גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחנק אשראי, אבטלה ואלימות: האם השב"כ הוא הפתרון לארגוני הפשיעה?

בממשלה אושרה הצעת החוק של ח"כ צביקה פוגל, לפיה ארגוני פשע בחברה הערבית יוגדרו כארגוני טרור, ולכן השב"כ יהיה מעורב בטיפול בהם ● המהלך נועד להילחם בפשיעה הגואה בחברה הערבית, אולם חלק המומחים סבורים כי אינו יעיל, וכך לא תושג המטרה

צעדת ''ערבים זה לזה'' בתל אביב / צילום: גלובס
צעדת ''ערבים זה לזה'' בתל אביב / צילום: גלובס

לאחר ששרי הממשלה אישרו את הצעת החוק שקידם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ולפיה ארגוני פשיעה בחברה הערבית יוכרזו כארגוני טרור, חלק מהמומחים מזהירים כי המהלך איננו יעיל ואף מסוכן, בעוד שאחרים טוענים כי אין מנוס. בינתיים, מספר הנרצחים רק ממשיך לעלות.

הרג בלתי פוסק: מהם נתוני הרצח, ומה עומד מאחוריהם?
המוניטור | הפשיעה בחברה הערבית גואה, אבל הממשלה לא נותנת מענה
הצ'יינג'ים, הבנקים והאבטלה: הנתונים הכלכליים שמאחורי הפשיעה בחברה הערבית

ועדת השרים לחקיקה אישרה השבוע כי הקואליציה תתמוך בהצעת החוק של ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), המאפשרת לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להכריז באישורו של שר הביטחון על ארגון פשע מאורגן כארגון טרור.

ההצעה, שבן גביר מקדם, נועדה לאפשר לשירות הביטחון הכללי (שב"כ) להיות מעורב בחקירות ובטיפול בפשיעה הגואה בחברה הערבית, לצד משטרת ישראל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר כי תמך בהצעת החוק, והצהיר: "נפעיל כל כלי לעצירת השתוללות הפשיעה". גם ראש המטה למלחמה בפשיעה הערבית במשרד ראש הממשלה, רואי כחלון, היה מעורב בקידום המהלך, אחרי שביקש בעבר מהיועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, להתיר לשב"כ לפעול בתחום.

אלא שכניסתו האפשרית של השב"כ לתחום מעוררת מחלוקת עזה. מומחים ששוחחו עם גלובס מצביעים, בין היתר, על חוסר היעילות והסיכון הבטחוני הכרוך במעורבות השב"כ ועל הפגיעה הצפויה באמון ובלגיטימציה של גופי האכיפה בחברה הערבית. הם קוראים לאמץ מודלים חלופיים, שיושמו בהצלחה בארה"ב, ואשר מציעים פתרון הוליסטי בשיתוף עם רשויות מקומיות וגופי רווחה. לעומתם, ישנם מומחים הסבורים כי אין מנוס מלהפעיל את השב"כ לנוכח היקף המשבר.

משבר הולך ומחריף

"המטרה להילחם בפשיעה ששוטפת את החברה הערבית היא ראויה, אבל הפתרון של הצעת החוק לא יעיל, והמהלך משקף ייאוש" - כך אומרת ד"ר יעל ליטמנוביץ, חוקרת בכירה במרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריה, הכנסת השב"כ לתחום עלולה לפגוע בטווח הארוך באמון הציבור הערבי כלפי גופי אכיפת החוק.

מנגד, פרופ' מוחמד ותד, נשיא המכללה האקדמית רמת גן וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, מברך על הצעת החוק. "במחקרים שלי אני עומד על קווי הדמיון בין פשיעה מאורגנת לבין טרור. גם אם יש הבדל במניע, יש זהות בתוצאה ובדרך הפעולה. זה נכון גם לגבי מעורבות השב"כ. הפשיעה המאורגנת פוגעת פגיעה אנושה, לא פחות מטרור, בביטחון הלאומי. מקור הנשק הלא חוקי של ארגוני הפשיעה מקורו בהברחות ממדינות אויב ובהברחות מבסיסי צבא".

השב"כ עצמו מתנגד באופן מסורתי למהלך, שעלול להגביר את העומס המוטל על הארגון המטפל באיומי הטרור של מפגעים בודדים ושל ארגונים פלסטינים בשטחים. עוד חוששים בשב"כ כי המהלך עלול להפוך אותו לגוף שיטור, הנדרש לעקוב אחר אזרחים ישראלים בגבולות הקו הירוק.

גם בכירים במשטרה מתנגדים לחוק, ובמשרד המשפטים הבהירו בשנה שעברה כי טיפול בפשיעה אינו נמנה עם תפקידי השב"כ. עם זאת, עמדתו של ראש השב"כ החדש, דוד זיני, בנושא טרם גובשה, ככל הידוע.

על דבר אחד אין מחלוקת: משבר הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית הולך ומחריף והפך מזמן לבעיה אסטרטגית ברמה הלאומית. המשבר פוגע באלפי ישראלים וגורם לרבים מקרב המיעוט הערבי בישראל לחיות בסיוט מתמשך של פחד ואלימות.

לפי עמותת יוזמות אברהם, במחצית הראשונה של 2025 נרצחו 128 אזרחים מהחברה הערבית ב־103 מקרים של אלימות ופשיעה. זאת, לעומת 109 קורבנות בתקופה המקבילה אשתקד. בנוסף נפצעו 345 אזרחים, מתוכם כ־100 באורח קשה וכ־200 באורח בינוני. רבים נוספים סובלים מטראומה נפשית ומפגיעות ארוכות־טווח.

העלייה בהיקף הנרצחים מדאיגה במיוחד לנוכח העובדה שב־2024 נרצחו לא פחות מ־230 אזרחים ערבים, רובם בגילאי 18 עד 40. רק 10.8% מהמקרים השנה פוענחו כך שהתאפשר להגיש כתב אישום לגביהם.

פרוטקשן ומחנק אשראי

תחום בולט של פשיעה נוגע לעבירה של סחיטת דמי חסות ("פרוטקשן"). העבירה הפכה בשנים האחרונות למכת מדינה, כאשר לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עד לסוף 2024 נפתחו במשטרה 160 תיקים נגד 130 חשודים בפרוטקשן. לדעת החוקרים, היקף הפשיעה בפועל גבוה יותר.

ב־2023 נחקק חוק מיוחד להתמודדות עם התופעה, המטיל 6 שנות מאסר על עבירה שהתבצעה ללא איומים ו־7 עד 9 שנות מאסר על עבירה שכללה איומים. נכון ליוני 2025 נפתחו 171 חקירות, והוגשו 12 כתבי אישום לפי החוק. בבית המשפט העליון אף ניכרת מגמה של החמרה בענישה על פרוטקשן.

הפשיעה בחברה הערבית גם ניזונה במידה רבה מהמצוקה הכלכלית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לססטיסטיקה, שיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים עמד ב־2024 על 75%, לעומת 87% בקרב יהודים לא חרדים; ועל 46% בקרב נשים ערביות, בהשוואה ל־83% בקרב נשים יהודיות לא חרדיות. כמחצית מהאזרחים הערבים חיים מתחת לקו העוני, ושיעור העוני גבוה פי שלושה לעומת משפחות יהודיות.

מחנק האשראי תורם גם הוא לפשיעה. לפי סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, היקף האשראי הכולל שהעניקו הבנקים בחברה הערבית נאמד ב־2020 ב־3.9 מיליארד שקל בלבד, בעוד שגופי הלוואות פרטיים דוגמת צ'יינגים העניקו לא פחות מ־7.1 מיליארד שקל.

מנתוני בנק ישראל והלמ"ס עולה כי פחות מ־2% מהמשכנתאות שמעניקים הבנקים מופנות לחברה הערבית, בהשוואה לכמעט 75% בקרב יהודים; וכי 57% ממשקי הבית בחברה הערבית מצויים במשיכת יתר (אוברדראפט), בהשוואה ל־39% בחברה היהודית (הנתונים אינם כוללים חרדים).

לשים דגש על מודיעין

לפי הצעת החוק של פוגל, הצפויה לעלות בקרוב להצבעה בקריאה הטרומית, ניתן יהיה לסווג ארגון פשיעה כארגון טרור אם פעילותו מאופיינת בשימוש שיטתי בנשק, הוא מאיים על מוסדות שלטון ונבחרי ציבור, מפעיל אמצעי כפייה או סחיטה או פועל במשולב עם ארגון טרור. "זה מהלך דרמטי אבל הכרחי", טוען פרו"פ ותד. הוא קורא שלא להסתפק בחקיקה ולהקצות משאבים לאכיפה.

"הכנסת השב"כ היא מקסם שווא", אומר תנ"צ בדימוס ערן קמין, לשעבר ראש חטיבת החקירות במשטרה וכיום יועץ לחקירות ולמודיעין. לדבריו, "זה עוד מאותו הדבר. בסוף השב"כ יצטרך להביא ראיות לבית המשפט, ויש לארגון הרבה מה להפסיד מכך שהאמצעים והשיטות שלו ייחשפו בפומבי. ארגוני הטרור יזהו כך את נקודות התורפה, וחשוב יותר שהשב"כ יתמקד בטרור".

עו"ד אלי בכר, לשעבר היועץ המשפטי של שב"כ, סבור כי "אם הצעת החוק נועדה להביא לכך שהשב"כ יחליף את המשטרה, והכישלון של המשטרה יגולגל אליו, אז לא עשינו הרבה. לעומת זאת, אם הכוונה היא שהשב"כ יסייע למשטרה, שתישאר הגוף האחראי, זה מצב נכון הרבה יותר".

בכר מסביר כי הכרזה על ארגון טרור איננה הכלי המתאים. "עדיף לפעול במסגרת חוק השב"כ ולקבוע כהוראת שעה, התחומה בזמן, שהשב"כ יקבל משימה נוספת של סיוע למשטרה במיגור ארגוני הפשיעה".

קמין מציע לגבש תוכנית מקיפה, שתשים דגש על איסוף מודיעין כלכלי לגבי ארגוני הפשיעה, ואשר המועצה לביטחון לאומי תהיה אחראית על יישומה. "כשצעיר רואה עבריין שנוסע במרצדס, ומקבל ממנו 200 שקל, הוא רוצה להיות כמוהו. אנחנו לא מעודדים אי־שימוש בנשק ולא פועלים ברמה החינוכית־הסברתית. חייבים לשלב בין המקל של האכיפה לבין הגזר של המניעה. חייבים גם לפעול נגד החמצן הפיננסי של הפשיעה בדמות חלפנות כספים, צ'יינג'ים וקריפטו".

ליטמנוביץ מדגישה כי "בעולם הורידו בעשרות אחוזים את הפשיעה באמצעות שילוב הקהילה, גופי התביעה, המשטרה, רשויות מקומיות וגופי רווחה".

עוד כתבות

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?