיא בפעם ה-39 השנה

S&P 500 עלה ב-0.3%, ונאסד"ק הוסיף ● מניית נייקי קפצה לאחר שמנכ"ל אפל רכש מניות בחברה ● הדולר בדרך לשנתו החלשה ביותר זה 8 שנים ● בארה"ב נרשמה הצמיחה הגבוהה ביותר זה שנתיים, ובבלומברג צופים ביצועי יתר של מניות ערך ב-2026 • לא רק הזהב - גם הנחושת בשיא ● ערב חג המולד, המסחר באירופה ובוול סטריט ננעל מוקדם

שנת השיא בהנפקות / צילום: Shutterstock

חברות הנדל"ן נוהרות לבורסה. מה צפוי בשנה החדשה?

הריבית הגבוהה והמשבר שעובר על שוק הנדל"ן הביאו בשנה החולפת 23 חברות לגייס כסף בבורסת תל אביב ● אילו חברות נכנסו, למה דווקא עכשיו, והאם הגל צפוי להמשיך גם ב־2026?

מזג אויר חורפי ברד ירושלים / צילום: איל יצהר

האם השיא של השפעת כבר מאחורינו ולמה כדאי להתחסן?

משרד הבריאות מרחיב היערכות ורוכש מאות אלפי חיסונים על רקע גל שפעת שהגיע מוקדם מהרגיל ● באיזה זן אנחנו חולים השנה, האם החיסונים פחות יעילים ומה עם הקורונה? גלובס עושה סדר

מימין: גלעד יעבץ, מייסדי פאגאיה: אביטל פרדו, יהב יולזרי וגל קרובינר, ראסל אלוואנגר / צילום: ענבל מרמרי, טל שחר, רועי פרי

רוב המניות הישראליות בוול סטריט סוגרות שנה שלילית, אבל היו כמה שזהרו

לצד מספר מניות שהניבו תשואה תלת-ספרתית, בהן גם אלביט וג'יי פרוג, רוב המניות הישראליות בוול סטריט לא הצליחו להכות את תשואת המדדים, ויותר ממחציתן אף הסבו הפסדים למשקיעים ● בין המניות שאיבדו בשנה האחרונה 90% ויותר מערכן נמנות אאוטבריין, רי וגאוזי

קמפיין פייבר / צילום: צילום מסך מיוטיוב

הזוכים הגדולים בתחרות הפרסום גרנות - והזוכה האמיתית: הבינה המלאכותית

בין הזוכים הגדולים בתחרות הקריאייטיב העצמאית גרנות, שהתקיימה היום, נמנים פרסומת ה-AI של פייבר, סרטון הפסולת של עיריית תל אביב וקמפיין "אחת מתשע" בהשראת אמריקן איגל וסידני סוויני ● ומי עוד בזוכים?

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח ביציבות לאחר שאתמול ננעל בשיאים נוספים ● השקל ממשיך להתחזק מול הדולר, 3.18 שקלים ● בוול סטריט "ראלי סנטה קלאוס" החל, נייקי זינקה ב-5% ● אנבידיה ועוד חמש: בנק אוף אמריקה מסמן את המניות שצפויות להוביל את שוק השבבים שיגיע לטריליון דולר ב-2026 ● בוול סטריט וברוב הבורסות בעולם לא יתקיים היום מסחר לרגל חג המולד ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

אילוסטרציה: איל יצהר

פסק דין: האם ניתן לחייב את הסבים ואת הדודים לשמור על קשר עם הילדה?

סיפור יוצא דופן הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, כאשר אם לילדה בת 11 הגישה תביעה לאכוף על משפחת האב לקיים קשרים אישיים עם בתה, מאחר שהם מסרבים לעשות כן ● מה נפסק?

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מכונת המימושים של קרן פימי: 7 חברות שהניבו 2.6 מיליארד שקל בשנה

קרן פימי רכבה על הגאות בבורסה המקומית וביצעה מימושים בשבע חברות ציבוריות שבשליטתה, שרובן פועלות בסקטור הביטחוני ● רוב המימושים הוכרו כרווח, ובשוק מעריכים: "אם הבורסה תמשיך לעלות, פימי תממש באופן דומה גם בשנה הבאה ותנפיק לפחות 2 חברות"

גמל להשקעה או פוליסות חיסכון? / צילום: Shutterstock

פוליסות חיסכון מול גמל להשקעה: מה ההבדלים, איפה מרוויחים יותר, ומי המנהלים המובילים בתשואות

לקופות הגמל להשקעה יש יתרונות ברורים על פני פוליסות חיסכון, ובכל זאת הן מנהלות חצי מכמות הכסף ● אחת הסיבות: חברות הביטוח מתרכזות בפוליסות החיסכון, הרווחיות יותר מבחינתן ● מובילי התשואות בפוליסות החיסכון - איילון השנה ומיטב ב-3 שנים. בגמל להשקעה: הראל, מנורה וכלל ● וכיצד קורה שהראל ראשונה בתשואות במוצר אחד אך בתחתית באחר?