איך לשלם פחות מס שבח בעקבות הלכת השיתוף? / צילום: Shutterstock
הכותב הוא יוצא רשות המסים ועוסק במיסוי מקרקעין
חזקת השיתוף או "הלכת השיתוף" היא יציר הפסיקה של שנות ה־60, אשר קובעת כי בני זוג אשר חיים יחד ומנהלים משק בית משותף - חזקה שהרכוש שצברו יחד בעבודה, בירושה או במתנה שייך לשניהם בחלקים שווים, אלא אם הוכח שהייתה כוונה אחרת.
● רשות המסים ניצחה את דניאלה וייס: כמה מס היא תשלם על השכרת 12 דירות וחנויות?
● שמחון הציע ונתניהו ביקש לקדם: מס על הבנקים שנועד לסבסד משכנתא
ב־1.1.1974 נחקק חוק יחסי ממון אשר נועד להסדיר את מערכת יחסי הממון בין בני זוג. לעומת חזקת השיתוף, החוק קובע כי נכסים שהיו לבן הזוג ערב הנישואים, או שהגיעו לאחד מבני הזוג בירושה או במתנה במהלך חיי הנישואים, שייכים רק לו בעת פקיעת הנישואים. החוק חל אך ורק ביחס לבני זוג אשר נישאו לאחר 1.1.1974.
לאחרונה ניתן בבית המשפט העליון פסק הדין בעניין זה.
האם הייתה כוונת שיתוף?
עובדות המקרה: בני הזוג נישאו ב־1996 ונפרדו כעבור 23 שנים. מספר שבועות לפני הנישואים ניתנו לאישה במתנה חלקות קרקע בנס ציונה, והן נרשמו על שמה. בהמשך השנים שונה יעודן של החלקות למגורים.
ב־2002 חתמה האישה על עסקת קומבינציה מכוחה קיבלה שבע דירות. לימים מכרה האישה שתי דירות, וכספי התמורה נכנסו לחשבון המשותף לה ולבעלה. חמש הדירות האחרות הושכרו.
בעת הפרידה טען האיש למחצית מחמש הדירות בטענה לכוונת שיתוף. לחלופין תבע האיש מחצית מהשבחת הקרקע כנכס בר איזון.
ההחלטה: על אף הוראות חוק יחסי ממון, בית המשפט העליון קבע כי השיתוף חל על מלוא הדירות, לרבות מרכיב הקרקע, וכל זאת לאור התנהגות בני הזוג לאורך השנים.
בית המשפט קבע כי אם ניתן להסיק מהתנהגות הצדדים על הסכמה בפועל לשתף בנכס - די בכך כדי שהשיתוף בנכס השייך לאחד מבני הזוג יצא אל הפועל, ולא רק בדירת המגורים שבה חיים בני הזוג אלא ביחס לכל נכס.
המשמעות: הוראות חוק יחסי ממון הן דיספוזיטיביות, כלומר ניתנות לסתירה באמצעות הסכם ממון בכתב אשר קובע אחרת מן הקבוע בחוק יחסי ממון.
בפסק הדין יש חידוש: הסתירה של הוראות החוק יכולה להיות גם בדרך של התנהגות הצדדים, ולאו דווקא באמצעות הסכם ממון. כלומר, הצדדים יכולים לגבש בהתנהגותם הסכמה לשיתוף. מטבען של מערכות יחסים של בני זוג נשוי, הסכמה זו בין בני הזוג לא תמיד תקבל ביטוי מפורש ובכתב.
הדבר השני שבו חידש בית המשפט הוא שהסתירה והטענה לשיתוף ספציפי אינה שמורה רק לדירת המגורים שבה מתגוררים בני הזוג כפי שהיה עד כה, אלא היא יפה ואפשרית לכלל הנכסים אשר בבעלות הצד השני.
השלכות על מקרקעין
פרשנות: לדעתי, לפסק הדין יש השלכות חשובות לענין מיסוי מקרקעין. כך למשל במכירת נכס אשר התקבל בידי אחד מבני הזוג קודם לנישואים, או במהלך הנישואים במתנה או בירושה, יכולים כיום בני זוג לטעון לשיתוף לאור התנהגותם ולבקש פיצול השבח ביניהם ואף לבקש פריסה נפרדת של השבח ביניהם.
במקרה שבו בני הזוג מעל גיל 60, הם יכולים ליהנות מחיסכון משמעותי של מס, שכן שניהם יכולים ליהנות ממדרגות המס הנמוכות ומנקודות הזיכוי לארבע שנים.
עד היום רשות המסים אפשרה את פיצול השבח בין בני זוג בכפוף לכך שישולם מס רכישה כאילו מחצית הנכס הועברה במתנה לבן הזוג השני. לדעתי, לאור פסק הדין החדש אין עוד מקום למדיניות זו, ויש ליתן לבני זוג את אפשרות פיצול השבח ופריסה נפרדת שלו בידי כל אחד מהם מקום שהם מוכיחים שיתוף, הגם שהנכס רשום על שם בן זוג אחד, ואין ברשותם הסכם ממון.
בע"מ 5620-24