גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוח המבקר: גם רפורמת יבוא שלישית תוך ארבע שנים לא סייעה להורדת יוקר המחיה

לפי דוח מבקר המדינה, כל שלושת היסודות של ביטחון המזון בישראל לוקים בחוסרים חמורים: הייצור המקומי, היבוא ומחסני החירום ● זאת ועוד, רפורמות כמו "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", בעיקר בתחום המזון, לא הצליחו להביא יבואנים קטנים שיגבירו את התחרות ויורידו מחירים לצרכן הישראלי

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: ניב קנטור
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: ניב קנטור

במשרדי הממשלה נוהגים לדגול באיזון בין פתיחת היבוא לשם הקלה על יוקר המחיה לבין שמירה על מלאים להסתמכות עצמית בשעת חירום, אך לפי דוח מבקר המדינה האחרון, נרשם כישלון בשני הצירים הללו.

רפורמות היבוא - בעיקר בתחום המזון - לא הצליחו להביא יבואנים קטנים שיגבירו תחרות, ובמקביל, מערך ביטחון המזון של ישראל לוקה בחוסרים חמורים, המזון מאוחסן בתנאים גרועים, ולרשויות אין מספיק מידע אודותיו.

מבקר המדינה מצא - לא ניתן לסמוך על עסקאות הנדל"ן שמציגה רשות המסים
מבקר המדינה מזהיר: תשתיות התחבורה לא יספיקו בעתיד
המבחן הבא של שוק העבודה: לקלוט בחזרה את משרתי המילואים

"הורדת יוקר המחיה בישראל חיונית, ורפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' היא צעד בכיוון זה. על שרי הכלכלה והבריאות לתקן את הליקויים שבדוח לשם כך", כתב המבקר מתניהו אנגלמן. שר הכלכלה ניר ברקת השיב כי "הרפורמות שהשקנו כבר מוכיחות את עצמן בשטח".

איפה כן ירדו מחירים?

לפי דוח המבקר, היקף החשיפה ליבוא בישראל עומד על 26.9% מהתוצר - כמעט מחצית מהממוצע במדינות ה־OECD שעומד על 51.9%. רק רבע מהיבוא הוא של מוצרי צריכה, והשאר חומרי גלם, אנרגיה ומוצרי השקעה. התוצאה: שוק ריכוזי, שבו תחרות מחו"ל כמעט ואינה משפיעה על המחירים המקומיים.

ממשלות בהווה ובעבר הכירו בבעיה וקידמו רפורמות שנועדו להסיר חסמים ולעודד יבוא, אך רובן נתקלו בקשיים יישומיים.

לפי הדוח, שינויים ברפורמת "קסיס דה דיז'ון" מ־2022 "גרמו לבלבול בקרב סוכני המכס והיבואנים, ובמבחן התוצאה לא השיגו את מלוא פוטנציאל החיסכון ליבוא טובין לישראל בהפחתת האסדרה ולהפחתת יוקר המחיה. כך למשל, עלה קושי ליישם את מסלול ההצהרה במוצרי תינוקות וילדים, באופניים ובמוצרי פארם מסוימים בגלל דרישות ייחודיות לישראל".

רפורמת "לא עוצרים בנמל" מ־2024 אומנם חסכה עלויות מסוימות, אך יצרה חוסר בהירות רגולטורית. ולבסוף, הרפורמה הגדולה ביותר עד כה שנכנסה לתוקף ב־2025, "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", סבלה מחוסר במדיניות אכיפה ברורה. "נמצא כי ציבור היבואנים אינו מצוי בתהליכי היבוא, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה לא פרסם מסמך המפרט את מדיניות האכיפה שלו", נכתב. במשרד המבקר הסתייגו וציינו כי הבדיקה נעצרה באפריל, וייתכן כי מאז נרשם שיפור.

המבקר ממליץ לשר הכלכלה לבחון את יישום הרפורמות וליישב סתירות בין החוק הישראלי לבין הדרישות האירופיות, "תוך שימוש בסמכות השר להעברת חקיקת משנה" לפי הצורך.

ברקת מצידו טוען כי הרפורמות כבר מניבות תוצאות, אך בפועל, ההשפעה שלהן בינתיים לא דרמטית כפי שקיוו. "יש יותר תחרות, יותר יבואנים ומחירים שיורדים לצרכן הישראלי", אמר. "אנחנו עוקבים אחרי הנתונים בזמן אמת וממשיכים לעודד את היבואנים בהסברה ובהדרכה, כדי שכל משפחה בישראל תרגיש את ההקלה ביוקר המחיה".

במשרד הכלכלה מציינים עלייה ביבוא של אופניים, מכונות קפה ומקררים, לצד ירידות מחירים במכונות כביסה ושואבי אבק - אך חלק מהמוצרים הללו נמצאים בכלל תחת רפורמה מקבילה של משרד האנרגיה, שמייחס את ירידת המחירים במוצרי חשמל כמו מכונות כביסה ומקררים אליה.

למעשה, הפתיחה ליבוא השפיעה יותר על מוצרי החשמל, שבהם קיימת ממילא מגמת ירידת מחירים עולמית, ופחות על תחום המזון - שם החסמים מורכבים בהרבה.

הפריון החקלאי בירידה

נושא נוסף שהמבקר מתעכב עליו הוא "ביטחון המזון", שהפך לדגל המרכזי של משרד החקלאות - עד כדי הוספת המונח לשם המשרד. לפי הדוח, כל שלושת היסודות של ביטחון המזון בישראל לוקים בחסר: הייצור המקומי, היבוא ומחסני החירום.

ענף החקלאות המקומי מייצר פירות וירקות באופן נרחב (שם נמצאים חסמי היבוא העיקריים), אך קיימת תלות כמעט מוחלטת ביבוא של סוכר, דגים, דגנים, שמנים, קטניות ובשר מחו"ל. זאת ועוד, הפריון החקלאי בישראל נמצא במגמת ירידה בעשור האחרון - בניגוד כמעט לכל ענף כלכלי אחר.

כך, קשה להגיד שההגנה המוקפדת על יצרנים מקומיים בתחומים מסוימים מובילה לכושר ייצור עצמי משמעותי. בנוסף, משרד החקלאות לא בחן את רמת הריכוזיות ביבוא, כלומר את התלות במדינות מקור ספציפיות.

אך הקושי הגדול ביותר, לפי הדוח, מגיע היכן שאמור להיות קו ההגנה האחרון של ישראל בכל הנוגע לביטחון מזון: מחסני החירום. שם אמורים להימצא מוצרי יסוד כמו אורז, סוכר ומזון לתינוקות ועוד. בפועל, בשניים מתוך עשרת המוצרים נרשמו חוסרים משמעותיים בהתקשרויות עם ספקים, ובמוצר אחד קיים מחסור בפועל של 56%.

גם מחסני החיטה, שבאחריות משרד החקלאות, סובלים מליקויים חמורים: אין מידע על המלאי התפעולי של טחנות הקמח, שהם חלק ניכר מהעתודה בידי ישראל; במרבית האתרים החיטה נמצאה נגועה בחרקים, בעובש ובפסולת יונים; ב־11 מחסנים לא הייתה כלל חיטה, וחמישה מהם הכילו חיטה בכמות בלתי מספקת.

"למעט אתר אחד שבו צוינו לטובה רמת הניקיון הגבוהה וטיפולי ההדברה שמתבצעים כנדרש, בכל יתר האתרים שבהם נערכו ביקורות - מאוחסנת חיטה שלא עמדה בתנאים הנדרשים. בין היתר היה חלק מן החיטה נגוע בחרקים, בעש ובפסולת יונים; חלקה הוחזק בטמפרטורה חמה ולפיכך נמצא כ'מעופש'; וחלקה היה נגוע באבק", כתב המבקר.

המבקר מצא כי בשלושה רכיבים של מספוא לבעלי חיים קיים מחסור של 50%, ובאחד מהם אין מלאי חירום כלל. מאז מלחמת "חרבות ברזל" נדרשת רמת מלאי גבוהה אף יותר, מה שרק הגדיל את הפערים בין הרצוי למצוי.

משרד החקלאות: קידמנו שינוי היסטורי

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה כי "הבטחת ביטחון המזון של מדינת ישראל בעיתות חירום מצוי בליבת העשייה של המשרד ומהווה עוגן אסטרטגי בפעולתו, מתוך הבנה כי הבטחת אספקת מזון סדירה ורציפה בשגרה ובחירום מהווה מטרה לאומית עליונה, וזאת לאחר שנים שנושא זה הוזנח באופן משמעותי כתוצאה מחילופי ממשלות ואי־גיבוש מדיניות אשר פועלת בראש ובראשונה לעמוד ביעדים העומדים בבסיסו של הדוח האמור.

"בתוך כך, המשרד קידם שינוי היסטורי בזהותו ותפקידו. כחלק ממהלך זה, גיבש המשרד את התוכנית הלאומית לביטחון מזון למדינת ישראל, המבוססת על תפיסה אסטרטגית ארוכת־טווח. התוכנית שמה לה למטרה להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומית ואספקת מזון סדירה של מזון בריא ובר־השגה לטווח הבינוני והארוך, בכמות, איכות, מגוון ונגישות פיזית וכלכלית שיאפשרו אורח חיים בריא לכלל האוכלוסייה בישראל, תוך קידום חקלאות, תעשיות מזון מקומיות ומערכות מזון מקיימות ומותאמות אקלים. התוכנית המלאה גובשה בשיתוף־פעולה חוצה־ממשלה, ארגונים, עמותות ובעלי עניין, ופורסמה להערות הציבור לא מכבר. בשלב הבא תובא לאישור הממשלה.

"מעבר לתוכנית לביטחון מזון וכחלק מחיזוק הייצור המקומי, קידם המשרד תוכנית אסטרטגית להגדלת התוצרת החקלאית הצמחית בישראל ב-33% עד לשנת 2035, במטרה להבטיח אספקת מזון סדירה עבור אזרחי מדינת ישראל ולצמצם את התלות ביבוא, כחלק מביטחון המזון הלאומי.

"לעניין מלאי החירום, במהלך השנה האחרונה, ולפני פרוץ המלחמה, ביצע המשרד עבודת מטה יסודית ומעמיקה מול כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, תוך התמקדות בהיבטים התקציביים של ניהול מלאי החירום. במסגרת עבודת המטה, נקט המשרד שורה של צעדים יזומים ונרחבים לצמצום המחסור במספוא, והתריע במספר רב של מקרים על חשש ממשי לפגיעה ברציפות אספקת המזון ובביטחון המזון של אזרחי ישראל, בשל פערים מתמשכים בין הכמויות הנדרשות של חיטה ומספוא לבין הכמויות המוחזקות בפועל. בנוסף בזמן המלחמה רשות החירום הלאומית עדכנה את תרחיש הייחוס למלאי החירום, וכתוצאה מכך נדרשה הגדלה של כמויות המספוא לצורך עמידה מלאה בדרישות תרחיש הייחוס המעודכן. בנובמבר 2024 פירסם המשרד מכרז חדש להשלמת המלאי הקיים.

"בנוסף, המשרד יזם חקיקה שמטילה חובת דיווח על יבואנים בנוגע לאחזקת מלאי גרעיני חיטה ומספוא, גם אם אינם חלק מהסכמים ממשלתיים, לטובת קבלת מידע, ניטור איכותי, ייעול תהליכים ותכנון אסטרטגי של מלאי החירום הלאומי. כמו כן, פעל המשרד להבטחת עמידה בדרישות המלאי והטיל קנסות על מחזיקים שלא עמדו בכמויות הנדרשות.

"פיקוח סדיר מתבצע אחת לחודש בכלל מחסני החירום, לרבות בדיקת כמות ואיכות גרעיני החיטה המאוחסנים. אתרי אחסון מלאי החירום הם ברמת ניקיון גבוהה ואחסון תקני העומד בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים.

"בכל הנוגע לנגיעות חרקים, דווחו מקרים בודדים, אך מדובר ברמות מזעריות שאינן מסכנות את איכות גרעיני החיטה. תופעות אללה נמצאות בטווח המצופה בסביבת אחסון טבעית וניתנות לטיפול שגרתי באמצעות פעולות הדברה מקצועיות".

עוד כתבות

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"יש התקדמות עם איראן, בשבועיים הקרובים יחזרו עם הצעות"

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

הסנקציה החדשה של ארדואן: חוסם פטור ממכס על סחורות לישראל דרך אירופה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב